לחן: עדי רנרט

וְיֶלֶד אֶחָד לְמָתְנֶיהָ

קָשׁוּר בְּחֶבֶל

וְיֶלֶד אַחֵר בִּשְׂמִיכָה

נֶאֱחָז בְּגַבָּהּ.

וְיֵשׁ גַּם אֶחָד לְרַגְלֶיהָ

קָרוֹב לְשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ,

בְּקֹשִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ

מַחְזִיק בְּיָדָהּ.

וְיֵשׁ אֲלָפִים שֶׁכָּמוֹהָ

הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ,

אֵימַת הָרָעָב מַקְבִּילָה

לְאֵימַת מִלְחָמָה.

נָהָר שֶׁחוֹתֵר לוֹ בְּעֶצֶב

אָפִיק אֶל הַגְּבוּל הַיָּשָׁן,

חָכְמָה עַתִּיקָה מְיַעֶצֶת

לָלֶכֶת לְשָׁם.

וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף מִדֵּי פַּעַם

מַתְחִיל לָרֶדֶת,

אוֹ שֶׁמֶשׁ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

מַלְהִיטָה אֶת הַחוֹל.

תָּמִיד יֵשׁ צַלַּם טֶלֶוִיזְיָה

הוּא לֹא יִתְעַיֵּף לְעוֹלָם.

תְּמוּנָה עַל מָסָךְ מְקַבֶּלֶת

סוֹבֶלֶת הַכֹּל.

אֲנִי אֶת פָּנֶיהָ

זוֹכֶרֶת עַכְשָׁו

עֵינֶיהָ פּוֹגְשׁוֹת אֶת עֵינַי.

לְרֶגַע הִיא לֹא רַק

טִפָּהּ בַּנָּהָר,

הִיא בָּאָה יָשָׁר אֵלַי.

נכתב בעקבות תוכנית טלוויזיה על מסע הפליטים מרואנדה לזאיר