אֵל אֱלֹהִים חֵילִי,

שִׁמְךָ מְשׂוֹשִׂי וְשִׂמְחַת גִּילִי!

אֶקְרָאֲךָ מִמְּצוּקֵי צָרָה —

אֶמְצָאֲךָ שָׁם לְנֶגְדִּי, עֶזְרָה

מֵרִבֲבוֹת עַם לְבִלְתִּי אִירָא.

לַעֲדֵי עַד חֶבְלִי

אַתָּה וְתוֹמִךְ מְנָת גּוֹרָלִי!

בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת — הֲמוֹן חַסְדֶּךָ

גָּבַר וְעָצַם עֲלֵי עַבְדֶּךָ

תָּמִיד; וְעֵת אֶעֱטֹף נֶגְדֶּךָ —

תַּאֲזִין אֶל קוֹלִי,

אֵלִי, וְתַעְמִיד בְּמֶרְחָב רַגְלִי!

הַרְאֵה לְיוֹדעֵי שְׁמָךְ צִדְקָתָךְ,

הַבּוֹטְחִים עַל הֲמוֹן חֶמְלָתָךְ,

הֵם שׁוֹאֲלִים יֶשְׁעֲךָ וּפְדוּתָךְ.

מִי יְשַׂמַּח אֶבְלִי

זוּלָתְךָ, אֵל, וּמִי זֶה גוֹאֲלִי?

מֵרוּם מְעוֹנָךְ לְעָנְיִי תִפְנֶה,

וּבְחַסְדְּךָ בֵּית דְּבִירִי תִבְנֶה,

וּלְחוֹרְפִי הֵן כְּמֵאָז תַּעְנֶה.

אִם בְּמַסְגֵּר אָפְלִי

אֵשֵׁב בְּחשֶׁךְ — אֲדֹנָי אוֹר לִי.