גָּרָה בְּעִיר לֹא גְּדוֹלָה
עוֹד לֹא עָשׂוּ עָלֶיהָ סֶרֶט
אַף עִתּוֹנַאי לֹא שָׁאַל
מַה דַּעְתָּהּ.
יֵשׁ לָהּ תָּכְנִית מִשֶּׁלָּהּ
הִיא כְּבָר רוֹצָה לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת
בְּדִמְיוֹנָהּ הִיא יוֹצֵאת
לְהַרְפַּתְקָה.
אוּלַי הִיא יַלְדָּה
הָעוֹלָם לְצִדָּהּ
הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ.
וּכְשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
וּמְרִיחִים כְּבָר אֶת הַגֶּשֶׁם
בָּא לָהּ לָרוּץ בָּרְחוֹב
בְּלִי לְהַסְבִּיר
יֵשׁ לָהּ תַּלְתַּל מִתְמָרֵד
בְּסַךְ הַכֹּל הִיא דַּי נִרְגֶּשֶׁת
הִיא מְצַפָּה לַמָּחָר
כְּמוֹ לְאַבִּיר.
זֶה שֶׁגָּרַם לָהּ לִבְכּוֹת
עוֹד לֹא יִבֵּשׁ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ
וּבַסְּבִיבָה מַסְכִּימִים
הִיא תִּתְגַּבֵּר
הִיא מַמְשִׁיכָה לְחַכּוֹת
לֹא מַסְתִּירָה אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ
אִם יְצַלְצֵל הִיא תַּגִּיד
בּוֹא נְדַבֵּר
אוּלַי הִיא יַלְדָּה
הָעוֹלָם לְצִדָּהּ
הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ.