– כַּמָּה מַאֲמָץ עָלַי לְהַשְׁקִיעַ כְּדֵי לִהְיוֹת אֲנִי,

אָמְרָה לִי אִשָּׁה זָרָה, לֹא צְעִירָה,

עִם נוֹכְחוּת חֲזָקָה וּתְחוּשָׁה עַצְמִית רוֹפֶפֶת,

תְּלוּתִית בָּאַהֲבָה, בּוֹכָה בְּלִי סִבָּה

• הַדְּמָעוֹת נִקְווֹת בֶּחָזֶה וּפוֹרְצוֹת כְּשֶׁנִּמְלֵאת הַסְּאָה –

וְסִפְּרָה שֶׁנּוֹתְרָה לְבַדָּהּ

וְכָעֵת הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת חֶצְיָהּ הַמַּשְׁלִים בָּהּ.

הָיָה זֶה בִּמְסִבַּת הַשָּׁקָה לְסֵפֶר שִׁירָה,

וְהִכַּרְנוּ כְּשֶׁעָזְרָה לִי לְחַלֵּץ אֶת צְעִיפִי,

שֶׁהִסְתַּבֵּךְ בְּבֻכְנַת שְׂעָרָהּ.

• מָה כָּל זֶה שָׁוֶה, לָאֲטָה,

כְּשֶׁנִּדְחַקְנוּ לַפִּנָּה וְלִבָּהּ נִפְתַּח בַּיַּיִן.

• מָה זֶה שָׁוֶה, אִם הָאֲנִי הַנּוֹכֵחַ כָּבֶה

וְהַדִּיסְק שֶׁנִּרְשָׁמוֹת עָלָיו הַמַּחְשָׁבוֹת

מִתְעַרְפֵּל וְדֵהֶה כְּאִלּוּ אַיִן, אֵין מִי,

לֹא הָיוּ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁמּוֹכִיחוֹת אֶת קִיּוּמֵךְ/קִיּוּמִי.

אַךְ הָרֶגֶשׁ נִשְׁאָר! הָרִיק, הַתְּלוּת,

רַק הָאשֶׁר הָלַךְ, אָמְרָה.

וְכָעֵת הִיא נַעֲרָה-זְקֵנָה, לְלֹא מַאֲוַיִּים,

אַךְ עִם גַּעְגּוּעִים עַזִּים לְאוֹת, לִבְשׂוֹרָה,

לַגְּאֻלָּה שֶׁבַּמִּלָּה,

וְעִם קֹצֶר-רוּחַ שֶׁל זְקֵנִים שֶׁרוֹצִים עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּנְּעוּרִים,

אַךְ כְּבָר לֹא שׁוֹאֲפִים, לֹא כּוֹפִים,

וּמִכָּל הַקְּצָווֹת זוֹעֲקִים הַסּוֹפִים.

אָמְרָה, אָמְרָה, וְקָמָה, וְהָלְכָה.