לחן: יובל דור ומיקי גבריאלוב

הַגַּג עֲדַיִן לֹא מְתֻקָּן

הַצֶּבַע עַל הַקִּיר מִתְקַלֵּף

הָרַדְיוֹ מִשְׁתַּעֵל וְהַבֶּרֶז דּוֹלֵף.

שָׁלשׁ נוּרוֹת שְׂרוּפוֹת בַּמִּטְבָּח

הַפְּקָק קוֹפֵץ וְהַתְּרִיס לֹא נִפְתָּח

עַל הַמָּסָךְ שׁוֹאֵג בֶּן אָדָם מְקֻפָּח.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

אָמַר לִי, לָמָּה לֹא נְדַבֵּר?

הִתְחַלְתִּי עַל עַצְמִי לְסַפֵּר

אֲבָל מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא מְמַהֵר…

נִבְהַלְתִּי מֵהַדּוֹ"ח הַשְּׁנָתִי

עָרְכוּ מִשְׁאָל וְדִלְּגוּ עַל כְּתָבְתִּי

וְאֵיךְ, וְאֵיךְ יָדְעוּ שָׁם מַה דַּעְתִּי?

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת חִכִּיתִי בַּתּוֹר

מִסָּבִיב כֻּלָּם נִדְחֲקוּ

דִּבַּרְתִּי בְּנִימוּס, אֲבָל הֵם צָחֲקוּ.

צִלְצַלְתִּי לְךָ, עָנָה לִי קוֹל זָר

“הַקַּו בֵּינְתַיִם לֹא מְחֻבָּר”

רִחַמְתִּי עַל עַצְמִי וְגַם זֶה לֹא עָזַר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

יָצָאתִי לְטַיֵּל לְתֻמִּי

נָסַעְתִּי בַּמְּהִירוּת הַתִּקְנִית

שָׁמַעְתִּי צְעָקוֹת וּצְפִירַת מְכוֹנִית.

אֶגְרוֹף הוּטַח בִּפְנֵי הַצִּבּוּר

וְעוֹד שָׁמְרוּ שָׁם עַל שְׁלוֹם הַדִּבּוּר,

נַיֶּדֶת מִשְׁטָרָה וְנַיֶּדֶת שִׁדּוּר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.