בְּצֵאתָם לָשׂוּחַ בַּגַּן, הַכֹּל הוֹלֵךְ, הַכֹּל פָּתוּחַ,

כָּל שֶׁנֶּאֱמָר, כָּל שֶׁנִּגְנָז וְנִבְזָז,

כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת,

הַכֹּל מִתְעוֹפֵף בָּרוּחַ.

אַךְ בְּבֵיתָם, לְבַדָּם, אֵין לָהֶם מִלְּבַדָּם,

כְּשֶׁלֵּב עֵירֹם חוֹבֵק לֵב עֶרְיָה,

מוֹחֶה בַּחֲשַׁאי אֶת עִקְבוֹת הַדָּם,

עֵינָיו פְּעוּרוֹת מוּל פָּנֶיהָ,

דּוֹבְבוֹת בָּאֲפֵלָה:

נוּחִי עִמִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה, הַכֹּל כָּלָה וְנֶחְרָצָה,

אֵין כַּפָּרָה, אֵין מְחִילָה,

חוּט הַשָּׁנִי שָׁזוּר בֵּינֵינוּ לָעַד בַּטּוֹב וּבָרָע,

רַק הִיא לוֹ, רַק הוּא לָהּ.