לחן: עממי

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

יָד קְטַנָּה מְעַנָּה אֶת חוּשַׁי,

אֶת חַיַּי הִיא בּוֹנָה וְהוֹרֶסֶת –

יָד קְטַנָּה לְבָנָה שֶׁל אִשָּׁה.

כָּל יְמֵי הָאֶתְמוֹל הֶאֱפִירוּ

כְּעָלִים נָשְׁרוּ לְרַגְלַי,

וַחֲבֵרַי לַעֲגָם לֹא הִסְתִּירוּ

מִי הָיָה מַאֲמִין זֹאת עָלַי.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.

יָד קְטַנָּה עֲדִינָה, רַבַּת כֹּחַ

כָּל תְּנוּעָה כְּמוֹ חֵץ בְּעוֹרִי.

לֹא רוֹצֶה לֹא יָכוֹל כְּבָר לִשְׁכֹּחַ

יָד קְטַנָּה מַחְזִיקָה אֶת אָשְׁרִי.

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

לִי, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי צַיָּד.

אַתְּ גֵּאָה וְרוֹאָה אֵיךְ הַנֶּשֶׁר

מִסְתַּכֵּל בָּךְ כִּגְדִי שֶׁנִּלְכַּד.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.