זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לִי, הִיא אָמְרָה

אֲבָל חָשְׁבָה – כֵּן מְשַׁנֶּה

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לִי, הִיא אָמְרָה

וְהִיא יָדְעָה מִי מְרַמֶּה.

כִּי הִיא קִוְּתָה שֶׁהוּא יַחְשֹׁד

בַּצְּלִיל הַמְּזַיֵּף

אוֹ יְנַחֵשׁ מַה שֶּׁשָּׁתְקָה

וְהוּא דַוְקָא קָלַט אוֹתָהּ

אֲבָל כְּבָר הִתְעַיֵּף

וְלֹא שִׂחֵק אֶת מִשְׂחָקָהּ.

הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

לְמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

הֲבָנָה חֲבֵרִית.

הִיא צִפְּתָה וְלֹא רָצְתָה

כְּלָל לְוַתֵּר

צָרִיךְ לְאַתֵּר

אֶת כּוֹתֵב הַתַּסְרִיט.

כִּי הִיא אָמְרָה מַה שֶּׁאָמְרָה

אֲבָל הִמְּרָה עָלָיו

שֶׁלֹּא יִקְנֶה אֶת הַמִּלִּים

וְהוּא שָׁמַע, אֲבָל סֵרֵב

לִרְקֹד לַחֲלִילָהּ

וְכָךְ שָׁבַר אֶת הַכֵּלִים.

הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

לְמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

הֲבָנָה חֲבֵרִית

הִיא צִפְּתָה וְלֹא רָצְתָה

כְּלָל לְוַתֵּר

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

צָרִיךְ לְאַתֵּר.

הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

צָרִיךְ לְהַזְעִיק

אֶת כּוֹתֵב הַתַּסְריט.