לזכר אלדד קרוּק

לחן: יאיר רוזנבלום

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ חִיּוּךְ שֶׁכָּמוֹהוּ כָּאוֹר,

וּבֵרַךְ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְרוֹאוֹת,

לִתְפֹּשׂ בָּן כָּל פֶּרַח וְחַי וְצִפּוֹר

וְלֵב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַנַּעַר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ רַגְלַיִם לִרְקֹד עַד אֵין סוֹף

וְנֶפֶשׁ לִזְכֹּר בָּהּ אֶת כָּל הַלְּחָנִים,

וְיָד הָאוֹסֶפֶת צְדָפִים עֲלֵי חוֹף

וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הָעֶלֶם – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ כִּי יָדָיו הַלְּמוּדוֹת בִּפְרָחִים

יִצְלְחוּ גַּם לִלְמֹד אֶת עָצְמַת הַפְּלָדָה,

וְרַגְלָיו הָרוֹקְדוֹת – אֶת מַסַּע הַדְּרָכִים

וּשְׂפָתָיו הַשָּׁרוֹת – אֶת מִקְצַב הַפְּקֻדָּה.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַגֶּבֶר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

נָתַתִּי לוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לִי לָתֵת:

שִׁיר וְחִיּוּךְ וְרַגְלַיִם לִרְקֹד

וְיָד מְעֻדֶּנֶת וְלֵב מְרַטֵּט,

וּמָה אֲבָרֵךְ לוֹ עוֹד?

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד הָעֶלֶם הָרַךְ.

הַנַּעַר הַזֶּה – עַכְשָׁו הוּא מַלְאָךְ.

לֹא עוֹד יְבָרְכוּהוּ, לֹא עוֹד יְבֹרַךְ.

אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים,

לוּ אַךְ בֵּרַכְתָּ לוֹ – חַיִּים.