לחן: אריאל זילבר

וּמְסַפְּרִים –

מֵעֵבֶר לְשַׁיֶּרֶת הֶהָרִים הַמִּתְקַמֶּרֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

נִצָּב מִקְדַּשׁ תִּפְאֶרֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת

שֶׁכָּמוֹהוּ עוֹד עֵינְךָ לֹא רָאֲתָה.

וּמְסַפְּרִים –

כְּלוּאָה צִפּוֹר הַפֶּלֶא שֶׁבָּאֶבֶן מְפֻסֶּלֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

צְמֵאִים פִּילֵי הָאֶבֶן וּמִנֶּגֶד מְבַזְבֶּזֶת

אֶת מֵימֶיהָ מִזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יֵרְדוּ סוֹף סוֹף לִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יוּכְלוּ סוֹף סוֹף לָנוּעַ וְלִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּמְסַפְּרִים –

אָז יֵעָלֵם הָרֶשַׁע וְלֹא יִשְׁתַּלֵּם הַפֶּשַׁע

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

יַגִּיעַ תּוֹר הַשֶּׁפַע וְגַם כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע

לֹא יֵדְעוּ עוֹד מְצוּקָה.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן, לֹא תִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת.

הַמְּזִמָּה וְהָאֵימָה

יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת מִן הַשָּׁנִים הָעֲגוּמוֹת.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן,

אַךְ תָּמִיד אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת

וְלוֹטֶשֶׁת מַבָּטָהּ.

וּמְסַפְּרִים…