מִי הִיא זוֹ שֶׁרוֹצָה לַעֲשׂוֹת לִי רַע עַל הַנְּשָׁמָה,

שֶׁנֶּהֱנֵית לַעֲשׂוֹת לִי רַע עַל הַנְּשָׁמָה,

שֶׁבּוֹחֶשֶׁת בַּקְּדֵרָה לַעֲשׂוֹת לִי רַע,

שֶׁחוֹרֶשֶׁת לִי רַע וְחוֹרֶה לָהּ כְּשֶׁנִּהְיֶה לִי טוֹב,

שֶׁסּוֹבֶלֶת, שׂוֹנֵאת, מְקַנְּאָה, חָשָׁה מְרֻמָּה,

כְּשֶׁקּוֹרֶה שֶׁטּוֹב לִי עַל הַנְּשָׁמָה.

טְלִי קוֹרָה מִבֵּין עֵינַיִךְ הִיא קוֹרֵאת

כְּשֶׁנָּחָה עָלַי קְצָת קֹרַת רוּחַ,

וְטוֹרַחַת לְהַזְכִּיר לִי שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא אַשְׁלָיָה

הַמִּתְעוֹפֶפֶת בָּרוּחַ עוֹד טֶרֶם פָּנָה יוֹמָהּ,

וְלוֹעֶגֶת לְסוֹדִי וּשְׂמֵחָה לְאֵידִי,

בִּשְׁתוֹתִי אֶת קֻבַּעַת הַצַּעַר עַד תֻּמָּהּ.

מָה נוֹרָא, כַּמָּה שׂוֹרֶפֶת הָאֵיבָה

שֶׁל עַצְמִי לִבְשָׂרִי,

שֶׁרַק חֲצִי תַּאֲוָתִי אִתִּי,

בֵּין שֶׁטּוֹב וּבֵין שֶׁרַע לִי עַל הַנְּשָׁמָה.

וּכְדֵי לְהַדְבִּירָה,

אֲנִי מַפְעִילָה כִּבְסֶרֶט מֶתַח אֶת אֵפֶקְט הָאֵימָה

וּמְשַׁסָּה בִּי כְּלָבִים שׁוֹטִים

שֶׁעָטִים עַל בְּשָׂרִי וְרָבִים עַל דַּם לִבִּי

וְרַק אָז נָחָה עָלַי שַׁלְוָה.

וְעוֹד אוֹמְרִים שֶׁכָּל זֶה מֵאַהֲבָה