מַכִּירִים אֶת הָאִישׁ הַמִּתְבַּצֵּר בַּקִּיר מֻקָּף פֻּחְלְצֵי חָצֵר

וְלִבּוֹ הֶעָצֵל מִתְעַצֵּל לִשְׁעוֹת אֶל תְּחִנַּת הַתָּלוּי בְּחַסְדּוֹ?

וְיֵשׁ שֶׁהָעֶלְבּוֹן גּוֹאֶה בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹזֵר וְנִבְעָט,

וּכְשֶׁנַּפְשׁוֹ עֲיֵפָה מִצִּפִּיָּה לְחֶסֶד מְעַט

וּכְבָר אֵין לוֹ מָה לְהַפְסִיד,

הוּא זוֹקֵף אֶת רֹאשׁוֹ וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו

בְּאַשְׁלָיָה אִוֶּלֶת שֶׁיְּטַלְטֵל אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁבַּקִּיר.

אַךְ מְסֻכָּן אֶלֶף מוֹנִים, כְּשֶׁהַבּוֹס הַסָּמוּי מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים

וּמַחְלִיף אִתּוֹ כַּמָּה מִלִּים,

וְהוּא, דַּג רְקָק חֲסַר כֵּלִים לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּצָּב (הַחוֹלֵף)

הֶחָדָשׁ,

יַגִּיד בְּלֵב רוֹעֵד מִתּוֹדָה, אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי, אֵין כְּמוֹתוֹ,

וְיִרְצַע אֶת עַצְמוֹ לְעָבְדוֹ בֶּאֱמוּנָה עַד מוֹתוֹ.

יִמְחַל לָהּ הָאֵל שֶׁהִיא מַשְׁוָה אֶת הַגָּבוֹהּ מִכֹּל

עִם הַנָּמוּךְ מֵעֵשֶׂב מָךְ,

אַךְ רַק כָּךְ תּוּכַל רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה

לְפָרֵשׁ אֶת הַהַמְתָּנָה לְלֹא שְׂאֵת לְהֵד,

כְּשֶׁאָבִיהָ, הַמִּסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי עָנָן אוֹ עֵץ רַעֲנָן,

מַפְנֶה אֵלֶיהָ מַבָּט חֵרֵשׁ-אִלֵּם,

וּמִתְעַלֵּם מִן הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשְׂתָה בְּמֹרֶךְ אַךְ בְּטֹהַר לֵב.

וּבְיֵאוּשָׁהּ מִמְּחִילַת הָאָב

וְהַמְּעִידָה בַּחֹרִים הַשְּׁחֹרִים מְאוֹתֶתֶת עַל סַכָּנָה,

הִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ אֵלָיו, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ,

וְרוֹצַעַת עַצְמָהּ כָּלִיל, גּוּף וְנֶפֶשׁ, לְעָבְדוֹ.

וּכְשֶׁסָּגְרוּ עָלֶיהָ הַשָּׁמַיִם

וְחָשָׁה אֶת בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הָרָץ לְגֹבַהּ רַב,

הִתְחַזְּקָה בֶּאֱמוּנָתָהּ שֶׁעֶבֶד הָאֵל חָפְשִׁי מִן הַגּוֹרָל הָאֱנוֹשִׁי

וְטִפְּסָה עוֹד מַדְרֵגָה אַחַת, שֶׁשָּׁם צִפָּה לָהּ הַמּוֹקֵד,

וּמָסְרָה עָלָיו אֶת נִשְׁמָתָהּ.