לוגו
איש לוי עובד אדונָי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הָרֶגַע הַלּוֹכֵד אוֹתִי בַּזָּנָב,

הָרֶגַע שֶׁמַּדְבִּיק אוֹתִי אֵלָיו

כִּזְבוּב טוֹרְדָנִי הַנִּלְכָּד בְּדֶבֶק בְּרַגְלָיו

וְהוּא עֲדַיִן מְפַרְפֵּר בִּכְנָפָיו

כְּשֶׁגּוּפוֹ מְשֻׁתָּק מֵאֶפֶס תְּנוּעָה

שֶׁתַּעֲבִירוֹ לָרֶגַע שֶׁאַחֲרָיו.


לָמָּה מִמֶּנּוּ אֵלָיו?


אִישׁ לֵוִי, עוֹבֵד אֲדוֹנָי (דְּרָקוֹן אוֹ נָבִיא?)

הוֹרֵס אֶל קִירוֹת לִבִּי אֲחוּז צִנָּה,

לְבֵנָה אַחַר לְבֵנָה, עֶצֶם בְּעֶצֶם קָרֵב טָרִי,

נוֹגֵעַ בִּבְשָׂרִי, חוֹשֵׁק, נוֹגֵחַ, תּוֹלֵשׁ, לוֹפֵת,

חוֹבֵק מִכָּל צְדָדַי, פּוֹרֵט עַל רַקּוֹתַי,

נַחֵשׁ דַּרְכּוֹ בִּמְבוֹכַי,

גַּשֵּׁשׁ בֵּין שַׂרְעַפֵּי מוֹחִי, פִּתּוּלֵי רוּחִי,

קוֹרֵעַ נֶפֶשׁ נִמְלֶטֶת וְשָׁבָה מִמֶּנּוּ אֵלָיו.


וְשׁוּב אֲנִי עֵירֻמָּה לְפָנָיו,

אֲגַם יָבֵשׁ מֵימָיו, טַוָס בְּזוּז נוֹצוֹתָיו,

זְמְ-זְמְ פְּסוּקָיו מַרְטִיט עֶרְגָּה לֹא תְּתֹאַר

לְאִישׁ-אֵל, אִישׁ מוּאָר,

גּוֹאָה לְהָצִיף אֶת כִּלְיוֹתַי.


וּבַצָּהֳרַיִם, בְּטֶרֶם רָפָה הַיּוֹם,

מוֹבִילֵנִי קְשׁוּרַת עֵינַיִם, זְמָם בְּפִי,

קוֹל אֲדוֹנָי מִבִּטְנִי,

חֲזָרָה מִבֵּית אָבִי אֶל מְעוֹנוֹ בְּהַר אֶפְרַיִם,

לַעֲשׂוֹת בִּי כִּרְצוֹנוֹ.


אַךְ בַּלַּיְלָה, בִּפְצֹעַ הַחֹדֶשׁ,

נֹכַח הַיְּבוּסִי, אֵצֶל הַגִּבְעָה בְּדֶרֶךְ יְמִינִי,

נִבְעַטְתִּי אֶל הַכְּלָבִים, כֹּפֶר-נֶפֶשׁ אִישׁ הַקֹּדֶשׁ,

לְהִתְהוֹלֵל עָלַי כָּל הַלַּיְלָה, בַּנֶּשֶׁף, כֶּלֶב וְכֶלֶב וְכֶלֶב,

כָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַנֶּשֶׁף,

נֶגְדָה נָּא כָּל הָעָם שֶׁהֵרִיעַ וְרָעַם,

חָזוֹר וְחָבוֹט וְיַסֵּר וְהַשְׁחֵת וּבָקוֹעַ,

לִפְצֹעַ בְּתֹהוּ כְּאֵבִי,

וְאַיֵּה אֵל שַׁדַּי לָרִיב אֶת רִיבִי.


וְעִם שַׁחַר, גּוּפִי קָפָא וְלִבִּי דָּמַם,

נִפְרַסְתִּי בְּיַד שׁוֹבִי בְּמַאֲכֶלֶת אַבְרָהָם,

נֵתַח לַשֵּׁבֶט, נֵתַח לַעֲצָמָיו,

שְׁנֵים-עָשָׂר נְתָחִים שָׁוִים, בָּשָׂר נוֹטֵף דָּם,

וְחָזַרְתִּי, בֶּתֶר אֶחָד מִתְּרֵיסָר,

אֶל בֵּית לֶחֶם, בֵּית אָבִי.


מָה כּוֹחִי, מָה שִׂיחִי וּתְחִנָּתִי, כְּנֶגֶד אִישׁ הַקֹּדֶשׁ, אִישׁ לֵוִי.

בא לי לשנוא אותָך


> אַחֲרֵי שֶׁרִגַּשְׁתְּ וְהִפְעַמְתְּ אוֹתִי

וְאָהַבְתִּי אוֹתָךְ וְכָרַתְנוּ בְּרִית אַחֲוָה

וְהִרְטַטְתְּ בִּי תִּקְוָה לְגֶשֶׁם נְדָבוֹת

שֶׁיַּפְרִיחַ לֵב יָבֵשׁ, עֵינַיִם כָּבוֹת,

אַחֲרֵי שֶׁיִּחַסְתִּי לָךְ כּוֹחוֹת-עַל

וּבָנִיתִי עָלַיִךְ הַרְרֵי הָרִים

שֶׁל יִחוּלִים, עֶרְגוֹת, דִּמְיוֹנוֹת,

אֵיךְ נִתְהַלֵּךְ לְרוּחַ הָעֶרֶב בַּגַּן

וְנִתְחַלֵּף בָּרָאשִׁים

(שֶׁלָּךְ עֲטוּר כּוֹכָבִים, שֶׁלִּי בָּעֲנָנִים),

אֵיךְ אֲשַׁלֵּב אֶת נַפְשִׁי בְּנַפְשֵׁךְ

וְיָדִי תְּגַשֵּׁשׁ בַּעֲרוּגוֹת מוֹחֵךְ

וְאֵיךְ נְפַזֵּז וּנְכַרְכֵּר וְנִקְפֹּץ יָד בְּיָד

אֶל הַבְּרֵכָה אוֹ אֶל הַמּוֹקֵד

וְנִשְׁמָתִי תִּתְאַחֵד עִם נִשְׁמָתֵךְ –

בָּא לִי עַכְשָׁו לְהִתְאַכְזֵב מִמֵּךְ,

לַחְשֹׁד בָּךְ, לִרְאוֹת בָּךְ מְרַגֵּל/ת,

מוֹעֵל/ת, פּוֹרֵעַ/ת חֲלוֹמוֹת,

שַׁקְרָנִ/ית, בּוֹגְדָ/נִית,

לְהַאֲשִׁים אוֹתָךְ בְּפַטְרוֹנוּת,

הֲפָרַת אֱמוּנִים, חִקּוּי, פִּתּוּי,

הַבְטָחוֹת שָׁוְא, כְּזָבִים,

מָנִיפּוּלַצְיוֹת, הִתְעַלְּלוּת, נִדּוּי,

שֹׁד בַּצָהֳרַיִם,

לְהַעֲלִיל עָלַיִךְ שֶׁשִּׁלַּחְתְּ אוֹתִי לַמִּדְבָּר

בַּשָּׁרָב, בַּמָּלוּחַ, בַּסִּחְרוּר,

לַחְרֹק שִׁנַּיִם וּלְהִשָּׁבַע לִשְׂנֹא אוֹתָךְ

כְּמוֹ שֶׁלֹּא שָׂנֵאתִי אִישׁ מֵעוֹלָם.


הוֹ סֶבַּסְטִיאַן. הוֹ אָנָה,

מִמָּה כָּל זֶה הִתְחִיל?

מִמֵּךְ? מִמֶּנִּי?

מִמָּה שֶׁנִּצַּת לְפֶתַע וְכָבָה?

מֵאַפְרוֹדִיטִי,

שֶׁנּוֹסֶכֶת אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה בְּשִׁקּוּי הָאַהֲבָה?