לחן: דני עמיהוד

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.

מַה שֶּׁהָיָה, מַה שֶּׁנּוֹצַר

מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ וּמַה שֶּׁנִּבְצַר.

פַּחַד פִּתְאֹם, שְׁבִיב דְּאָגָה

עוֹד אֲמִירַת אַהֲבָה יְחִידָה.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְשׂוֹחֵחַ

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

עַל הַטִּרְחָה, עַל שְׁעַת הַפְּנַאי

טַל וּמָטָר וְדִמְעָה בְּעֵינַי.

עִם בַּת הַשִּׁיר, עִם בַּת הַצְּחוֹק

מַה שֶּׁקָּרוֹב לִי וּמַה שֶּׁרָחוֹק.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְחַיֵּךְ קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּמוֹ בְּכֻלָּם, אִישׁ וְאִשָּׁה

חַי בִּי סִפּוּר שֶׁל פְּרִידָה אוֹ פְּגִישָׁה.

מֵעֵת לְעֵת קַח אֶת יָדִי

פַּעַם רָאִיתָ אוֹתִי לְבַדִּי.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וְלֶאֱהֹב קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.