– יֵשׁ לִי בְּעָיָה אִתּוֹ, אוֹמֵר הַזָּקֵן לְאִטּוֹ, חָרֵד לְעַכֵּב כָּל מִלָּה

שֶׁמָּא תֵּצֵא מִשְּׁלִיטָתוֹ.

– זֶה נִשְׁמָע לְךָ בֶּטַח מוּזָר, שֶׁאֲנִי שׁוֹפֵךְ אֶת לִבִּי לִפְנֵי אִישׁ זָר,

נֶאֱנַח, יָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּסַּפְסָל שֶׁלְּיָד כְּעוֹמֵד לִצְנֹחַ עָלָיו.

– וְיֵשׁ לִי בְּעָיָה נוֹשָׁנָה אִתָּהּ, אִמּוֹ, וּבְעִנְיַן הָרְכוּשׁ שֶׁצָּבַרְתִּי

בַּחֲמִשִּׁים שְׁנוֹת עֲבוֹדָתִי – מֵעוֹדִי לֹא הֶחְסַרְתִּי אַף יוֹם,

אֲפִלּוּ לֹא בְּיוֹם הַגֵּט מֵאִשְׁתִּי וְאַחֲרֵי מוֹתִי יִהְיֶה בְּנִי יוֹרְשִׁי הַיְּחִידִי.

– תִּרְאֶה, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי צַדִּיק, וּבְכָל זֹאת, מָה אַגִּיד לְךָ,

זֶה מֵעִיק…

הוּא עוֹשֶׂה מָה שֶׁצָּרִיךְ, מְלַוֶּה אוֹתִי לָרוֹפֵא, כְּשֶׁאֵין לוֹ תֵּרוּץ

לְהִשְׁתַּמֵּט,

אַךְ בָּהּ-בָּעֵת, מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי, מְדַבֵּר עָלַי עִם אִמּוֹ כְּאִלּוּ הָיִיתִי מֵת,

וּשְׁנֵיהֶם שָׂשִׂים לִתְפֹּס אוֹתִי עַל חַם, עָדִיף עִם דָּם,

כְּשֶׁלִּבִּי, הָעֵר תָּמִיד עַל הַמִּשְׁמָר, לֹא יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ וְנִרְדָּם.

אֶתְמוֹל, לְמָשָׁל, הָיוּ לִי כְּאֵבִים בֶּחָזֶה, וּמִשֶּׁלֹּא פָּסְקוּ הוּא נָסַע אִתִּי

לַמִּיּוּן,

אַךְ מֵרֹב עֲצַבִּים עַל זְמַנּוֹ שֶׁנִּגְזַל, הֵנִיחַ מַרְפֵּק עַל חַלּוֹן פָּתוּחַ,

פָּזַל לִצְדָדָיו וְזִגְזֵג וְעָקַף, וַאֲנִי הָיִיתִי קְצָת מָתוּחַ,

– מָה יֵשׁ לֵךָ לְהַפְסִיד, קָרָא בְּלִגְלוּג,

וּכְשֶׁתָּהִיתִי לְמָה הוּא חוֹתֵר, הִגְבִּיר מְהִירוּת עוֹד יוֹתֵר.

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי: מִי אֲנִי, מִי הָיִיתִי, כְּשֶׁהַזְּמַן הִצְלִיף לִי בַּפָּנִים,

בָּרַגְלַיִם, מַפִּיל וּבוֹעֵט וְדוֹרֵס אֶת הַשָּׁנָה שֶׁהָיְתָה,

וְאֶת זוֹ שֶּלְּפָנֶיהָ, עוֹד עָשׂוֹר, וְעוֹד,

כְּכָל שֶׁנִּמְשִׁים צְלָלִים מֵאוֹב וּמַעֲרִימִים מַכְאוֹב עַל מַכְאוֹב.

אַךְ יֵשׁ גַּם חֲצִי נֶחָמָה,

שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מִתְאַבֵּל עַל חַיַּי וּמוֹתִי,

פּוֹתֵחַ לִי צַעֲרִי הַפְּרָטִי שַׁעַר לְצַעַר הָעוֹלָם,

וּכְשֶׁלִּבִּי נִשְׁטָף בְּרַחֲמִים,

כְּאִלּוּ עָלִיתִי בַּסֻּלָּם, וְזָכִיתִי לְהֵאָסֵף אֶל חֶבְרַת הָאָדָם.