לחן: דיוויד ברוזה

הִיא מְפַחֶדֶת מֵחֹשֶךְ

מִדָּבָר לֹא יָדוּעַ,

הִיא מַבִּיטָה בִּי בְּשֶׁקֶט

כְּמוֹ חַיַּת צַעֲצוּעַ.

הִיא מְפַחֶדֶת מֵחֹשֶךְ

בְּיָדִי הִיא מוֹשֶׁכֶת,

הִיא מַקְשִׁיבָה לִי בְּשֶׁקֶט

כִּי עָלַי הִיא סוֹמֶכֶת.

מְחַפֶּשֶׂת לִי מִלִּים

שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר –

אוֹר הַיּוֹם צָרִיךְ לָנוּחַ

וּמָחָר הוּא יַחֲזֹר.

הַחֲלוֹמוֹת מְחַכִּים לָךְ

אַתְּ מַלְכָּה מְיֻחֶסֶת,

הֵם בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ

לַעֲשׂוֹת אֶת הַקֶּסֶם.

מְחַפֶּשֶׂת לִי מִלִּים

וּצְלִילִים מַרְגּיעִים,

"שׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה לָךְ,

אֵין בִּכְלָל דְּבָרִים רָעִים."

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמי

וַאֲנִי מַמְתִּינָה –

עַד שֶׁהִיא מַאֲמִינָה לִי

בִּזְרוֹעוֹת הַשֵּׁנָה.