לִפְנֵי הַרְבֵּה מְאוֹד שָׁנִים, אֵי שָׁם בֵּין הֹדּוּ לְבֵין כּוּשׁ, נוֹלַד צֶאֱצָא מַמְזֵר לְשִׁפְחַת הַגְּבִיר רַב הָעָצְמָה וּכְבַד הָרְכוּשׁ, וּכְשֶׁבָּגַר וְהָיָה לְנַעַר פֶּרֶא, חָבִיב אַךְ עַז פָּנִים, תָּבַע לְעַצְמוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה.

כָּךְ קָרָה, שֶׁבְּאַחַת הַקְּטָטוֹת עִם אֶחָיו הֶחְזִיר הַנַּעַר מַכַּת מַחַץ לְתוֹקְפָיו, וּכְשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְאָבִיו הַגְּבִיר, גֵּרְשׁוֹ עִם אִמּוֹ לַמִּדְבָּר.

דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת חָלְפוּ, צֶאֱצָאֵי הַגְּבִיר צָבְרוּ עֹשֶר וַחֲיָלִים וְהוֹרִישׁוּם לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי-בְּנֵיהֶם, שֶׁשָּׂבְעוּ נַחַת בְּחַיֵּיהֶם וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנֵיהֶם. אַךְ יוֹם אֶחָד, גָּלַשׁ מִן הֶהָרִים שֵׁד עִזּוּז, אַלִּים וְאַכְזָר, וְאַחֲרָיו עוֹד שֵׁד וְעוֹד, עַם רַב שֶׁל שֵׁדִים, פּוֹרְצֵי גְּדֵרוֹת וְשׁוֹדְדֵי קְבָרִים, וּכְשֶׁזִּקְנֵי הַקְּהִלָּה, מֻכֵּי הַהֶלֶם, זִהוּ בְּמַנְהִיגָם אֶת צֶלֶם אֲחִיהֶם הָאָבוּד, נִזְכְּרוּ בָּרִיב הַמַּר הַקָּדוּם וְהִצִּיעוּ לַפּוֹלְשִׁים לִכְרֹת עִמָּם בְּרִית, אַךְ הַשֵּׁדִים תָּבְעוּ אֶת הָרָאשִׁים. הֵם טִכְּסוּ עֵצָה אֵיךְ לִנְהֹג בְּעָרְמָה, וְאַף כִּי הֵטִיחוּ בַּאֲחֵיהֶם דִּבְרֵי נְאָצָה, נַעֲנוּ לִסְעוּדַת הַבְּרִית, וּכְשַׁי גִּלְגְּלוּ לְשָׁם חָבִית, אַךְ בִּמְקוֹם יַיִן יָצָא מִמֶּנָּה שֵׁד חָמוּשׁ בְּחֹמֶר נֶפֶץ, וּבְתֹם הַמְּסִבָּה, כְּשֶׁעָמְדוּ לַחְתֹּם עַל הַכְּתֻבָּה, כִּלָּה הַשֵּׁד כָּל אִישׁ וְהָרַס כָּל חֵפֶץ, וּכְשֶׁהַבִּנְיָן כֻּלּוֹ קָרַס, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָאַחִים עַתִּיקַת הַיּוֹמִין. טִילִים וְיֵרוּטִים וְעוֹפוֹת שָׁמַיִם יְרוּיִים צוֹנְחִים מִמְּרוֹמִים לְלֹא רוּחַ חַיִּים, נוֹצוֹתֵיהֶם מְלֻחְלָחוֹת מִדָּמָם שֶׁנִּסְפַּג בַּחוֹל, וּמִי יוֹלִיךְ כָּעֵת אֶת הַקּוֹל? רַעֲמֵי נֶפֶץ בִּמְחִלּוֹת מְנִיסִים עַכְבָּרִים וַחֲפַרְפָּרוֹת וְשַׁמָּה וְעִיֵּי חֳרָבוֹת, וְדָם וּמוֹחוֹת, וְרֶצַח וְקוּרֵי חֲלוֹם בְּעֵינַיִם עֲקוּרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים וִילָדִים-בְּמַדִּים – אַבְשָׁלוֹם בְּנִי, בְּנִי אָדִיסוֹ, בְּנִי חָמִיד – זוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה בְּכָל הַחֲזִיתוֹת וְהָרוּחוֹת. כָּל הַנְשָׁמָה תְּיַלֵּל יָהּ.

וּבְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים עוֹד לִקְרָבוֹת, נְכֵי מִלְחֶמֶת אַחִים עַתִּיקָה אַחֶרֶת שֶׁעֲדַיִן מְדַמֶּמֶת, אוֹ פְּגוּעֵי מַחֲלָה, מַלְחִימִים וּמַלְחִימִים חֶלְקֵי-חִלּוּף הֲרוּסִים, לְהַשְׁתִּילָם בְּגוּף רֵיק מִתַּאֲווֹת, תַּחַת אֵיבָר שֶׁהֶחְלִיד אוֹ הִתְפָּרֵק, בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל וְלִנְשֹׁם וְלִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת (עַל הַמָּסָךְ) אֶת כָּל זְוָעוֹת¹ מִלְחֶמֶת הָאַחִים הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת וּלְהַקְשִׁיב לְאוֹתוֹ מֶלֶל עָקָר מִן הַצְּדָדִים הַמְּעֹרָבִים וּמֵאֵלֶּה שֶׁלֹּא, בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת וּלְמַלֵּא טְפָסִים, וּלְהַמְשִׁיךְ, עִם כָּל הָאֵבֶל – אַי, כּוֹאֵב, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק מִן הַסֵּבֶל – עוֹד קְצָת לִחְיוֹת.

הִנֵּה, מֵאָז מַכַּת בְּכוֹרוֹת, בְּהִדֹּם קוֹל הַשֶּׁבֶר פּוֹרְצוֹת הַחֲגִיגוֹת. וּבְנֵי הָעָם, דּוֹר אַחַר דּוֹר, מִתְכַּנְּסִים לְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, פּוֹתְחִים בְּ“בָּרוּךְ” וּמְסַפְּרִים עַל-פִּי סֵדֶר וְעַל-פִּי תּוֹר, עַל הַשְּׁגָגוֹת וְעַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַנִּסִּים:

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? – הַכֹּל כְּבָר נֶאֱמַר וְאֵין לִי מָה לְחַדֵּשׁ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? – זֶה לֹא הַגּוֹרָל שֶׁלִּי, הַמִּלְחָמוֹת שֶׁלָּכֶם הֵם לֹא בִּשְׁבִילִי, אָז עַל מָה הַמְּהוּמָה וְלָמָּה לְהַעֲכִיר אֶת הַמּוֹרָל?

שֶׁאֵינוֹ-יוֹדֵעַ-לִשְׁאֹל יוֹשֵׁב נִכְלָם אַךְ שְׁאֵלוֹתָיו הָאִלְּמוֹת מְבִיכוֹת אֶת כֻּלָּם.

וְרַק תָּם, הַנֶּכֶד הַשַּׁתְקָן, שׁוֹמֵעַ צַו בַּחֲלוֹם וְחוֹשֵׁב שֶׁמַּמָּשׁ.

קָחֵנִי, הִנְנִי מוּכָן! הוּא קוֹרֵא, וּמִלְחֶמֶת הָאַחִים פּוֹרֶצֶת מֵחָדָשׁ.