קוֹדֵר וְלַח וּצְמַרְמוֹרוֹת,

שֶׁנִּרְגָּעוֹת כְּשֶׁמִּתְפּוֹצֵץ הָרַעַם וְהַגֶּשֶׁם מִתְפָּרֵץ.

הַאִם גַּן-הָעֵדֶן דּוֹמֶה אֵצֶל כֻּלָּם

אַךְ הַגֵּיהִנֹּם שׁוֹנֶה מֵאָדָם לְאָדָם?

הַלַּיְלָה, לְמָשָׁל, חָוִיתִי מֵגָלוֹמַנְיָה,

שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה וְהִשְׁתַּלְּטָה עַל טֵרִיטוֹרְיוֹת שֶׁל דֶּפְּרֶסְיָה,

וְסָחֲפָה עִמָּה מֵי שׁוֹפְכִין שֶׁל עֶלְבּוֹן וְחָרוֹן וְאַשְׁמָה,

לְהַטְבִּיעֵנִי אוֹ לְסָקְלֵנִי כְּסוֹרֶרֶת,

הַמְּקַדֶּשֶׁת אֶת חַיֶּיָה בְּמוֹתָהּ.

אֲנִי מְכַבֶּדֶת אֶת עַצְמִי בְּשַׁמְפַּנְיָה לְחַיֵּי הַמֵּגָלוֹמַנְיָה

וּמְלַטֶּפֶת אֶת הָעוֹלָם וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו חֶמְלָה,

אַךְ הָעוֹלָם מְכוֹפֵף לִי אֶת הָאֵגוֹ וּמְסַנֵּן אֶת שִׂיחִי

בְּעוֹדִי מְסֻמֶּמֶת וְרוּחִי מְרוֹמֶמֶת,

כְּשֶׁצִּלָּהּ שֶׁל הַדֶּפְּרֶסְיָה מְרַחֵף בְּמוֹרַד הַסֻּלָּם.

מִי דּוֹרֵשׁ לָךְ טוֹב וּמִי חוֹרֵשׁ לָךְ רַע

וּמְדַבֵּר בָּךְ סָרָה,

מִי מְכַוֵּן אֵלַיִךְ אֶת חִצָּיו לְפַצּוֹתוֹ עַל יִסּוּרָיו,

תּוֹהוֹת אֵלַי פָּנַי הַצָּפוֹת מוּלִי, הַחֵרְשׁוֹת לְקוֹלִי,

מִי נָד לָךְ וְקוֹרֵא אַלְלַי, וּמִי מוֹנֶה לָךְ מְלַאי וּבְלַאי,

מְגַחֶכֶת אֵלַי דְּמוּתִי וּמַפְנָה אֵלַי כָּתֵף קָרָה.

וּכְשֶׁפָּג תָּקְפּוֹ שֶׁל הַמַּשְׁקֶה,

גּוֹזֶרֶת הַדֶּפְּרֶסְיָה שֶׁנָּקֶה לֹא אֶנָּקֶה,

וְהַחוֹבָה לְהֵחָשֵׂף לַשָּׁעָה הַמְּכוֹנֶנֶת,

לֹא טוֹבָה הִיא אוֹ רָעָה,

לְהִזְדַּנֵּב אַחַר צִלְלֵי דּוֹרִי לִצְלִיל חֲלִיל הַקֶּסֶם,

מִתְכַּוֶּנֶת בְּלִבִּי וּבְנַפְשִׁי וּבְכָל מְאוֹדִי,

לְהֵאָסֵף בְּאַהֲבָה אֶל סֵתֶר יִעוּדִי.