אֶעֱרֹך בִּשְׁבָחַי

לָאֵל בְּבֵית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחָי.

בּוֹרֵא וְיָכוֹל, וְחָפֵץ — בָּרָא

עוֹלָם וְשִׁנָּה, וְנֶפֶשׁ בָּרָה

חָכְמָה, תְּבוּנָה וְדַעַת קָרָא;

צָר דְּמוּת לִנְתָחָי,

נָפַח נְשָׁמָה בְּאַף נִיחוֹחָי.

רָחַשׁ בְּאַיִן וְיֵשׁ רַב הִצְמִיד —

חֹמֶר וְצוּרָה — וְטֶבַע הִתְמִיד,

שֵׁשׁ הַקְּצָווֹת בְּכֹחוֹ מַעְמִיד.

הֵם יְסוֹד בֵּית טוּחָי,

הֵם הֵם מְגוּרַי וְהֵם נִדָּחָי.

הִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב יְסוֹדוֹת אַרְבַּע,

דּוֹמֵם מְדַבֵּר וְחַי בָּם נִקְבָּע.

מֵהֶם הֲוָיָה וְהֶפְסֵד הֻטְבָּע.

אַחֲרֵי מוֹכִיחַי —

כֹּחִי הֲלֹא תַם וְנָסוּ לֵחָי!

מַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת רִאשׁוֹן

אֵיךְ יַחֲקֹר זֹאת וְיַשִּׂיג אִישׁוֹן

שֵׂכֶל וּמַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן?

מִלְּפָרֵשׁ שִׂיחַי

מֻדְבָּק לְשׁוֹנִי בְתוֹךְ מַלְקוֹחָי!

נֶפֶשׁ צְרוּרָה שְׁמוּרָה לָעַד!

שׂבַע שְׂמַחוֹת עֲדֵי יוֹם נוֹעָד.

הִיא לִי פְלֵיטָה וְנִשְׁאֶרֶת, עַד

תַּעֲמֹד כֹּה לֶחָי

אַחַר תְּחִיָּה, וְנִשְׁמַת כָּל חָי.