אֲנִי אָמָה לְאָמָה, / עַל כֵּן דְּבָרַי לָעוּ —
מִי יִתֵּן בְּחָכְמָה — / וַיַּעֲבֹר עָלַי מָה.
בַּמִּקְדָּשׁ בְּעָמְדִי / עָמַדְתִּי בִּבְרִית שְׁלוֹמִים
עִם אָחִי — וְעַבְדִּי / הִנּוֹ; וְלָמָּה בְקָמִים
קָם עָלַי בְּאֵידִי / וַיַּעְקְבֵנִי פְעָמִים?
הָאֵיבָה וְשִׂטְמָה / נָטַר אֲשֶׁר נוֹדָעוּ,
בָּא אָחִי בְמִרְמָה / גַּם הוּא וְעָשָׂה בְעָרְמָה.
רַעְיַת חֵן יְשִׂיחָהּ / לִבָּהּ וְתֹאמַר בְּנַפְשָׁהּ:
אַיֵּה דוֹד לְקָחָהּ / וּפְאֵר נְבוּאָה חֲבָשָׁהּ,
צִיץ קֹדֶשׁ בְּמִצְחָהּ / וּצְנִיף מְלוּכָה בְּרֹאשָׁהּ?
וּבְיוֹם אַף וְחֵמָה / בִּגְדֵי פְאֵר נִקְרָעוּ,
עַד נוֹתְרָה עֲרֻמָּה / וַתַּעֲטֶה סוּת כְּלִמָּה.
הֵן צִירַי חֲזָקִים / עָלַי וְאֶצְעַק כְּחוֹלָה,
אַךְ צָרַי מְשַׂחֲקִים — / הֵן הִיא חֲטָאָה גְדוֹלָה!
אֵיךְ עָמְדוּ שְׁחָקִים / וּבְנֵי אֱלֹהִים בְּגוֹלָה?
עַד כַּמָּה וְכַמָּה / לַעַג וּבוּז יִשְׂבָּעוּ?
אֵיךְ רָעָב וְצָמָא / בִּדְבַר נְבוּאָה חֲתוּמָה!
מָתַי קֵץ פְּלָאוֹת — / וּדְבַר אֱלֹהִים צְבָאוֹת
‘הוֹאֶל נָא’ בְמַרְאוֹת / אָז, לֹא בְהָקִיץ בְּמַרְאוֹת.
עַל דִּבְרֵי נְבוּאוֹת / עוֹדָם עֲתִידוֹת וּבָאוֹת —
עַל אָזְנֵי מְזִמָּה / קוֹלוֹת אֱמֶת נִשְׁמָעוּ:
‘דֹּמִּי, בַּת תְּמִימָה, / וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה.’