לחן: ערן צור

הָאֶתְמוֹל מַבִּיט בָּךְ בְּגַבֵּךְ,

גַּם אַתְּ מִצִּדֵּךְ לֹא שׁוֹכַחַת.

תָּמִיד אַתְּ מְשׂוֹחַחַת

עִם מַה שֶּׁהָיָה,

אֲרֻכִּים שָׁרְשֵׁי הַפַּחַד.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַתְּהוֹם

וּמִן הַגֹּבַהּ הָאָיֹם.

מִיֵּאוּשֵׁךְ

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,

אַתְּ שׁוֹמַעַת.

אַתְּ פּוֹסַעַת בָּעוֹלָם לְאַט

וּבְקוֹצִים רַבִּים אַתְּ נִדְקֶרֶת.

הַאִם זֶהוּ וֶרֶד

אוֹ קוֹץ בִּבְשָׂרֵךְ

שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתְּ יוֹצֶרֶת?

עַל שְׁקִיפוּת עוֹרֵךְ מֵאִיר הַיּוֹם

כְּמוֹ נְגִיעָה מְיֻחֶלֶת.

עַכְשָׁו אַתְּ מְסֻגֶּלֶת

לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵךְ

מְקַבֶּלֶת אוֹת שֶׁל חֶסֶד.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַתְּהוֹם

וּמִן הָגֹּבַהּ הָאָיֹם.

מִיֵּאוּשֵׁךְ

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,

אַתְּ שׁוֹמַעַת.

נְשָׁמָה וְאֵימָה, רִקְמָה עֲדִינָה.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלֹּא נִרְדְּמָה.

הָאִשָּׁה אֶת רֹאשָׁהּ מַרְכִּינָה,

צִפּוֹר זָרָה עָבְרָה בַּחֲלוֹמָהּ.