לחן: יוני רכטר
מִן הַחַלּוֹן
אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ
עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם
וְצוֹחֵק.
כָּל תְּנוּעָה שֶׁל גּוּפוֹ מַבִּיעָה –
אֵין בּוֹ אַף עֶצֶם רָעָה.
עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם
וְצוֹחֵק.
לֵךְ הַבַּיְתָה!
אַתָּה עָדִין וְלֹא מוּגָן,
לֵךְ הַבַּיְתָה!
אַתָּה שׁוֹנֶה וְלֹא מוּבָן.
מִן הַחַלּוֹן
אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ,
אֲנִי לֹא רוֹצָה לְתָאֵר
מָה יִּקְרֶה לוֹ עוֹד רֶבַע שָׁעָה.
אֵין בּוֹ אַף עֶצֶם רָעָה.
אֲנִי לֹא רוֹצָה
לְתָאֵר.
לֵךְ הַבַּיְתָה!
אַתָּה עָדִין וְלֹא מוּגָן,
לֵךְ הַבַּיְתָה!
אַתָּה שׁוֹנֶה וְלֹא מוּבָן.
עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם