אֵיךְ קָרָה שֶׁכְּבוֹדוֹ לְבַדּוֹ בְּיוֹם הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה,

בְּלִי הַשִּׁרְיוֹן שֶׁל הָאוֹצֶרֶת אוֹ הַמַּזְכִּירָה?

אָז אַחֲרֵי שֶׁלֹּא עָנִיתָ לִי עַל אַרְבָּעָה מִכְתָּבִים

וְאֵין סְפֹר טֵלֵפוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים,

יִהְיֶה לִי הָעֹנֶג לָצֵאת קְצָת מִן הַכֵּלִים וְלִתְקֹעַ בְּךָ חִצִּים

פָּנִים-אֶל-פָּנִים,

לְהַקִּיז מִמְּךָ אֶת הַמִּיצִים, אַח גָּדוֹל, רָשָׁע, אֲדוֹן שְׂרָרָה,

אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְרַפְּסִים לְפָנֶיךָ, הַלֵּב מַסְמִיק מִבּוּשָׁה,

נִמְרָחִים, כָּל עֲלוּבֵי הַנֶּפֶשׁ, זוֹחֲלִים עַל גָּחוֹן לְרַצּוֹת אֶת הָאָדוֹן,

אֲפִלּוּ שֶׁהַשִּׂנְאָה עוֹלָה לָנוּ לַשֶּׁתֶן,

אֲפִלּוּ שֶׁמְּקַלְּלִים וְתוֹקְעִים לְךָ אֶגְרוֹף בַּבֶּטֶן,

בַּדִּמְיוֹן, כֵּן, הַכֹּל אֶצְלֵנוּ בַּדִּמְיוֹן,

בַּמְּצִיאוּת דּוֹפְקִים אֶת הָרֹאשׁ בַּקִּיר

וּבוֹלְעִים אֶת הָרֶפֶשׁ שֶׁקּוֹטֵל קָנִים כָּמוֹךָ,

אָח גָּדוֹל מֻקָּף בְּחֶבֶר מֵרֵעָיו, חוֹרֵץ לָשׁוֹן חָצוּף,

מַשְׁלִיךְ לָנוּ בַּפַּרְצוּף לְתַעֵב אוֹתָנוּ עַל עַצְמֵנוּ.

כִּי בֶּחָזֶה הַזֶּה פּוֹעֵם לֵב, לַעֲזָאזֵל, וְהוּא רָעֵב לִקְצַת יַחַס,

וַאֲפִלּוּ שְׂעָרֵנוּ מַלְבִּין וּמַקְרִיחַ וְיָדֵינוּ רוֹעֲדוֹת,

עֲדַיִן הֵן מֻכְתָּמוֹת בְּצֶבַע,

עֲדַיִן אֲנַחְנוּ מִתְגַּנְּבִים לַסְּטוּדְיוֹ דֶּרֶךְ קֶבַע,

בַּחֲשַׁאי, הַלֵּב מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת,

אַךְ מְקַוֶּה, עֲדַיִן מְקַוֶּה, כְּנֶגֶד הָאֱמֶת הָעֵירֻמָּה,

לַמְרוֹת הַבּוּשׁוֹת,

שֶׁפֵיָה נַעֲלָמָה תִּגַּע בְּשַׁרְבִיטָהּ בַּבַּד הָרָטֹב,

שֶׁנִּמְרַח תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם, שֶׁנִּמְרַח חֳדָשִׁים וְשָׁנִים,

וְיִקְרֶה הַנֵּס, וְנֶחְזֶה בַּפֶּלֶא,

וּלְעֵינֵינוּ תִתְגַּלֶּה יְצִירַת מוֹפֵת שֶׁתַּשְׁאִיר חוֹתָם בָּעוֹלָם,

וַאֲפִלּוּ אַתָּה, אָח גָּדוֹל, שַׁחְצָן, פּוֹשֵׁעַ,

מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּרְגָשׁוֹת הֲכִי רַכִּים, הֲכִי דַּקִּים, הֲכִי פְּגִיעִים,

חוֹרֵץ דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּזְחִיחוּת דַּעַת, תּוֹךְ גִּהוּק שָׂבֵעַ,

אֲפִלּוּ אַתָּה תִּשָּׁבֶה בַּקֶּסֶם וְתוֹדֶה כִּי טוֹב,

וּבִמְקוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְלֶה אֶת עַצְמֵנוּ תִּתְלֶה אוֹתָנוּ אַתָּה,

אִם לֹא בַּטְּרַקְלִין שֶׁל הַהֵיכָל, אָז לְפָחוֹת בְּאֵיזוֹ מְבוֹאָה נִדַּחַת,

וּפִתְאוֹם יִהְיֶה לָנוּ קִיּוּם, טַעַם, פִּתְאוֹם תִּהְיֶה לָנוּ קְצַת נַחַת…

כֵּן, הַלֵּב נֶחְמָץ שֶׁעֲדַיִן אֲנַחְנוּ מַעֲמִידִים פָּנִים,

מְנַסִּים לִשְׁמֹר עַל חָזוּת שֶׁל כָּבוֹד,

וְגַם עַכְשָׁו, בְּגִיל הָעֲמִידָה, עַל סַף הַזִּקְנָה,

מַשְׁלִים אֶת עַצְמֵנוּ, נְמוּשׁוֹת שֶׁכָּמוֹנוּ,

שֶׁאוּלַי עוֹד נְפַצֵּחַ אֵיזֶה סוֹד נָדִיר, אֵיזוֹ חִידָה,

וְאוּלַי יֵשׁ לָנוּ מָה לְהַפְסִיד אֵצֶל אֶחָד עִם לֵב אָטוּם,

לֵב שֶׁל חֲזִיר, כֵּן…

בָּא לִי לִירֹק עָלֶיךָ, אָח גָּדוֹל, לִבְעֹט לְךָ בַּבֵּיצִים,

לְהוֹצִיא עָלֶיךָ אֶת הָעֲצַבִּים, לְהָזִיז בְּךָ אֵיזֶה רֶגֶשׁ,

לִקְלֹעַ לְאֵיזֶה עֶצֶב שֶׁל רֶגֶשׁ,

לְשַׁבֵּשׁ בְּךָ אֶת מַנְגְּנוֹן הַמְּנַהֲלִים הַפֶּרְוֶרְטִי,

לִקְלֹעַ בַּטֻּמְטוּם שֶׁלְּךָ, לְנַעֵר אֶצְלְךָ אֵיזֶה טֻמְטוּם,

לְסָרֵס אֶת קוֹל הַפַלְסֵטוֹ, אֶת הֲלִיכַת הַפֵיוֹת שֶׁלּךָ,

אֶת עוֹר הַנֵּאוֹן שֶׁאֲנָשִׁים מִתְלַקְּקִים, מִתְעַלְּקִים עָלָיו,

“דְּרֹךְ עָלַי…” “חֲמֹל עָלַי…” אֱהֹב אוֹתִי…"

יִמַּח שִׁמְךָ!

וְשֶׁכָּל רוּחוֹת הָרְפָאִים שֶׁל כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁשָּׁבַרְתָּ,

שֶׁדָּרַסְתָּ, יִרְדְּפוּ אוֹתְךָ עַד יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן,

עַל שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתָנוּ מְלַחֲכֵי פִּנְכָּה, מְלַקְּקֵי תַּחַת,

שֶׁמְּיַחֲלִים לְמוֹתְךָ בִּשְׁבִיל לִקְבֹּר אֶת הַבּוּשָׁה,

שֶׁהָלַכְנוּ בַּבּוּשָׁה עַל כָּל הַקֻּפָּה וּמָרַחְנוּ אוֹתְךָ בַּחֲנֻפָּה,

כִּי חֲנֻפָּה הִיא קָלוֹן שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵף,

גַּם אִם תְּשַׁפְשֵׁף אוֹתוֹ דַּק-דַּק לְהִתְנַקּוֹת מִמֶּנּוּ,

גַּם אִם יִתַּשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל בַּעַל הַשְּׂרָרָה,

אָח גָּדוֹל, דְּרָקוֹן בְּעוֹר חַרְגּוֹל,

וְיַחְלֹף מִן הָעוֹלָם וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ זֵכֶר,

עֲדַיִן הַקָּלוֹן צוֹלֵף, דּוֹקֵר, כּוֹאֵב, מוֹחֵץ…

וְדַע לְךָ: נִקְמַת הַנִּפְגָּע בְּצִפּוֹר נַפְשׁוֹ הִיא מִן הַשָּׂ-טָן.

חֲתַן דָּמִים אַתָּה!