אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי אֵל

בְּעָמְדִי בִקְהַל יִשְׂרָאֵל,

וּמִשִּׁירִי לְהוֹדוֹת אוֹאֵל

מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה.

בְּחִילָה לְפָנָיו אֲסַלֵּד,

רֹאשׁ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד,

אֶחָד – בְּלִי אָב וְאֵין יֶלֶד –

יוֹצֵר אוֹרָה וַחֲשֵׁכָה.

רוֹכֵב גַּלְגַּל, וְתֵבֵל

כִּסְבֹל אֶשְׁכּוֹל הוּא סוֹבֵל,

כָּל גְּבוּלוֹת עֲלֵי חֹק תַּגְבֵּל –

וּמִי יַָדַע בַּמֶּה וְאֵיכָה?

הָאֶחָד בְּכָל עִנְיָנָיו

מִּכָּל צְדָדָיו וּפָנָיו –

עֲבָדִים מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו,

כִּי לוֹ יָאֲתָה הַמְּלוּכָה!

מִי זֶה אֲשֶׁר יָעֹז חֹק –

וְדָבָר זֶה בִּמְאֹד רָחוֹק!

אַדִיר וְנָאוֹר לִבְלִי חֹק,

רוּחִי לְפָנֶיךָ אֶשְׁפֹּכָה.

יְפִי שִׂיחִי וּשְׁבָחַי

יֶעֱרַב לָךְ כִּזְבָחָי,

יַשֵׁר וְהָכֵן אֳרָחָי,

יָהּ הָאֵר – נֵדָעֲךָ!