לחן: יובל דור

זֶה הַצֹּרֶךְ לֶאֱהֹב

שֶׁמַּחְזִיק אוֹתִי

בֵּין הַיַּיִן הָאָפֵל

לְטַעַם אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹב

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי,

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי

מִבְּלִי מֵשִׂים.

תְּלַוִּי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּלַוִּי אוֹתִי

כְּשֶׁאֵצֵא לִי מִן הַסַּף

עוֹד כַּמָּה צְעָדִים.

תְּקַבְּלִי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּקַבְּלִי אוֹתִי

כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתְּ אוֹתִי

מֵאָז…

אִם אֲנִי יָחֵף עַכְשָׁו

אִם אֲנִי עָיֵף

אִם נִסִּיתִי אֶת לִבֵּךְ

לִקְנוֹת בְּמַה שֶּׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי,

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

רַק לֹא לְאַבְּדֵךְ,

אַתְּ הֲלֹא הֵבַנְתְּ כָּל זֹאת

מִזְּמַן.

אִם אֲנִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת

רָץ וּמִתְפַּלֵּא

אֵיךְ נִסְחַפְתִּי לִפְעָמִים

עִם הַדְּבָרִים שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ.

יֵשׁ לְבַיִת זֶה קִירוֹת

וְעוֹלָם מָלֵא,

בּוֹ הִכַּרְתִּי אֶת עַצְמִי

אִתָּךְ.