לוגו
למי, למי, למי
מיקום ביצירה:
0%

ליקירי אריאל ואילת


על שפת הנחל עומדת אני

ומצפה ומצפה

למי

למי

למי?


מי שרוצה לדעת למי אני מצפה יקרא בספר זה.

רמז למנחשים: לא לדני!


קראו מה שקרה אצלנו בכתה ד', בכלל,

ואצל אילה ואצלי, בפרט.


ממני

הילדה

שׁוּלה שֵׁם

שוּלה: נכון. שם: בדוּי. כי אינני רוצה לגלות את שמי האמיתי.

תלמידת בית־הספר הממלכתי 318

נחשו מה שם בית־ספרי?

(הפתרון בעמוד האחרון)


הַתֹּכֶן:

יְהוּדִית אֲשֵׁמָה בַּכֹּל.

בַּהַתְחָלָה אֲסַפֵּר לָמָה יְהוּדִית אֲשֵׁמָה בַּכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְשַׁקֵר וּלְסַפֵּר כָּל מִינֵי דְבָרִים שֶׁלֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, וּמִזֶה הִתְחִילוּ אֶצְלֵנוּ כָּל הָעִנְיָנִים בֵּין הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת.

מִשֵׁם הַסֵפֶר תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם בַּמֶה הָעִנְיָן.

אֵינְכֶם מֻכְרָחִים לְנַחֵשׁ שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לְדָנִי אֲפִלוּ שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת בְּשַׁעַר הַסֵפֶר: ‘שֶׁלֹא לְדָנִי’, מִפְּנֵי שֶׁזֶה סוֹד כָּמוּס בְּהֶחְלֵט (וְלָכֵן צִיַרְתִּי גַם סִימַן שְׁאֵלָה וְגַם סִימַן קְרִיאָה.)

מִלְבַד זֶה אֲסַפֵּר אֵיךְ אֲנִי בְּעַצְמִי עָשִׂיתִי רְעִידַת־אֲדָמָה.

וְאֵיךְ תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל פּוּרִים לֹא הִצְלִיחָה לִי.

וְאֵיךְ אֲנִי מְבַקֶרֶת בְּמַשְׁחֶתֶת זָרָה.

וּמִי זֹאת שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה.

וְאֵיזֶה שְׁקָרִים סִפְּרָה יְהוּדִית מִנַחֲלַת יוֹאָב, עַל חָבֵר שֶׁלָהּ מֵידָד.

עַל הַמוֹרָה־לִתְפִירָה שֶׁאִרְגְנָה קְבוּצָה־דְרָמָתִית בְּבֵית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ.

וְעַל הַמוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן הַמְפַנֵק בַּת.

וְעַל תְּנוּעַת־נֹעַר וְעַל טִיוּלִים.

וְעַל גִבְעַת־הָאַהֲבָה בְּנֵס־צִיוֹנָה וַאֲהָבוֹת, בְּלִי גִבְעָה.

וְעַל אַהֲבָה־רִאשׁוֹנָה.

עַל דָג־מָלוּחַ, עַל פַּרְסָה, עַל טִיוּל לְשְׁפֵיָה וְעַל שְׁבִיתָה.

עַל דָנִי וְהַמַלְכָּה־אֶסְתֵּר, בְּפוּרִים.

עַל פֶּרַח אָדֹם וְעַל קוֹנְצֶרְט שֶׁל תַּלְמִידִים.

עַל עֲצֵי־עֲנָק בַּאֲמֵרִיקוֹת, עַל בָּתֵּי־אֶסְקִימוֹסִים, עַל הַצָגָה שֶׁלָנוּ, עַל אִמָא־חוֹרֶגֶת אֲמִתִּית, עַל יָם־כִּנֶרֶת, עַל נֶשֶׁף־הַגְמָר בְּבֵית־הַסֵפֶר וְעוֹד מִילְיוֹן דְבָרִים אֲחֵרִים. יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב בִּילְיַרְד אֲבָל אוּלַי זֶה קְצָת מֻגְזָם.

כָּל זֹאת אֲסַפֵּר לָכֶם אִם תַּעֲלוּ אִתִּי בְּסַבְלָנוּת מִכִּתָּה ד' לְכִתָּה ח'.

לִקְרַאת הַסוֹף אֲסַפֵּר עַל אַלְבּוֹמֵי־הַזִכְרוֹנוֹת.

אַגַב

יֵשׁ דְבָרִים שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לְסַפֵּר. אֲבָל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לְסַפֵּר פַּעַם עַל בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ, בִּכְלָל, וְעַל כִּתָּתֵנוּ, בִּפְרָט. הִגִיעַ הַזְמַן לְסַפֵּר דְבָרִים שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מוֹצֵא לְנָחוּץ לִכְתֹּב עֲלֵיהֶם, לַמְרוֹת שֶׁיֵשׁ לָנוּ, לַיְלָדִים, דַי עִנְיָנִים לְמַלֵא בָּהֶם אֶלֶף סְפָרִים.

הֶעָרָה:

יֵשׁ שְׁמוֹת יְלָדִים שֶׁאֲנִי בּוֹדָה מִלִבִּי. וְיֵשׁ מִסְפַּר שֵׁמוֹת פְּרָטִיִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי כְּמוֹת שֶׁהֵם. שֶׁיֵדְעו לָהֶם!

אֲנִי

שׁוּלָה שֵׁם

תַּלְמִידָה


הֶעָרָה נוֹסֶפֶת: אִם הַסִגְנוֹן מִשְׁתַּנֶה וְאִם אֲנִי מַקְדִימָה לִפְעָמִים דְבָרִים אַחֲרוֹנִים לָרִאשׁוֹנִים הֲרֵי זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְבַּגֶרֶת, עוֹלָה כִּתּוֹת וְנֶאֱמָנָה לַ’שֶׁטַח' וְלֹא לַזְמַן – כְּלוֹמַר: לְשֶׁטַח בֵּית־הַסֵפֶר כֻּלוֹ – עַד שֶׁאֲנִי מְסַיֶמֶת אֶת בֵּית־סִפְרֵנוּ וְ’יוֹצֵאת אֶל הַחַיִים!' כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַמְחַנֵךְ שֶׁלָנוּ.

שׁ. שׁ.

נ.ב. אֲנִי מוֹסִיפָה הוֹרָאוֹת לַצַיָר; מִפְּנֵי שֶׁלִפְעָמִים יֵשׁ בַּהוֹרָאָה מַה שֶׁאֵין בַּצִיוּר, וְלִפְעָמִים יֵשׁ בַּצִיוּר מַה שֶׁאֵין בַּהוֹרָאָה. 1

שׁ. שׁ.

––––––––––

אֶל הַצַיָר הַמְצַיֵר צִיוּרִים לְסִפְרִי:

כָּאן מוּטָב לְצַיֵר פִּטְרִיָה בְּלִי רַעַל

כִּי כָּךְ אֲנִי נִרְאֵית הַיוֹם בְּכִתָּה ד': רֹאשׁ גָדוֹל וְגוּף דַק כְּמוֹ מַקֵל. כִּי אֵיזֶה צוּרָה יֵשׁ לְיַלְדָה בַּת־עֶשֶׂר? אֲבָל בְּעִקָר צָרִיךְ לְצַיֵר סֵבֶל מִפְּנֵי שֶׁאַיָלָה וַאֲנִי סוֹבְלוֹת נוֹרָא!

––––––––––


 

יְהוּדִית הִתְחִילָה שְׁקָרִים…

אֶל הַצַיָר: לֹא כְּדַאי לְצַיֵר אֶת יְהוּדִית שֶׁהִיא לֹא תִּתְגָאֶה לָהּ. (הִיא אֵינֶנָה גִבּוֹרַת סִפּוּרַי) אֶפְשָׁר לְצַיֵר בִּמְקוֹמָהּ, מִכְתָּב מָלֵא שְׁקָרִים.


הַכֹּל הִתְחִיל מִזֶה שֶׁיְהוּדִית, יַלְדָה שֶׁאֵין לָהּ אִמָא, עָזְבָה אֶת כִּתָּתֵנוּ כִּתָּה ד' וְאֶת בֵּית־סִפְרֵנוּ וְהָלְכָה לָגוּר בַּמֶשֶׁק שֶׁל דוֹדָה שֶׁלָהּ בְּנַחֲלַת־יוֹאָב, וְלִלְמֹד בַּיִשׁוּב הַקָרוֹב – בְּבֵית־הַסֵפֶר בְּרִאשׁוֹן־לִיהוּדָה. לָמַדְנוּ יַחַד עַד כִּתָּה ד' וְנִשְׁאַרְנוּ חֲבֵרוֹת נֶאֱמָנוֹת. יוֹם אֶחָד עָלָה עַל דַעְתָּהּ שֶׁל יְהוּדִית לְהַתְחִיל לִכְתֹּב אֵלַי מִכְתָּבִים בַּדֹאַר וּלְסַפֵּר לְאַיָלָה וְלִי כָּל מִינֵי דְבָרִים שֶׁהֵם סְתָם כְּזָבִים. לְמָשָׁל, הִיא מְסַפֶּרֶת בְּמִכְתָּב שֶׁלָהּ (אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁיוֹתֵר יָפֶה לִכְתֹּב בְּסֵפֶר ‘אִגֶרֶת’). וְכִי מָה אוֹגֶרֶת יְהוּדִית בָּאִגֶרֶת שֶׁלָהּ מִלְבַד שְׁקָרִים? שֶׁיֵשׁ לָהּ וְלַחֲבֶרְתָּהּ דָלִיָה חֲבֵרִים, בָּנִים מֵהַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּתָּה ה'. שֵׁם חֲבֵרָהּ שֶׁל יְהוּדִית מֵידָד וְשֵׁם חֲבֵרָהּ שֶׁל דָלִיָה חַגַי. מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת? עַל דַעְתִּי כְּלָל וְּכְלָל לֹא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְקַנְאָה בָּהֶן. סְתָם אֵינֶנִי מַאֲמִינָה שֶׁיֵשׁ לָהֶן חֶבְרָה.

יְהוּדִית כּוֹתֶבֶת כָּל מִינֵי נִפְלָאוֹת, עַל טִיוּלִים וְכֵיף. עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁחָשַׁבְתִּי מְעַט עַל הָעִנְיָן אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁמַרְגִיז נוֹרָא שֶׁיֵשׁ לָהֶן, לִיהוּדִית וּלְדָלִיָה חֲבֵרִים־בָּנִים מִכִּתָּה ה'; וּלְאַיָלָה וְלִי אֵין שׁוּם דָבָר. אַף אֶחָד לֹא מַבִּיט עָלֵינוּ – כְּאִלוּ הָיִינוּ גָלְמֵי־עֵץ. נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ הַיְצוּרִים הַבּוֹדְדִים וְהַסוֹבְלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם כֻּלוֹ. אֲנַחְנוּ מַרְגִישׁוֹת כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ כָּפוּל אֶלֶף.

הַבָּנִים בְּכִתָּתֵנוּ הֵם תִּינוֹקוֹת, יוֹתֵר נְמוּכִים מִמֶנִי וּמֵאַיָלָה, מַמָשׁ גוּצִים, וְיֵשׁ לָהֶם שֵׁמוֹת מְשֻׁנִים וְלֹא מַתְאִימִים לִכְלוּם, לְשׁוּם שִׁיר, כְּמוֹ אַדִיר וַאֲבִיטַל וְיוֹנָדָב, וְאֵין לָהֶם בִּכְלָל צוּרָה שֶׁל בַּחוּרִים אֲפִלוּ שֶׁמַבְטִיחִים לָהֶם בַּבַּיִת, לִקְנוֹת לָהֶם אוֹפַנַיִם־שֶׁל־גְדוֹלִים. אַבָּא שֶׁל אַדִיר אוֹמֵר שֶׁיִמְכֹּר אֶת אֹסֶף־הַבּוּלִים שֶׁלוֹ וְיִקְנֶה לוֹ אוֹפַנַיִם. אֲנִי בִּכְלָל לֹא מַאֲמִינָה.

גַם אֲנַחְנוּ, אַיָלָה וַאֲנִי, רוֹצוֹת שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ חֶבְרָה שֶׁל אַרְבָּעָה עִם חֲבֵרִים מִכִּתָּה ה' לְפָחוֹת. שֶׁהֵם בָּנִים יוֹתֵר גְדוֹלִים. אֲבָל גַם בְּכִתָּה ה' בְּבֵית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ כֻּלַם גֹעֲלִיִים מִלְבַד בֶּנִי. בְּבֶנִי אֶפְשָׁר אֲפִלוּ לְהִתְאַהֵב (מִתְפָּאֵר תָּמִיד שֶׁאַבָּא שֶׁלוֹ עוֹבֵד בִּרְחוֹבוֹת בַּמָכוֹן וּמְחַפֵּשׂ תְּרוּפָה לְכָל הַמַחֲלוֹת) אֲבָל לֹא כְּדַאי! כָּל הַבָּנוֹת מֵהַכִּתָּה שֶׁלוֹ וּמֵהַכִּתָּה שֶׁלָנוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתוֹ וְכוֹתְבוֹת לוֹ מִכְתָּבִים מִ’מִשְׂחַק הַדֹאַר', עִם בּוּלִים שֶׁל קֶרֶן־קַיֶמֶת שֶׁכָּל אֶחָד קִבֵּל לְיוֹם־הַהֻלֶדֶת וְשָׂמִים לוֹ בַּתִּיק שֶׁלוֹ, שֶׁתָּמִיד מָלֵא וּקְצָת פָּתוּחַ. וְהוּא מְאַרְגֵן אֶת כָּל הַבָּנִים בַּכִּתָּה שֶׁלוֹ לְהַרְבִּיץ בַּבָּנוֹת וְצָרִיךְ לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵיהֶם. בֶּנִי חוֹשֵׁב שֶׁרַק נוּרִית שָׁוָה וּמַזְמִין אוֹתָהּ לַקוֹלְנוֹעַ אַחַר־הַצָהֳרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִתְקַשֶׁטֶת בִּסְרָטִים, בְּסִכּוֹת צִבְעוֹנִיוֹת, בְּתַחְתּוֹנִית־עוֹמֶדֶת, וּבְסִכַּת נְחֹשֶת עֲנָקִית בַּקוּקוּ שֶׁלָהּ.

בֵּינָתַיִם כָּתַבְתִּי עַל נוּרִית וְשָׁכַחְתִּי אֶת מִכְתָּבָהּ שֶׁל יְהוּדִית. הַמִכְתָּב שֶׁמִמֶנוּ הִתְחִילוּ כָּל הָעִנְיָנִים וְהַתְּלָאוֹת, הַצָרוֹת וְהַסֵבֶל, הַבְּגִידוֹת וְהָאַכְזָבוֹת, הָעֲזִיבוֹת, הַפְּרֵדוֹת וְכָל פָּרָשַׁת הַזוּגוֹת בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ וּבְכִתָּה ה'.

וְלִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַעְתִּיקָה כָּאן לְדֻגְמָה אֶת אֶחָד מִמִכְתָבֶיהָ שֶׁל יְהוּדִית, אֲנִי מֻכְרָחָה לְהַגִיד, בְּסוֹדֵי־סוֹדוֹת וּמִבְּלִי לְהַעֲלִיב אַף אֶחָד, שֶׁאֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיְהוּדִית סְתָם מַמְצִיאָה דְבָרִים מֵהָרֹאשׁ וְאֵין לָהּ, לֹא מֵידָד וְלֹא חַגַי וְלֹא שׁוּם דָבָר. סְתָם חֲלוֹם בְּהָקִיץ! אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּמִכְתָּב וּמַה אֲנִי רוֹאָה: דַף־שׁוּרוֹת תָּלוּשׁ מִמַחְבֶּרֶת, אוֹתִיוֹת גְדוֹלוֹת מְאֹד. וַהֲמוֹן שְׁגִיאוֹת…

'לְשׁוּלָה שֵׁם וּלְאַיָלָה יַרְקוֹנִי

'שָׁלוֹם לָךְ חֲבֶרְתִּי הַיְקָרָה שׁוּלָה!

''שָׁלוֹם לָךְ חֲבֶרְתִּי הַיְקָרָה אַיָלָה!

'הָאַוָזִים מְגַעְגְעִים בֶּחָצֵר גַע גַע גַע (כָּךְ מַתְחִילִים מִכְתָּב אֱנוֹשִׁי?) וַאֲנִי עוֹזֶרֶת לַדוֹדָה שֶׁלִי פֶּסְיָה בְּכָלהֲכָנוֹת לְחַג־הַפֶּסַח (דוֹדָה שֶׁלָהּ: שְׁמָהּ פְּנִינָה אֶת הַשֵׁם פֶּסְיָה שָׁאֲלָה מֵאֵיזֶה שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם אוֹ מֶנְדֶלִי) בַּבַּיִת מַהְפֵּכָה! אֲבָל אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהִתְאַפֵּק וּמֻכְרָחָה לִכְתֹּב לָכֶן וּלְסַפֵּר מֶה הָיָה אֶתְמוֹל (הִיא לֹא יְכוֹלָה לְהִתְאַפֵּק וּמֻכְרָחָה לְהָפִיץ שְׁקָרִים!) אֶתְמוֹל אַחַר־הַצָהֳרַיִם נִפְגַשְׁנוּ כָּל הַחֶבְרָה: דָלִיָה וַאֲנִי, מֵידָד וְחַגַי. מֵידָד הוּא הַבֵּן הֲכִי יָפֶה בְּכָל בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ וְגַם הֲכִי גָבוֹהַּ, יוֹתֵר מִמֶנִי וְלֹא כְּמוֹ הַפִּצְפּוֹנִים בַּכִּתָּה שֶׁלָכֶן, אַדִיר, אָבִי, אֲבִיטַל וְדוּדִי, חֲגָבִים בִּגְרוּשׁ! אִם שֶׁלָכֶן נִרְאִים כְּמוֹ בָּנִים שֶׁל “עִירוֹנִית” אָז אֲנִי קוּגֶלאַגֶר! אֲפִלוּ שֶׁאֵין לִי מֻשָׂג מַה זֶה, אֲבָל כָּךְ אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ בְּנַחֲלַת. רוּתִי מֵהַכִּתָּה שֶׁלָנוּ, מַלְכַּת־הַגַאַוְתָנוּת־וְהַמַלְשִׁינוּת, אוֹמֶרֶת עַל מֵידָד שֶׁהוּא כְּמוֹ אֶחָד מנִבְחֶרֶת חוּץ־לָאָרֶץ.

'הָלַכְנוּ לַחוֹלוֹת וְשָׁאַלְנוּ שְׁאֵלוֹת שֶׁמֻכְרָחִים לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן: כֵּן אוֹ לֹא! אַךְ וְרַק אֶת הָאֱמֶת! גַע גַע גַע, זֶה הַבַּרְוָזִים מְגַעְגְעִים בֶּחָצֵר שֶׁלָנוּ. אַחַר־כָּךְ קָרָה מַשֶׁהוּ נוֹרָא. דָלִיָה לֹא רָצְתָה לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה אַחַת שֶׁל חַגַי. אָז חַגַי הֶעֱלִיב אֶת דָלִיָה וְאָמַר לָהּ שֶׁהִיא תִּינֹקֶת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה מַעֲלִיב נוֹרָא לֹא? בְּיִחוּד לְהַגִיד כָּךְ לְבַת שֶׁכְּבָר כָּתְבָה מִכְתָּב עִם שַׁי־לַחַיָל וְסָרְגָה לוֹ צָעִיף מִצֶמֶר, לֹא? אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁמֵידָד לֹא הָיָה אוֹמֵר לִי דָבָר כָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ חֲבֵרִים בֶּאֱמֶת, בְּלִי צְחוֹק. (אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיְהוּדִית לֹא דִבְּרָה אִתּוֹ אֲפִלוּ מִלָה אַחַת.) כְּשֶׁאָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלְכֶן בָּעִיר אֲסַפֵּר לָכֶן פְּרָטִים שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לִכְתֹּב! מַה שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַחֶבְרָה שֶׁלָנוּ, בִּכְלָל (מַה יֵשׁ פֹּה לַחְשֹׁב?) וְעַל עַצְמִי וְעַל מֵידָד, בִּפְרָט, וְעַל הַכֹּל.

'הָיִיתִי רוֹצָה מְאֹד לָבוֹא הָעִירָה בְּפֶסַח. אֲבָל אֵינֶנִי יוֹדַעַת אִם אָבוֹא, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנִי רוֹצָה, מִסִבּוֹת שׁוֹנוֹת, לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל דוֹדִי. אוּלַי אוּכַל לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל מִישֶׁהִי מֵהַחֲבֵרוֹת שֶׁלָכֶן? רַק לְכַמָה יָמִים, לְאֵיזֶה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אִם כֵּן, אָז אֲסַפֵּר לָכֶן כָּל מַה שֶׁהָיָה פֹּה בְּטִיוּל אֶחָד. אוֹי וַאֲבוֹי מַה שֶׁקָרָה לִי בַּטִיוּל הַזֶה, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר הַכֹּל עַל רֶגֶל אַחַת. (תָּמִיד הִיא כּוֹתֶבֶת כָּךְ) אָז תַּעֲנוּ לִי תֵּכֶף, אִם אֶפְשָׁר לְהִתְאָרֵחַ כַּמָה יָמִים אֶצְלְכֶן בָּעִיר? בְּלְי הַבַּרְוָזִים שֶׁלִי גַע גַע גַע (שְׁמַעְתֶּם חָכְמָה? בְּלְי הַבַּרְוָזִים). עַכְשָׁו אֲנִי מְמַהֶרֶת נוֹרָא! וְיֵשׁ הֲמוֹן עֲבוֹדָה בַּבַּיִת וּבֶחָצֵר, מוּ מוּ מוּ! זֹאת הַפָּרָה שֶׁלָנוּ חוֹזֶרֶת עִם הָעֵדֶר וְדוֹדָה שֶׁלִי צוֹעֶקֶת יְהוּדִית! יְ־הההוּ־דִייי־ת!!!

––––––––––

מִי שֶׁרוֹצֶה, יָכוֹל לְצַיֵר כָּאן אֶת הַבַּרְוָזִים שֶׁל יְהוּדִית וְאֶת הַפָּרָה מִפְּנֵי שֶׁזֶה הַדָבָר הַיָחִיד בְּמִכְתָּבָהּ שֶׁהִיא לֹא הִמְצִיאָה, הַקַיָמִים בֶּאֱמֶת אֶצְלָם בַּמֶשֶׁק בְּנַחֲלַת. לְיֶתֶר בִּטָחוֹן אֶפְשָׁר לִכְתּב עַל כָּל בַּרְוָז ‘אֱמֶת’ וְעַל כָּל פָּרָה ‘אֱמֶת’.

––––––––––

'אֲנִי מֻכְרָחָה לִגְמֹר מַהֵר. מָחָר אֶכְתֹּב לָכֶן מָה אָמַר לִי מֵידָד לִפְנֵי שֶׁנִפְרַדְנוּ. דָבָר נוֹרָא חָשׁוּב וּמְרֻמָז שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּגַעַת לְסַפֵּר, אֲבָל לאֹ עַכְשָׁו!

'הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא! מִי שֶׁמַזְמִינָה אוֹתִי לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָהּ תִּשְׁמַע הַכֹּל בְּלִי הֶמְשֵׁכִים בְּשֵׁש־עֶשְׂרֵה מַעֲרָכוֹת,

מִמֶנִי חֲבֶרְתְּכֶן הַנֶאֱמָנָה לָכֶן כְּנַפְשָׁהּ

יְהוּדִית

דִיתָה'.


בְּכַוָנָה הִשְׁמַטְתִּי פִּסְקָה אַחַת מֵהַמִכְתָּב שֶׁל יְהוּדִית, אֲבָל אוּלַי לֹא יָפֶה מִצִדִי. הִנֵה הִיא: בְּסוֹף הַמִכְתָּב מוֹסִיפָה יְהוּדִית הֶעָרָה מַרְגִיזָה כְּמוֹ ‘עִקָר שָׁכַחְתִּי’: 'הָעֶרֶב אֲנַחְנוּ נִפְגָשִׁים, דָלִיָה וְחַגַי, אֲנִי וּמֵידָד, כֻּלָם בְּיַחַד. אִם יִהְיוּ לָהֶם אוֹפַנַיִם אָז מֵידָד יַרְכִּיב אוֹתִי וְחַגַי יַרְכִּיב אֶת דָלִיָה. הֵידָד! מִמֶנִי חֲבֶרְתְּכֶן הַנֶאֱמָנָה לָכֶן

יוּ.'

––––––––––

דַי כְּבָר. לְצַיֵר אֶת יְהוּדִית. אֲבָל בְּלִי מֵידָד!

––––––––––

כַּמָה שֶׁזֶה מַרְגִיז שֶׁלְדָלִיָה וְלִיהוּדִית יֵשׁ חֶבְרָה וַחֲבֵרִים. וְלָנוּ, לְאַיָלָה וְלִי אֵין כְּלוּם. אֲבָל אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה לְכָל מַה שֶׁיְהוּדִית מְסַפֶּרֶת, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁלָנוּ אֵין עוֹד חֲבֵרִים, חוּץ מִבְּנֵי־שְׁכֵנִים שֶׁזֶה כְּלוּם וְלֹא נֶחְשָׁב. אֲבָל אִם יְהוּדִית אֵינֶנָה מְרַמָה אָז בָּרוּר שֶׁהַחַיִים שֶׁלָנוּ, חוֹלְפִים לַשָׁוְא. וְאֵין אֶת מִי לֶאֱהֹב!!

אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁעוֹד יָכוֹל לִקְרוֹת מַשֶׁהוּ וְלֹא כְּדַאי לְהִתְיָאֵשׁ. מַה יָכוֹל כְּבָר לִקְרוֹת? כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקִיפָה עַל הַבָּנִים, בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ וְעַל הַבָּנִים בְּכִתָּה ה', אֲנִי לֹא רוֹאָה שׁוּם סִכּוּי שֶׁמַשֶׁהוּ מְעַנְיֵן יִקְרֶה.

––––––––––

אֶפְשָׁר לְצַיֵר כָּאן בָּנִים תִּינוֹקִיִים שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים שׁוּם רשֶׁם.

––––––––––


יְהוּדִית מַמְשִׁיכָה לְהַגְזִים…

כְּמוֹ לְהַגְדִישׁ אֶת הַסְאָה מַמְשִׁיכָה יְהוּדִית לִכְתֹּב מִכְתָּבִים מִנַחֲלַת־יוֹאָב וּלְסַפֵּר עוֹד וְעוֹד עַל עַצְמָהּ, עַל מֵידָד, עַל דָלִיָה וְעַל חַגַי. הִיא מְסַפֶּרֶת, לְמָשָׁל, שֶׁמֵידָד אָמַר לָהּ שֶׁ – – – הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ הֲכִי הַרְבֵּה בָּעוֹלָם! אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה לָהּ! לֹא שֶׁהוּא אָמַר לָהּ, וְלֹא שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְלֹא הֲכִי הַרְבֵּה בָּעוֹלָם! סְתָם מַמְצִיאָה!

––––––––––

כָּאן אֶפְשָׁר כְּבָר לְצַיֵר אֶת מֵידָד, אֲבָל בְּלִי יְהוּדִית וּבְלִי אַהֲבָה אֵלֶיהָ וּבְלִי הֲכִי הַרְבֵּה! סְתָם יֶלֶד וּשְׁמוֹ מֵידָד.

––––––––––

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה בִּכְלָל שֶׁמֵידָד הוּא יֶלֶד, זֹאת אוֹמֶרֶת יֶלֶד אֲמִתִּי שֶׁחַי בְּ’רִאשׁוֹן‘, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְנוֹשֵׁם וְהַכֹּל. זֶה סְתָם כְּמוֹ ‘הַקַלְבְּרִי פִין’, יֶלֶד מִסִפּוּר שֶׁהִיא הִמְצִיאָה אוֹ אוּלַי סִפּוּר פְּרָטִי מִשֶׁלָהּ עַל יֶלֶד חַי וְקַיָם בְּבֵית־הַסֵפֶר שֶׁלָהּ, אוּלַי מִכִּתָּה ה’, שֶׁאֵינֶנוּ שָׂם לֵב אֵלֶיהָ, אִם כִּי יְהוּדִית הִיא יַלְדָה דֵי יָפָה. אֲבָל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא לֹא מוֹשֶׁכֶת! הִיא יוֹתֵר מִדַי עֲדִינָה אֲפִלוּ אִם הִיא שַׁקְרָנִית גְדוֹלָה בְּמִכְתָּבִים.

––––––––––

כְּדַאי אוּלַי לְצַיֵר אֶת מֵידָד, לֹא בְּמִכְנְסֵי חַקִי וְלֹא בְּגוּפִיָה כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ, אֶלָא כְּמוֹ יֶלֶד מִחוּץ־לָאָרֶץ, וְעַל יָדוֹ אֵיזֶה יְהוּדִית נָכְרִיָה כְּמוֹ הַיְדִי בַּת־הֶהָרִים.

––––––––––

פַּעַם אֲנִי אֶתְפֹּס אוֹתָהּ, אֶת יְהוּדִית, וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ: 'בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָכֶן חֲבֵרִים, לָךְ וּלְדָלִיָה, חֶבְרָה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל אַרְבָּעָה? אוֹ שֶׁאַתְּ מְשַׁקֶרֶת בְּלִי בּוּשָׁה? וְנִרְאֶה מַה הִיא תָּשִׁיב לִי.


הִנֵה עוֹד מִכְתָּב אֶחָד אֲמִתִּי שֶׁל יְהוּדִית בְּלִי הֶעָרוֹת שֶׁלִי

'לְשׁוּלָה שֵׁם וּלְאַיָלָה יַרְקוֹנִי חֲבֵרוֹתַי הַנֶאֱמָנוֹת,

'אֶת הַמִכְתָּב הָאַחֲרוֹן שָׁלַחְתִּי לָכֶן עַל יְדֵי חֲבֶרְתִּי דָלִיָה שֶׁהִכַּרְתֶּן אוֹתָהּ בָּעִיר. אֶת הַמִכְתָּב הַזֶה רָצִיתִי לִשְׁלֹחַ כְּבָר מִזְמַן, עוֹד בַּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר. אֲנִי מְבַקֶשֶׁת אֶתְכֶן מְאֹד שֶׁתַּעֲנֶינָה עַל מִכְתָּבִי. אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו חוֹיְשֶׁךְ־מִצְרַיִם. כָּל הַיוֹם יֵשׁ צְעָקוֹת “כָּשֵׁר” וְ“חָמֵץ”. עוֹד מְעַט וְהַדוֹדָה שֶׁלְי תִּהְיֶה חֲבֵרָה פְּעִילָה בַּאֲגֻדַת־יִשְׂרָאֵל. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁעָשִׂיתִי “כָּשֵׁר” בְּאָרוֹן אֶחָד, בָּא פִּתְאֹם בֶּן־דוֹדִי אוּרִי עִם דָג־מָלוּחַ נוֹזֵל וּטְרַאַאַאַאַאַאַאַח! שָׂם אוֹתוֹ בַּאֲרוֹן הַפֶּסַח וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶתְפּוֹצֵץ מִכַּעַס. אֲבָל בֶּן־דוֹדִי אוּרִי הִרְגִיעַ אוֹתִי וְאָמַר שֶׁגַם דָגִים־מְלוּחִים כְּשֵׁרִים לְפֶסַח.

'בְּשַׁבָּת אָכַלְתִּי אֵצֶל חֲבֵרָה שֶׁלִי פּוּפִּיתָה שֶׁל פֶּסַח, אֲבָל אֲנִי עַצְמִי, כַּמוּבָן, הָיִיתִי חָמֵץ. אַךְ פַּרְדוֹן! כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת דוֹדָה צֶצִילְיָה (שְׁמָהּ בְּסַךְ הַכֹּל צִלָה וְהִיא הָיְתָה בַּקַיִץ בְּפָּרִיז) אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לַמַכֹּלֶת לִקְנוֹת בְּצָלִים מִפְּנֵי שֶׁדוֹדָתִי מְבַשֶׁלֶת הַיוֹם קְצִיצוֹת דָגִים, וּבְלִי בָּצָל אִי אֶפְשָׁר לְבַשֵׁל דָגִים. תִּסְלְחוּ לִי וְתִכְתְּבוּ לִי מָה אַתֶּם אוֹכְלִים הַיוֹם? הוֹי הַבַּרְוָזִים מְלַכְלְכִים אֶת הָרִצְפָּה! פֵיְיְיְיְיְחְס! אֵיזֶה בַּרְוָזִים בִּלְתִּי מְנֻמָסִים! מַה זֶה? אַתֶּן אֲפִלוּ לֹא מִשְׁתַּתְּפוֹת בְּצַעֲרִי הֶעָמֹק שֶׁהַבַּרְוָזְים מְלַכְלְכִים אֶת הָרִצְפָּה? שָׁלוֹם, שָׁלוֹם יֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְסַפֵּר לָכֶן עַל מֵידָד אֲבָל אִי אֶפְשָׁר בִּכְתָב. הָיְתָה כָּאן מְסִבָּה. מִיָד אֲסַפֵּר לָכֶן כָּל מַה שֶׁהָיָה. לֹא תַּאֲמִינוּ מַה שֶׁקָרָה לִי בַּמְסִבָּה הַזֹאת! אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר הַכֹּל עַל רֶגֶל אַחַת. וַאֲנִי מְמַהֶרֶת נוֹרָא, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שֶׁלָכֶן לָנֶצַח

יְהוּדִית לֵב

'דְרִישַׁת שָׁלוֹם לְיוֹסִי דְגָנִי

‘דְרִישַׁת שָׁלוֹם לָכֶן מִמֵידָד וּמֵחַגַי…’


זֶה מִכְתָּב אָפְיָנִי לִיהוּדִית. הִיא אֵינֶנָה מְסַפֶּרֶת שׁוּם דָבָר וְרַק מְעוֹרֶרֶת אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ. אוֹמֶרֶת שֶׁיֵשׁ לָהּ הָמוֹן וּבְעֶצֶם אֵינָהּ אוֹמֶרֶת שׁוּם כְּלוּם. מִקֹדֶם חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹא נַעֲנֶה לָהּ עַל הַמִכְתָּב. עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁנַעֲנֶה לָהּ מִכְתָּב לָעִנְיָן. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַדוֹד שֶׁל אִמִי, חַיָל מְשֻׁחְרָר מִמִלְחֶמֶת גָלִיפּוֹלִי הַיוֹשֵׁב בְּעֵמֶק־חֵפֶר, ‘אֵיךְ שֶׁלֹא יִהְיֶה יָקוּם וְיִהְיֶה’. נַמְשִׁיךְ בַּחֲלִיפַת הַמִכְתָּבִים וְנִרְאֶה עַד הֵיכָן מַמְרִיא דִמְיוֹנָהּ שֶׁל יְהוּדִית. מִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁהִיא עֲלוּלָה עוֹד לְהַמְצִיא.


חָמֵשׁ אֲבָנִים

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלָשֶׁבֶת עִם אַיָלָה עַל הָרִצְפָּה וּלְשַׂחֵק בְּחָמֵשׁ־אֲבָנִים אֵינֶנוּ כְּלָל בִּלוּי שֶׁל חֹפֶשׁ. בִּמְיֻחָד לֹא שֶׁל הַחֹפֶשׁ־הַגָדוֹל.

––––––––––

כָּאן אֶפְשָׁר לְצַיֵר חָמֵשׁ אֲבָנִים מְרֻבָּעוֹת וַחֲלָקוֹת אֲבָל לֹא אוֹתָנוּ, אֶת אַיָלָה וְאוֹתִי, הַמְשַׂחֲקוֹת בָּהֶן, אֶלָא אוּלַי רַק אֶת הַיָדַיִם שֶׁלָנוּ.

––––––––––

כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנוֹת הָיִינוּ מְשַׂחֲקוֹת בְּ’דַמְקָה, בְּ’סַבְלָנוּת', מְצַיְרוֹת צִיוּרִים, גוֹזְרוֹת נְיָרוֹת בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת, כּוֹתְבוֹת וּמְצַיְרוֹת עַל לוּחַ קָטָן וְשָׁחוֹר בְּגִיר צִבְעוֹנִי, אוֹ מְשַׂחֲקוֹת בְּאַבָּא־וְאִמָא, אוֹ בְּמוֹרָה־וְתַלְמִידָה. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּחָמֵשׁ־אֲבָנִים וְסוֹבְלוֹת לְלֹא תַּכְלִית דִידוּת נוֹרָאָה, יָמֵינוּ חוֹלְפִים לָרִיק. וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הַנִפְלָאוֹת קוֹרוֹת בַּסְפָרִים.

אַיָלָה מִתְגַנְדֶרֶת בִּשְׂמָלוֹת צִבְעוֹנִיוֹת שֶׁקִבְּלָה מֵאֲמֵרִיקָה. וַאֲנִי בַּחֲרוּזִים שֶׁסָחַבְתִּי מֵאֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה. מֵאֲחוֹתִי לָמַדְתִּי אֵיךְ לְחַדֵד אֶת הַצִפָּרְנַיִם שֶׁלִי. בְּקִצוּר: שׁוּם דָבָר מְעַנְיֵן אֵינוֹ קוֹרֶה לְאַיָלָה וְלִי.

אַף בֵּן אֵינֶנוּ כּוֹתֵב לָנוּ מִכְתָּבִים, אֲפִלוּ לֹא בְּעִלוּם־שֵׁם, וְאֵינֶנוּ מִתְעַנְיֵן בָּנוּ, לֹא בְּאַיָלָה וְלֹא בִּי, כְּאִלוּ אֲנַחְנוּ אֵינֶנוּ קַיָמוֹת כְּלָל בָּעוֹלָם. וְלָכֵן הֶחְלַטְנוּ אַיָלָה וַאֲנִי לִשְׁלֹחַ זוֹ לָזוֹ בִּרְכוֹת ‘שָׁנָה טוֹבָה’ לְעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָׁנָה, בְּעִלוּם־שֵׁם. אֲנִי אֶחְתֹּם עַל הַכַּרְטִיס בְּסִימַן־שְׁאֵלָה גָדוֹל, כְּדֵי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְנַחֵשׁ וְלֹא תֵּדַע מִמִי זֶה. כָּל בְּנֵי־בֵּיתָהּ יִשְׁתּוֹמְמוּ וְהִיא תַּחְשֹׁב אוּלַי מִבֶּנִי? (הַיֶלֶד מִכִּתָה ה') וְאַיָלָה תַּחְתֹּם עַל הַכַּרְטִיס אֵלַי בְּסִימַן־קְרִיאָה גָדוֹל, כְּדֵי שֶׁאֲנִי לֹא אֵדַע מִמִי וְאֶחְשֹׁב אוּלַי מִבֶּנִי מִכִּתָּה ה'? וְכָךְ עָשִׂינוּ.

כָּךְ קִבַּלְתִּי בִּרְכַּת שָׁנָה־טוֹבָה, מְעֻטֶרֶת בְּפֶרַח צִבְעוֹנִי וַחֲתוּמָה בְּסִימַן קְרִיאָה אָדֹם. (בְּקַלוּת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת כְּתָב־יָדָהּ שֶׁל אַיָלָה.) וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי לָהּ בְּרָכָה חֲתוּמָה בְּסִימַן־שְׁאֵלָה גָדוֹל, אֲשֶׁר צֻיַר בְּעֵט הַגְלוֹבּוּס הַיָרֹק שֶׁלִי.

אָז אֵיפֹה הַהַפְתָּעָה הַגְדוֹלָה? הַפְתָּעָה לִבְנֵי־הַבַּיִת אוּלַי. אֲבָל לֹא לָנוּ, לְאַיָלָה וְלִי. כָּךְ אֲנַחְנוּ מִתְנַחֲמוֹת בִּשְׁטֻיוֹת וְהַחַיִים חוֹלְפִים בְּלִי הַרְפַּתְקָאוֹת. פָּשׁוּט בְּלִי שׁוּם דָבָר. רַק בַּבַּיִת אֲנִי עוֹשָׂה רֹשֶׁם, כְּשֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת דֹאַר־חוּץ מִיהוּדִית וּבִרְכַּת שָׁנָה־טוֹבָה בְּעִלוּם־שֵׁם, וִיכוֹלָה לְהַגִיד שֶׁאֵין לִי מֻשָׂג מִמִי זֶה, אוּלַי מֵאַחַד הַבָּנִים מִכִּתָּה ה'.

אֲנִי מְקַוָה שֶׁיוֹם אֶחָד אֶמְצָא מִישֶׁהוּ שֶׁיַסְכִּים לְהִתְכַּתֵּב אִתִּי. אֲנִי אֶכְתֹּב לוֹ עַל מַה שֶׁקוֹרֶה לִי, וּמָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל כָּל מִינֵי דְבָרִים. וְהוּא יִכְתֹּב לִי עַל עַצְמוֹ. כָּךְ נוֹהֲגִים הַגְדוֹלִים לֹא כֵן?

––––––––––

אֵין עוֹד אֶת מִי לְצַיֵר, כִּי עוֹד לֹא מָצָאתִי מִי שֶׁיַעֲנֶה לִי עַל מִכְתָּבִי. אֶפְשָׁר לְצַיֵר אֵיזֶה בֶּן־מֶלֶךְ מֵאַגָדָה לָבוּשׁ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, חוֹגֵר חֶרֶב וְרוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר. הַפָּנִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת לְעֵת עַתָּה שֶׁל בֶּנִי מִכִּתָּה ה'.

––––––––––

מֵהַחְלָטָה אַחֲרוֹנָה זוֹ בָּאוּ עָלַי, אַחַר־כָּךְ רַק צָרוֹת וְאַכְזָבוֹת וְסֵבֶל, בְּדִיוּק כְּמוֹ אֵצֶל מְבֻגָרִים.

כָּל הַזְמַן אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל דֹאַר וְעַל מִכְתָּבִים וְשׁוֹכַחַת בֵּינָתַיִם אֶת יְהוּדִית מִנַחֲלַת־יוֹאָב. מִכְתָּבֶיהָ, הַחֲתוּמִים בְּ־’מִמֶנִי חֲבֶרְתֵּךְ הַנֶאֱמָנָה לָךְ כְּנַפְשָׁהּ, יְהוּדִית אוֹ יוּ', אֵינָם נֶחְשָׁבִים בְּעֵינַי. אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת בִּדְבָרַי לְמִכְתָּב אֲמִתִּי, מְעַנְיֵן, מְסַקְרֵן, סוֹדִי, בְּעִלוּם־שֵׁם אוֹ בַּחֲתִימַת יָדוֹ שֶׁל בֵּן. לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁמִישֶׁהוּ יִשְׁלַח לִי רַק מַעֲטָפָה רֵיקָה וּבִפְנִים פֶּרַח מְיֻבָּשׁ, אוֹ תְּמוּנוֹת ‘פְּרָסִים’ צִבעוֹנִיוֹת בִּשְׁבִיל לְהַדְבִּיק בְּאַלְבּוֹם זִכְרוֹנוֹת, אוֹ סְתָם פֶּתֶק: ‘נַחֲשִׁי מִמִי?’

אֲבָל קוֹלִי כְּקוֹל קוֹרֵא־בַּמִדְבָּר!

––––––––––

לֹא כְּדַאי לְצַיֵר כָּאן מִדְבַּר שְׁמָמָה, אֶפְשָׁר לְהִסְתַּפֵּק בְּצִיוּר ‘קוֹל־קוֹרֵא’. זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁל אֵלִיָהוּ הַנָבִיא בְּעֵין־קוֹרֵא.

––––––––––

אֶת כָּל הַדְאָגוֹת הָאֵלֶה הִכְנִיסָה לְרֹאשֵׁנוּ יְהוּדִית בְּסִפּוּרֶיהָ עַל הַחֲבֵרִים שֶׁלָהּ. הִיא מַמְשִׁיכָה לְסַפֵּר שֶׁהֵם, כְּלוֹמַר אַרְבַּעְתָּם, קוֹבְעִים לָצֵאת לְטִיוּל בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר. יוֹצְאִים, נִפְגָשִׁים וּמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בַּהֲמוֹן רְמָזִים (מַה זֶה בְּדִיוּק לְדַבֵּר בִּרְמָזִים?) יְהוּדִית מַסְבִּירָה שֶׁאִם הַמְרַמֶזֶת הִיא בַּת, אָז הִיא מִתְכַּוֶנֶת לְבֵן. וְאִם הַמְרַמֵז הוּא בֵּן, אָז הוּא מִתְכַּוֵן וּמִתְעַנְיֵן בְּבַת. וּכְשֶׁאוֹמְרִים: מִתְעַנְיֵן, מִתְכַּוְנִים: אוֹהֵב. בָּרוּר?

אַף אֶחָד לֹא מְרַמֵז וְלֹא מִתְכַּוֵן, וְלֹא מִתְעַנְיֵן בִּי.

––––––––––

אֵין פֹּה מַה לְצַיֵר כִּי הַכֹּל רְמָזִים וְסוֹדוֹת. אֵיךְ מְצַיְרִים סוֹד? מְקַפְּלִים זָוִית שֶׁל גִלְיוֹן נְיָר וְכוֹתְבִים לְמַעְלָה ‘סוֹד’ וּבִפְנִים ‘שׁוּלָה’. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יִכְתֹּב לִי, לְשׁוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא אוֹהֵב אוֹתִי. אֵיךְ מְצַיְרִים יַלְדָה־לֹא־אֲהוּבָה אוֹ אֲהוּבָה עַל הוֹרֶיהָ בִּלְבַד?

––––––––––


טִיוּל לְחֻרְשָׁה

לִפְעָמִים, הוֹלְכוֹת הַבָּנוֹת לְבַדָן לְחֻרְשָׁה וְחוֹרְטוֹת מִינֵי שֵׁמוֹת וּלְבָבוֹת עַל גִזְעֵי הָעֵצִים. אִלוּ הָיוּ הַבָּנִים מִצְטָרְפִים אֵלֵינוּ, הָיִינוּ וַדַאי, מְשַׂחֲקִים בְּ: ‘מִשְׂחַק הָעֵרָבוֹן’. כְּלוֹמַר: מַפְקִידִים מַשֶׁהוּ, מִמְחָטָה, עֵט אוֹ עִפָּרוֹן; כְּדֵי שֶׁבְּסוֹף הַמִשְׂחָק אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַכְרִיחַ אֶת בַּעַל הָעֵרָבוֹן לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ מַצְחִיק. אֲבָל, לְפִי שָׁעָה, אֵין הַבָּנִים מִצְטָרְפִים לַטִיוּל שֶׁלָנוּ. בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הוֹלְכִיםחֻרְשָׁה וְשׁוֹפְכִים־קְצָת־אֶת־הַלֵב וְאָז יוֹדְעִים רַק אֶת הַיְחָסִים בֵּין הַבָּנוֹת לְבֵין עַצְמָן. לוֹחֲשִׁים בָּאֹזֶן: ‘תִּגְשִׁי אֶל הֲכִי־יָפָה!’ וְזוֹ נִגֶשֶׁת וְאוֹמֶרֶת סוֹד עַל אֹזֶןאַחֶרֶת: ‘תִּגְשִׁי אֶל הֲכִי־חֲכָמָה!’ וְזוֹ בְּתוֹרָהּ אוֹמֶרֶת: ‘תִּגְשִׁי אֶל הֲכִי־אוֹהֶבֶת!’ אוֹ אֶל ‘הֲכִי־טִפְּשָׁה’ אוֹ אֶל ‘הֲכִי־מְקַנְאָה!’ וְאֶל ‘הֲכִי־תְּמִימָה!’ וְאֶל ‘הֲכִי־פְּתַיָה’ וְאֶל ‘הֲכִי־חֲבִיבָה־עַל־הַבָּנִים’ וְאֶל ‘הֲכִי־גַנְדְרָנִית’ וַ’הֲכִי־צְנוּעָה' וַ’הֲכִי־בַּיְשָׁנִית' וַ’הֲכִי־גַאַוְתָנִית' וְאֶל ‘הֲכִי־מַשְׁוִיצָה’ וּ’מַלְשִׁינָה' וְאֶל ‘הֲכִי־חוֹשֶׁבֶת־מִי־יוֹדֵעַ־מָה־עַל־עַצְמָהּ’ וְכוּ'. וְאָז יוֹדְעִים סוֹף סוֹף אֶת הַיְחָסִים בֵּין הַבָּנוֹת. אֲבָל הַמִשְׂחָק הַזֶה לֹא כָּל־כָּךְ מְעַנְיֵן.


יֵשׁ לִי עֵצָה

יֵשׁ לָנוּ שְׁכֵנִים: אָח וְאָחוֹת קְטַנִים. לִפְנֵי שָׁנִים, נָסַע אַבָּא שֶׁלָהֶם לִבְּרָזִיל וְהֵם נִשְׁאֲרוּ עִם אִמָא. הֵם נִרְאִים לִי מִסְכֵּנִים בְּלִי אַבָּא. הַיַלְדָה עוֹזֶרֶת לְאִמָהּ בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת. הַבֵּן הַבְּכוֹר מַתִּי מַתִּתְיָהוּ, מְנַסֶה לִהְיוֹת גָדוֹל וּלְמַלֵא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל אַבָּא כְּרֹאשׁ־הַמִשְׁפָּחָה. שַׂמְתִּי עָלָיו עַיִן. לִפְעָמִים מִתְאַסְפִים כָּל יַלְדֵי הַבַּיִת וְרוֹקְדִים מִסָבִיב לְעֵץ הַפִּלְפֵּל הַבּוֹדֵד, הַגָדֵל פֶּרֶא בְּקֶרֶן־זָוִית שַׁל הֶחָצֵר. אַחַד הַשְׁכֵנִים טוֹעֵן שֶׁשָׁרָשָׁיו הֶעָבִים שֶׁל הָעֵץ מַפְרִיעִים לְצִנוֹרוֹת הַבִּיוּב וְעַל כֵּן רָצוּי לְעָקְרוֹ. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נַרְשֶׁה שֶׁיַעַקְרוּ אֶת עֵץ הַפִּלְפֵּל. מַתִּי אוֹמֵר שֶׁיַעֲמֹד עַל יַד הָעֵץ, עִם מַקֵל בַּיָד, וְיִשְׁמֹר עָלָיו בַּיוֹם וּבַלַיְלָה; שֶׁלֹא יָעֵזוּ הַפּוֹעֲלִים לְעָקְרוֹ.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַתִּי גִבּוֹר, שֶׁהֲרֵי הֶחְלִיט לִשְׁמֹר עַל הָעֵץ. מִלְבַד זֶה, הוּא מְבֻגָר מִמֶנִי בִּשְנָתַיִם. אֲבָל כִּמְעַט לֹא שָׂם לֵב אֵלַי; רַק כְּשֶׁאֲנִי לֹא מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ, הוּא מֵעִיף עָלַי מַבָּט, כָּךְ נִדְמֶה לִי. יֵשׁ לוֹ חָבֵר, בֶּן־כִּתָּתוֹ, שֶׁקוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ: וַרְדִי, וְלֹא בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי דָוִד. לָמָה? אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין ‘פְּסַנְתְּרָן’ שֶׁלֹא לָמַד אַף־פַּעַם לְנַגֵן. הוּא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בַּפְּסַנְתֵּר שֶׁבְּבֵיתוֹ וְגַם אֵצֶל הַשְׁכֵנִים, אִם מַרְשִׁים לוֹ. הוּא נִגָשׁ לַפְּסַנְתֵּר, מַנִיחַ יָדָיו עַל הַמְנַעַנְעִים, וּמַשְׁמִיעַ נְגִינַת פֶּרֶא מַחֲרִישַׁת אָזְנַיִם. הַשְׁכֵנָה אוֹמֶרֶת: ‘עוֹד מְעַט יִקְרְאוּ לְךָ וֶרְדִי בְּסֶגוֹל וְלֹא וַרְדִי בְּפַתַּח, עַל שֵׁם הַמַלְחִין הָאִיטַלְקִי הַמְפֻרְסָם’.

וַרְדִי מַסְכִּים לְנַגֵן רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת – הַכַּדוּרֶגֶל חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר. מַתִּי, לְעֻמַת זֹאת, אֵינוֹ מְנַגֵן; הוּא יֶלֶד עָצוּב. אוּלַי מִשׁוּם שֶׁאַבָּא שֶׁלוֹ נָסַע לְכָל־כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן. נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי קְצָת מְשֻׁגַעַת אַחֲרֵי מַתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ מְנַגֵן יָפֶה כְּמוֹ וַרְדִי. הַאִם יִתָּכֵן שֶׁזֶה בִּגְלַל הָעַצְבוּת שֶׁבּוֹ? אֲבָל אֵינֶנִי מְגַלָה זֹאת לְאַף־אֶחָד, גַם לֹא לְאַיָלָה. שֶׁתְּנַחֵשׁ בְּעַצְמָהּ.

לִפְעָמִים אֲנִי נִכְנֶסֶת לְבֵיתוֹ שֶׁל מַתִּי, כְּדֵי לְבַקֵר אֶת אֲחוֹתוֹ יָעֵל, הַלוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ה‘. אֲנַחְנוּ קְצָת חֲבֵרוֹת לַמְרוֹת שֶׁיֵשׁ בֵּינֵינוּ הֶבְדֵל שֶׁל כִּתָּה. פַּעַם, כְּשֶׁיָשַׁבְנוּ בַּחֲדַר־הַמַדְרֵגוֹת וְעָשִׂינוּ בֻּבּוֹת קְטַנוֹת מִמַקְלוֹת־כְּבִיסָה, הִכְרִיזָה יָעֵל שֶׁתִּשָׁאֵר תָּמִיד עִם אִמָא שֶׁלָהּ וְלֹא תִּתְחַתֵּן לְעוֹלָם. כַּנִרְאֶה מִשׁוּם שֶׁאִמָא שֶׁלָהּ בּוֹדְדָה. אֲנִי, לְעֻמַת זֹאת, כֵּן אֶתְחַתֵּן. אֲבָל לֹא עִם מַתִּי, אָחִיהָ שֶׁל יָעֵל. אֲנִי אֶתְחַתֵּן עִם יֶלֶד מִכִּתָּה ה’, וְאוּלַי אֲפִלוּ מִכִּתָּה ו'.

פַּעַם הִזְמִינָה אוֹתִי יָעֵל לַאֲסֵפַת־כִּתָּתָהּ, בְּבֵית אַחַת הַבָּנוֹת שֶׁלָהֶם. הִרְגַשְׁתִּי שָׁם אָיֹם; כָּל־כָּךְ קְטַנָה, אַף־אֶחָד לֹא הִכִּיר אוֹתִי וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאָמוּת מִזָרוּת. כָּל אֶחָד שָׁאַל בְּקוֹל: ‘מִי זֹאת?’ כְּאִלוּ אֲנִי חֵרֶשֶׁת. אַחַר־כָּךְ רָקַדְנוּ. יָעֵל הָיְתָה מְגֻנְדֶרֶת בְּשִׂמְלָה נוֹרָא קְצָרָה שֶׁרוֹאִים לָהּ… וְכֻלָם, גַם הַבָּנִים וְגַם הַבָּנוֹת הִזְמִינוּ אוֹתָהּ לִרְקֹד. גַם אוֹתִי הִזְמִין בֵּן אֶחָד לִרְקֹד בְּמַעְגָל. חָשַׁבְתִּי שֶׁאָמוּת מִבּוּשָׁה וְרָקַדְתִּי רַק עִם בָּנוֹת. לְעוֹלָם לֹא אֵלֵךְ יוֹתֵר לִמְסִבָּה שֶׁל כִּתָּה אַחֶרֶת; אָיֹם לְהַרְגִישׁ כָּל־כָּךְ תִּינוֹקִית וְלֹא נְחוּצָה לְאַף אֶחָד. אַיָלָה אָמְרָה שֶׁלֹא אֵלֵךְ, אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא מְסִיתָה אוֹתִי לֹא לָלֶכֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַנְאָה שֶׁאֲנִי מֻזְמָנָה וְהִיא לֹא. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה שֶׁהִיא חֲבֶרְתִּי הַטוֹבָה וְהַנֶאֱמָנָה. אֲבָל בְּכָל זֹאת אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי אֵיךְ הָיְתָה הַמְסִבָּה אַגִיד שֶׁהָיָה קֶסֶם וְכֵּיף מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְשֶׁהַבֵּן שֶׁהִזְמִין אוֹתִי שָׁאַל בְּאֵיזֶה כִּתָּה אֲנִי וּבַת כַּמָה אֲנִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹא שָׁאַל כְּלוּם וְלֹא פָּתַח אֶת פִּיו. מַה יֵשׁ? לִיהוּדִית מֻתָּר לְבַּלֵף וְלִי אָסוּר?

וּבֶאֱמֶת אַיָלָה בָּאָה תֵּכֶף לַמָחֳרָת לִשְׁאֹל: ‘אֵיךְ הָיָה?’ וַאֲנִי בִּלַפְתִּי וְהִיא אָמְרָה: ‘מֵילָא, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה לָךְ’. אָמַרְתִּי: ‘לֹא צָרִיךְ’.


 

אֲנִי עוֹשָׂה רְעִידַת־אֲדָמָה

אַף אֶחָד לֹא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי רוֹצָה לְנַגֵן בִּכְלִי כָּלְשֶׁהוּ. (מִלְבַד הַמוֹרֶה לְחָלִיל, בְּחוּג לְמוּסִיקָה בְּבֵית־הַסֵפֶר.) וְכָךְ קָרָה שֶׁיוֹם אֶחָד קָנוּ לִי כִּנוֹר שְׁלֹשֶת־רִבְעֵי, מְיַבֵּב וְחוֹרֵק, הַמַשְׁמִיעַ צְרִימוֹת בִּלְבַד. אֲפִלוּ הַמוֹרֶה לֹא יָכֹל לָקַחַת אוֹתוֹ בַּיָד; הוּא קָטָן מִדַי בִּשְׁבִילוֹ. כָּל רֶגַע מִתְפּוֹצֵץ מֵיתָר אַחֵר וַאֲנִי מְקַבֶּלֶת סְנוֹקֶרֶת מוּסִיקָלִית בָּאַף. שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל הַקֶשֶׁת נוֹשְׁרוֹת כְּמוֹ מֵרֹאשׁ מַקְרִיחַ. תּוֹלְשִׁים אֶת הַשֵׂעָר הַנוֹשֵׁר מִן הַקֶשֶׁת הַזְקֵנָה וּמְנַגְנִים הָלְאָה בְּחֹסֶר בְּרֵרָה. וְהַיְבָבָה הָאֻמְלָלָה עוֹלָה מִכִּנוֹרִי וְנִכְנֶסֶת בְּאָזְנֵי הַשְׁכֵנִים, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מְעֻנְיֶנֶת כְּלָל שֶׁמַתִּי יִשְׁמַע אֶת הַבִּצוּעַ הֶעָלוּב שֶׁלִי. בְּיִחוּד לֹא הוּא! לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁיָעֵל תִּשְׁמַע, מַגִיעַ לָהּ בְּעַד הַמְסִבָּה הַנֶחְצֶצֶת שֶׁל הַכִּתָּה שֶׁלָהּ.

יֵשׁ לָנוּ יָדִיד־שָׁכֵן הַמְנַגֵן בְּכִנוֹר בְּכָל בֹּקֶר. כָּל עֶרֶב, וְגַם בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, הוּא מְנַגֵן בַּתִּזְמֹרֶת, בְּבֵית־קָפֶה עַל שְׂפַת־הַיָם. לִפְעָמִים, אַיָלָה וַאֲנִי הוֹלְכוֹת לְשָׁם, עוֹמְדוֹת בַּחוּץ וּמַאֲזִינוֹת: ‘מַה יֵשׁ? הֲלֹא זֶה הַמוֹרֶה שֶׁלִי!’ מַתִּי אוֹמֵר שֶׁלֹא יָפֶה לַעֲמֹד שָׁם וְלִשְׁמֹעַ בְּחִנָם. צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַקָפֶה לִשְׁתּוֹת מַשֶׁהוּ וּלְשַׁלֵם גַם בִּשְׁבִיל הַנְגִינָה מְחִיר כָּפוּל, אַחֶרֶת פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָבָר ‘נִצוּל הָעֲמֵלִים!’ מִי שָׁמַע עַל שְׁתֵּי בָּנוֹת מִכִּתָּה ד' הַנִכְנָסוֹת לְבֵית־קָפֶה לִשְׁמֹעַ מוּסִיקָה, אֲפִלוּ אִם הַכַּנָר־הַמְנַצֵחַ הוּא מוֹרֶה שֶׁל אַחַת מֵהֶן? אֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת בַּחוּץ, לִפְעָמִים מִתְקָרְבוֹת קְצָת וְעוֹלוֹת עַל הַמַדְרֵגוֹת, עַד שֶׁבָּא הַמֶלְצַר וְרוֹמֵז לַעֲמֹד מִן הַצַד. אַיָלָה לוֹחֶשֶׁת לִי: ‘הַגִידִי לוֹ שֶׁמִתְנוֹעֵעַ וְעוֹשֶׂה הַעֲוָיוֹת מְשֻׁנוֹת, הוּא הַשָׁכֵן הַמוֹרֶה שֶׁלָךְ, אַהֲרוֹנִי!’ אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹצָה וּמִתְבַּיֶשֶׁת לְהַגִיד. וְהוּא, אַהֲרוֹנִי, רוֹאֶה אוֹתָנוּ מֵרָחוֹק, מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ וּמוֹדִיעַ לַקָהָל בְּאֹפֶן חֲגִיגִי מְאֹד: ‘לְפִי בַּקָשָׁה מְיֻחֶדֶת “פּוֹפּוּרִי”!’ וְאָז עוֹלָה עִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה שֶׁל שִׁירִים בְּכָל מִינֵי שָׂפוֹת; שִׁירִים שֶׁשָׁרוּ, אִמָא וְסַבְתָּא, עוֹד בְּחוּץ־לָאָרֶץ.

כָּךְ בִּלִינוּ עַד שֶׁיָעֵל סִפְּרָה לְאִמָא שֶׁלִי לְאָן אַיָלָה וַאֲנִי הוֹלְכוֹת בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם. קִבַּלְנוּ מָנָה וּכְבָר אֵין הוֹלְכִים לְשָׁם לִשְׁמֹעַ מוּסִיקָה וְאִמָא אוֹמֶרֶת: "אַתְּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ בָּרַדְיוֹ מוּסִיקָה יוֹתֵר מֻצְלָחָה, הַמַתְאִימָה לְהִתְפַּתְּחוּתֵךְ הַמוּסִיקָלִית.' אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא לֹא מְבִינָה אֶת אִמָא שֶׁלִי וְהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַמוּסִיקָה עַל שְׂפַת־הַיָם לֹא רָעָה כְּלָל. לְאוֹר ‘הַשְׂכָּלָתִי’ הַמוּסִיקָלִית, הִסְבַּרְתִּי לְאַיָלָה שֶׁבְּבֵית־הַקָפֶה מְנַגְנִים מוּסִיקָה פּוֹפּוּלָרִית וְלֹא קְלַסִית. וְאַיָלָה עָנְתָה: ‘אֲבָל רוֹמַנְטִית’. הִתְעָרֵב אָחִי הַבְּכוֹר בַּוִכּוּחַ וְאָמַר: ‘תִּשְׁתְּקוּ. שְׁתֵּיכֶן לֹא מְבִינוֹת מַה זֶה קְלַסִי וּמַה זֶה רוֹמַנְטִי וּמְדַבְּרוֹת כְּמוֹ מִי־יוֹדֵעַ־מָה.’

בֵּינָתַיִם נָסַע הַשָׁכֵן לְנַגֵן בְּנַהֲרִיָה, כִּי שָׁם בַּקַיִץ הָעוֹנָה בּוֹעֶרֶת וּמַרְוִיחִים יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהִסְבִּיר לְאַבָּא שֶׁלִי. וְאַיָלָה וַאֲנִי כְּבָר לֹא הוֹלְכוֹת בֵּין כָּךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ עַל שְׂפַת־הַיָם. עַד שֶׁנָסַע לָמַדְתִּי אֶצְלוֹ לְנַגֵן בְּכִנוֹר. אַבָּא שֶׁלִי, שֶׁאַף־פַּעַם לֹא לָמַד לְנַגֵן, מִתְפָּאֵר שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁמִיעָה, ‘נוֹטֵל’ אֶת כִּנוֹרִי הַקָטָן וּמַכְרִיז שֶׁיְנַגֵן אֶת ‘יְשׂוּשׂוּן יְשׂוּשׂוּן מִדְבָּר וְצִיָה’. מְלַוֶה עַצִמוֹ בְּפִזוּם וּמַשְׁמִיעַ אֶת ‘עַל הַסֶלַע הַךְ הַךְ’, וּלְאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת וּמוֹחֲאִים כַּף וְאוֹמְרִים: ‘יֹפִי, בְּרָבוֹ, וְהַשָׁכֵן אוֹמֵר: בְּרָבִיסִימוֹ’.

מִי שֶׁלֹא נִגֵן תַּרְגִילֵי־כִּנוֹר נוּדְנִיִים, כְּמוֹ אִטְרִיוֹת בְּלִי חֶמְאָה וּבְלִי גְבִינָה וּבְלִי מִיץ־עַגְבָנִיוֹת, אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ מַה זֹאת זְוָעָה מַחֲרִידָה. אִמָא אוֹמֶרֶת: ‘מַה יֵשׁ, גַם אֲנִי נִגַנְתִּי תַּרְגִילִים שֶׁל שֶׁבְצִ’יק!’ גַם הִיא! מַאֲמִינִים לִי? גַם הִיא. זֶה יוֹתֵר גָרוּעַ מֵעֲמִידַת גֹלֶם עַל יַד הַלוּחַ, בְּשִׁעוּר לְחֶשְׁבּוֹן. כָּךְ קוֹרֶה שֶׁלִפְעָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְנַגֶנֶת תַּרְגִילִים, בַּבַּיִת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת מֵעֵינַי עַל כָּרִית הַקְטִיפָה הַקְטַנָה שֶׁמִתַּחַת לְסַנְטֵרִי, וְעַל הַמִמְחָטָה הַמְכַסָה אוֹתָהּ וּמַבְדִילָה בֵּין סַנְטֵרִי לְבֵין הַכִּנוֹר. הַתַּרְגִילִים הֵם: ‘לַה לַה לַה־לַה לַה לַה לַה’, גַעְגוּעַ; הָאַוָזִים הַמְגַעְגְעִים אֵלַי דֶרֶךְ מִכְתָּבֶיהָ שֶׁל יְהוּדִית מוּסִיקָלִיִים יוֹתֵר.

בְּקִצוּר הָיוּ צָרוֹת צְרוּרוֹת עִם תַּרְגִילֵי הַכִּנוֹר. אֲנִי מְיַלֶלֶת וּמִתְמַקַחַת עִם אַבָּא: ‘כַּמָה פְּעָמִים עָלַי לְנַגֵן כָּל תַּרְגִיל?’ לְבַסוֹף הֻסְכַּם שֶׁאֲנַגֵן, לְכָל הַפָּחוֹת, חֲצִי שָׁעָה בַּיוֹם, לְאַחַר הֲכָנַת הַשִׁעוּרִים, אֲבָל גַם זֶה יוֹתֵר מִדַי.

––––––––––

אֶל הַצַיָר: אֶפְשָׁר לְצַיֵר יַלְדָה מְנַגֶנֶת בְּכִנוֹר קָטָן בִּתְנַאי שֶׁהַדְמָעוֹת תִּהְיֶינָה יוֹתֵר גְדוֹלוֹת מֵהַכִּנוֹר־הַקֶשֶׁת־וְהַיַלְדָה בְּיַחַד, מֻתָּר לָהֶם לִשְׂחוֹת בְּיָם שֶׁל דְמָעוֹת וְעַל הַקִיר שָׁעוֹן.

––––––––––

יוֹם אֶחָד, בְּדִיוּק בְּאוֹתָהּ חֲצִי־שָׁעָה אֻמְלָלָה, קָרָה מַשֶׁהוּ מְשַׁעֲשֵׁעַ. הַשְׁכֵנָה מָרַת פַּרְצוּפִי (שְׁמָהּ בֶּן־פַּרְצִי, אֲבָל אֲנַחְנוּ, אַיָלָה וַאֲנִי, מְכַנוֹת אוֹתָהּ כָּךְ) נִכְנֶסֶת לִשְׁתּוֹת תֵּה שֶׁל אַחַר־הַצָהֳרַיִם וּלְפַטְפֵּט עַל… בְּעָיַת הָרַעַשׁ בָּרְחוֹב. מִיָד אֲנִי זוֹמֶמֶת לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיהָ אֶת תַּרְגִילַי! מִתְמַלְאָה בְּמָנָה גְדוּשָׁה שֶׁל נִימוּסִים נָאִים וְשׁוֹאֶלֶת אֶת מָרַת פַּרְצוּפִי בְּרֹב דְאָגָה: ‘כְּלוּם אֵינִי מַפְרִיעָה אוֹ מַטְרִידָה אֶת הָאוֹרַחַת הַנִכְבָּדָה בְּתַרְגִילַי הַחַד־גוֹנִיִים?’ וְהִיא מְשִׁיבָה לִי בְּנֹפֶת־צוּפִים: ‘אַל תַּפְרִיעִי לְעַצְמֵךְ, חֲבִיבָה, הַמְשִׁיכִי בְּתַרְגִילַיִךְ וַהֲיִי לְכָבוֹד לְעַמֵךְ וּלְמוֹלִידַיִךְ, אֵין כָּמוֹנִי מִתְפָּעֶלֶת מִמוּסִיקָה מְעֻלָה! וּמֵעַל לַכֹּל אֲנִי מַעֲרִיכָה אָדָם צָעִיר, יְפֵה־תֹּאַר וּמְחוֹנָן, לְכָל הַדֵעוֹת: לֵיאוֹנַרְד בֶּרֶנְשְׁטֵין, אֲשֶׁר שָׁהָה בְּיִשְׂרָאֵל, לְסִדְרַת קוֹנְצֶרְטִים, אֶשְׁתָּקַד.’

הַתְּשׁוּבָה, הַבִּלְתִּי צְפוּיָה, מַכָּה אוֹתִי בְּהֶלֶם קַל. אִמִי מְרַמֶזֶת לִי שֶׁאֵין בְּרֵרָה, וְעָלַי לְהַמְשִׁיךְ בְּאִמוּנַי בְּאָזְנֵי אָדָם זָר, לַמְרוֹת שֶׁאֵין זֶה נָעִים לִשְׁנֵי הַצְדָדִים וְאַף לֹא לַשְׁלִישִׁי. שְׁלֹשִים דַקוֹת הֵם שְׁלֹשִים דַקוֹת! (וּמַה שֶׁבִּזְבַּזְתִּי עַל שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב.) כָּל דַקָה עִנוּיֵי־נֶפֶשׁ. הַשָׁעוֹן מְתַקְתֵּק עַל הַשֻׁלְחָן וְאֵין מִפְלָט… וְכָל הַיָרֵא וְרַךְ הַלֵבָב יֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו וְלֹא יִשְׁמַע.

לְפֶתַע צָץ בְּמֹחִי רַעְיוֹן וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת: ‘אוּלַי אֶצְטָרֵף אֲלֵיכֶן לִשְׁתִיַת תֵּה?’ אִמָא מְעִיפָה בִּי מַבָּט נוֹקֵב (הִיא יוֹדַעַת שֶׁתֵּה אֵינוֹ הַמַשְׁקֶה הֶחָבִיב עָלַי) וְעוֹנָה: ‘מִיָד לְאַחַר הַנְגִינָה תְּקַבְּלִי מִיץ!’

אֲנִי מַמְשִׁיכַה בְּתַרְגִילַי, עַד שֶׁמָרַת פַּרְצוּפִי מְשַׁסַעַת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת בִּמְאוֹר־פָּנִים: ‘לְאַחַר שֶׁתְּסַיְמִי אֶת תַּרְגִילַיִךְ הַהֶכְרֵחִיִים – אֲשֶׁר בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין לְהִתְקַדֵם, כַּנִרְאֶה בִּכְלִי־נְגִינָה כֹּה קָשֶׁה – תְּנַגְנִי לָנוּ, לַהֲנָאָתֵנוּ, אֵיזֶה רוֹמַנְסָה, נֹאמַר מֵהַשֶׁחֶרְזָדָה.’ רוֹמַנְסָה! שְׁמַעְתֶּם יְצוּר רוֹמַנְטִי! וְכִי אֵיךְ אֲנַגֵן רוֹמַנְסָה כְּשֶׁאֲנִי בְּקֹשִׁי יוֹדַעַת לְנַגֵן.

הֶחְלַטְתִּי לְהַעֲנִישׁ אֶת מָרַת פַּרְצוּפִי וְנִגַנְתִּי מַשֶׁהוּ גָלוּתִי כְּמוֹ שֶׁרֶלֶ’ה וּמַנְגִינָה־עִבְרִית שֶׁל אַחֲרֹן, שֶׁהִיא קָשָׁה מִדַי וְהַכֹּל מִתְמוֹגְגִים מִמֶנָה כְּשֶׁ – – הַשָׁכֵן מְנַגֵן אוֹתָהּ. הַשָׁכֵן, הַמוֹרֶה שֶׁלִי, מְנַגֵן גַם רוֹמַנְס־אַנְדָלוּז, לְסַרְסַטֶה. מַנְגִינָה לוֹהֶטֶת! אֲנִי מְבִינָה! אֲבָל אָנֹכִי, מָה אֲנִי יוֹדַעַת בְּרוֹמַנְסוֹת? בְּכָל זֹאת אֲנִי מְמַלְמֶלֶת מַשֶׁהוּ וּמַבְטִיחָה לָאוֹרַחַת לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ לְמַעֲנָהּ וּכְשֶׁאֲנִי מְנַסֶרֶת בְּכִנוֹרִי אֲפִלוּ הַצִרְצָרִים מִשְתַּתְּקִים מֵרֹב קִנְאָה וְיִרְאַת־כָּבוֹד. רַק הַנְמָלִים הָעֲמֵלוֹת מְפַהֲקוֹת בְּכָל פֶּה: ‘שֶׁתַּפְסִיק!’

וּלְפֶתַע מִתְעוֹרֶרֶת תְּשׁוּקָה גְדוֹלָה בְּלִבִּי: ‘שֶׁיִקְרֶה נֵס!’

‘שֶׁיִקְרֶה מַשֶׁהוּ שֶׁיָשִׂים קֵץ לְעִנוּיַי!’

‘הוֹי אֵלִי, שֶׁיָקִיץ הַקֵץ עַל נְגִינָתִי, בְּאָזְנֵי מָרַת פַּרְצוּפִי!’

‘קֵץ קֵץ קֵץ קֵץ כָּל בָּשָׂר!’

וַאֲנִי נוֹשֵׂאת תְּפִלָה: ‘שֶׁיִקְרֶה מַשֶׁהוּ, שֶׁיִקְרֶה מַשֶׁהוּ תֵּכֶף וּמִיָד! מַשֶׁהוּ פִּתְאֹמִי וּבִלְתִּי צָפוּי! אֵינֶנִי יוֹדַעַת בְּעַצְמִי מָה: שֶׁיִתְעַרְעֲרוּ מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ!’

מַאֲמִינִים לִי? לְפֶתַע מִתְרָעֶשֶׁת וּמִתְעַרְעֶרֶת הָאֲדָמָה תַּחְתַּי וְתַחַת כִּנוֹרִי, וְהַקַרְקַע רוֹעֶדֶת רְעִידָה שֶׁל מַמָשׁ, לֹא בִּצְחוֹק! וּמִפִּי פּוֹרֶצֶת הַקְרִיאָה הַמַפְתִּיעָה: ‘רְעִידַת־אֲדָמָה! רְעִידַת־אֲדָמָה! מַהֵר! הַחוּצָה, אֲנַחְנוּ בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה! לְמַטָה!’ הַכִּנוֹר וְהַקֶשֶׁת נִשְׁאֲרוּ לְמַעְלָה. אִכְפַּת לִי, שֶׁיִדְאֲגוּ לְעַצְמָם!

אִמִי הִשְׁתּוֹמְמָה מְאֹד, שֶׁעָמַדְתִּי מִיָד עַל מַצַב הָעִנְיָנִים, אֲבָל הִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת מִי הָיָה הַגוֹרֵם לְכָל הָעִנִיָן. אוֹמְרִים שֶׁהָיָה זֶה הָרַעַשׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ בַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. בָּעִתּוֹן הָיָה כָּתוּב שֶׁבִּשְׁכֶם וּבְתוּל־כָּרֶם הִתְמוֹטְטוּ כַּמָה בָּתִּים. אֶצְלֵנוּ לֹא אֵרַע דָבָר. רַק הִתְלוֹנַנְתִּי עַל הִתְרַגְשׁוּת יֶתֶר וּכְבָר לֹא נִגַנְתִּי אַחֲרֵי־כֵן.

בֶּאֱמֶת שֶׁאֵינֶנִי אֲשֵׁמָה! לֹא הִתְכַּוַנְתִּי שֶׁיִתְמוֹטְטוּ בָּתִּים וְיִפָּגְעוּ אֲנָשִׁים. רָצִיתִי נֵס בִּלְתִּי מַזִיק לְאִישׁ, כְּדֵי לְהַפְסִיק אֶת נְגִינָתִי בִּפְנֵי הָאוֹרַחַת הַזָרָה. אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁכֹּחַ רְצוֹנִי כֹּה עַז וְכִי יֵשׁ מִי שֶׁ’מַטֶה אֹזֶן קַשׁוּבָה לְתַחֲנוּנַי'. כְּבוֹדִי עָלָה בְּעֵינֵי עַצְמִי. לְהַבָּא אֶזָהֵר. אוֹתוֹ הַיוֹם לֹא נִגַנְתִּי כְּבָר, לֹא תַּרְגִילִים וְלֹא רוֹמַנְסָה לְמָרַת פַּרְצוּפִי. הִיא נִתְרָעֲשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקִבְּלָה טִפּוֹת־מְחַזְקוֹת מֵאִמִי. אֲבָל אֲנִי הִתְחַלְתִּי לְהַאֲמִין כְּהֹגֶן בְּכֹחַ רְצוֹנִי הָעַז, הַמְזַעְזֵעַ מוֹסְדוֹת־אָרֶץ. אוּלַי אֲנִי עוֹשַׂת־נִפְלָאוֹת? נִחְיֶה וְנִרְאֶה.

אַיָלָה אֵינֶנָה מַאֲמִינָה שֶׁאֲנִי עָשִׁיתִי רְעִידַת־אֲדָמָה. אִכְפַּת לִי! סַבְתָּא שֶׁלָהּ אוֹמֶרֶת: ‘הָרַעַשׁ הוּא בִּידֵי שָׁמַיִם!’ לֹא מַאֲמִינָה לִי, לֹא צָרִיךְ. אִכְפַּת לִי!

––––––––––

לֹא לְצַיֵר אֶת רַעַשׁ־הָאֲדָמָה. לְצַיֵר רַק כַּמָה בָּתִּים הַמִתְמוֹטְטִים עַל כִּנוֹר קָטָן וְעָלוּב.

––––––––––


תַּחְפֹּשֶׂת פּוּרִים לֹא הִצְלִיחָה לִי אוֹ הִצְלִיחָה לִי יוֹתֵר מִדַי טוֹב

בְּפוּרִים הֶחְלַטְתִּי לְהִתְחַפֵּשׂ הִתְחַפְּשׂוּת שֶׁל מַמָשׁ, לֹא עִנְיָן שֶׁל תִּינוֹקוֹת כְּמוֹ אֶסְתֵּר הַמַלְכָּה, לֵיצָן, מַלָח, פִּטְרִיָה אוֹ רַקְדָנִית שֶׁחוֹשֶׁבֶת־מִי־יוֹדֵעַ־מָה־עַל־עַצְמָהּ! אֲפִלוּ לֹא כַּפְרִיָה עִם הֲמוֹן חֲרוּזִים עַל הַצַוָאר כְּמוֹ אַיָלָה שֶׁמִתְחַפֶּשֶׂת לְאוֹתוֹ דָבָר בְּכָל שָׁנָה. וְלֹא כִּפָּה־אֲדֻמָה שֶׁמַסְתִּירָה בַּסַל שֶׁלָהּ לֹא אֹכֶל, לֹא עוּגָה וְלֹא פֵּרוֹת וְיַיִן לַסַבְתָּא שֶׁלָהּ הַחוֹלָה בַּיַעַר, אֶלָא סְוֶדֶר חַם בְּמִקְרֶה וְיִהְיֶה קַר. וְגַם לֹא לְאַף אַחַת מֵאוֹתָן תַּחְפּוֹשׂוֹת, שֶׁרוֹאִים בְּכָל פִּנַת רְחוֹב, כְּמוֹ: פַּרְסִיָה בְּמִכְנְסֵי מֶשִׁי, חָתוּל בְּמַגָפַיִם, מְכַשֵׁפָה עַל מַטְאֲטֵא, נְסִיכָה וְשֵׁד. חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי אֵצֶל אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה תִּלְבֹּשֶׁת שֶׁהִיא מִתְכּוֹנֶנֶת לִלְבֹּש בְּעֶרֶב הַנֶשֶׁף הַגָדוֹל: מִכְנְסֵי רְכִיבָה וּמוּקַיִם שֶׁל עוֹר, נַעֲלַיִם גְדוֹלוֹת וְחֻלְצָה סְפּוֹרְטִיבִית, אֲפֻדָה שֶׁל עוֹר וְכוֹבַע מִצְחִיָה, כְּמוֹ שֶׁל פָּרָשׁ עַל סוּס. בְּקִצוּר: תִּלְבֹּשֶת שֶׁל רוֹכֵב אֲבָל בְּלִי סוּס. לְמִי נָחוּץ הַסוּס?

––––––––––

לְצַיֵר רַק רוֹכֵב בָּאֲוִיר, בְּלִי סוּס כְּאִלוּ נִשְׁמַט מֵעַל גַב הַסוּס.

––––––––––

הַכֹּל הָיָה קְצָת גָדוֹל מִמִדָתִי. בְּכָל זֹאת קִפַּלְתִּי וְכָרַכְתִּי, קְצָת מִפֹּה וּקְצָת מִשָׁם, כִּוַצְתִּי וְהִדַקְתִּי אֶת חֲגוֹרַת הָעוֹר וְיָצָאתִי הַחוּצָה. הִתְחַלְתִּי לִצְעֹד לְאַט־לְאַט בִּרְחוֹב מְגוּרֵינוּ בְּדַרְכִּי לִרְחוֹב אֲלֶנְבִּי, יִרְאוּ הַכֹּל וְיִשְׁפְּטוּ. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם אַכְזָבָה! אִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֵלַי! חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶתְפּוֹצֵץ! אַף אֶחָד לֹא הִבִּיט, לֹא הִתְעַנְיֵן וְלֹא חִיֵךְ אֵלַי כְּאִלוּ הָיִיתִי הַנַעַר־הַשָׁלִיחַ שֶׁל הַיַרְקָן עַזְרִיאֵל.

כֵּיוָן שֶׁתַּחְפָּשְׂתִּי לֹא עוֹרְרָה עִנְיָן בָּרְחוֹב נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת שֶׁל מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה – שָׁם אֲנִי קוֹנָה תָּמִיד מַחְבָּרוֹת, נְיָר עֲטִיפָה, מוֹחֵק, מְחַדֵד וְעֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִיִים – נִגַשְׁתִּי אֶל הַדֶלְפֵּק וּבִקַשְׁתִּי מַחְבֶּרֶת בְּעֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת. הַמוֹכֵר לֹא צָחַק לִקְרָאתִי, לֹא הִשְׁתּוֹמֵם עַל תַּחְפָּשְׂתִּי, וּבְעֶצֶם אֲפִלוּ לֹא הִבִּיט בִּי אֶלָא בְּיָדִי, לִרְאוֹת אִם הָאֲגוֹרוֹת מוּכָנוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא לֹא הִכִּיר אוֹתִי, מִפְּנֵי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי־שׁוּלָה ‘לוֹקַחַת עַל הַחֶשְבּוֹן’, בְּעוֹד שֶׁהַ’פָּרָשׁ בְּלִי סוּס' שִׁלֵם בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל מַמָשׁ, אוֹתָהּ לָקַח לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, מֵהַקֻפָּה שֶׁלִי. (יֵשׁ לִי עֶשֶׂר לִירוֹת בַּקֻפָּה וְשִׁשִים אֲגוֹרוֹת בְּבַּנְק־הַדֹאַר.)

יָצָאתִי הַחוּצָה מְבֻיֶשֶׁת וְרָאִיתִי שֶׁכָּל עֲמָלִי הָיָה, כָּרָגִיל, לָרִיק. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲסַפֵּר עַל־כָּךְ לְאַיָלָה, הַמִסְתּוֹבֶבֶת עַכְשָׁו בִּלְבוּשׁ ‘אֶסְתֵּר־הַמַלְכָּה’ עִם אִמָא שֶׁלָהּ בָּרְחוֹב, וְכֻלָם מִסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ. וְעָלַי? אֵיזוֹ טִפְּשָׁה אֲנִי: מָה הַקֶשֶׁר בֵּין פָּרָשׁ בְּלִי סוּס לְמַחְבֶּרֶת בְּעֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת? הֲלֹא הַפָּרָשׁ כְּבָר מְבֻגָר וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ בְּמַחְבֶּרֶת לַהֲכָנַת שִׁעוּרִים. אִם כְּבָר, אָז הוּא קוֹנֶה בְּלוֹק לְמִכְתָּבִים.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה כְּעוּסָה וּמְאֻכְזֶבֶת, הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי אֶת הַתַּחְפֹּשֶת הַמְשַׁעֲמֶמֶת שֶׁל אֲחוֹתִי (גַם כֵּן תַּחְפֹּשֶת לְפוּרִים!) וְלָבַשְׁתִּי אֶת תִּלְבֹּשֶׁת הַפַּרְסִיָה שֶׁהִתְקִינָה לִי אִמִי: מִכְנְסֵי סַטֵין מַבְרִיקִים וּרְעָלָה גְדוֹלָה וּלְבָנָה, עֲדָיִים שֶׁל זְכוּכִית וְאֶצְעָדוֹת. תִּקַנְתִּי אֶת תִּסְרָקְתִּי וְיָצָאתִי לָרְחוֹב. מִיָד הִקִיפוּנִי הַיְלָדִים וְשָׁאֲלוּ: ‘לְמָה הִתְחַפַּשְׂתְּ?’ וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי בְּגָאוֹן: ‘לְפַרְסִיָה’. ‘מַה זֶה?’ שָׁאֲלוּ שׁוּב.

‘מִי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁמַלְכַּת פָּרַס הָיְתָה פַּרְסִיָה!’ עָנִיתִי.

כָּךְ לָמַדְתִּי לֶקַח, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר אָחִי הַגָדוֹל: ‘הַמְצִיאוּת נוֹרָא מְשַׁעֲמֶמֶת, וְלָכֵן יוֹתֵר טוֹב לְהִשְׁתַּיֵךְ לְבֵית־הַמַלְכוּת’.

––––––––––

לְצַיֵר חִיוּךְ מְלָכוֹת בִּמְדִינָה חָפְשִׁית.

––––––––––


מָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת כְּשֶׁאֶגְדַל

פַּעַם נָתְנָה לָנוּ הַמְחַנֶכֶת נוֹשֵׂא לְחִבּוּר בַּכִּתָּה: ‘מָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת כְּשֶׁאֶגְדַל?’ נוֹשֵׂא רְצִינִי, אֵין מַה לְהַגִיד וְתוֹבֵעַ, בְּלִי סָפֵק, כֹּבֶד רֹאשׁ וְשִׁקוּל דַעַת.

––––––––––

נָא לְצַיֵר כֹּבֶד־רֹאשׁ.

––––––––––

לֹא חָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה וְכָתַבְתִּי מִיָד עַל דַף חָלָק וְנָקִי מִלָה אַחַת בִּלְבַד: ‘פִילוֹסוֹף’. כָּל בְּנֵי וּבְנוֹת הַכִּתָּה אֲשֶׁר כָּתְבוּ שֶׁהֵם רוֹצִים לִהְיוֹת אִכָּרִים, מוֹרִים, חַקְלָאִים, מְהַנְדְסִים, רוֹפְאִים, נֶהָגִים, אֲחָיוֹת־רַחֲמָנִיוֹת, מַלָחִים, רַבֵּי־חוֹבְלִים, קְבַרְנִיטִים, אַלוּפִים, מְפַקְדִים, חַיָלִים, שְׁרַבְרָבִים וְחַשְׁמַלָאִים, נִתְבַּקְשׁוּ כֻּלָם לְנַמֵק בִּקְצָרָה מַה טַעַם בָּחֲרוּ בְּמִקְצוֹעָם. רַק עַל ‘עֲתִידִי’ עָבְרָה הַמְחַנֶכֶת בִּשְׁתִיקָה רַבַּת־מַשְׁמָעוּת. מִמֶנִי לֹא דָרְשָׁה לְנַמֵק אֶת חֶפְצִי. יֵשׁ לִי הָרֹשֶׁם שֶׁשְׁתֵּינוּ לֹא יָדַעְנוּ בַּמֶה הַמְדֻבָּר.


אֲנִי מְבַקֶרֶת בְּמַשְׁחֶתֶת אִיטַלְקִית

הַמְנַהֶלֶת שֶׁלָנוּ סְבוּרָה שֶׁלִלְמֹד אֶפְשָׁר גַם מִחוּץ לְשֶׁטַח בֵּית־הַסֵפֶר. בַּעְלָהּ מוֹרֶה בְּתִיכוֹן וּמִמֶנוּ הִיא שׁוֹמַעַת לְאָן כְּדַאי לָלֶכֶת וּלְבַקֵר.

מַשְׁחֶתֶת אִיטַלְקִית עוֹגֶנֶת בְּחֵיפָה וְהַמְנַהֶלֶת שֶׁלָנוּ הֶחְלִיטָה שֶׁכְּדַאי שֶׁנְבַקֵר בָּהּ לְמַעַן קִדוּם הִתְפַּתְּחוּתֵנוּ הַתַּרְבּוּתִית. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵר בַּמַשְׁחֶתֶת צָרִיךְ לְבַקֵשׁ רִשְׁיוֹן; הַמְנַהֶלֶת שֶׁלָנוּ בִּקְשָׁה וְקִבְּלָה. וְכָךְ קָרָה שֶׁנָסַעְנוּ, כַּמָה כִּתּוֹת שֶׁל תַּלְמִידִים, לִרְאוֹת אֶת הַמַשְׁחֶתֶת מִבִּפְנִים. אָחִי אוֹמֵר שֶׁלוּ הָיְתָה זוֹ מַשְׁחֶתֶת יִשְׂרְאֵלִית לֹא הָיוּ מַרְשִׁים לָנוּ לָרֶדֶת לְתוֹכָהּ. הָאִיטַלְקִים הֵם טוֹבֵי־לֵב וּמַרְשִׁים, מָה אִכְפַּת לָהֶם; לְמִי נְגַלֶה אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם הַצְבָאִיִים? נָסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת, בִּקַרְנוּ בָּאֳנִיָה וְרָאִינוּ אֲנָשִׁים מְנֻמָסִים בְּהֶחְלֵט.

אַיָלָה הִתְבּוֹנְנָה בַּמַיִם וּלְפֶתַע נֶעֶשְׂתָה מְצֻבְרַחַת. אַחַר אָמְרָה שֶׁהַמַיִם עֲצוּבִים, כִּי שָׁמְעָה שֶׁלֹא רָחוֹק מִן הַמָקוֹם הַזֶה טָבְעָה אֳנִיַת הַמַעְפִּילִים ‘פַּטְרִיָה’.

סְבִיב הַמַשְׁחֶתֶת הַזָרָה הִתְרוֹצְצָה סְפִינַת־צִי קְטַנָה שֶׁלָנוּ וְעָשְׂתָה רשֶׁם. אוֹמְרִים שֶׁהָאִיטַלְקִים יְפֵי־תֹּאַר. נָכוֹן מְאֹד. אִיטַלְקִיוֹת לֹא רָאִינוּ.

יָרַדְנוּ לְבֶטֶן הָאֳנִיָה וּבִקַרְנוּ בְּאוּלָם־הַמְכוֹנוֹת. הַחֹם בְּבֶטֶן הָאֳנִיָה גָרוּעַ מִשָׁרָב פִּתְאֹמִי עָלָיו מוֹדִיעִים בָּרַדְיוֹ בְּנוּסַח זֶה: ‘יִהְיֶה צוֹנֵן עִם מַשָׁבִים עֵרִים’. יָרַדְנוּ וְעָלִינוּ בְּמַדְרֵגוֹת נְחֹשֶת מַבְהִיקוֹת וְהַמַלָחִים הָאֲדִיבִים הוֹשִׁיטוּ לָנוּ יָדַיִם מְסַיְעוֹת וְנֻקְשׁוֹת, בְּעִקָר בַּיְרִידָה כְּדֵי שֶׁלֹא נִמְעַד וְנִפֹּל בַּמַדְרֵגוֹת הַתְּלוּלוֹת. אַף רֶגֶל לֹא נִגְפָה, רַק הַיָדַיִם רָטְטוּ. מִי שֶׁלֹא רָאָה אֶת הַבָּנוֹת שֶׁלָנוּ וְשֶׁל הַמַקְבִּילָה, מַסְמִיקוֹת כִּשְׁזִיפֵי סַנְטָה־רוֹזָה בְּשָׁעָה שֶׁהָאִיטַלְקִים הַיָפִים מוֹשִׁיטִים לָהֶן יָד אַבִּירִית וּמְסַיְעִים לָהֶן לָרֶדֶת, לֹא רָאָה בָּנוֹת נִרְגָשׁוֹת מִיָמָיו. כֻּלָן כְּאַחַת הִתְאַהֲבוּ בָּאִיטַלְקִים הָאַלְמוֹנִים וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם בַּיוֹמָנִים. גַם אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְלֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לִקְרֹא לוֹ, לָאִיטַלְקִי שֶׁלִי. בְּלֵית בְּרֵרָה אֶקְרָא לוֹ הַסַפָּר־מִסֶבִילְיָה. אָחִי אוֹמֵר שֶׁסֶבִילְיָה זֶה בִּכְלָל לֹא בְּאִיטַלְיָה אֶלָא בִּסְפָרַד. אִכְפַּת לִי, הָעִקָר הַמוּסִיקָה!

––––––––––

כָּאן אֶפְשָׁר לְצַיֵר אוֹפֶּרָה אִיטַלְקִית מוּשֶׁרֶת בְּפִי מַלָחֵי מַשְׁחֶתֶת אִיטַלְקִית בֵּינֵיהֶם הָאִיטַלְקִי שֶׁלִי סֶבִילְיוֹ.

––––––––––

אֲחוֹתִי הְגדוֹלָה אוֹמֶרֶת: ‘תִּקְרְאִי לוֹ לְפָחוֹת רִיגוֹלֶטוֹ’, אֲבָל אִמָא צָחֲקָה וְהִסְבִּירָה שֶׁרִיגוֹלֶטוֹ מֵהָאוֹפֶּרָה הוּא אִישׁ זָקֵן וְאֻמְלָל שֶׁבִּתּוֹ נִלְקְחָה מִמֶנוּ. בְּלֵית בְּרֵרָה אֶקְרָא לוֹ בְּשֵׁם אִישׁ הַמַדָע הָאִיטַלְקִי: גַלִילֵיוֹ. בְּסֵדֶר? בְּסֵדֶר. אֲנִי מְבֻלְבֶּלֶת לְגַמְרֵי.

לִפְנֵי שֶׁהָלַכְנוּ מֵהַנָמָל עָמְדוּ כָּל הַבָּנוֹת וְנִפְנְפוּ בִּידֵיהֶן כְּרוֹאוֹת חֲלוֹם נָגוֹז. אֵיזֶה אַכְזָבָה הִיא הַפְּרֵדָה! אִם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת הָיִיתִי מַעְדִיפָה לְבַקֵר בְּמַשְׁחֶתֶת יִשְׂרְאֵלִית! אֲבָל הַצִי שֶׁלָנוּ עֲדַיִן לֹא הִזְמִין אוֹתָנוּ. וַאֲנִי מְאֹד הָיִיתִי רוֹצָה לְבַקֵר בַּצוֹלְלוֹת ‘תַּנִין’ וְ’רַהַב‘. כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים הִתְפַּתַּחְנוּ, נִפְגַשְׁנוּ עִם בְּנֵי עַם זָר וְלָמַדְנוּ כַּמָה מִלִים: ‘פְּרֵגוֹ’ וּ’גְרַצְיֶה’ וַהֲשִׁיבוֹנוּ: ‘רוֹמָא’ וְ’נַאפּוֹלִי!'


שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה

שְׁלוֹם־צִיוֹן אֵינֶנָה מַלְכָּה חַשְׁמוֹנָאִית שֶׁלוֹמְדִים עָלֶיהָ בְּדִבְרַי־הַיָמִים, אֶלָא כִּנוּי שֶׁנָתַן הַמוֹרֶה שֶׁלָנוּ לְהִתְעַמְלוּת, לְבַת אַחַת הַבָּאָה לַכִּתָּה עִם רֹאשׁ מָלֵא ‘בַּקְבּוּקִים’, תַּלְתַּלֵי־זָהָב אֲרֻכִּים, סֶרֶט גָדוֹל וְתָכֹל וְעַל הַמֵצַח פּוֹנִי צָהֹב וּמַבְהִיק. אִמָא שֶׁלָהּ סַפָּרִית וְיוֹדַעַת לְסַלְסֵל שְׂעָרוֹת, חָכְמָה! יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּרָה בִּרְחוֹב דִיזֶנְגוֹף! הַמוֹרֶה לְהִתְעַמְלוּת קוֹרֵא לְעַצְמוֹ בַּר־נֶגֶב, כְּדֵי לְהַבְדִיל כַּנִרְאֶה בֵּינוֹ לְבֵין הַמוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן בַּר־דְרוֹמָא. לַבַּת הַמְתֻלְתֶּלֶת יֵשׁ פַּרְצוּף בָּהִיר וְיָפֶה; וְהִיא דוֹמָה לְבֻבָּה, פּוֹקַחַת וְעוֹצֶמֶת עֵינַיִם, בְּחַלוֹן־הָרַאֲוָה. הַמוֹרֶה מְפַנֵק אוֹתָהּ וְקוֹרֵא לָהּ שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה. מֵאַיִן הוּא לָקַח אֶת הַשֵׁם? אוֹמְרִים שֶׁהָיָה פַּעַם שַׂחֲקָן־מַתְחִיל בְּבֵית־סֵפֶר דְרָמָתִי וְשִׂחֵק בְּמַחֲזֶה הִיסְטוֹרִי. הַכִּנוּי אֵינֶנוּ מוֹצֵא־חֵן בְּעֵינֵי אַף־אַחַת מֵהַכִּתָּה שֶׁלָנוּ. אַיָלָה טוֹעֶנֶת שֶׁאֵין יָפָה כִּשְׁלוֹם־צִיוֹן בַּכִּתָּה. אֲבָל זֶה מִשׁוּם שֶׁאַף אִמָא אֵינָהּ טוֹרַחַת לְסַלְסֵל אֶת שְׂעַר בִּתָּהּ בְּבַקְבּוּקֵי זָהָב; כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי פַּעַם בְּסֶרֶט יָשָׁן נוֹשָׁן, שֶׁל צַ’רְלִי צַ’פְּלִין, אֲשֶׁר הִקְרִינוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם־הֻלֶדֶת. מַה פִּתְאֹם אִמָא שֶׁל שְׁלוֹם־צִיוֹן עוֹשָׂה לָהּ תִּסְרֹקֶת הִיסְטוֹרִית? מַה הִיא בֻּבַּת־שַׁעֲוָה? בְּיוֹם שָׁרָב זוֹלְגִים, וַדַאי, אֶגְלֵי זֵעָה לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּקִים הַזְהֻבִּים עַד שֶׁהֵם נַעֲשִׂים כְּקִלְחֵי תִּירָס מְתֻבָּלִים בְּמֶלַח, שֶׁמוֹכְרִים בִּשְׂפַת־הַיָם, אֲבָל פָּחוֹת טְעִימִים.

מָתַי יִקְחוּ אֶת הַמוֹרֶה לְהִתְעַמְלוּת לְמִלוּאִים?

אַיָלָה וַאֲנִי קוֹרְאוֹת לָהּ בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, קָרוֹסֶלָה אוֹ לוּנָה־פַּרְק. לִשְׁלוֹם־צִיוֹן אֵין אַף חֲבֵרָה אַחַת טוֹבָה בַּכִּתָּה; מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָן לֹא סוֹבְלוֹת אוֹתָהּ. (בֶּנִי מִכִּתָּה ה' אֲפִלוּ לֹא יוֹדֵעַ עַל קִיוּמָהּ.) מִפְּנֵי שֶׁרַק הַמְבֻגָרִים מִתְפָּעֲלִים מִיֹפִי הִיסְטוֹרִי, שֶׁמַזְכִּיר לָהֶם רוֹמָנִים יְשָׁנִים. וְזֹאת יוֹשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ בַּכִּתָּה כְּמוֹ תְּמוּנָה עַל הַקִיר. מִי מִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנַת הֶרְצְל שֶׁבַּחֲדַר הַמְנַהֶלֶת? אַף אֶחָד, אוּלַי רַק בְּחַג־הָעַצְמָאוּת לְרֶגַע אֶחָד. כָּךְ גַם שְׁלוֹם־צִיוֹן, כְּמוֹ תְּמוּנָה־חַיָה שֶׁמַצִיגִים בַּחֲגִיגָה. הִיא ‘הַתְּמוּנָה’ וּשְׁאָר הַמִשְׁתַּתְּפִים ‘הַחַיָה’. רַק רָמִי אוֹהֵב אֶת שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה. אָז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לוֹ:

'רָמִי לוּרְיָא

מֶלֶךְ סוּרְיָא'

שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה: נָאוָה לוּרְיָא. אָז קוֹרְאִים לוֹ רָמִי לוּרְיָא לַמְרוֹת שֶׁשְׁמוֹ תִּשְׁבִּי, וּמֶלֶךְ סוּרְיָא, מִפְּנֵי שֶׁאִם הִיא מַלְכָּה אָז הוּא מֶלֶךְ, לֹא?

––––––––––

אֶפְשָׁר לְצַיֵר אֶת רָמִי עִם כֶּתֶר עַל הָרֹאשׁ אֲבָל לֹא לְצַיֵר אֶת סוּרְיָא מִפְּנֵי שֶׁבְּסוּרְיָא אֵין בִּכְלָל מֶלֶךְ וְזֹאת כָּל הַחָכְמָה! אַךְ לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נַמְלִיךְ אֶת רָמִי לְמֶלֶךְ אֲרָם. בִּמְקוֹם נָאוָה לְצַיֵר בַּקְבּוּקֵי זָהָב.

––––––––––


הַמוֹרָה לִתְפִירָה מְחַפֶּשֶׂת כִּשְׁרוֹנוֹת דְרָמָתִיִים

אַחֲרֵי שֶׁלָמַדְנוּ לְקַפֵּל קִפּוּל גָדוֹל בְּבַד לָבָן וְאַחֲרֵי־כֵן קִפּוּל מִשְׁנֶה, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: קֹדֶם קִפּוּל קָטָן וְאַחֲרֵי־כֵן גָדוֹל, לָמַדְנוּ לִתְפֹּר תֶּפֶר־מְכוֹנָה וְלַעֲשׂוֹת אַז’וּר. הַתְּפָרִים לֹא יָצְאוּ לִי שָׁוִים כָּל־כָּךְ. אֲבָל לֹא אִכְפַּת לִי. מָה אֲנִי, מְכוֹנַת־תְּפִירָה? אַחַר־כָּךְ עָשִׂינוּ כָּל מִינֵי אַז’וּר וְלָמַדְנוּ לְהַטְלִיא גַרְבַּיִם. אֲבָל מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהַמוֹרָה לִתְפִירָה מִסְתַּפֶּקֶת בִּתְפָרִים שׁוֹנִים עַל הַבַּד, וּבְצִיוּרֵי גְזִירָה בַּמַחְבֶּרֶת, אֵינֶנוּ אֶלָא טוֹעֶה. אַף הִיא שַׂחֲקָנִית חוֹבֶבֶת לְשֶׁעָבַר. יֵשׁ לָהּ ‘נֶפֶשׁ אֳמָן חֲבוּיָה’ כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה. וְ’כָל מַעְיָנֶיהָ בְּקַרְשֵׁי־הַבָּמָה' כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אָחִי הַגָדוֹל. הִיא כְּבָר קְצָת קְשִׁישָׁה מִדַי בִּשְבִיל לִלְמֹד בְּבֵית־סֵפֶר־דְרָמָתִי שֶׁלְיַד הַתֵּיאַטְרוֹן וְלֹא בָּרוּר כְּלָל לָמָה לֹא נִתְקַבְּלָה לְשׁוּם לַהֲקָה אוֹ תֵּיאַטְרוֹן שֶׁל מַמָשׁ. אֲבָל מֵאַחַר וְכָךְ נִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים לֹא נוֹתַר לָהּ אֶלָא לַחֲלֹם עַל הַצָגַת תַּלְמִידִים מֵעַל בָּמַת ‘אֹהֶל שֵׁם’, עִם תַּפְאוּרָה שֶׁל הַמוֹרֶה לְצִיוּר לְפִי מַחֲזֶה מֵאֵת הַמוֹרֶה־לְזִמְרָה, עַל גְבוּרַת־יַלְדֵי־יְרוּשָׁלַיִם בְּמִלְחֶמֶת־הַשִׁחְרוּר.

אֲחוֹתִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַמוֹרָה־לִתְפִירָה בְּוַדַאי שִׂחֲקָה פַּעַם אֶת אוֹפֶלְיָה בְּ’הַאמְלֶט' וּמֵאָז נִשְׁתַּגְעָה וְכָךְ נִשְׁאֲרָה. וּבֶאֱמֶת שְׁמָהּ מָרַת אֹפֶל, וְאוּלַי בָּא הַשֵׁם מִאוֹפֶלְיָה? עַל כָּל פָּנִים שֵׁם הַמוֹרָה: פְּנִינָה אֹפֶל־פֶּלֶס. שֵׁם בַּעְלָהּ, הָאַחֲרוֹן הוּא רֶמֶז לָאֳמָנֻיוֹת הַפְּלַסְטִיוֹת, אוֹמֵר אָחִי הַבְּכוֹר.

––––––––––

מִי שֶׁרוֹצֶה וְיֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת וְהוּא יוֹדֵעַ מִי הִיא אוֹפֶלְיָה מֵהַאמְלֶט יָכוֹל לְצַיֵר כָּאן אֶת הַמוֹרָה צָפָה בְּמֵי־הַכִּנֶרֶת עַל שִכְבַת יֶרֶק וּפְרָחִים. הוֹרָאוֹת מְפֹרָטוֹת מִפִּי אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה. רָצוּי מְאֹד שֶׁהַיֶרֶק וְהַפְּרָחִים יִכַסוּ אֶת חָטְמָהּ הָאָרֹךְ מִדַי וְאֶת סַנְטֵרָהּ הַדוֹמֶה לְכַדוּר־הַתְּפִירָה שֶׁהִיא מַכְנִיסָה לַגֶרֶב בְּלַמְדָהּ אוֹתָנוּ לְהַטְליאוֹ.

––––––––––

מְנַהֶלֶת בֵּית־הַסֵפֶר הַיוֹדַעַת אֶת נֶפֶשׁ הַמוֹרָה לִתְפִירָה פְּנִינָה, שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ קוֹרְאִים לָהּ ‘פַלַאפֶל קַר’, פָּקְדָה עָלֵינוּ לְהַרְכִּיב קְבוּצָה דְרָמָתִית מִתַּלְמִידֵי כָּל הַכִּתּוֹת. שְׁמַעְתֶּם צָרָה חֲדָשָׁה? חֲסֵרִים תֵּיאַטְרוֹנֵי פֶּלֶא בְּיִשְׂרָאֵל! וְאָז נָפַל עָלַי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אָבִי בְּפוּרִים, הַפּוּר, וּבְעֶצֶם בָּאָה עָלַי הַפֻּרְעָנוּת. ‘פַלַפֶל קַר’ הֶחְלִיטָה, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁדַוְקָא לִי, לְשׁוּלָה שֵׁם, יֵשׁ ‘זִקָה בּוֹלֶטֶת לָאֳמָנוּת הַבָּמָה’. מִיָד עִרְעַרְתִּי עַל דַעְתָּהּ, בִּקַשְׁתִּי עַל נַפְשִׁי וְאָמַרְתִּי שֶׁיֵשׁ לִי קוֹל קָטָן וְחַלָשׁ.

אָמְרָה לִי הַמוֹרָה, אוּלַי אֵין הַקוֹל מַתְאִים לָרַדְיוֹ, אֲבָל בִּשְׁבִילֵנוּ יַסְפִּיק. הֶעֱמַדְתִּי לְפָנֶיהָ בְּמִסְכֵּנוּת אֶת דְמוּתִי הַדַקָה וְהַצְנוּמָה שֶׁהִצְנַחְתִּיהָ בְּמִתְכַּוֵן כְּלַפֵּי מַטָה כְּאִלוּ בְּגָדַי עוֹמְדִים לִנְשֹׁר וְעָלַי לְחַזְקָם. נִעֲנַעְתִּי בְּיָדַי הָאֲרֻכּוֹת, לָטַשְתִּי אֶת עֵינַי הַגְדוֹלוֹת כְּאִלוּ תָּקְפָה אוֹתִי רוּחַ־עִוְעִים, פָּרַעְתִּי אֶת שַׂעֲרוֹתַי הַחֲלָקוֹת, הֶאֱרַכְתִּי אֶת צַוָארִי הָאָרֹךְ, בָּעַטְתִּי בְּקַלוּת בְּרֶגֶל הַשֻׁלְחָן וְהִסְבַּרְתִּי לַמוֹרָה: שֶׁבְּבֶגֶד־יָם אֲנִי נִרְאֵית כִּשְׁחִיף־עֵץ שֶׁהוּטַל עַל הַחוֹף מִסְפִינָה שֶׁנִטְרְפַה בַּיָם. אַחַר קִמַטְתִּי אֶת מִצְחִי וְהִבַּטְתִּי בָּהּ בְּעֵינַיִם תַּמוֹת. אֲבָל הַמוֹרָה בְּשֶׁלָה: 'יֵשׁ לָךְ כִּשְׁרוֹן דְרָמָתִי בּוֹלֵט שֶׁאָסוּר לְהַזְנִיחוֹ! וְעָלַיִךְ לְהִשָׁאֵר בְּבֵית־הַסֵפֶר, אַחַר שְׁעוֹת הַלִמוּדִים, לְשֵׁם מִבְחָן תֵּיאַטְרָלִי.

מִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּ’הַבִּימָה'? לֹא אֲנִי!

לֹא נָפַלְתִּי בְּרוּחִי. אָסַפְתִּי אֶת חֲפָצַי וּבְלִי לוֹמַר דָבָר, אֲפִלוּ לֹא לְאַיָלָה, הִתְחַמַקְתִּי דֶרֶךְ הַחוֹר אֲשֶׁר בַּגָדֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל חֲצַר בֵּית־הַסֵפֶר וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.

––––––––––

אֶפְשָׁר לְצַיֵר כָּאן כִּשְׁרוֹן־דְרָמָתִי־גָדוֹל מִתְחַמֵק מִבַּעַד לְחוֹר קָטָן, בְּרֶשֶׁת הַגָדֵר. מִתּוֹךְ הַטְעָמַת הַנִגוּד שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַגְדָלִים. כָּךְ כִּוַצְתִּי אֶת הַכִּשְׁרוֹן וְעָבַרְתִּי.

––––––––––

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאָבִי הֻזְמַן לָבוֹא לְבֵית־הַסֵפֶר ‘לִתֵּן אֶת הַדִין’ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר, סָפֵק בִּצְחוֹק סָפֵק בְּלִגְלוּג עַל הִסְתַּלְקוּתִי שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת. בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם דִבַּרְנוּ בַּבַּיִת עַל הָעִנְיָן וְהִסְבַּרְתִּי לְכֻלָם שֶׁאֵין כָּל תְּשׁוּקָה בְּלִבִּי לִהְיוֹת שַׂחֲקָנִית גְדוֹלָה עַל הַבָּמָה. אָמַר דוֹדִי אֶלְחָנָן אֱלִיחֹרֶף: ‘וְרַשֶׁל, רַשֶׁל הַגְדוֹלָה! וְשָׂרָה בֶּרְנַרְד!’

אָמְרָה דוֹדָתִי הֶלָה אֱלִיחֹרֶף: ‘וְאֶלִיאוֹנוֹרָה דוֹזֶה!’

אָמְרָה אֳחוֹתִי הַגְדוֹלָה: ‘וְרוֹבֵינָא?’

אֲנִי מְבִינָה שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בַּגְדוֹלוֹת שֶׁבְּשַׂחֲקָנִיוֹת הַבָּמָה. אֲבָל מָה אֲנִי אֲשֵׁמָה? מִבְּחִינָתָן, הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֲבָל לִי אֵין נְטִיָה לְקַרְשֵׁי הַבָּמָה! כָּל אַחַת מֻכְרָחָה לִהְיוֹת שַׂחֲקָנִית? לָמָה נִטְפְּלוּ דַוְקָא אֵלַי? אֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לְשַׂחֵק וְשׁוֹכַחַת אֶת כָּל הַמִלִים כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה עַשְׂרוֹת מַבָּטִים נִנְעָצִים בִּי. מֻכְרָחָה לִהְיוֹת שַׂחֲקָנִית? לֹא מַסְפִּיק שֶׁאֲנִי ‘יְהוּדִית מְנוּחִין’ בַּכִּנוֹר שֶׁלִי?

אֲבָל כָּל טַעֲנוֹתַי בִּפְנֵי הַמוֹרָה־לִתְפִירָה, הַשַׂחֲקָנִית־בְּכֹחַ, לֹא הוֹעִילוּ לִי. הִיא הִתְעַקְשָׁה וְאָמְרָה שֶׁזוֹ פְּגִיעָה בְּסַמְכוּתָהּ, וְהִסְבִּירָה: שֶׁדַוְקָא מִשׁוּם שֶׁאֵינֶנִי מְגַלָה כִּשְׁרוֹנוֹת נְדִירִים בְּתֶפֶר־מְכוֹנָה וְלֹא דַיְקָנוּת יְתֵרָה בְּהַטְלָאַת־גַרְבַּיִם־אֳמָנוּתִית, מַשְׁמָע שֶׁחֲבוּיָה בְּחֻבִּי נְטִיָה עַזָה לָאֳמָנֻיוֹת. וּמַה גְדוֹלָה יוֹתֵר מֵאֳמָנוּת הַבָּמָה, הָעַתִּיקָה? לְמִן הַיְוָנִים וְעַד הַתֵּיאַטְרוֹן הַלְאֻמִי שֶׁלָנוּ! נְאוּם הַמוֹרָה לִתְפִירָה פְּנִינָה אֹפֶל־פֶּלֶס, פַלַפֶל קַר וּמְעֻפָּשׁ!

אָבִי, שֶׁאַף הוּא מְחַנֵךְ, מְנַסֶה לְהַסְבִּיר לַמוֹרָה הַנִרְגֶשֶׁת פְּנִינָה (חֲבָל שֶׁאֵינָהּ מַדְרִיכָה לְרִקוּדֵי־עָם בְּחַג הָעַצְמָאוּת; יֵשׁ לָהּ, לַמוֹרָה, קוֹל אַדִיר, אָחִי אוֹמֵר: דִינָמִי, דִינָמוֹ, קוֹל כַּדוּרַגְלָן צָרוּד וּמְיֻגָע מֵעָצְמַת הַמִשְחָק.) שֶׁאוּלַי בֶּאֱמֶת אֵין לִי כִּשְרוֹנוֹת דְרָמָתִיִים נִכָּרִים. מְדַבֵּר הוּא עִמָהּ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וְאוֹמֵר שֶׁכַּנִרְאֶה אֵין לִי נְטִיָה לְהוֹפִיעַ עַל הַבָּמָה וְכִשְׁרוֹנוֹתַי בְּשֶׁטַח זֶה מֻגְבָּלִים לְהוֹפָעוֹתַי, עִם חֲבֵרוֹתַי, עַל בָּמַת בֵּיתֵנוּ בִּלְבַד – הִיא הַסַפָּה הַגְדוֹלָה אֲשֶׁר בַּחֶדֶר־הַגָדוֹל – אֲבָל הַמוֹרָה בְּשֶׁלָהּ.

––––––––––

לֹא לְצַיֵר כַּדוּרַגְלָן וְלֹא רִקוּדֵי חַג הָעַצְמָאוּת אֶלָא אֶת הַמוֹרָה פְּנִינָה, כְּשֶׁמִפִּיהָ מִתְמַלְטִים רִשְׁפֵּי אֵשׁ. רְשָׁפִים בְּבַקָשָׁה! וּלְעֻמָתָהּ אֲנִי וְאַיָלָה מַצִיגוֹת מַחֲזֶה עַל הַסַפָּה.

––––––––––

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַבָּא שֶׁלִי הוּא אִישׁ מַקְסִים. מִצַד שֵׁנִי הוּא אוֹמֵר שֶׁהַצֶדֶק עִם הַמוֹרָה וְאָסוּר לִי לְהִתְחַמֵק בְּלִי רְשׁוּת מֵהַשָׁעָה שֶׁנוֹעֲדָה לְמִבְחַן־דְרָמָתִי. מָצָאנוּ פְּשָׁרָה: הַמוֹרָה פְּנִינָה הִצִיעָה שֶׁאֲדַקְלֵם אֵיזֶה שִׁיר. מַה פִּתְאֹם? מִי זוֹכֵר מַשֶׁהוּ בְּעַל־פֶּה מִלְבַד ‘הַתִּקְוָה’ בַּיִת רִאשׁוֹן? הִצִיעָה לִי הַמוֹרָה מַשֶׁהוּ מִבְּיַאלִיק אוֹ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. הִשְׁתַּגַעְתִּי לְדַקְלֵם אֶת ‘אֶל הַצִפּוֹר’! נִזְכַּרְתִּי בְּמַשֶׁהוּ שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת אֶת הַמַנְגִינָה וְשָׁרִים אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת בַּהֲבָרָה אַשְׁכְּנַזִית: ‘שֶׁמֶשׁ אָבִיב נָטָה יָמָה עַד לִקְצוֹת שָׁמַיִם, זִיו חַכְלִיל הוּצַק שָׁמָה תַּאֲוָה לָעֵיניַםִ’, לְמַאנֶה. מִיָד פָּתַחְתִּי בְּדִקְלוּם מִתְנַגֵן בַּהֲבָרָה אַשְׁכְּנַזִית. וְלַמְרוֹת שֶׁלֹא נִתְכַּוַנְתִּי לְדַקְלֵם בְּצוּרָה נִלְעֶגֶת, גָעוּ כָּל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בִּצְחוֹק. מַה יֵשׁ, אָסוּר לָשִׁיר אֶת הַדִקְלוּם?

בִּפְנֵי הַמוֹרָה פְּנִינָה הוֹפִיעוּ מִיָד כָּל אוֹתָם סִימָנִים דְרָמָתִיִים מֻבְהָקִים הַמְעִידִים עַל זַעַם, חֵמָה, חֳרִי־אַף וְחָרוֹן מְכַלֶה. וְהִיא אָמְרָה: ‘אֵיזוֹ מִין חוּכָא וְאִטְלוּלָה!’ וְהוֹרְתָה לִי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת לָשֶׁבֶת.

פַּעַם פָּגְשָׁה אֶת אָבִי בִּוְעִידַת־מוֹרִים וְאָמְרָה לוֹ: ‘חֲבָל עַל הַיַלְדָה! כִּשְׁרוֹן קוֹמִי מֻבְהָק הוֹלֵךְ, לְלֹא סָפֵק, לְאִבּוּד!’ כָּל קְרָבַי צָחֲקוּ בִּי!

אֲבָל אֲנִי, שׁוּלָה, בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לְהַצְחִיק. כָּל ‘הַמַצְחִיקִים’ שֶׁאֵינָם מִתְכַּוְנִים לְהַצְחִיק מַצְחִיקִים.


שִׁעוּר בְּחֶשְׁבּוֹן – אָסוֹן גָדוֹל

אֵין אָסוֹן גָדוֹל מִשִׁעוּר לְחֶשְׁבּוֹן. קִבַּלְתִּי שְׁעוֹן־יָד מֵהוֹרַי – מַתָּנָה לְיוֹם־הֻלַדְתִּי. הִשְׁקַעְתִּי בּוֹ אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹת הַקֻפָּה שֶׁלִי – קָרוֹב לְעֶשֶׂר לִירוֹת. הוֹרַי הוֹסִיפוּ אֶת הַשְׁאָר. בְּסַךְ־הַכֹּל: עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע לִירוֹת. אֶת שִׁעוּרֵי הַחֶשְׁבּוֹן אֲנִי מְבַלָה בְּהִתְבּוֹנְנוּת רְצוּפָה וְעִקֶשֶׁת בַּשָׁעוֹן הֶחָדָשׁ, מוֹנָה אֶת הָרְגָעִים עַד הַצִלְצוּל הַמַצִיל, ‘הַפּוֹדֶה וְהַגוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן!’ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מִתְגַלְגֵל הַצִלְצוּל הַגוֹאֵל בְּעֵינֵי־רוּחִי בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַמַצִיל אַבְנֵר, מִשְׂפַת־הַיָם: יְצוּר מְסֻרְבָּל בְּמִקְצָת עִם הִלוּךְ מִתְנוֹדֵד, כּוֹבַע קַשׁ גָדוֹל וְאָפֹר וְכֻתֹּנֶת צִבְעוֹנִית וּפְרוּמָה עָלֶיהָ מִתְנוֹסֶסֶת כְּתֹבֶת בְּכָחֹל־לָבָן ‘עִירִיַת תֵּל־אָבִיב־יָפוֹ’. מִכְנְסֵי הַיָם שֶׁלוֹ קְצַרְצָרִים וְעוֹרוֹ שָׁחוּם־אַדְמוֹנִי כְּעֵין הָאָרָד. אֲנִי מְצַפָּה שֶׁיַגִיעַ בְּחַסַקֶה, יוֹשִׁיט לִי מָשׁוֹט וְיַצִילֵנִי מִיַד הַמוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן.

––––––––––

לְצַיֵר נַחְשׁוֹל אַדִיר שֶׁל מִסְפָּרִים וְאֶת אַבְנֵר הַמַצִיל נִצָב אֵיתָן עַל חַסַקֶה וְקוֹרֵא: ‘פְרִיייי, פְרִיייי פְרִיייי’ זֶה הַצִלְצוּל הַחַשְׁמַלִי הָאוֹטוֹמָטִי בְּבֵית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ.

––––––––––

אֲבָל אַבְנֵר הַמַצִיל מִתְמַהְמֵהַּ. אִם כָּךְ אֲדַמֶה אוֹתוֹ לְפַעֲמוֹן נְחשֶׁת יָשָׁן נוֹשָׁן וְלֹא לַפַּעֲמוֹן הַחַשְׁמַלִי הֶחָדָשׁ.

לְפֶתַע מִתְרַחֵשׁ אָסוֹן אָיֹם: הַמוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן קוֹרֵא לִי לָגֶשֶׁת לַלוּחַ, וְאֵין יְצוּר אֻמְלָל מִמֶנִי בְּכָל הַמִזְרָחתִּיכוֹן. (כָּל הַמַצִילִים: אֶמִיל, אַהֲרֹנְצִ’יק וְאַבְנֵר, עוֹשִׂים בֵּינָתַיִם חַיִים עַל שְׂפַת־הַיָם). נִצֶבֶת אֲנִי לִפְנֵי לוּחַ שָׁחוֹר וְאָטוּם וְרוֹאָה שְׁאֵלָה מְשֻׁנָה שֶׁלֹא אֵדַע לִפְתֹּר לְעוֹלָם. פָּנַי מַסְמִיקוֹת, דְמָעוֹת עוֹלוֹת בְּעֵינַי וְרַע לִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּמִבְחָן הַדְרָמָתִי שֶׁל הַמוֹרָה פְּנִינָה. הַגִיר שֶׁבְּיָדִי כְּמוֹ גְלוּלָה מָרָה.

הַלוּחַ הַשָׁחוֹר אָפֵל כְּמוֹ יַעַר עָבֹת; ג’וּנְגְל שֶׁיֵשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי חַיוֹת, כּוֹלֵל חַיוֹת בְּרֵאשִׁית שֶׁנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן, אֲבָל פִּתְרוֹן לַשְׁאֵלָה הַמְסֻבֶּכֶת אַיִן. כָּךְ אֲנִי עוֹמֶדֶת עַד שֶׁהַלוּחַ נַעֲשֶׂה יָם שָׁחוֹר הוֹמֶה כְּרִישִׁים, וְאֵין אֲפִלוּ לִוְיָתָן אֶחָד לִרְפוּאָה לְהִסְתּוֹבֵב בּוֹ סְבִיב הָעִנְיָן הַנָדוֹן וּלְהֵעָלֵם.

עַד מְהֵרָה אֵינֶנִי רוֹאָה עוֹד דָבָר. אֲנִי מְאַמֶצֶת אֶת עֵינַי וְרוֹאָה כְּתֹבֶת, כְּתֹבֶת גוֹרָלִית, כְּמוֹ אֵצֶל הַפַּרְסִי הַהוּא… מַה שְׁמוֹ? ‘מְנֵא מְנֵא…’ הַכְּתֹבֶת הַמִסְתּוֹרִית מוֹפִיעָה וְתוֹבַעַת דַוְקָא מִמֶנִי אֶת הַפִּתְרוֹן. אֲבָל מֹחִי אָטוּם. כָּל עֵינֵי הַכִּתָּה נְעוּצוֹת בִּי, בַּשַׂחֲקָנִית הָרָאשִׁית. הֵם הַקָהָל וַאֲנִי עַל הַקְרָשִׁים. אֶלָא שֶׁשָׁכַחְתִּי אֶת הַמִלִים, כְּלוֹמַר אֶת הַמִסְפָּרִים, וְאֵין לִי מַה לְהַשְׁמִיעַ. גַם הֵם, בְּרֻבָּם, אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַפִּתְרוֹן. לָהֶם טוֹב; הֵם בִּקְהַל הַצוֹפִים. כָּךְ הֵם יוֹשְׁבִים: זְחוּחֵי־דַעַת, מִתְרוֹנְנִים וּבָזִים לִי בְּלִבָּם, בּוֹחֲנִים אוֹתִי מִכָּל הַצְדָדִים, כְּאִלוּ הָיִיתִי מַלְכַּת־הַיֹפִי שֶׁל הַמִבְחָן וּמִתְפּוֹצְצִים מִצְחוֹק בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי פּוֹנָה לָהֶם עֹרֶף וּמְנַסָה לִכְתֹּב מַשֶהוּ עַל הַלוּחַ.

וְאָז אֲנִי עוֹשָׂה דָבָר נוֹרָא: כּוֹתֶבֶת סְתָם מִסְפָּרִים וְלֹא סְתָם.

52006405 2006408 30643

סְתָם מִסְפָּרִים הָעוֹלִים עַל דַעְתִּי, לְלֹא כָּל קֶשֶׁר עִם הַשְׁאֵלָה.

הַמוֹרֶה מִתְבַּלְבֵּל וְשוֹאֵל: ‘מַה זֶה? חֲמִשִׁים וּשְׁנַיִם מִילְיוֹן, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָׁה! שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, שֵׁשׁ מֵאוֹת, אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה!…’

לְאַחַר מַעֲשֶׂה אֵינִי מְסֻגֶלֶת לִפְתֹּחַ אֶת פִּי מֵרֹב גַאֲוָה. לָמַדְתִּי בַּבַּיִת שָׁוְיָהּ שֶׁל כָּל אוֹת בְּעִבְרִית וְכָתַבְתִּי: ‘הַמוֹרֶה חֲמוֹר גָדוֹל’. תַּעֲשׂוּ חֶשְׁבּוֹן וְתִרְאוּ.

אֶת הַשְׁאֵלָה אֵינֶנִי יוֹדַעַת לִפְתֹּר וְלָכֵן אֲנִי מַרְגִישָׁה כְּמוֹ דָג שֶׁל שַׁבָּת בִּדְלִי שֶׁל אִמָא; מְפַרְפֵּר הַדָג וְחוֹשֵׁב: ‘זֶה בִּכְלָל לֹא חַיִים!’

––––––––––

לְצַיֵר יַלְדָה מִסְכֵּנָה תּוֹעָה בַּג’וּנְגְל, כָּל חַיָה אַכְזָרִית הִיא ‘שְׁאֵלָה’ בְּחֶשְׁבּוֹן. הַמוֹרֶה הוּא חַיָה בְּרֵאשִׁיתִית עִם אָזְנַיִם שֶׁל חֲמוֹר הַנוֹאֵק: ‘אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַפִּתְרוֹן אוֹ אֵינֵךְ יוֹדַעַת?’

––––––––––

אֵינֶנִי יוֹדַעַת! וְאַל תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הַמִסְפָּרִים הַמְשֻׁנִים עַל הַלוּחַ: רָצִיתִי לִכְתֹּב אֲבָל לֹא הֵעַזְתִּי. הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְקַשְׁקֵשׁ אֶת קִשְׁקוּשֵׁי הַמִסְפָּרִים עַל הַלוּחַ וְאַחַר־כָּךְ לְהַסְבִּיר בְּנִצָחוֹן גָדוֹל לְכָל הַכִּתָּה מַה שֶׁכָּתַבְתִּי. אֲבָל לֹא הֵעַזְתִּי.

לְבַסוֹף קִבַּלְתִּי הֲכָנָה־בְּחֶשְׁבּוֹן. מוֹרָה פְּרָטִית חֲמוּדָה לִמְדָה אוֹתִי אֶת עִקָרֵי הַחֶשְבּוֹן הַפְּשׁוּטִים שֶׁלֹא יָדַעְתִּי וְנָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה. אֲבָל הָכֹּל הָיָה אַחַר־כָּךְ לֹא בְּאוֹתָם הַיָמִים שֶׁעָמַדְתִּי כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה’ (אַגַב, לָמָה הַכְּלִי מָלֵא בּוּשָׁה? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל כְּלִי מְסֻיָם וּמֻכְרָחָה לִצְחֹק.)

סוֹף סוֹף בָּא אַבְנֵר הַמַצִיל בִּ’פְרִי, פְרִיִיִיִיִ פְרִיִיִיִיִ' וּמַצִילֵנִי הַצִלְצוּל הַפּוֹדֶה. בַּהַפְסָקָה, אַחֲרֵי שִׁעוּר הַחֶשְׁבּוֹן, אֲנִי חָשָׁה כִּמְנֻדָה. אֲפִלוּ חֲבֵרוֹתַי הַטוֹבוֹת, וְאַיָלָה בֵּינֵיהֶן, מַחֲרִימוֹת אוֹתִי וְאֵינָן אוֹמְרוֹת לִי אֲפִלוּ מִלָה טוֹבָה אַחַת. גַם לֹא מִלָה רָעָה אַחַת שֶׁהִיא טוֹבָה מִשְׁתִיקָה. אֲנִי מֻקֶפֶת חוֹמַת שְׁתִיקָה אֲטוּמָה. אֵינֶנִי מִשְׁתּוֹבֶבֶת, אֵינֶנִי קוֹפֶצֶת עַל חֶבֶל, אֵינֶנִי מְשַׂחֶקֶת ‘הַבָּנִים עַל הַבָּנוֹת’ אוֹ ‘הַבָּנוֹת עַל הַבָּנִים’, אֵינֶנִי מְשַׂחֶקֶת בִּקְלַס, וְלֹא בְּחָמֵשׁ־אֲבָנִים, לֹא בְּעוֹלָמוֹת הֲפוּכִים ‘זְבָּה זְבּוֹם בּוּם, בּוּם!’ בְּקִצוּר: בְּשׁוּם־דָבָר. בַּהַפְסָקָה הַגְדוֹלָה אֲנִי אוֹכֶלֶת אֶת הָאֹכֶל בָּלוּל בִּדְמָעוֹת מְלוּחוֹת וְחַמוֹת הַמְמִסוֹת אֶת הַחֶמְאָה וְהַתַּפּוּחַ הַטָרִי נִצְלֶה בְּפִי כְּאִלוּ אָפוּ אוֹתוֹ. הָעֲנָבִים שֶׁהֵבֵאתִי מַחְמִיצִים בְּפִי כְּמוֹ יַיִן שֶׁעַל קַרְקָעִיתוֹ נִצְטַבֵּר מִשְׁקָע שָׁחוֹר וּמַבְחִיל.

יִתָּכֵן וּפַעַם, בֶּעָתִיד הָרָחוֹק, כְּשֶׁאֶהְיֶה עַלְמָה חֲמוּדָה, אֶפְגשׁ בּוֹ בְּמַר שֵׁשׁ – הַמוֹרֶה לְחֶשְבּוֹן; (מִקֹדֶם הָיָה שְׁמוֹ זַקְס) הוּא יִתְבּוֹנֵן בִּי בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת וְיֹאמַר: ‘כֵּן, כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ, שׁוּלָה, אַתְּ הִיא שֶׁכָּתַבְתְּ לִי פַּעַם חִבּוּרִים כָּל־כָּךְ יָפִים!’ (אֵיזֶה זִכָּרוֹן יֵשׁ לוֹ, לַמוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן!) וַאֲנִי אֹמַר בְּלִבִּי: יַה בּאיֶיֶיֶיֶיֶיֶה! וְעַל שֶׁכָּזֶה הִזַלְתִּי פַּעַם דְמָעוֹת יוֹקְדוֹת, הִמְלַחְתִּי חֶמְאָה בִּדְמָעוֹת וְהֶחְמַצְתִּי עֲנָבִים לְעִנְבֵי רוֹשׁ וְלַעֲנָה!'


מַלְכָּה בְּלִי כֶּתֶר

חוּץ מִשְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה יֵשׁ לָנוּ עוֹד מַלְכָּה בַּכִּתָּה, לֹא מִקוֹרוֹת־הַיָמִים. סְתָם יַלְדָה שֶׁשְׁמָהּ מַלְכָּה וְהִיא: מַלְכָּה אֲמִתִּית. מַלְכָּה תְּמִירָה וּשְׂפָתֶיהָ תְּפוּחוֹת וַאֲדֻמוֹת כַּעֲלֵי הַוֶרֶד הָאָדֹם, שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹלְשׁוֹת וּמַדְבִּיקוֹת לְשִׂפְתוֹתֵינוּ. הִיא אֵינָהּ זְקוּקָה לְעָלִים. צְחוֹקָהּ מִצְטַלְצֵל כְּמוֹ הַסַכְּסוֹפוֹן שֶׁל לֶאוֹנֶל הֶמְפְּטוֹן – נַגַן הַסַכְּסוֹפוֹן הַכּוּשִׁי. כְּשֶׁפּוֹרֵץ צְחוֹק בַּכִּתָּה אוֹמֶרֶת הַמוֹרָה לְתַנַ"ךְ בַּתְיָה: ‘מִי צָחַק?’ כְּאִלוּ שֶׁהִיא לֹא יוֹדַעַת. וּמִיָד: ‘מַלְכָּה, צְאִי מֵהַכִּתָּה!’

כֻּלָם צָחֲקוּ. אֲבָל קוֹל־הַסַכְּסוֹפוֹן שֶׁל מַלְכָּה נִשָׂא בָּרָמָה, הִתְגַלְגֵל מֵעַל לַקוֹלוֹת הָאֲחֵרִים, וְהִסְגִיר אֶת מַלְכָּה. מַלְכָּה קָמָה מִמְקוֹמָהּ וַעֲדַיִן הַצְחוֹק הַשַׁבְרִירִי מְחַלְחֵל בְּחֻבָּהּ, בִּצְלִיל סָמוּי שֶׁרַק הִיא חָשָׁה אֶת כֹּחוֹ. יָדוּעַ הֲרֵי שֶׁאֵין הַצְלִילִים נְדַמִים בְּבַת אַחַת. רַק הַמוֹרָה בַּתְיָה לֹא יוֹדַעַת שֶׁיֵשׁ חֹק וָהֵד לַצְלִיל. הִיא רוֹצָה שְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת, בְּבַת אַחַת. יִתָּכֵן וְלַמוֹרָה בַּתְיָה יֵשׁ ‘עַיִן רוֹאָה’ אֲבָל הִיא חֲסֵרָה ‘אֹזֶן שׁוֹמַעַת’. אֵין הִיא מַעֲרִיכָה אֶת סְגֻלַת הַצְחוֹק הַנָדִיר שֶׁל מַלְכָּה, הַדוֹמֶה לְקוֹלוֹ הַמְצַחְקֵק שֶׁל סַכְּסוֹפוֹן.

אֲבָל מַלְכָּה, לַמְרוֹת צְחוֹקָהּ הַגְבִישִׁי הַמֻפְלָא, הִיא יַלִדָה עֲצוּבָה. וְאוּלַי בִּגְלַל עִצְבוֹנָהּ קוֹלָהּ כֹּה מְעַנֵג וּמַפְעִיל לֶב־כֹּל, מִלְבַד אֶת לִבָּהּ שֶׁל הַמוֹרָה בַּתְיָה. מַלְכָּה שְׁרוּיָה רֹב יָמֶיהָ בַּמִטָה. מִפַּעַם לְפַעַם נֶחֱלָשׁ לִבָּהּ וְהִיא מֻכְרָחָה לִשְׁכַּב. שְׁאָר הַיָמִים נוֹהֶגֶת מַלְכָּה סִלְסוּל רַב בְּעַצְמָהּ. הִיא מְהַדֶרֶת בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ הַצִבְעוֹנִיִים; שֶׁהַמַכְפֶּלֶת תִּהְיֶה דַוְקָא פָּרָשָׁה אֲרֻכָּה שֶׁל שְׁנָצִים וְאִמְרָה מְגֻוֶנֶת. מִפַּעַם לְפַעַם הִיא נוֹפֶלֶת לְמִשְׁכָּב. שׁוֹכֶבֶת בְּחַדְרָהּ, עַלִיזָה וְצַחֲקָנִית; רַק בְּבֵיתָהּ הִיא יְכוֹלָה לִצְחֹק כְּאַוַת־נַפְשָׁהּ. וְאָנוּ, כַּמָה מִבְּנוֹת הַכִּתָּה, בָּאוֹת אֵלֶיהָ לְבַקְרָהּ וּמְשַׂחֲקוֹת עִמָּה עַל יַד מִטָתָהּ.

כֻּלָם אוֹהֲבִים אֶת מַלְכָּה – מַלְכַּת הַצְחוֹק הַמִתְנַגֵן. כְּשֶׁהִיא מַבְרִיאָה – חַג בַּכִּתָּה. וּכְשֶׁהִיא חוֹלָה, בְּמִטָתָהּ, הוֹלְכִים לְבַקְרָהּ וּמְבִיאִים לָהּ מַחְבָּרוֹת וְיוֹמָן לְהַעְתִּיק אֶת הַשִׁעוּרִים. כְּשֶׁמַלְכָּה רוֹאָה אוֹתָנוּ מִיָד הִיא נַעֲשֵׂית צַחֲקָנִית וְצוֹהֶלֶת; שָׂמֵחַ לָנוּ אֶצְלָהּ.

פַּעַם, לְאַחַר שֶׁיָצָאנוּ מִבִּקוּר־חוֹלִים אֵצֶל מַלְכָּה, אָמְרָהיָלָה: ‘גַם בַּת־דוֹדָתִי יְמִימָה הָיְתָה חוֹלַת־לֵב…’

‘וּמַה קָרָה לָהּ?’ שָׁאַלְתִּי.

‘יוֹם אֶחָד הִכִּירָה בָּחוּר נֶחְמָד שֶׁבִּקֵשׁ לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ. הַחֲתֻנָה נֶעֶרְכָה, בְּרֹב פְּאֵר, בְּאוּלָם גָדוֹל. בַּת־דוֹדָתִי הַמְאֻשֶׁרֶת רָקְדָה, שָׁרָה וְצָחֲקָה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, בְּאוֹתוֹ נֶשֶׁף, עַד שֶׁהִצְטַנְנָה וּמֵתָה לְמָחֳרַת הַיוֹם,’ סִפְּרָה אַיָלָה.

‘סִפּוּר עָצוּב,’ אָמַרְתִּי.

‘כֵּן…’ עָנְתָה אַיָלָה וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת.

‘אֲנִי מְקַוָה שֶׁמַלְכָּתֵנוּ תַּבְרִיא בִּמְהֵרָה וְתַאֲרִיךְ יָמִים,’ אָמַרְתִּי.

––––––––––

לְצַיֵר צְחוֹק גָדוֹל וְשָׂמֵחַ, כְּמוֹ סַכְּסוֹפוֹן. אֶפְשָׁר גַם לְהִסְתַּפֵּק בַּחֲלִילִים שֶׁמְצַיְרִים עַל דָפְנוֹת מִטָתָהּ שֶׁל מַלְכָּה, כְּאִלוּ הָיְתָה עוּגָב.

––––––––––


בְּדִיקָה אֵצֶל הָרוֹפֵא

‘מַה פִּתְאֹם בְּדִיקָה?’

‘פִּתְאֹם וְרַעְמְסֵס. הָרוֹפֵא בָּא.’

בַּכִּתּוֹת הַנְמוּכוֹת צְרִיכָה לָבוֹא גַם אִמָא. עַכְשָׁו כְּבָר לֹא. דָבָר גֹעֲלִי יוֹתֵר מִבְּדִיקָה אֵצֶל רוֹפֵא בֵּית־הַסֵפֶר אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר. אֵין לְהִתְחַמֵק וּמֻכְרָחִים לְהוֹפִיעַ בְּגוּף מְפֻשָׁט־לְמֶחֱצָה וּלְחַכּוֹת בְּעִרְטוּל. הַבָּנוֹת מִתְבַּיְשׁוֹת נוֹרָא זוֹ בִּפְּנֵי זוֹ. אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לָנוּ הַיוֹם? צְחוֹק וְלֹא צוּרָה. הַנֶחָמָה הַיְחִידָה הִיא שֶׁכֻּלָנוּ, כָּל הַבָּנוֹת, שְׁרוּיוֹת בְּאוֹתָהּ צוּרָה. בּוּשָׁה, אֵיךְ אֲנַחְנוּ נִרְאוֹת, לְעֻמַת תְּמוּנוֹת־הַשַׁעַר בַּעִתּוֹנִים־הַמְצֻיָרִים. אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר נָשִׁים קְטַנוֹת בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ. נִדְמֶה לִי שֶׁגוּף שֶׁל יַלְדָה, בְּגִילִי, צָרִיךְ לִהְיוֹת מְעֻגָל וּמְלַבְלֵב, מְשׁוֹבֵב, נָשִׁיִי וְחָמוּד; וּמַה יֵשׁ לָנוּ: צוּרָה שֶׁל קֵיסָם מְהַלֵךְ.

יֵשׁ לִי יָד דְקִיקָה כְּכַרְעֵי אַוָז, וְלֹא פֶּלֶא שֶׁהַבָּנִים קוֹרְאִים לִי ‘פַּרְגִית’. בַּמִקְרֶה הֶהָפוּךְ, כְּשֶׁיֵשׁ לְמִישֶׁהִי יָד תְּפוּחָה וּשְׁמַנְמֹנֶת, בְּלִי עֲצָמוֹת כְּמוֹ שֶׁל תִּינֹקֵת הֲרֵי זוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר בְּלִי צוּרָה. הֶחָזֶה הוּא קֶרֶשׁ נָפוּל בְּלִי חֲזִיָה. וְהַמָתְנַיִם זְוָעָה שֶׁאֵין לְתָאֵר בְּמִלִים; חֹסֶר טַעַם – שׁוּם חֲצָאִית בְּלִי־כְּתֵפִיוֹת אֵינָהּ מַחֲזִיקָה עֲלֵיהֶם מַעֲמָד וְנִשְׁמֶטֶת לְמַטָה. לְמִי נְחוּצִים מָתְנַיִם הַדוֹמִים לְגָדֵר זְקוּפָה שֶׁנוֹתְרָה בְּחֻרְבָּה עַרְבִית נְטוּשָׁה? וּכְשֶׁלוֹבְשִׁים שִׂמְלָה וּמַבִּיטִים בָּרְאִי לֹא רוֹאִים כְּלָל צוּרַת גוּף; אֶלָא צִפִּיָה מְכֻבֶּסֶת שֶׁתָּלוּ אוֹתָהּ עַל חֶבֶל כְּבָסִים. פִּיחְס! שַׂק!

וְאִם יֵשׁ בַּכִּתָּה מִישֶׁהִי שֶׁמָתְנֶיהָ רְחָבוֹת; הִיא נִרְאֵית כְּלִיפְט מְרֻבָּע שֶׁהֵבִיאוּ עוֹלִים חֲדָשִׁים מֵהַגוֹלָה; מַשֶׁהוּ גָדוֹל, מְרֻבָּע וַחֲסַר כֹּל נוֹי. עַל מָתְנַיִם שֶׁכָּאֵלֶה נִרְאֵית כָּל חֲגוֹרָה כְּמוֹ חֶבֶל עַל בּוּל־עֵץ. וְכָל קֶשֶׁר, בֵּין בּוּל־עֵץ מְחֻסְפָּס לְבֵין גֶזַע עֵץ חִנָנִי וְצָעִיר, מִקְרִי בְּהֶחְלֵט. נִדְמֶה לִי שֶׁכָּרְתוּ אוֹתָנוּ מִן הָעֵץ לְלֹא מַקְצֵע, לְלֹא מַפְסֶלֶת, בְּלִי כִּיוּר וּבְלִי חֶרֶט – סְתָם גֹלֶם־אִשָׁה.

וְעִם גוּף שֶׁכָּזֶה: קֵיסָם מְהַלֵךְ עַל שְׁתֵּי יְתֵדוֹת דַקוֹת, צְרִיכוֹת הַבָּנוֹת לָלֶכֶת לְהִבָּדֵק אֵצֶל רוֹפֵא בֵּית־הַסֵפֶר. סְתָם הִתְעַלְלוּת.

––––––––––

חָלִילָה לְצַיֵר מַשֶׁהוּ כָּאן – אָסוּר בְּאִסוּר חָמוּר!

––––––––––

אֲפִלוּ בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, לֹא נָעִים לָנוּ לָשֶׁבֶת זוֹ לְעֻמַת זוֹ עֲרֻמוֹת לְמֶחֱצָה וּמְכֻסוֹת בְּגוּפִיָה בִּלְבַד, שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת בְּיַחַד. אֵיזוֹ צְפִיפוּת!

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לוֹבְשׁוֹת שְׂמָלוֹת עִם כִּווּצִים עוֹד מִתְקַבֵּל מַשֶׁהוּ. אֲבָל כָּךְ, בְּגָלוּי, הֲרֵי זוֹ חֶרְפָּה לַמִין הַנָשִׁיִי. צֵלָע! זֶה הוּא זֶה.

הַשְׂמָלוֹת מְסַיְעוֹת לָנוּ לְהַרְאוֹת מַשֶׁהוּ. מַתְקִינִים לָנוּ שַׁרְווּלֵי פַּנָס תְּפוּחִים. וְשִׂמְלָנִית מְכֻוֶצֶת הַמְשַׁוָה לַגוּף צוּרָה מְעֻגֶלֶת. וְאִלוּ בְּלִי כָּל זֶה, לֹא כְלוּם: שְׁמָמָה, עֶרְיָה, צִיָה וְכָפָן. וּבַלֵב צַעַר. יֵשׁ לךְ נְשָׁמָה שֶׁל אִשָׁה קְטַנָה וְצוּרָה שֶׁל ‘פַּרְצוּף’.

מִי צָרִיךְ רַחֲמִים. אֲנִי לֹא פּוֹשֶׁטֶת אֶת הַסְוֶדֶר, אֲפִלוּ בְּיוֹם שָׁרָב, וְלֹא פּוֹרֶמֶת אֶת הַצַוָארוֹן כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאוּ אֶת הָעֶצֶם הַבּוֹלֶטֶת, מִתַּחַת לַצַוָאר. לֹא אִכְפַת לִי שֶׁחַם לִי. בִּלְבַד שֶׁלֹא לְהִתְבַּיֵשׁ.

אֲנַחְנוּ הַבָּנוֹת חוֹלְמוֹת שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ יָד עֲנֻגָה, מְטֻפַּחַת וְנָאָה; מַשֶׁהוּ שֶׁשָׁרִים עָלָיו שִׁירִים וְמְסַפְּרִים אוֹדוֹתָיו אַגָדוֹת. וְאֶצְלֵנוּ אֵין לְכָל זֶה זֵכֶר – מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן קְטַנוֹת. אֲבָל בְּנַפְשִׁי פְּנִימָה אֲנִי כְּבָר עַלְמָה. כֵּן, עַלְמָה.

––––––––

לְצַיֵר עַלְמָה בְּנַפְשָׁהּ פְּנִימָה – – – לְצַיֵר יַלְדָה מִבַּחוּץ.

––––––––

וּפָרָשַׁת הַנַעֲלַיִם: אֲפִלוּ לְנַעַל חֲדשָה אֵין טַעַם; כִּי הַגַרְבִּיָה, בַּנַעַל וּבַסַנְדָל, מְקַפַּחַת אֶת הַטַעַם. לְעַלְמָה יֵשׁ, לְכָל הַפָּחוֹת, עָקֵב דַק וּטְפִיפָה בַּהִלוּךְ. וְאִלוּ לָנוּ; מַה יֵש לָנוּ? עָקֵב רָחָב וְשָׁטוּחַ כְּמוֹ שֶׁל בַּת־יַעֲנָה וְהִלוּךְ שֶׁל גָמָל. אִי אֶפְשָר לְדַדוֹת וּלְטוֹפֵף; אֶפְשָׁר לְכָל הַיוֹתֵר לְהִתְהַלֵךְ כְּמוֹ פִּיל. וְעַל הַשְׁאָר אֵין מַה לְדַבֵּר.

וּפָרָשַׁת הַבְּגָדִים: שִׂמְלוֹת הַקַיִץ וְהַחֹרֶף שֶׁלָנוּ מְלֵאוֹת תַּחֲרִים וְקִשׁוּטֵי מַלְמָלָה, סְרָטִים צִבְעוֹנִיִים וְכִווּצֵי קְטִיפָה – אֲבָל כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה רַק לְשַׁבָּת וְלְשְׁעוֹת אַחַר־הַצָהֳרַיִם; לַכִּתָּה חַיָבִים לָבוֹא בְּתִלְבֹּשֶת אֲחִידָה. בִּישׁ־מַזָל!

מַה קָרָה לַגוּף? לָמָה הוּא מְפַגֵר וְנִגְרָר כְּמַצְנֵחַ בְּעִקְבוֹת הַנֶפֶשׁ הַחוֹלְמָנִית וְהָעוֹרֶגֶת שֶׁלָנוּ. הֲרֵי נְפָשׁוֹת שֶׁל יְלָדוֹת קְטַנוֹת כָּלוֹת לְיֹפִי… וְאֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לָנוּ? יָאֶה לָנוּ לְהִטָמֵן בְּתוֹךְ קֻפְסַת סַרְדִינִים; לֹא לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי אִישׁ – מְסֻגָרוֹת וַחֲתוּמוֹת בָּאֲפֵלָה.

אֲפִלוּ יֵשׁ לָהּ לְאַחַת הַבָּנוֹת רֹאשׁ נָאֶה הֲרֵי הוּא נָתוּן עַל גוּף בָּשֵׁל לְמֶחֱצָה, לֹא הֵנָה וְלֹא הֵנָה, לֹא יַלְדָה וְלֹא נַעֲרָה, לֹא בַּת וְלֹא רִיבָה. מָה הַפֶּלֶא שֶׁאֵין אִישׁ אוֹהֵב אוֹתָנוּ וְהוֹגֶה בָּנוּ. רַק הַהוֹרִים יְכוֹלִים לֶאֱהֹב בָּנוֹת, בְּנוֹת עֶשֶׂר אוֹ אֲפִלוּ אַחַת־עֶשְׂרֵה. אֲנִי לֹא מִתְפַּלְאָה שֶׁאֵין לָנוּ חֲבֵרִים בֵּין בְּנֵי הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מַה יֵשׁ בָּנוּ הַיוֹם שֶׁרָאוּי לִתְשׂוּמֶת־לֵב? מָתַי כְּבָר תִּהְיֶה לָנוּ צוּרָה? צוּרָה שֶׁל יֹפִי וְנוֹי?

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִישֶׁהוּ שָׁכַח אוֹתָנוּ. אֲבָל גַם לִיהוּדִית וּלְדָלִיָה אֵין צוּרָה, מַמָשׁ כְּמוֹ לָנוּ, וְיֵשׁ לָהֶן חֲבֵרִים. מֵאַיִן? יְהוּדִית וַדַאי מְשַׁקֶרֶת; מְשַׁקֶרֶת בְּלִי בּוּשָׁה.

בַּקַיִץ, אֲבַקֵשׁ אֶת אִמָא שֶׁתִּתְפֹּר לִי שִׂמְלָה מְלֵאָה כִּווּצִים עַל הֶחָזֶה, חֲגוֹרָה רְחָבָה וּגְבוֹהָה, וּמִסָבִיב לַמָתְנַיִם כִּווּצִים כְּמוֹ שִׁמְשִׁיָה – מַשֶׁהוּ מוֹדֶרְנִי שֶׁיִתֵּן לַגוּף צוּרָה נָאָה. גַרְבִּיוֹת – אֲנִי לֹא צְרִיכָה, רַק סַנְדָל עַל רֶגֶל חֲשׂוּפָה. הַשָׁעוֹן יְכַסֶה פֶּרֶק־יָד אַחַת וְאֵיזֶה שֶׁהוּא צָמִיד (בְּסִגְנוֹן ‘בְּצַלְאֵל’) אֶת פֶּרֶק הַיָד הַשְׁנִיָה. וְשַׁרְווּלִיוֹת תְּפוּחוֹת כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כַּפְרִיָה. וְזֶה הוּא! וּמָה אֶעֱשֶׂה לְשַׂעֲרוֹתַי הַיְשָׁרוֹת כְּמַקְלוֹת? לְסַלְסֵל אֶת הַשֵׂעָר מַרְשִׁים בַּבַּיִת רַק בְּפוּרִים (בִּמְלָאכָה זוֹ בְּקִיאָה אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה) אֲנִי יוֹדַעַת! אֶעֲשֶׂה לִי קוּקוּ גָדוֹל, מוּנָף אֶל־עָל כְמוֹ זְנַב הָאַרְיֵה בְּתֵל־חַי. כֵּן, זֶהוּ הוּא. וּבַקוּקוּ סִכַּת נְחשֶׁת גְדוֹלָה. וְאֶת הָעֶצֶם בְּתַחְתִּית הַצַוָאר אֲכַסֶה בַּעֲנִיבַת סֶרֶט. וְאוּלַי אֲבַקֵשׁ שִׂמְלַת תְכֵלֶת שְׁקוּפָה – ווֹלָנִים גְדוֹלִים אֶחָד עַל גַבֵּי הַשֵׁנִי, וְעַל הַצַוָאר חֲרוּזֵי תְּכֵלֶת שְׁקוּפִים. וְגַרְבַּיִם אֲרֻכִּים מִנַיְלוֹן וְאָז אֶהְיֶה נֶהְדֶרֶררררררת! תִּרְאוּ.


מְצַלְמִים אוֹתִי

פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנָה, כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָה, מְאֹד קְטַנָה, פִּזְרוּ לִי אֶת הַשֵׂעָר וְצִלְמוּ אוֹתִי בְּפּוֹזָה מְשֻׁנָה: יָדַיִם מְשֻׁלָבוֹת עַל הַשֻׁלְחָן וְשֶׁפַע שֶׁל שֵׂעָר מְכַסֶה עָלַי. מִישֶׁהוּ שָׁלַח אֶת הַתַּצְלוּם לְעִתּוֹן־מְצֻיָר, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַתְּמוּנָה נִדְפְּסָה בָּעִתּוֹן. תְּמוּנָה? אֵיזֶה תְּמוּנָה! פָּנִים חִוְרִים, רַעְמַת שֵׂעָר וַעֲנִיבַת־סֶרֶט גְדוֹלָה עַל פִּסְגַת הָרֹאשׁ, אֲנִי דוֹמָה שָׁם לְטַחֲנַת־רוּח! שְׁתֵּי עֵינַיִם גְדוֹלוֹת, עֲגוּמוֹת וּמְבֹהָלוֹת, טוֹבְעוֹת בְּיָם שָׁחוֹר. בְּלִי גוּף. בְּלִי כְּתֵפַים וּזְרוֹעוֹת ­­– רַק פַּרְצוּף נִבָּט. מָה אֲנִי? בַּת־יָם קְטַנָה עִם זָנָב שֶׁל דָג? טַעַם שֶׁל גְדוֹלִים!

וְאִם לֹא דַי בָּזֶה, צִלְמוּ אוֹתִי גַם בַּעֲמִידָה, כְּאִלוּ הָיִיתִי מוֹט וְעָלָיו פְּקַעַת שֵׂעָר וַעֲנִיבַת־סֶרֶט הַדוֹמָה לַעֲפִיפוֹן. הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּתַּצְלוּם בְּעִיוּן רַב אֲבָל לֹא מָצָאתִי זֵכֶר לָעַלְמָה הַקְטַנָה שֶׁבִּי.

כְּשֶׁאֲנִי קָמָה בַּבֹּקֶר אֲנִי מְגַלָה שֶׁהַיָדַיִם וְהָרַגְלַיִם נִמְתְּחוּ לָהֶן וְהַצַוָאר שֶׁלִי מִזְדַקֵר כְּאִלוּ הָיָה מִתְאַמֵץ לְשְׁלֹחַ לַוְיָן, בְּצוּרַת רֹאשׁ, לַיָרֵחַ. וְכֻלָם אוֹמְרִים לִי:

‘מַה גָדַלְתְּ בִּתִּי!’

‘מַזָל טוֹב, גָדַלְתִּי!’

‘מַמָשׁ אֵין לְהַכִּיר אוֹתָךְ, גָבַהַתְּ כָּל־כָּךְ!’

‘תּוֹדָה, תּוֹדָה. בָּרוּךְ הַבָּא!’

גָדַלְתִּי וְגָבַהְתִּי. נָכוֹן. אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן כָּל־כָּךְ דוּ־מְמַדִית. הַגוּף הַמְנֻמְנָם שֶׁלִי נִכְנָע לַהִתְאָרְכוּת הַמַתְמֶדֶת בְּלִי חֵשֶׁק וּבְסַבְלָנוּת אֲיֻמָה. וְעִם צוּרָה שֶׁכָּזֹאת אֲנִי צְרִיכָה לִמְצֹא לְעַצְמִי חָבֵר קָבוּע, גָדוֹל מִמֶנִי לְפָחוֹת בְּשָׁנָה. (הַבָּנִים מֵהַכִּתָּה שֶׁלִי מַגִיעִים לִי עַד הַכְּתֵפַיִם.) וְעִם מַרְאֶה שֶׁכָּזֶה אֲנִי צְרִיכָה לִיצֹר לְעַצְמִי חֶבְרָה שֶׁל בָּנִים וּבָנוֹת; שֶׁיִהְיֶה מַה לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, בִּפְרָט בַּחֹרֶף כְּשֶׁלֹא הוֹלְכִים לְהִתְרַחֵץ בַּיָם. בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם כְּשֶׁכֻּלָם יְשֵׁנִים, וּבֶאֱמֶת אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, אַיָלָה וַאֲנִי עוֹלוֹת לַגַג וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם בּוֹדְדוֹת וַעֲלוּבוֹת וְאֵינֶנוּ יוֹדְעוֹת מַה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמֵנוּ.

אוּלַי נֵלֵךְ לְאֵיזֶה תְּנוּעַת־נֹעַר; שָׁם לְפָחוֹת נִפְגָשִׁים בְּלֵילוֹת שַׁבָּת וּבְשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, וְיֵשׁ שִׂיחָה בַּקְבוּצָה וְרִקוּדֵי־עָם, וְאֶפְשָׁר גַם לִפְגשׁ בָּנִים וּבָנוֹת מִבָּתֵי־סֵפֶר אֲחֵרִים.


אֲנִי קוֹרֵאת חֲדָשׁוֹת בָּרַמְקוֹל

מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזֶה לֹא מְאֹרָע שֶׁלֹא יִקְרָא. הַשָׁנָה, נִבְחַרְתִּי לִקְרֹא חֲדָשׁוֹת בָּרַמְקוֹל בְּמִפְקַד הַכִּתּוֹת: ג‘, ד’, וְ־ה'. קַמְתִּי בְּשָׁעָה שֵׁשׁ־וָחֵצִי, הִתְרַחַצְתִּי, הִתְלַבַּשְׁתִּי יָפֶה, אָכַלְתִּי אֲרוּחַת־בֹּקֶר, וּבְשֶׁבַע־וָחֵצִי כְּבָר הָיִיתִי בְּבֵית־הַסֵפֶר. הַתּוֹרָן קִדֵם אֶת פָּנַי וְאָמַר: ‘לָמָה בָּאת כָּל־כָּךְ מֻקְדָם, הֲרֵי אַתְּ לֹא תּוֹרָנִית?’

‘הַיוֹם אֲנִי קוֹרֵאת חֲדָשׁוֹת בָּרַמְקוֹל!’ עָנִיתִי.

‘כֵּיף לָךְ!’ אָמַר בְּהַעֲרָצָה. (אֲבָל הוּא לֹא נֶחְשָׁב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵהַכִּתָּה שֶׁלָנוּ – סְתָם פִּצְפּוֹן). אַחַר־כָּךְ שִׁנַנְתִּי בְּאָזְנֵי הַמוֹרָה בַּתְיָה אֶת הַקֶטַע שֶׁעָלַי לִקְרֹא. עָמַדְנוּ: הַמְנַהֶלֶת, הַמוֹרֶה־לְהִתְעַמְלוּת וּבַת מֵהַכִּתָּה הַמַקְבִּילָה, וַאֲנִי פָּתַחְתִּי רִאשׁוֹנָה בִּקְרִיאָה. הַמְנַהֶלֶת הִרְגִיזָה אוֹתִי, מִשׁוּם שֶׁהִרְחִיקָה וְקֵרְבָה אֶת הָרַמְקוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁקָרָאתִי. קָרָאתִי בְּקוֹל צָלוּל וְהִרְגַשְׁתִּי כְּמוֹ משֶׁה דַיָן בְּסִינַי. כָּל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת נִרְאוּ פִּצְפּוֹנִים נוֹרָא. אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁהָיְתָה מִתְבַּיֶשֶׁת לִקְרֹא בְּאָזְנֵי כֻּלָם. אֲנִי לֹא הִתְבַּיַשְׁתִּי וְכֻלָם שָׁמְעוּ אוֹתִי, אֲפִלוּ בַּבָּתִּים הַסְמוּכִים. סַבְתָּא יָשְׁבָה עַל הַמִרְפֶּסֶת וְהִקְשִׁיבָה. אִמָא יָצְאָה לֶחָצֵר הַסְמוּכָה לִרְאוֹת אוֹתִי. וְגַם בֶּנִי, מִכִּתָּה ה' נָכַח בַּמִפְקָד.

רוֹצִים לָדַעַת אֵיזֶה חֲדָשׁוֹת קָרָאתִי: 1. ‘בְּבֵית הַחֲרשֶׁת לִנְיָר בַּחֲדֵרָה: בֵּית הַחֲרשׁת לִנְיָר בַּחֲדֵרָה קִבֵּל הַלְוָאָה גְדוֹלָה מִבַּנְק בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית וּמַרְחִיב אֶת עֲבוֹדָתוֹ’. 2. ‘חִזוּק הַצָבָא: רֹאשׁ הַמֶמְשָׁלָה אָמַר בַּכְּנֶסֶת כִּי אָנוּ צְרִיכִים לְחַזֵק אֶת הַצָבָא כְּדֵי שֶׁנוּכַל לְנַצֵחַ בַּמִלְחָמָה. הוּא הוֹסִיף כִּי אֵין אָנוּ רוֹצִים בְּמִלְחָמָה – לְאַרְצֵנוּ דָרוּשׁ שָׁלוֹם’.

‘דַיֶלֶת אֶל־עָל נִבְחֲרָה לְמַלְכַּת הַדַיָלוֹת בָּעוֹלָם’. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶהְיֶה קַרְיָנִית בָּרַדְיוֹ, אֶלָא דַיֶלֶת בִּמְטוֹס נוֹסְעִים. לְפֶתַע עוֹלֶה עַל דַעְתִּי שֶׁבְּעֶצֶם אֲנִי מַעְדִיפָה לְהִבָּחֵר כְּרֹאשׁ שֵׁבֶט־אִינְדִיאָנִי בְּקַנָדָה, וּלְקַשֵׁט אֶת רֹאשִׁי בְּנוֹצוֹת! זֶה יִהְיֶה נֶחְמָד כְּשֶׁיְקַבְּלוּ אֶת פָּנַי בְּתִזְמֹרֶת.

––––––––––

לְצַיֵר אוֹתִי עִם נוֹצוֹת אִינְדִיאָנִיוֹת רוֹכֶבֶת עַל מְטוֹס ‘אֶל עָל’.

––––––––––


סִילוֹן מַיִם מִן הַמִרְפֶּסֶת

אַיָלָה מָצְאָה לְעַצְמָה תַּעֲסוּקָה: יוֹם יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת לְהַחֲלִיף סֵפֶר בַּסִפְרִיָה הַצִבּוּרִית; בֵּין שֶׁגָמְרָה לִקְרֹא וּבֵין שֶׁלֹא גָמְרָה. לֹא חָשׁוּב, הָעִקָר לְהַחְלִיף. הַסַפְרָן הַמִזְדַקֵן הִבְחִין בָּהּ (הִיא בָּאָה יוֹם יוֹם!) וְאָמַר לָהּ: ‘יָפֶה, יָפֶה יַלְדָתִי. אַתְּ מַחְכִּימָה וּמְמַלְאָה כְּרֵסֵךְ בִּסְפָרִים!’ יוֹם אֶחָד חִפְּשׂוּ שְׁנֵיהֶם סֵפֶר בִּין חוֹמוֹת הַסְפָרִים וְהַתֶּרַח הַזָקֵן נִסָה לְ… לְנַשֵׁק לָהּ. אַיָלָה בָּאָה הַבַּיְתָה מְבֹהֶלֶת וּמְפֻחֶדֶת וְאָמְרָה לִי: ‘קָרָה לִי דָבָר אָיֹם, נוֹרָא וְאָיֹם!’

‘מַה קָרָה לָךְ?’ נִדְהַמְתִּי לְמַרְאֶיהָ. לַגְדוֹלִים כַּנִרְאֶה לֹא חָשׁוּב כְּלָל מַה מַרְאֶה יֵשׁ לָנוּ, אֲפִלוּ אֲנַחְנוּ לֹא יָפוֹת וְנִרְאוֹת כְּמוֹ גְלָמִים.

‘מַה קָרָה?’ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת. אֲבָל אַיָלָה אֵינָה מְשִׁיבָה וְרַק מְשַׁפְשֶׁפֶת לֶחְיָהּ בְּזַעַם. לְבַסוֹף נוֹדַע לִי מַה שֶׁקָרָה, וְיָשַׁבְנוּ לְטַכֵּס עֵצָה: הַאִם לְסַפֵּר לְאִמָא שֶׁלָהּ, אוֹ לֹא. לְבַסוֹף הֶחְלַטְנוּ לִשְׁתֹּק וְאַיָלָה הִכְרִיזָה שֶׁלְעוֹלָם לֹא תֵּלֵךְ יוֹתֵר לְחַפֵּשׂ סְפָרִים בֵּין חוֹמוֹת הַסְפָרִים הָאֲפֵלוֹת. נִחַמְתִּי אוֹתָהּ. ‘לַגְדוֹלִים יֵשׁ כַּנִרְאֶה שֶׁמֶץ שֶׁל דִמְיוֹן וְהֵם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמָם כַּמָה יָפוֹת נִהְיֶה פַּעַם, כְּשֶׁנִהְיֶה עֲלָמוֹת.’

אֲבָל הַסִבָּה שֶׁאַיָלָה הוֹלֶכֶת יוֹם יוֹם לַסִפְרִיָה אֵינָה מִשׁוּם שֶׁהִיא כָּל־כָּךְ חָרוּצָה וּלְהוּטָה אַחַר סְפָרִים כְּמוֹ ‘הַלֵב’, ‘דוֹן קִישׁוֹט’ בְּתַרְגוּם בְּיַאלִיק אוֹ ‘זִכְרוֹנוֹת לְבֵית דָוִד’, כָּל הַכְּרָכִים. אֶלָא מִשׁוּם שֶׁבְּכָל יוֹם בְּאוֹתָהּ הַשָׁעָהדִיוּק, בָּא בֵּן אֶחָד מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר, רוּבִּי (אוֹ רְאוּבֵן) לְהַחֲלִיף סֵפֶר. הֵם נִפְגָשִׁים לְיַד הַדֶלְפֵּק וְרוּבִּי שׁוֹאֵל: ‘אֵיזֶה סֵפֶר יֵש לָךְ, אולַי אֲנִי אֶקַח אֶת שֶׁלָךְ וְאַתְּ אֶת שֶׁלִי?’ וְהִיא שׁוֹאֶלֶת: ‘אֵיזֶה סֵפֶר יֵשׁ לְךָ?’ וְכָךְ מִתְפַּתַּחַת בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה יוֹם־יוֹמִית.

אַיָלָה קָרְאָה לְרוּבִּי שֶׁלָהּ: ‘אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה’. גָמַרְנוּ. אֶחָד אֶפֶס לְטוֹבָתָהּ! יֵשׁ לָה חָבֵר וְאַהֲבָה; לַמְרוֹת שֶׁאֵינָם נִפְגָשִׁים אֶלָא בַּסִפְרִיָה בִּלְבַד. וַאֲנִי מְקַנְאָה נוֹרָא.

אַבָל זֶה עוֹד לֹא הַכֹּל… אַיָלָה הֶחְלִיטָה לְהִתְחַקוֹת אַחַר רוֹבִּי כְּדֵי לְגַלוֹת הֵיכָן הוּא מִתְגוֹרֵר. יוֹם אֶחָד גִלְתָה שֶׁהוּא נֶעְלָם תָּמִיד בְּפִתְחוֹ שֶׁל בַּיִת מְסֻיָם בַּשְׂדֵרָה הַסְמוּכָה וּמִיָד שָׁב וּמוֹפִיעַ עַל מִרְפֶּסֶת הַקוֹמָה הַשְׁנִיָה. לְאַחַר הַתַּגְלִית הַזֹאת הֶחְלַטְנוּ לְטַיֵל לְתֻמֵנוּ לְיַד אוֹתוֹ בַּיִת. וְגַם הֵעַזְנוּ וְעָבַרְנוּ, מַמָשׁ, מִתַּחַת לַמִרְפֶּסֶת. לְפֶתַע קָרָה דָבָר נוֹרָא וְאָיֹם: סִילוֹן שֶׁל מַיִם קָרִים נִתַּךְ עַל רָאשֵׁינוּ. כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ לְמַעְלָה רָאִינוּ אֶת רוּבִּי וְאֶת אֲחוֹתוֹ, בּוֹרְחִים הַבַּיְתָה, עִם הַמַשְׁפֵּךְ שֶׁלָהֶם. הַאִם זֶה סִימָן לְאַהֲבָה? וְאִם כֵּן, מָה אֲנִי אֲשֵׁמָה? הַאִם סִילוֹן שֶׁל מַיִם קָרִים כְּקֶרַח הוּא סִימַן לְרֶגֶשׁ חַם? אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁכֵּן. כָּך מְגַלֶה רוּבִּי אַהֲבָה לְאַיָלָה? אֲנִי לֹא מְבִינָה. אַיָלה אוֹמֶרֶת שְׁאֵין לִי מֻשָׂג בְּאַהֲבָה, מִשׁוּם שֶׁאַף פַּעַם לֹא אָהַבְתִּי! מַתִּי, אָחִיהָ שֶׁל יָעֵל, אַף פַּעַם לֹא שָׁפַךְ עָלַי מַיִם?! ‘סִימָן שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב אוֹתָךְ “אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה”,’ פָּסְקָה אַיָלָה בְּגַאֲוָה.

אֲבָל מָה אֲנִי עוֹשָׂה כָּאן בְּכָל הָעִנְיָן הָרָטֹב הַזֶה? שַׂעֲרוֹתַי זוֹלְגוֹת מַיִם וְסִכַּת הַנְחשֶׁת שֶׁלִי תּוֹרִיק וַדַאי כְּמִמְצָא־אַרְכֵיאוֹלוֹגִי מֵחָצוֹר. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁכָּךְ מְגַלִים הַמְבֻגָרִים אַהֲבָה זֶה אֶל זוֹ. וּבֵינָתַיִם אֲנִי קַרְבַּן־שָׁוְא בַּעֲלִילַת־אַהֲבָה שֶׁל אֲחֵרִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזוֹ חֻצְפָּה! לֹא אִכְפַּת לִי לְהִתְרַטֵב בְּיוֹם קַיִץ חַם, רַק חֲבָל לִי עַל שִׂמְלַת־הַקַיִץ הַחֲדָשָׁה וְהַמְעֻמְלֶנֶת שֶׁלָבַשְׁתִּי רַק מִפְּנֵי שֶׁאַיָלָה אָמְרָה שֶׁלְרוּבִּי יֵשׁ חָבֵר וְהוּא בְּוַדַאי אֶצְלוֹ וְיִהְיוּ לָנוּ שְׁנֵי חֲבֵרִים גְדוֹלִים בְּשָׁנָה אַחַת, מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר. בִּמְקוֹם הֶחָבֵר הוֹפִיעָה עַל הַמִרְפֶּסֶת אֲחוֹתוֹ – תְּינֹקֶת קְטַנָה מִמֶנִי וּמְאַיָלָה. 'אֲנִי מְרֻגֶזֶת נוֹרָא 'פְּנֵי שֶׁמָה אֲנִי אֲשֵמָה? אֲנִי אֵינֶנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכְּדַאי לִגְמֹר בְּכָל יוֹם סֵפֶר וְלַעֲמֹד בַּתּוֹר הַגָדוֹל בַּסִפְרִיָה הַצִבּוּרִית (אַרְבָּעִים אֲגוֹרוֹת לְחֹדֶש, עִם עֵרָבוֹן שֶׁל שָׁלשׁ לִירוֹת) רַק בִּשְׁבִיל לִמְצֹא שָׁם חָבֵר מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר. בֵּינָתַיִם מִתְגַנֵב לְלִבִּי הַחֲשָׁד שֶׁאַיָלָה אֵינָהּ קוֹרֵאת בְּכָל הַסְפָרִים הַלָלוּ, אֶלָא מְצִיצָה בָּהֶם בִּלְבַד! כְּשֶׁבִּקַרְנוּ בְּתַעֲרוּכַת־הַסֵפֶר, אֲשֶׁר מִתְקַיֶמֶת בַּסִפְרִיָה הַצִבּוּרִית, וְרָאִינוּ אֶת מְדוֹר סִפְרֵי־הַיְלָדִים שֶׁיָצְאוּ בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה, אָמְרָה אַיָלָה:

‘קָרָאתִי אֶת כֻּלָם!’

‘מַה מְסֻפָּר בְּסֵפֶר הַזֶה?’ שָׁאַלְתִּי וְהִצְבַּעתִּי עַל עֲטִיפָה צִבְעוֹנִית. אֲבָל אֶת הַתֹּכֶן הִיא לֹא רוֹצָה לוֹמַר לִי וְאוֹמֶרֶת: ‘אֵין לִי סַבְלָנוּת וְזֶה מְעַצְבֵּן!’ כָּךְ עָנְתָה אַיָלָה וְהֵעִיפָה מַבָּט סוֹקֵר עַל הַסְבִיבָה, לִרְאוֹת אִם רוּבִּי נִמְצָא בְּמִקְרֶה בַּסְבִיבָה. ‘אָז לְשֵׁם מָה כָּל הַטֹרַח?’ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת וּמְשִׁיבָה: ‘בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל חֲפִיפַת חִנָם צוֹנֶנֶת אֵצֶל הַסַפָּר רוּבִּי!?’


אָבִי שֶׁגָר מִמוּל

מוּל בֵּיתֵנוּ בַּדְיוֹטָה א‘, אֲנַחְנוּ דָרִים בַּדְיוֹטָה ב’, גָר נַעַר הַלוֹמֵד בְּבֵית־סֵפֶר לְמִסְחָר וּשְׁמוֹ אָבִי. פֶּרֶא־אָדָם שֶׁיוֹשֵׁב כָּל הַיוֹם עַל אוֹפַנַיִם עוֹמְדִים וּמִתְגָרֶה בְּכָל יַלְדֵי הָרְחוֹב. מְנַסֶה לְהִכַּנֵס לְכָל רֶכֶב, שֶׁבְּעָלָיו הִשְׁאִירוֹ פָּתוּחַ, וּלְהַפְעִיל אֶת הַמָנוֹעַ; בְּטַעֲנָה, שֶׁהָרֶכֶב בֵּין כָּךְ עָזוּב. אָבִי אוֹהֵב גַם לְהַדְלִיק מְדוּרוֹת וְלִצְלוֹת תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה בִּשְׁבִיל כָּל הַבָּנִים. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ מֵכִין שִׁעוּרִים (וְזֶה קוֹרֶה פַּעַם בְּיוֹבֵל) הוּא חוֹבֵט בְּכָל הַגְדֵרוֹת וּבְכָל הָעֵצִים, זוֹרֵק גַרְבֵּי נַיְלוֹן מְלֵאִים חוֹל, הַנִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בְּעַנְפֵי הָעֵצִים. מְנַעֵר עָלִים כְּמוּשִׁים עַל הַמִרְפָּסוֹת. בָּא עִם מוֹט אָרֹךְ לְפַלֵחַ גוּיָבוֹת, לִימוֹנִים וְתַפּוּזִים בְּשֵׁלִים (וּבִלְתִּי בְּשֵׁלִים) מֵחַצְרוֹת הַבַּתִּים. עוֹלֶה עַל גַגוֹת הַבָּתִּים, מְרַקֵעַ בְּרַגְלָיו וּמַפְרִיעַ אֶת מְנוּחַת הַשְׁכֵנִים. מְרַחֵם עַל כָּל גוּרֵי הַחֲתוּלִים וּמוֹצֵא לָהֶם פִּנָה חַמָה בְּמִרְפָּסוֹת זָרוֹת. פּוֹתֵחַ בְּרָזִים וְאוֹסֵף מַפְתְּחוֹת־בְּרָזִים שְׁכוּחִים בַּחֲצֵרוֹת. מְנַקֵב חוֹרִים בְּצִנוֹרוֹת הַהַשְׁקָאָה וּמַחְלִיף פַּחֵי־הָאַשְׁפָּה מִבַּיִת לְבַיִת. תּוֹלֵשׁ שְׁמוֹת הַדַיָרִים מֵהַדְלָתוֹת וּמַחֲלִיף אֶת הַשְׁלָטִים בַּלַיְלָה. בְּקִצוּר: גוֹרֵם הִתְרוֹצְצוּת־לֵב לְבַעֲלֵי הַבָּתִּים.

אֵלֶה מְעַט מִמַעַלְלֵי אָבִי הַגָר מִמוּל. יֵשׁ לוֹ שֵׂעָר בָּהִיר וּמְקֻרְזָל. אַיָלָה וַאֲנִי מַכִּירוֹת אוֹתוֹ מֵרְאִיָה בִּלְבַד. הוּא גָדוֹל מִשְׁתֵּינוּ וּלְאַחַר סִילוֹן הַמַיִם שֶׁנָחַת עַל רָאשֵׁינוּ – אֲנַחְנוּ נִזְהָרוֹת. בַּמִרְפֶּסֶת הַסְמוּכָה לְדִירָתוֹ שֶׁל אָבִי גָרוֹת שָׁלֹש אֲחָיוֹת: הָאַחַת יָפָה מְהַשְׁנִיָה וְהַנָאָה שֶׁבְּכֻלָן הַצְעִירָה. אֲבָל דַוְקָא לַבֵּינוֹנִית, לַגַנְדְרָנִית עִם הַפּוֹנִי הַזָהֹב, יֵשׁ חָבֵר קָבוּעַ. אָבִי שָׂם לֵב כַּמוּבָן לַקְטַנָה. אָמַרְתִּי לְאַיָלָה שְׁאֵין לָנוּ סִכּוּיִים רַבִּים שֶׁיָשִׂים לֵב אֵלֵינוּ. אֲנַחְנוּ לֹא עֵץ גוּיָבוֹת אוֹ לִימוֹנִים וְלֹא גוּרֵי כְּלָבִים מִסְכֵּנִים. וְאִם הוּא מַשְׁוֶה אוֹתָנוּ לְשָׁלֹש שְׁכֵנוֹתָיו – אוּלַי אֵין הַהַשְׁוָאָה לְטוֹבָתֵנוּ. אַיָלָה וַאֲנִי אוֹהֲבוֹת לְשַׂחֵק עַל הַמִרְפֶּסֶת, מוּל חַלוֹנוֹ שֶׁל אָבִי, בְּ’רוֹפֵא־שִׁנַיִם'. אֲנִי הָרוֹפְאָה, אַיָלָה הַחוֹלָה, וְכַן־הַתָּוִים שֶׁלִי מְשַׁמֵשׁ כִּמְכוֹנָה לְקִדוּחַ שִׁנַיִם. (בְּבֻּבוֹת אָנוּ מְשַׂחֲקוֹת רַק בַּבַּיִת אוֹ בַּחֲדַר־הַמַדְרֵגוֹת, כְּדֵי שֶׁאָבִי לֹא יַחְשֹׁב אוֹתָנוּ לְתִינוֹקוֹת.) אֲנִי מְחַקָה אֶת קוֹלָהּ הַצוֹרֵם שֶׁל מְכוֹנַת־הַקִדוּחַ וְאַיָלָה הַחוֹלָה נֶאֱנֶקֶת. אֲבָל אָבִי אֵינוֹ שָׂם לֵב לְבַנָנוֹת שֶׁכָּמוֹנוּ. מָה עוֹשִׂים? בְּלֵית בְּרֵרָה אָנוּ בּוֹדוֹת סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת, עָלֵינוּ וְעַל בְּנֵי־זוּגֵנוּ, שֶׁלֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ מֵעוֹלָם. כָּל אַחַת מְסַפֶּרֶת בְּתוֹרָהּ. פַּעַם מְשַׁמֵשׁ אָבִי כְּגִבּוֹר סִפּוּרַי, וּפַעַם מְשַֹמֵשׁ אָבִי כְּגִבּוֹר סִפּוּרֶיהָ שֶׁל אַיָלָה. וְאִם חָסֵר בֵּן, לְהַשְׁלָמַת הָרְבִיעִיָה אָנוּ בּוֹחֲרוֹת בְּמַתִּי, אָחִיהָ שֶׁל יָעֵל שֶׁאַף הוּא גָדוֹל, כְּדֵי לְמַלֵא אֶת הֶחָסֵר. בְּסִפּוּרֵי הַבַּדִים שֶׁלָנוּ עַל יַעֲרוֹת־עַד בַּאֲמֵרִיקָה אֲנַחְנוּ מְסַפְּרוֹת עַל עֲצֵי הָעֲנָק שֶׁחָטַבְנוּ בָּהֶם בָּתִּים.


אָנוּ גָרוֹת בַּעֲצֵי־הָעֲנָק

לְפְנֵי שֶׁקָרָאנוּ סִפּוּרִים שֶׁל אוֹסְקַר וֵילְד וְשֶׁל טוֹלְסְטוֹי קָרָאנוּ אֶת ‘יַלְדֵי הַמְעָרוֹת’ וְאֶת ‘יַלְדֵי הַמְעָרוֹת בְּבִנְיַן הַקוֹרוֹת’. בְּשִׁעוּר לְגֵיאוֹגְרַפְיָה סִפְּרוּ לָנוּ עַל יַעֲרוֹת־עַד בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. עַל עֲצֵי הָעֲנָק הַגְדֵלִים שָׁם, שֶׁקָטְרָם כֹּה גָדוֹל שֶׁאֶפְשָׁר לַחְצֹב בָּהֶם בָּתִּים לְמוֹשַׁב בְּנֵי־הָאָדָם – אַרְמוֹנוֹת מְרֻבֵּי חֲדָרִים. עֵצִים אֵלֶה שִׁלְהֲבוּ אֶת דִמְיוֹנֵנוּ יוֹתֵר מִנְסִיעַת הַפִּירָטִים בְּעִקְבוֹת ‘אִי הַמַטְמוֹן’ לָאִי הַבּוֹדֵד. (נוֹשֵׂא חָבִיב עַל הַבָּנִים יוֹתֵר מֵחַיוֹתָיו שֶׁל ד"ר דוֹלִיטְל שֶׁהָלַךְ לְאַפְרִיקָה וּפִי אֶלֶף יוֹתֵר מֵשִׁלְגִיָה וּמֵעַלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת.) מִיָד הִתְחַלְנוּ, אַיָלָה וַאֲנִי, לְסַפֵּר סִפּוּרִים עַל עַצְמֵנוּ וּבְנֵי־זוּגֵנוּ, אָבִי וּמַתִּי, מִתְחַלְפִים לְפִי הַתּוֹר וְכֻלָנוּ חוֹטְבִים בָּתִּים בַּעֲצֵי הָעֲנָק, מְקִימִים שָׁם מִשְׁכְּנוֹת פְּאֵר וְיוֹשְׁבִים בָּהֶם. לִפְעָמִים מַחֲלִיפִים אַרְמְנוֹת־שַׁיִשׁ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל עֲצֵי־הָעֲנָק; הַכֹּל לְפִי הַטַעַם וּמַצַב־הָרוּחַ. אֲבָל עֲצֵי הָעֲנָק נִרְאוּ לָנוּ יוֹתֵר מְצִיאוּתִיִים מֵאַרְמְנוֹת הַשַׁיִשׁ.

‘תִּרְאִי!!’ אָמַרְתִּי יוֹם אֶחָד לְאַיָלָה, ‘אָבִי בִּכְלָל לֹא שָׂם לֵב אֵלֵינוּ. אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא קְצָת שָׁמֵן מִדַי?’

‘נָכוֹן!’ מַסְכִּימָה אַיָלָה פִּתְאֹם.

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁכְּשֶׁיִגְדַל יִהְיֶה דוֹמֶה לְחֲזִיר־יַבָּלוֹת שָׁמֵן וְיִהְיֶה מַזְכִּיר הִתְאֲחְדוּת־קִמְעוֹנָאֵי־הַסֻבִּין וְיָקִים מִפְלָגָה מִשֶׁלוֹ כְּדֵי לְהִבָּחֵר לַכְּנֶסֶת!'

‘יָכוֹל לִהְיוֹת,’ מְשִׁיבָה אַיָלָה וּבְהִתְנַעֲרוּת פִּתְאֹמִית מוֹסִיפָה: ‘מַה פִּתְאֹם מִפְלָגָה? וּמַה פִּתְאֹם לַכְּנֶסֶת?’

‘הוּא נִרְאֶה כָּזֶה רַעֲשָׁן וּמַנְהִיגָן וּמְאַרְגֵן. כָּל הַיוֹם מִתְרוֹצֵץ וּמְאַרְגֵן אֶת יַלְדֵי הַסְבִיבָה. אַחֲרֵי כֵן אוֹכֵל, מִתְנַפֵּחַ, נוֹסֵעַ בָּאוֹטוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁלוֹ, (מַשָׂאִית קְטַנָה וּמְרוּטָה) אוֹסֵף אֶת נַעֲרֵי הָרְחוֹב לִקְבוּצָה שֶׁל כַּדוּרֶגֶל. מַה הוּא, תִּינוֹק? הֲלֹא הוּא כְּבָר נַעַר. בְּכָל זֹאת רוֹצֶה לִהְיוֹת מַנְהִיג אֲפִלוּ לִקְטַנִים!’

‘אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיִבָּחֵר לַכְּנֶסֶת?’ שׁוֹאֶלֶת אַיָלָה בִּרְצִינוּת מַדְאִיגָה.

‘בְּטוּחָה שֶׁלֹא.’

‘מֵאַיִן אַתְּ יוֹדַעַת?’ שׁוֹאֶלֶת אַיָלָה בִּתְהִיָה.

‘מִפְּנֵי שֶׁאֲפִלוּ יַלְדֵי הָרְחוֹב לֹא נוֹתְנִים בּוֹ אֵמוּן. הֵם מִתְאַסְפִים וְהוּא מְאַרְגֵן קְבוּצָה וּמִיָד מִתְפַּזְרִים, חוֹמְקִים מִמֶנוּ וּמִתְאַרְגְנִים לִקְבוּצָה אַחֶרֶת. וְהוּא כְּלָל לֹא מַנְהִיג בְּעֵינֵיהֶם אֶלָא טַרְחָן־נַרְגָן וּמַעְדִיפִים אֶת מַתִּי הַשָׁקֵט וְהַמְיֻשָׁב בְּדַעְתּוֹ. אָבִי יוֹתֵר יָפֶה מִמַתִּי אַבָל אֶת אָבִי לֹא סוֹבְלִים, הוּא רַבְרְבָן.’

כּךְ אַיָלָה וַאֲנִי עוֹסְקוֹת בִּמְדִינָאוּת פְּנִימִית עֲתִידָה.


נוֹסְעִים לְמֶכָּה וְלִמְדִינָה

מֶכָּה וּמְדִינָה, שְׁתֵּי עָרִים קְדוֹשׁוֹת לַמֻסְלְמִים. אֶלָא שֶׁלְבִלְתִּי מַאֲמִינִים וּלְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נוֹתְנִים לְהִכָּנֵס לְשָׁם. אֲבָל נָתְנוּ לָנוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר נוֹשֵׂא לְחִבּוּר: ‘נְסִיעָתִי לְמֶכָּה וְלִמְדִינָה’. בְּחִבּוּר הַכֹּל מֻתָּר. וּלְאַיָלָה וְלִי לֹא אִכְפַּת לָצֵאת לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּלִי אַבָּא וּבְלִי אִמָא. הָיָה זֶה מַסָעֵנוּ הַדִמְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן וְהִתְנַסִינוּ בִּתְלָאוֹת רַבּוֹת; בָּרָעָב וּבַצָמָא וּבְסַכָּנוֹת אֵין סְפוֹר. מִסְתַּבֵּר שֶׁאֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת וּלְדַמְיֵן כָּל נְסִיעָה רְצוּיָה. לְמָשָׁל: אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה נִכְנָס אִישׁ שֶׁאַף פַּעַם בְּחַיָיו לֹא הָיָה בְּפָּרִיז. אֲבָל הוּא מַתְחִיל כָּל סִפּוּר בְּמִלִים: ‘כְּשֶׁהִתְגוֹרַרְתִּי בְּפָּרִיז, גָר מוּלִי אִישׁ אֶחָד – –’ אֲבָל זֶה סִפּוּר אַחֵר וְנָשׁוּב לַחִבּוּר. הַאִם בּוֹדְקִים בּוֹ אֶת יְדִיעוֹתֵינוּ אוֹ אֶת כֹּחַ־הַדִמְיוֹן שֶׁלָנוּ? אַיָלָה אוֹמֶרֶת: ‘סְתָם מִבְחַן יְדִיעוֹת בְּגֵיאוֹגְרַפְיָה שֶׁל חֲצִי־הָאִי־עֲרָב’. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמְלַמְדִים אוֹתָנוּ לְדַמְיֵן מַסָעוֹת מְדֻמִים. בֵּינָתַיִם יָצָאנוּ בְּרֶוַח כָּפוּל. כִּי לְמִן אוֹתוֹ חִבּוּר וָהָלְאָה אֲנִי נוֹסַעַת וְטָסָה וְרוֹכֶבֶת עַל סוּס אוֹ עַל גָמָל וְשָׁטָה בָּאֳנִיָה כְּכָל אַוַת־נַפְשִׁי, לְלֹא מָמוֹן לְהוֹצָאוֹת הַדֶרֶךְ, לְלֹא אֲשָׁרוֹת וְדַרְכּוֹנִים, לְלֹא מְטוֹסִים וּלְלֹא הֶתֵּר־יְצִיאָה. וּכְשֶׁאַיָלָה וַאֲנִי אוֹמְרוֹת זוֹ לָזוֹ: ‘זוֹכֶרֶת אֶת מֶכָּה וּמְדִינָה?’ אֵין אָנוּ מִתְכַּוְנוֹת כְּלָל לִשְׁתֵּי עָרִים קְדוֹשׁוֹת לַמֻסְלְמִים אֶלָא לְהֶסְכֵּם סוֹדִי וְלִנְסִיעוֹת שֶׁל חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ. לְאַחַר מִכֵּן נָתְנוּ לָנוּ חִבּוּרִים עַל נוֹשְׂאִים אֲחֵרִים: ‘אֲנִי יוֹצֵא לְמַעְבָּרָה’ וְ’הַמְשׁוֹרֵר הָאָהוּב עָלַי'; אַף אֵלֶה יְצִיאוֹת מְדֻמוֹת. אֲבָל עַל הַיָפֶה בְּחִבּוּרַי אֲסַפֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.


‘אִלוּ הָיוּ לִי כְּנָפַיִם’

––––––––––

לְצַיֵר כְּנָפַיִם אֱנוֹשִׁיוֹת וְדִמְיוֹנִיוֹת מְאֹד.

––––––––––

הַמוֹרֶה לְעִבְרִית מַצִיעַ נוֹשֵׂא לְחִבּוּר ‘אִלוּ הָיוּ לִי כְּנָפַיִם’. בֻּבָּה שֶׁל נוֹשֵׂא! אַתֶּם לֹא חוֹשְׁבִים? כֻּלָם כָּתְבוּ דִבְרֵי פִּיוּט (אִמָא קוֹרְאָה לָזֶה פּוֹאֶזְיָה) עַל אַרְבָּעָה עַמוּדִים וְיוֹתֵר. לִי יָצָא מַשֶׁהוּ קָטָן מְאֹד, חִבּוּר בֶּן שֵׁש שׁוּרוֹת בִּלְבַד. מִפְּנֵי שֶׁכְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְנַשְׂאָה יוֹתֵר לְמַעְלָה, עוֹלָה וּמַמְרִיאָה בִּכְנָפַי, נַעֲשֶׂה הֶחָלָל בְּעֵינַי חָפְשִׁי יוֹתֵר וְהַכְּנָפַיִם צְמוּדוֹת וַאֲחוּזוֹת בִּי כְּאִלוּ הָיוּ אֵבֶר מֵאֵבָרַי וְעֶצֶם מֵעֲצָמַי – אֲבָרוֹת שֶׁל מַמָשׁ. וּכְבָר אֵין אֲנִי מִתְפַּלְאָה עַל שֶׁיֵשׁ לִי כְּנָפַיִם כִּי כָּמוֹנִי כְּבַעַל־כָּנָף לְכָל דָבָר. וּכְשֶׁאֲנִי פּוֹסֶקֶת לִהְיוֹת בַּת־אָדָם וְהוֹפֶכֶת לְבַעַל־כָּנָף אֵין כְּבָר חִדוּשׁ בְּרִחוּפִי בַּחֲלַל־הָאֲוִיר. אֵינֶנִי רואָה וְאַף אֵינֶנִי מַבְחִינָה בְּמַה שֶׁרוֹאִים בְּנֵי־הָאָדָם הַצְמוּדִים אֶל הַקַרְקַע וְאֵינֶנִי מַרְגִישָׁה כְּמוֹהֶם. אֲנִי מְצַיֶצֶת, מְנַתֶּרֶת וְדוֹאָה וְאִלוּ הֵם מְהַלְכִים בְּאִטִיוּת. מִכָּאן וָהָלְאָה אֵין לִי עוֹד מָה לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם וְעַל רִגְשׁוֹתֵיהֶם אֶלָא עַל רַחֲשֵׁי וּתְחוּשׁוֹת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף בִּלְבַד. אֶלָא שֶׁנוֹתַר לִי עֲבָרִי כְּבַת־אָדָם; וְאֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁכּחַ אֶת אַבָּא, אִמָא, הַבַּיִת וְהָאֲדָמָה. וְלָכֵן אֲנִי מְרַחֶפֶת, כִּנְשָׁמָה עַרְטִילָאִית, בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא מִכָּאן וְלֹא מִשָׁם. – יְצוּר־בֵּינַיִם. אִבַּדְתִּי אֶת הַקֶשֶׁר עִם הָאֲדָמָה וַהֲרֵינִי בַּת־חַוָה עִם כְּנָפַיִם סְמוּיוֹת. רוֹצָה, נִכְנֶסֶת לְבַעַל־כָּנָף וַהֲרֵי אֲנִי עוֹף עִם נִשְׁמַת־אָדָם, סְמוּיָה מִן הָעַיִן. וְכָךְ אֲנִי עוֹף אֱנוֹשִׁי.

כָּל זֶה אָמַרְתִּי בְּמִלִים קְצָרוֹת, בְּכַמָה שֹוּרוֹת. לְתִמְהוֹנִי הָרַב קִבַּלְתִּי ‘טוֹב מְאֹד’ מִן הַמוֹרֶה לְעִבְרִית.

‘כָּל־כָּךְ קָצָר וְ“טוֹב מְאֹד”!’ תָּמְהוּ וְתָהוּ כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה. כֻּלָם הִתְבּוֹנְנוּ בַּשׁוּרוֹת הַסְפוּרוֹת שֶׁל הַחִבּוּר הֶעָלוּב וְחֻלְדָה, מַלְכַּת הַשְׁוִיצֶרִיוֹת־וְהַמַלְשִׁינוֹת אָמְרָה:

‘גַם כֵּן חִבּוּר! אֲנִי אַסַפֵּר לְאִמָא שֶׁתְּדַבֵּר עִם הַמוֹרֶה שֶׁזֶה בִּכְלָל לֹא בְּצֶדֶק!’ אַיָלָה הַיְחִידָה שֶׁלֹא הִתְרָעֲמָה וְאָמְרָה:

''לַמוֹרֶה נֶפֶשׁ שֶׁל פַּיְטָן! הוּא חוֹשֵׁב שֶׁחִבּוּר כָּל־כָּךְ קָצָר הוּא כְּמוֹ שִׁיר, בַּיִת אֶחָד מִתּוֹךְ שִׁיר.'

‘אֲבָל בִּכְלָל לֹא חִבּוּר רָאוּי לִשְׁמוֹ, סְתָם פִּנוּק!’ פָּסְקָה חֻלְדָה, מַלְכַּת־הַמַלְשִׁינוֹת בָּחֳרִי־אַף.

אִכְפַּת לִי!


יוֹדְעִים מָה? הַיָם־הַתִּיכוֹן שׁוֹכֵן מִמִזְרָח לְיִשְׂרָאֵל

כָּל יֶלֶד יִשׂרְאֵלִי, שֶׁהִתְרַחֵץ אֵי־פַּעַם בַּיָם, יוֹדֵעַ שֶׁהַיָם־הַתִּיכוֹן שׁוֹכֵן מִצַד מַעֲרָב, נָכוֹן? יָמָה זֶה מַעֲרָבָה! כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ, מִלְבַד הַמוֹרָה בַּתְיָה. בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁ’הֵי דָרוֹמָה, הֵי דָרוֹמָה', זוֹ הַדֶרֶךְ לְאֵילַת. נָכוֹן? וְקֵדְמָה – רוּחַ קָדִים. וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶהַיַרְדֵן הוּא מִמִזְרָח. בְּכָל זֹאת הָיָה לִי יוֹם שָׁחוֹר כְּשֶׁצִיַרְתִּי בַּכִּתָּה אֶת הַיָם־הַתִּיכוֹן מִשְׂמֹאלִי, כְּלוֹמַר מִמַעֲרָב. יֵשׁ לָנוּ מַחְבֶּרֶת: שׁוּרוֹת מִצַד אֶחָד וְדַף צִיוּר מִצַד שֵׁנִי – הַמַחְבֶּרֶת לִידִיעַת־הָאָרֶץ וּמוֹלֶדֶת. גַם מַחְבֶּרֶת הַטֶבַע נִרְאֵית כָּךְ. מִצַד אֶחָד הַכָּתוּבִים וּמִצַד שֵׁנִי מַדְבִּיקִים פְּרָחִים מְיֻבָּשִׁים. בְּמַחְבֶּרֶת הַמוֹלֶדֶת מְצַיְרִים אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כֻּלָהּ וְלֹא רַק אֶת יִשְׂרָאֵל. הִתְחַלְתִּי מִזֵה שֶׁצִיַרְתִּי אֶת הַיָם־הַתִּיכוֹן מִמַעֲרָב בַּאֲלַכְסוֹן עִם עַכּוֹ וְחֵיפָה וּבְלִיטָה פְּנִימָה, וְקֵיסָרִיָה וְתֵל־אָבִיב וְיָפוֹ וְאַשְׁקְלוֹן עַד, עַד רָפִיחַ. מָה אִכְפַּת לִי.

הַמוֹרָה בַּתְיָה מִתְהַלֶכֶת עַל פְּנֵי הַכִּתָּה וּבוֹדֶקֶת אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ. מִיָד הִיא עָטָה עָלַי וְתַרְעֹמֶת גְדוֹלָה בְּפִיהָ: ‘אֵיפֹה צִיַרְתְּ אֶת הַיָם, מִשְׂמֹאל? צָרִיךְ לְצַיְרוֹ מִיָמִין!’ חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא צוֹחֶקֶת וְרוֹצָה לְנַסוֹת אֶת יְדִיעוֹתַי. אֲבָל הַמוֹרָה בַּתְיָה בִּכְלָל אֵינֶנָה לֵץ, הִיא אִישִׁיוּת רְצִינִית מֵאֵין כָּמוֹהָ. עָמַדְתִּי כַּמוּבָן עַל דַעְתִּי וְהִתְעַקַשְׁתִּי שֶׁהַיָם שֶׁלִי הוּא בַּמָקוֹם הַנָכוֹן. וְאָז קָרָה דָבָר נוֹרָא. קִבַּלְתִּי סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת מֵהַמוֹרָה בַּתְיָה. וְלֹא סְתָם בְּסַרְגֵל עַל הַיָדַיִם כְּמוֹ חֻלְדָה. כָּךְ עוֹשִׂים? אוּלַי בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת מַלְקִים יְלָדִים, אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל; לֹא שָׁמַעְתִּי, לֹא רָאִיתִי – אֲבָל הִרְגַשְׁתִּי. כָּל־כָּךְ נִדְהַמְתִּי עַד שֶׁהַלֶחִי הִתְחִילָה לִבְעֹר כִּשְׁקִיעָה בְּסוֹף הַקַיִץ, כְּלֶהָבָה לִצְלִיַת תַּפּוּדִים, כִּדְלֵקָה בַּעֲיָרָה רְחוֹקָה. וְהַבּוּשָׁה, יוֹתֵר גָרוּעַ מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי לוּחַ הַחֶשְׁבּוֹן, יוֹתֵר גָרוּעַ מֵאֲשֶׁר בַּחוּג הַדְרָמָתִי שֶׁל הַמוֹרָה פְּנִינָה. אָיֹם! נִשְׁבַּעְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁלְעוֹלָם לֹא אֶסְטֹר עַל לֶחְיוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ! כָּל הַבּוּשָׁה לַסוֹטֵר. נִדְהַמְתִּי. לֹא גִלִיתִי בַּבַּיִת מָה אֵרַע לִי בַּכִּתָּה. בְּעֵרָה מְשֻׁנָה הִתְלַקְחָה בְּתוֹכִי וְהָיְתָה מְעַנָה אוֹתִי שָׁבוּעַ תָּמִים. וְלַמְרוֹת הָעֻבְדָה שֶׁלְאַחַר מִסְפַּר רְגָעִים אָמְרָה הַמוֹרָה בַּתְיָה בְּקוֹל רָם וּמִתְרוֹנֵן: ‘אוֹי יְלָדִים סִלְחוּ לִי. טָעִיתִי וּבְאֱמֶת צָרִיךְ לְצַיֵר אֶת הַיָם־הַתִּיכוֹן מִשְׂמֹאל וְלֹא מִיָמִין,’ לֹא סָלַחְתִּי.

הַיָם נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ, וּכְבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֻנָח. אֲבָל אֲנִי לֹא סָלַחְתִּי. הַמוֹרָה לֹא בִּקְשָׁה מְחִילָה אִישִׁית וְכָאן אֲנִי מַזְכִּירָה אֶת הַמַעֲשֶׂה לְדִרְאוֹן־עוֹלָם. לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אֶסְלַח לַמוֹרָה בַּתְיָה!

––––––––––

לְצַיֵר אֶת הַיָם־הַתִּיכוֹן מִמִזְרָח וּלְזַכּוֹתוֹ בִּסְטִירַת לֶחִי. בְּאוֹתוֹ הַיָם אֶפְשָר לְהַטְבִּיעַ אֶת הַמוֹרָה כְּשֶׁהִיא מְשַׁוַעַת: ‘הַצִילוּ!’ וַאֲנִי אֵינִי חָשָׁה לְעֶזְרָתָהּ. בִּמְקוֹם לֶחִי לְצַיֵר לֶהָבָה.

––––––––––

יוֹם אֶחָד הִיא תִהְיֶה יְשִׁישָׁה כְּבוּדָה, וַאֲנִי אֶפְגְשֶׁנָה, וְהִיא תּוֹשִׁיט לִי אוֹתָהּ יַד סוֹטֶרֶת, צְפוּדָה וּצְמוּקָה, מַרְעִידָה מִזִקְנָה וַחֲבִיבָה כִּבְיָכוֹל (כְּכָל שֶׁיָד סוֹטֶרֶת יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֲבִיבָה) וַאֲנִי אַרְפֶּה מִיָדָהּ, כִּי אֲנִי אֵין לִבִּי נוֹטֶה לִלְחֹץ יָד שֶׁכָּזֹאת.


בִּקְתוֹת הַקֶרַח שֶׁל הָאֶסְקִימוֹסִים

לְאַיָלָה כְּתָב־יָד נָאֶה, וְלָכֵן מְבַקְשִׁים מִמֶנָה לִכְתֹּב בְּאַלְבּוֹמֵי הַכִּתָּה הַגְדוֹלִים הַמֻקְדָשִׁים לְטֶבַע וּלְמוֹלֶדֶת. בְּאַלְבּוּמִים אֵלֶה מַפְגִינָה הַכִּתָּה אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ בִּכְתִיבָה וּבְצִיוּר לְעֵינֵי מְפַקְחִים וְאוֹרְחִים. בִּקְשׁוּ שֶׁאֲצַיֵר כַּמָה בְּקָתוֹת שֶׁל אֶסְקִימוֹסִים בָּאַלְבּוֹם. וְאֵין דָבָר קַל מִזֶה: סְתָם כִּפַּת קֵרַח מְעֻגֶלֶת וְנוֹף מֵחַיֵי הַקֹטֶב הַצְפוֹנִי כְּלוֹמַר: מִשְׁטָח לָבָן הַדוֹמֶה בְּדִיוּק לִנְיָר הַצִיוּר הַלָבָן. צִיַרְתִּי וְזָכִיתִי בְּחַיֵי נֵצַח מֻשְׁלָגִים. הַצִיוּר יִשָׁאֵר בִּרְשׁוּת בֵּית־הַסֵפֶר זְמַן רַב לְאַחַר שֶׁאֲנִי אֶעֶזְבֶנוּ וְאֵלֵךְ לְדַרְכִּי.

אָחִי אוֹמֵר שֶׁיוֹם אֶחָד אוּלַי אֲצַיֵר צִיוּרִים לְסִפְרֵי־יְלָדִים? אֲבָל זֶה לְגַמְרֵי לֹא בָּטוּחַ. יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁהַכִּשְׁרוֹן שֶׁלִי יֵלֵךְ לְאִבּוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַמוֹרָה לִתְפִירָה פְּנִינָה. בְּדָבָר אֶחָד אֲנִי בְּטוּחָה: שֶׁאֶת כָּל צִיוּרַי אֶשְׁכַּח וְאִלוּ אֶת צִיוּר נוֹף הַקֹטֶב לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.

––––––––––

לֹא לְצַיֵר בִּקְתוֹת שֶׁל אֶסְקִימוֹסִים כְּדֵי שֶׁלֹא לְבַיֵשׁ אֶת הַצִיוּר שֶׁלִי. אָסוּר לְהַלְבִּין פְּנֵי צִיוּר בָּרַבִּים.­

––––––––––

­­­סִפּוּר מְשֻׁנֶה שֶׁל אִמָא שֶׁלִי – ‘אִמָא שֶׁל הַרְבֵּה יְלָדִים וְלֹא שֶׁל אַף אֶחָד’

לֹא תָּמִיד בָּאִים רַק מְפַקְחִים לְבַקֵר בְּשִׁעוּרֵי בֵּית־הַסֵפֶר – לִפְעָמִים בָּאִים גַם אוֹרְחִים. כְּשֶׁבָּאִים הָאוֹרְחִים אֲנִי נוֹשֶׂמֶת לִרְוָחָה. הַמוֹרֶה שׁוֹאֵל רַק אֶת הַתַּלְמִידִים הַמִצְטַיְנִים בְּחֶשְׁבּוֹן, וְלִי יֵשׁ מְנוּחָה; בְּשִׁעוּר שֶׁכָּזֶה לֹא נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה שֶׁיִקְרְאוּ לִי אֶל הַלוּחַ. כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה, סִפַּרְתִּי לְאִמָא שֶׁבִּקְרוּ אֶצְלֵנוּ שְׁנֵי אוֹרְחִים מֵאֲמֵרִיקָה. אוֹרְחִים שֶׁשׁוּם אוּלָם לֹא נִקְרָא עַל שְׁמָם וְגַם לֹא בָּנוּ בֵּית־תַּרְבּוּת לְזִכְרָם. הֵם אֵחֲרוּ לְתַעֲרוּכַת־הֶעָשׂוֹר, וְאֵחֲרוּ לְתַעֲרוּכַת הַקִבּוּצִים – אָז הֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ… מַצְחִיק? לֹא? לָבוֹא מֵאֲמֵרִיקָה בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אוֹתָנוּ! מָה אֲנַחְנוּ? יְבוּל שֶׁל כֻּתְנָה בַּנֶגֶב? אוֹ אֲגַם מְלָאכוּתִי בְּתַעְנַךְ? סְתָם יְלָדִים קְטַנִים.

הַסִפּוּר שֶׁלִי הִזְכִּיר לְאִמָא סִפּוּר אַחֵר עַל שְׁתֵּי אוֹרְחוֹת כְּבוּדוֹת שֶׁבָּאוּ לְבַקֵר בְּבֵית־סִפְרָהּ, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. שְׁתֵּיהֶן הָיוּ רָמוֹת קוֹמָה וְלָבְשׁוּ שְׁחוֹרִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. הַמוֹרָה פָּנְתָה אֶל הַכִּתָּה וְהִסְבִּירָה: ‘זוֹ הַגְבֶרֶת סוֹלְד – אֵם כָּל הַיְלָדִים בַּעֲלִיַת־הַנֹעַר. וְזוֹ – מַזְכִּירָתָהּ.’

וְהֶנְרִיֶטָה סוֹלְד – אִשָׁה צְנוּמָה וּזְקוּפָה הַחוֹבֶשֶׁת כּוֹבַע שָׁחוֹר עַל שְׂעָרָהּ הַלָבָן – חִיְכָה, אֶל יַלְדֵי הַכִּתָּה שֶׁל אִמָא שֶׁלִי, בְּחִיוּךְ שְׁאֵין לְאַף אִמָא, רַק לְאִמָא שֶׁל כָּל הַיְלָדִים. אַחַר, פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וְדִבְּרָה בְּמִבְטָא אַנְגְלִי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַיְלָדִים מִתְבּוֹנְנִים בִּגְבֶרֶת סוֹלְד, כְּדֵי לְשַׁמֵר אֶת דְמוּתָהּ בְּזִכְרוֹנָם, טָרְדָה שְׁאֵלָה בְּמֹחַם: 'מַה פֵּרוּשׁ אִמָא שֶׁל כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים, וְלֹא שֶׁל אַף אֶחָד? עַד שֶׁקָם יֶלֶד אֶחָד וְשָׁאַל:

‘אִמָא שֶׁל כַּמָה יְלָדִים? מֵאָה, אֶלֶף, אַלְפַּיִם?’

‘אֲלָפִים רַבִּים.’ עָנְתָה הַמוֹרָה.

‘וּמִי אַבָּא שֶׁל אֲלְפֵי הַיְלָדִים הַלָלוּ?’ שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

‘לְכָל אֶחָד יֵשׁ אַבָּא בְּנִפְרָד אֲבָל לְכֻלָם בְּיַחַד אֵין,’ הֵשִׁיבָה הַמוֹרָה. נָדוּ הַקְטַנִים שֶׁל אָז לְאוֹתָה אִשָׁה מִסְכֵּנָה וַעֲזוּבָה עִם כָּל אוֹתָם יְלָדִים בְּחֵיקָה. וְאִמָא מְסַיֶמֶת סִפּוּרָהּ וְאוֹמֶרֶת: ‘כְּשֶׁמֵתָה, הִתְאַבַּלְנוּ עָלֶיהָ כֻּלָנוּ וְרַבִּים הָלְכוּ אַחַר אֲרוֹנָהּ. וְאָז אָמְרוּ לָנוּ: הִנֵה אַבָּא שֶׁל הַיְלָדִים הָרַבִּים שֶׁלָהּ! זֶה הָעָם הַהוֹלֵךְ אַחַר אֲרוֹנָהּ, לְלַווֹתָהּ.’


לַ"ג־בָּעֹמֶר בְּמֵירוֹן

לַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנוּ גְדוֹלִים, בְּכָל זֹאת אָנוּ נוֹסְעִים לְטִיוּל לִצְפַת כְּדֵי לְהִשְׁתַתֵּף בְּלֵיל הַהַדְלָקָה בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמֵירוֹן. הַמוֹרָה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ בְּלִי סוֹף: לֹא לְהִתְרַחֵק מֵהַכִּתָּה, לִהְיוֹת תָּמִיד יַחַד. לֹא לִפְנוֹת בִּדְבָרִים אֶל אִישׁ זָר, לֹא לָלֶכֶת עִם שׁוּם אָדָם בִּלְתִּי מֻכָּר הַמְפַתֶּה לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו. אִם אָבַד מִישֶׁהוּ עָלָיו לִפְנוֹת אֶל שׁוֹטֵר בִּלְבַד. יָה אֵיזֶה דְאָגוֹת דְאוּגוֹת לְאֹרֶךְ קִילוֹמֶטְרִים! בָּאנוּ לִצְפַת וְיָרַדְנוּ בְּאוֹטוֹבּוּס לְמֵירוֹן. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיוּ שָׁם יוֹתֵר מִדַי אֲנָשִׁים. כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: עַם רַב אֲשֶׁר לֹא יִסָפֵר מֵרֹב וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָם. רָאִינוּ הַרְבֵּה מְדוּרוֹת, שֶׁל שֶׁמֶן, מַעֲלוֹת עָשָׁן. וַאֲנָשִׁים מְכֻרְבָּלִים בִּשְׂמִיכוֹת מְסֻבִּים עַל הַקַרְקַע וְהֵם מְבַשְׁלִים תַּבְשִׁילִים מְפֻלְפָּלִים מְאֹד עַל פְּתִילִיוֹת וּפְּרִימוּסִים. אֲנַחְנוּ לֹא טָעַמְנוּ אֲבָל זֶה הָיָה הָרשֶׁם. יֵשׁ מַשְׁלִיכִים לַמְדוּרוֹת בְּגָדִים צִבְעוֹנִיִים, קְטִיפוֹת, מֶשִׁי מַבְרִיק וּשְׁאָר מִינֵי דְבָרִים. אֲחֵרִים מְכִינִים אֶת בְּנֵיהֶם לַתִּגְלַחַת שֶׁלְמָחֲרַת הַיוֹם. וְהַכֹּל מְזַמְרִים וְרוֹקְדִים ‘בַּר יוֹחַאי בַּר יוֹחַאי בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן טוֹב שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן נִמְשַׁחְתָּ מֵחֲבֵרֶיךָ’. זֶה הוּא מַה שֶׁאֲנַחְנוּ שָׁרִים.

שְׁנֵי מִינֵי תַּיָרִים־אוֹרְחִים בְּמֵירוֹן: הֲמוֹנִים אֲשֶׁר הִגִיעוּ עִם מִטַלְטְלִים וּכְלֵי־בַּיִת לִשְׁהִיָה שֶׁל יוֹם־יוֹמַיִם וְהֵם שְׂרוּעִים עַל הַקַרְקַע הַחַמָה וְהַלוֹהֶטֶת. וַאֲנַחְנוּ, מְבַקְרִים לְשָׁעָה. עוֹבְרִים עַל פְּנֵיהֶם וּמִתְבּוֹנְנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה. עֵינַיִם צוֹרְבוֹת מֵעָשָׁן וּנְחִירַיִם מְעֻטָשׁוֹת מֵרֵיחַ עָשַׁן הַדְלֵקוֹת. הַמוֹרָה מַסְבִּירָה: ‘בְּהֶתְאֵם לַמָסֹרֶת זֶהוּ קֶבֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּבְנוֹ וְכָאן שָׁרִים לִכְבוֹדוֹ וּלְזִכְרוֹ.’ אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁפַּעַם אַחַת מַסְפִּיק לְבַקֵר בְּמֵירוֹן. יוֹתֵר לֹא אֶסַע לְשָׁם בִּגְלַל הֶהָמוֹן הָרַב, הָרַעַשׁ וְהַמְדוּרוֹת הַלוֹהֲטוֹת וְהַמְלֻחָשׁוֹת. קוֹל הַנֶפֶץ הָעַז מַזְכִּיר דְלֵקָה בְּיַעַר. וּמַשְׁכִּין אֵיזוֹ אֵימָה מְמֻשֶׁכֶת בַּלֵב. הַשֶׁמֶן הַבּוֹעֵר בְּטַרְחָנוּת, מִזֶה, וְאֵשׁ הַפְּתִילִיוֹת הַחֲלוּשָׁה, מִזֶה, וְתִגְלַחַת הַיְלָדִים בַּכֹּל. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה בִּלוּי מְשֻׁנֶה. אֲבָל הַשָׁכֵן שֶׁלָנוּ נוֹסֵעַ לְשָׁם מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה עִם כָּל הַמִשְׁפָּחָה לְכַמָה יָמִים. וְהַבֵּן שֶׁלוֹ הוּדִי הַקָטָן חוֹזֵר עִם תִּסְפֹּרֶת קְצוּצָה כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סִיאַם.


הוֹלְכִים לִרְאוֹת יְפֵהפִיָה

לָמָה מִתְאַסְפִים לְפֶתַע כָּל הָאֲנָשִׁים דַוְקָא לְיַד חֲנוּת־שְׂמָלוֹת בִּרְחוֹב דִיזֶנְגוֹף? מִשׁוּם שֶׁמַלְכַּת הַיֹפִי שֶׁל הַשָׁנָה תִּרְצָה אַרְצִיאֵלִי (בְּעֶצֶם שְׁמָה: תֶּרֶזָה צֶלְרִינְג) בָּאָה לְקַבֵּל שִׂמְלַת חִנָם מֵהַחֲנוּת ‘כְּלִילַת־הַיֹפִי’. הֲמוֹנִים צוֹבְאִים עַל הַפֶּתַח כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַיְפֵהפִיָה. גַם אַיָלָה וַאֲנִי עָמַדְנוּ וְחִכִּינוּ. לְבַסוֹף נִמְאַס לְחַכּוֹת. הָלַכְנוּ לַחֲנוּת עִתּוֹנִים וְרָאִינוּ אֶת תְּמוּנָתָהּ מִתְנוֹסֶסֶת עַל מַעֲטָפָה שֶׁל עִתּוֹן־מְצֻיָר. בָּאתִי הַבַּיְתָה וְהִכְרַזְתִּי בְּאָזְנֵי כֻּלָם: ‘לֹא רָאִיתִי אֶת מַלְכַּת הַיֹפִי!’

‘מַה יֵשׁ פֹּה לְהַכְרִיז?’ אָמְרָה אֲחוֹתִי. ‘כֻּלָם לֹא רָאוּ’.

אִמִי הִשְׁתַּתְּפָה בְּצַעֲרִי וְאָמְרָה: ‘בְּיַלְדוּתִי רָאִיתִי אֶת מַלְכַּת־הַיֹפִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תֵּל־אָבִיב!’

‘שְׁמַעְתֶּם! אֲנִי מְתָאֶרֶת לִי שֶׁהִיא כְּבָר בַּת, בַּת, בַּת אוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הִגִיעָה לִגְבוּרוֹת!’

‘הִיא כְּבָר אֵינֶנָה בַּחַיִים,’ אָמְרָה אִמִי. 'כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָה קְטַנָה, כָּמוֹךְ, רָאִיתִי אֶת מַלְכַּת הַיֹפִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תֵּל־אָבִיב. הִיא הָיְתָה אֵשֶׁת רוֹפֵא שֶׁהִתְגוֹרֵר בְּבַיִת קָטָן בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר. הִיא הָיְתָה הַיָפָה בִּנְשֵׁי הָעִיר, לְכָל הַדֵעוֹת. בְּנֶשֶׁף פּוּרִים הֻכְתְּרָה, בְּלִי רַעַשׁ וּבְלִי הֲכָנוֹת מֵרֹאשׁ, בְּלִי שׁוּרַת מָעֳמָדוֹת בְּבִגְדֵי־יָם וּבְלִי תַּחֲרוּת, בְּתֹאַר ‘הַמַלְכָּה אֶסְתֵּר’. הִיא הָיְתָה יְפֵהפִיַת הָעִיר. אֲנִי עַצְמִי הָיִיתִי אָז יַלְדָה קְטַנָה וְלֹא הֻרְשֵׁיתִי לָבוֹא לְנֶשֶף פּוּרִים, לִגְדוֹלִים, בָּעֶרֶב. אֲבָל בַּבַּיִת דִבְּרוּ כֻּלָם בְּיָפְיָה שֶׁל אֵשֶׁת־חֵן זוֹ. אָנוּ, הַקְטַנוֹת, יָדַעְנוּ הֵיכָן הִיא מִתְגוֹרֶרֶת וּמַמָשׁ כְּמוֹכֶן הַיוֹם הָלַכְתִּי עִם חֲבֵרוֹתַי לִרְאוֹת אֵיךְ נִרְאֵית הַמַלְכָּה אֲשֶׁר תְּמוּנָתָהּ מִתְנוֹסֶסֶת אֵצֶל הַצַלָם בִּרְחוֹב אֲלֶנְבִּי. לֹא הִסְתַּפַּקְנוּ בַּתַּצְלוּם – רָצִינוּ לִרְאוֹתָהּ פָּנִים אֶל פָּנִים. הָלַכְנוּ אֶל בֵּיתָהּ הַמְרֻחָק בְּפַרְבַּר הָעִיר (הַיוֹם רְחוֹב בּוּגְרָצ’ֹוֹב) וְהֵצַצְנוּ דֶרֶךְ סִדְקֵי הַגָדֵר אֶל הַגִנָה הַמְשֻׁפָּעָה בִּפְרָחִים. אֲבָל אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם. חִכִּינוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה, כְּדֵי לַחֲזוֹת בִּפְנֵי הַמַלְכָּה הַנִבְחָרָה אֲבָל אִישׁ לֹא יָצָא מִן הַבַּיִת. חִכִּינוּ לָהּ בְּחֶרְדַת־נֶפֶשׁ, כְּאִלוּ הָיָה יָפְיָהּ מַשֶׁהוּ מִסְתּוֹרִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְחֶסֶד מֻפְלָא שֶׁזָכְתָה בּוֹ מִן הַשָׁמַיִם. לְאַחַר צִפִּיָה מְמֻשֶׁכֶת בַּחֹם, בַּצָמָא וְכִמְעַט בָּרָעָב, יָצְאָה לְפֶתַע הַמַלְכָּה מִפֶּתַח הַבַּיִת וּמַזְמֵרָה בְּיָדָה וְהָלְכָה לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִים מִשִׂיחַ אֲשֶׁר הָיָה גָדֵל בְּסָמוּךְ לְכֹתֶל הַבַּיִת. קָטְפָה שׁוֹשַׁנִים וְנָשְׂאָה אוֹתָן עִמָהּ, אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת. כָּךְ רָאִינוּ מַלְכָּה רִאשׁוֹנָה בְּעֵינֵינוּ. כַּעֲבֹר שָׁנִים, בִּשְׁנוֹת לִמוּדַי בְּחוּץ־לָאָרֶץ, רָאִיתִי יוֹם אֶחָד מַלְכָּה שֶׁל מַמָשׁ יוֹשֶׁבֶת בְּמִרְכֶּבֶת מַלְכוּת. אֵינֶנִי סְבוּרָה שֶׁהִתְרַגַשְׁתִּי אֵי־פַּעַם לְמַרְאֵה מַלְכָּה, כְּשֵׁם שֶׁנִתְרָעַשְׁתִּי לְמַרְאֵה מַלְכַּת הַיֹפִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תֵּל־אָבִיב. מְשׁוֹרְרִים חִבְּרוּ לִכְבוֹדָהּ שִׁירִים וּמַלְחִינִים זִמְרוּ בְּאָזְנֶיהָ עַל הֲדַר יָפְיָהּ.

לְשֵׁמַע סִפּוּרָהּ שֶׁל אִמִי הִצְטַעַרְנוּ אַיָלָה וַאֲנִי שֶׁלֹא הִתְמַהְמַהְנוּ עוֹד קְצָת בְּפֶתַח הַחֲנוּת כְּדֵי לַחֲזוֹת בְּפָנֶיהָ שֶׁל מַלְכַּת הַיֹפִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אַחַר־כָּךְ חָשַׁבְנוּ שֶׁזֶה בְּכָל זֹאת לֹא אוֹתוֹ הַדָבָר, נָכוֹן? לֹא אוֹתָה לְכָּה וְלֹא אוֹתוֹ הַיֹפִי.

אִמָא מְסַפֶּרֶת עַל מַלְכַּת הַיֹפִי וְאַבָּא אוֹהֵב לְסַפֵּר עַל יָפְיוֹ שֶׁל נַחַל הָאַרְנוֹן.


הָאַרְנוֹן

הָאַרְנוֹן אֵינוֹ רְחוֹב וְלֹא גִנָה־צִבּוּרִית בְּתֵל־אָבִיב; אֶפְשָׁר שֶׁהֵם נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ, אֲבָל הַמְדֻבָּר הוּא בְּנַחַל שֶׁל מַמָשׁ עִם מַיִם זוֹרְמִים בֵּין חַלוּקֵי אֲבָנִים. הָאַרְנוֹן אֵינוֹ זוֹרֵם בִּגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל אֶלָא בְּעֵבֶר־הַיַרְדֵן. נַחַל חָבוּי בֵּין הָרֵי־שֵׂעִיר הָאֲדֻמִים. אַבָּא מְסַפֵּר שֶׁמַגִיעִים אֵלָיו בְּסִירָה דֶרֶךְ יָם־הַמֶלַח. בְּיַלְדוּתוֹ, רָחַץ אָבִי בְּמֵימָיו הַצוֹנְנִים וְהַזַכִּים שֶׁל הָאַרְנוֹן. אַבָּא הָיָה אָז יֶלֶד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה. כִּתָּתוֹ עָרְכָה טִיוּל בְּסִירָה עַל פְּנֵי יָם־הַמֶלַח בּוֹאֲכָה נַחַל אַרְנוֹן. שָׁם עָלוּ עַל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל הַיַרְדֵן הֵסִירוּ אֶת נַעֲלֵיהֶם וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֶּגֶד־רַחְצָה רָחַץ בְּנַחַל־אַרְנוֹן. שְׁאָר הַיְלָדִים בּוֹסְסוּ בְּרַגְלֵיהֶם בַּמַיִם וְהִתְרוֹצְצוּ עַל חַלוּקֵי הָאֲבָנִים, הַמְצוּיִים שָׁם לרֹב. הַמַיִם לֹא הָיוּ עֲמֻקִים אֲבָל צוֹנְנִים וְזַכִּים. וְהַרְרֵי מוֹאָב הִתְנַשְׂאוּ מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים, אֲדֻמִים וְלוֹהֲטִים; נִרְאֶה הָיָה כְּאִלוּ יָצְקוּ אוֹתָם מִגַ’רוֹת – כַּדֵי חֵמָר אֲדֻמִים שֶׁל הָעַרְבִיִים. מִי שֶׁפָּחַד לְהִצְטַנֵן הָלַךְ לְנַחַל סָמוּךְ שֶׁמֵימָיו חַמִים מְאֹד, אֶלָא שֶׁהוּא אֵינוֹ חָבוּי בֵּין חוֹמוֹת הָרִים אֲדֻמִים. לְהִתְרוֹצֵץ בִּנְחָלִים קָרִים וְחַמִים זֶה וַדַאי תַּעֲנוּג מֵאֵין כָּמוֹהוּ, חֲבָל שֶׁאוֹתָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת לִמְקוֹמוֹת מֵעֵבֶר לַגְבוּל. אוֹתָנוּ לָקְחוּ לַגָלִיל הַמִזְרָחִי וְרָאִינוּ אֶת הַדָן וְהַחַצְבָּנִי וְהַנִילִי וְעוֹד הֲמוֹן נְחָלִים קְטַנִים וְזוֹרְמִים. בַּטִיוּל לַגָלִיל רָאִינוּ הֲמוֹן תְּאֵנוֹת שְׁמוּטוֹת. מָלַקְנוּ אֶת עַנְפֵי הַתְּאֵנָה כְּדֵי לִקְטֹף אֶת פִּרְיָהּ אֲבָל הַפְּרִי הָיָה מְתֻלָע בְּרֻבּוֹ. בְּמֶשֶׁק הַגוֹשְׁרִים יָרַדְנוּ בְּמַדְרֵגוֹת עֵץ צָרוֹת לְנַחַל הַנִילִי. רָחַצְנוּ בְּמֵימָיו הַקָרִים וְרָדַפְנוּ אַחַר שַׁפְרִירִיוֹת אֲשֶׁר הִסְתַּתְּרוּ בְּמַטַע הַבַּנָנוֹת. יֵשׁ שָׁם צִמְחִיָה כְּמוֹ בַּג’וּנְגְל. בִּקַרְנוּ בְּמֶשֶׁק אַיָלוֹן בַּגָלִיל הַמַעֲרָבִי וְרָאִינוּ נַחַל עָטוּר עֲצֵי הַרְדוּף צִבְעוֹנִיִים. לְאַחַר שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוֹ מִפְּנֵי הַנְחָשִׁים הָרַבִּים פָּחַדְנוּ לָרֶדֶת לִשְׂפַת הַנַחַל – וְרַק הָרוֹעִים הָעַרְבִיִים יָרְדוּ בְּשַׁאֲנַנוּת עִם עֶדְרֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מַיִם.

בְּתוֹךְ וָדִי קֶרֶן שֶׁבַּגָלִיל הַמַעֲרָבִי, לְמַרְגְלוֹת הַמִבְצָר מוֹנְטְפוֹרְד, הַצַלְבָּנִי, רָאִינוּ יֹפִי חָבוּי בֵּין הָרִים טְבוּלִים בְּצִמְחִיָה יְרַקְרֶקֶת – הָרִים מִזֶה וְיָם כָּחֹל נִשְׁקָף מֵרָחוֹק. חִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ הָרִים אֲדֻמִים. הַיִתָּכֵן שֶׁאַבָּא וְאִמָא מַגְזִימִים קְצָת בְּסַפְּרָם כָּל אוֹתָן מַעֲשִׂיוֹת מִימֵי יַלְדוּתָם בָּאָרֶץ? לְמָשָׁל: הֵם מְסַפְּרִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ קְטַנִים רָאוּ אֶת בַּלְפוּר. לֹא אֶת רח' בַּלְפוּר, וְלֹא אֶת בֵּית־סֵפֶר בַּלְפוּר בְּתֵל־אָבִיב – לוֹרְד אַנְגְלִי אֲשֶׁר מָסַר הַצְהָרָה מְפֻרְסֶמֶת וְהָיָה עוֹבֵר בִּמְכוֹנִית פְּתוּחָה מִתַּחַת לְשַׁעַר עָטוּר יֶרֶק בִּרְחוֹב אֲלֶנְבִּי בְּתֵל־אָבִיב, וְיַלְדֵי בָּתֵּי־הַסֵפֶר שֶׁל אָז הָיוּ מְנַפְנְפִים לִקְרָאתוֹ בִּדְגָלִים.

שְׁמַעְתֶּם צִ’יזְבַּט? אַבָּא וְאִמָא קְטַנִים מְנַפְנְפִים בִּדְגָלִים! אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁלֹא יָכוֹל לִהְיוֹת; לְפִי דַעְתָּה בַּלְפוּר זֶה סְתָם בּוּל אוֹ לְכָל הַיוֹתֵר אַגָדָה. אַף אֶחָד כְּבָר לֹא חוֹגֵג אֶת יוֹם הַצְהָרַת־בַּלְפוּר. אֲנִי מִתְרַעֶמֶת עָלֶיהָ עַל שֶׁהִיא מַטִילָה סָפֵק בְּדִבְרֵי הוֹרַי, וְאוֹמֶרֶת לָהּ:

‘קָרָאתִי פַּעַם בְּסֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה שֶׁבַּלְפוּר, בֶּאֱמֶת, הָיָה לוֹרְד אַנְגְלִי עִם שְׂעַר שֵׂיבָה. (רָאִיתִי בַּתַּצְלוּם) וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר מָסַר אֶת “הַצְהָרַת בַּלְפוּר” לַנָשִׂיא הָרִאשׁוֹן חַיִים וַיְצְמַן. וְכָךְ קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.’

‘אַבָּא שֶׁלִי אוֹמֵר שֶׁקוֹרְאִים לָזֶה: “הַבַּיִת הַלְאֻמִי”,’ אוֹמֶרֶת אַיָלָה.

‘לֹא נָכוֹן: מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,’ אֲנִי עוֹנָה לָהּ.

אֲחוֹתִי שֶׁהֶאֱזִינָה בַּחֲצִי־אֹזֶן לַשִׂיחָה שֶׁלָנוּ הִתְעָרְבָה לְפֶתַע בַּוִכּוּחַ וְאָמְרָה: ‘מַה פִּתְאֹם! בַּלְפוּר וּוַיְצְמַן לֹא הֵקִימוּ אֶת הַמְדִינָה. הֶרְצְל וּבֶן־גוּרְיוֹן הֵקִימוּ אוֹתָהּ. וּלְמַעֲשֶׂה הַפַּלְמַ"ח הוּא אֲשֶׁר כָּבַשׁ וְשִׁחְרֵר אֶת הַמְדִינָה.’

‘אֵיפֹה!’ אוֹמֵר אָחִי הַגָדוֹל, 'אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהַפַּלְמַ“ח לְבַדוֹ שִׁחְרֵר אֶת הַמְדִינָה, לְאַחַר שֶׁבֶּן־גוּרְיוֹן הֶחְתִּים אֶת הַצַמֶרֶת הַמְדִינִית עַל מְגִלַת הָעַצְמָאוּת; הָיוּ עוֹד מַחְתָּרוֹת, מִלְבַד הַפַּלְמַ”ח, וְכֻלָם בְּיַחַד גֵרְשׁוּ אֶת הַבְּרִיטִים וְלָחֲמוּ בָּעַרְבִים. רַק לְאַחַר מִכֵּן קִבֵּל ד“ר וַיְצְמַן אֶת כֵּס הַנְשִׂיאוּת בִּרְחוֹבוֹת. וְהֶרְצְל וּבַּלְפוּר פָּעֲלוּ לִפְנֵי קוּם הַמְדִינָה.”

‘וְהַנָשִׂיא בֶּן־צְבִי?’ שׁוֹאֲלוֹת אַיָלָה וַאֲנִי בִּנְשִׁימָה אַחַת.

‘מְכַהֵן בְּיָמִים אֵלֶה,’ מַסְבִּיר אָחִי הַבְּכוֹר.

‘הַאִם גַם הֶרְצְל הָיָה נָשִׂיא?’ שׁוֹאֶלֶת אַיָלָה.

‘זֶה עִנְיָן אַחֵר,’ מַסְבִּיר אָחִי הַבְּכוֹר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, ‘הֶרְצְל הָיָה נְשִׁיא הַהִסְתַּדְרוּת הַצִיוֹנִית בַּגוֹלָה.’

‘הַהִסְתַּדְרוּת?’ מַקְשָׁה אַיָלָה, ‘הֲלֹא הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּבַיִת גָדוֹל בִּרְחוֹב אַרְלוֹזוֹרוֹב בְּתֵל־אָבִיב.’

‘אַתְּ מְעָרֶבֶת עִנְיָן בְּעִנְיָן,’ מַסְבִּיר אָחִי הַיָגֵעַ מֵרֹב שְׁאֵלוֹת. ‘הַבִּנְיָן הַגָדוֹל בִּרְחוֹב אַרְלוֹזוֹרוֹב שַׁיָךְ לְהִסְתַּדְרוּת הָעוֹבְדִים בָּאָרֶץ.’

––––––––––

לֹא לְצַיֵר אֶת בֵּית הַוַעַד הַפּוֹעֵל, הוּא גָדוֹל מִדַי.

––––––––––

קְבוּצַת הַגַאַוְתָנִיוֹת

נִמְאֲסָה לִי הַפּוֹלִיטִיקָה וּמוּטָב שֶׁאָשׁוּב לְסַפֵּר עַל הַנַעֲשֶׂה בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ. לַבָּנִים יֵשׁ קְבוּצוֹת־סְתָרִים, וְלַבָּנוֹת: לְשׁוֹן־סְתָרִים. לְכָל מִלָה מוֹסִיפִים ‘גַע’. לְמָשָׁל: ‘אֲנִיגַע הוֹלֵכְגַע לַקוֹלְנוֹגַע’. מוּבָן? אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁהַתַּכְסִיס שָׁקוּף מִדַי וְצָרִיךְ לְהַמְצִיא שְׂפַת־סְתָרִים יוֹתֵר קָשָׁה. לַבָּנִים יֵשׁ מִסְדְרֵי־אַבִּירִים: חֲבוּרוֹת שׁוֹדְדִים, כְּנֻפְיוֹת לִסְטִים, בַּלָשִׁים, מַנְהִיגִים, מַחְתֶּרֶת, לוֹחֲמִים ואִרְגוּנֵי הַנַעַ“ל (נְעָרִים־עִבְרִים־לוֹחֲמִים) הַיֶפֶ”ת (יְלָדִים־פְּעִילִים־תָּמִיד) קָרְקֶפֶ“ת (קְבוּצַת־רְמָחִים־קַנָאִים־פְּטוּרָה (מִ)תַּלְמוּד, כְּלוֹמַר פְּטוּרָה מִלִמוּדִים) קָרַ”חַת (קְבוּצַת־רַוָקִים־חֲלוּצִית־תְּמוּהָה) מִצְנֶ“פֶת (מַחֲנֶה־צוֹפִים־נֶאֱמָנִים־פּוֹעֶלֶת (בְּ) תַעֲלוּמָה) כּוּמְ”תָּה (כְּנֻפְיַת־וָתִיקִים־מְחַפֶּשֶׂת־תָּמִיד־הַשְׁרָאָה) וְהַמְלוּ“נָה (הַנֹעַר־מְבַקֵשׁ־לָלֶכֶת־וְלִפְנוֹת־נֶגְבָּה־הַמִדְבָּרָה) וְעוֹד. מִלְבַד קְבוּצוֹת־מִשְׁנֶה כְּגוֹן נֵצַ”ח (נֹעַר־צָרִיךְ־חֹפֶשׁ) חֶלֶ“ץ (חֲבֵרִים־לְמַאֲמָץ־צַנְחָנִי) כְּלוֹמַר הַמְשַׂחֲקִים בְּצַנְחָנֵי סִינַי וְדָמוֹ”נָה (דַעַת־מְעַט־וּמִשְׂחָק נֶחְמָד־הַרְבֵּה) וְעוֹד.

לִבְנוֹת הַכִּתָּה, יֵשׁ, לְעֵת עַתָּה, רַק קְבוּצָה אַחַת. וְקוֹרְאִים לָהּ בְּצֶדֶק אוֹ שֶׁלֹא בְּצֶדֶק, קְבוּצַת־הַגַאַוְתָנִיוֹת! חִפַּשְׂנוּ שֵׁם וּמָצָאנוּ מַשֶׁהוּ עָלוּב כְּמוֹ כֶּרֶ“ם (קְבוּצַת־רְעָיוֹת־מְתוּקוֹת) אֲבָל אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁקְבוּצַת כּוֹתְבִים בְּק' וְלֹא בְּכ'. אָז מָה הַחָכְמָה? וְמַה פְּתְאֹם רְעָיוֹת? יָכוֹל לִהְיוֹת בְּאוֹתָה הַצְלָחָה רְעוּתוֹת? רְעָיוֹת שֶׁל מִי? כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘הוּא וְרַעְיָתוֹ’! וְלָנוּ אֵין הוּא. וּמַה פִּתְאֹם מְתוּקוֹת? מַבְחִיל, בְּחַיַי! צָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶׁלַבָּנִים יֵשׁ שֵׁמוֹת יוֹתֵר יָפִים, מְלֵאֵי מֶרֶץ וּפְעֻלָה. עוֹלֶה בְּדַעְתִּי הַשֵׁם קַלָנִ”ית (קְבוּצַת־לְבָבוֹת־נְמַקִים־יוֹם־יוֹם־בִּבְדִידוּת) כָּתַבְתִּי עַל זֶה בְּמִכְתָּבִי אֶל יְהוּדִית. הִיא מְשִׁיבָה לֵי שֶׁלֹא לָעִנְיָן, וְאוֹמֶרֶת שֶׁקֹדֶם כֹּל כּוֹתְבִים כַּלָנִית בְּכ' וְלֹא בְּק' (קוֹף אַחֲרֵי אַיָלָה) וְשֶׁבַּמִלָה בְּדִידוּת מוֹפִיעָה הַת' בְּסוֹף הַמִלָה וְלֹא בְּרֵאשִׁיתָהּ. מַה זֶה חָשׁוּב? הָעִקָר שֶׁמוֹפִיעָה. לֹא? אָנוּ עַצְמֵנוּ אֵינֶנוּ מְכַנוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּשֵׁם הַגַאַוְתָנִיוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאֵיזֶה שֵׁם הוּא זֶה? הַאִם גַאַוְתָנִית הִיא פֶּרַח? כְּשֶהָיִינוּ קְטַנִים בְּגַן־הַיְלָדִים הָיוּ לָנוּ שְׁתֵּי קְבוּצוֹת: הַקְטַנִים קְבוּצַת־הַשׁוֹשַׁנִים וְהַגְדוֹלִים קְבוּצַת־הַדָלִיוֹת. אֲבָל כָּל אֶחָד מֵטִיחַ לְעֻמָתֵנוּ: ‘קְבוּצַת הַגַאַוְתָנִיוֹת, כָּל־כָּךְ טַרְדָנִיוֹת, כָּל אַחַת חֲמוּצָה וְכָל־כָּךְ לֹא חָרוּצָה’, שְׁמַעְתֶּם שִׁיר?

––––––––––

לְצַיֵר יְלָדוֹת שֶׁרוֹאִים לָהֶן אֶת הַתַּחְתּוֹנִית־הָעוֹמֶדֶת מִסַרַן. וּלְכָל אַחַת תִּסְרֹקֶת קוּקוּ. הֵן תַּלְמִידוֹת דֵי טוֹבוֹת, לֹא הַכִי־טוֹבוֹת אֲבָל כִּמְעַט־הַכִי־טוֹבוֹת.

––––––––––

בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ, שֶׁאוּלַי נִקְרָא לָהּ נֶחָ“מָה (נַעֲרוֹת־חֶמֶד־מְאֻשָׁרוֹת־הַרְבֵּה) הַצָעָה שֶׁל יְהוּדִית, אוֹ תִּרְצָ”ה (תַּעֲרוּכַת־רִיבוֹת־צוֹהֲלוֹת־הַרְבֵּה) הַצָעָה שֶׁל אַיָלָה. מַה פִּתְאֹם תַּעֲרוּכַת? מָה אֲנַחְנוּ תְּמוּנוֹת בְּמוּזֵיאוֹן?

‘וּמַה יִהְיֶה אִם גַם בָּנִים יִרְצוּ לְהִתְקַבֵּל בַּקְבוּצָה?’ שׁוֹאֶלֶת יַלְדָה אַחַת.

‘אָז,’ אוֹמֶרֶת אַיָלָה, 'נִצְטָרֵךְ לְשַׁנוֹת אֶת הַשֵׁם לְחַמָנִ"יָה (חֲבֵר־מַחֲנֶה־נֹעַר־יְלָדִים־הֶכְרֵחִי).

‘מַה פִּתְאֹם הֶכְרֵחִי? מַה כָּל־כָּךְ הֶכְרֵחִי? עוֹשֶׂה רשֶׁם אָיֹם! כְּאִלוּ הֶכְרֵחִי בְּהֶחְלֵט שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ חֶבְרָה מְעֹרֶבֶת מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת.’ אֲנִי אוֹמֶרֶת. חֻלְדָה מַצִיעָה שֶׁנִקְרָא לַקְבוּצָה הַמְעֹרֶבֶת בְּשֵׁם נַחְלִי“אֵלִי (נֹעַר־חַיָלִי־לוֹחֵם־יִשְׂרְאֵלִי־אַדִיר־לְעַם־יִשְׂרָאֵל) שְׁמַעְתֶּם מְגִלָה? מְצַלְצֵל כְּמוֹ נְאוּם שֶׁל הָרַמַטְכַּ”ל. כְּשֶׁיָבוֹאוּ הַבָּנִים נַחְלִיט כְּבָר אָז עַל הַשֵׁם.

בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ כָּל מִינֵי בָּנוֹת: נָאוֹת וְלֹא כָּל־כָּךְ. גַנְדְרָנִיוֹת, וְתַכְכָנִיוֹת, פַּטְפְּטָנִיוֹת, עוֹשׂוֹת־בְּרֹגֶז עַל כָּל מִדְרַךְ כַּף־רֶגֶל, מְקַפְּצוֹת תָּמִיד עַל הַחֶבֶל וְלֹא רוֹצוֹת לְסוֹבֵב אֶת הַחֶבֶל, מְאַרְגְנוֹת קְבוּצָה מִשֶׁלָהֶן וְאוֹמְרוֹת שֶׁכָּל הַשְׁאָר תִּשְׁתַּחֲוֶינָה לִפְנֵיהֶן, שְׁמַעְתֶּם? עָלַי וְעַל אַיָלָה אֵינִי מְדַבֶּרֶת. וְיֵשׁ גַם יְלָדוֹת כַּזְבָנִיוֹת הַמְסַפְּרוֹת דְבָרִים שֶׁלֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, כְּמוֹ רִנָה שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁאַבָּא שֶׁלָהּ מַרְוִיחַ מִילְיוֹן לְיוֹם. אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אִם הֵם גָרִים בַּעֲלִיַת־גַג צְנוּעָה – חֶדֶר אֶחָד קָטָן וְגַג גָדוֹל. מַה זֶה חָשׁוּב לְהַרְוִיח הַרְבֵּה? הַעִקָר לִהְיוֹת אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים. לֹא?

בְּנוֹת כִּבוּצָתֵנוּ (אֲנִי כּוֹתֶבֶת בְּכַוָנָה בְּכ' שֶׁיַתְאִים לַשֵׁם כֶּרֶ“ם אוֹ כַּלָנִ”ית) מִצְטַיְנוֹת בִּכְמִיהָה אַחַת, מְשֻׁתֶּפֶת לְכֻלָן: הָרָצוֹן הָעַז וְהַתְּשׁוּקָה לְהַשִׂיג לְעַצְמָן חֲבֵרִים קְבוּעִים מִבְּנֵי הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה לְפָחוֹת, הָעִקָר לֹא מִבְּנֵי הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ. מִכֵּיוָן שֶׁטֶרֶם נִמְצְאוּ הַמָעֳמָדִים הַמַתְאִימִים אָנוּ מִסְתַּפְּקוֹת בִּפְגִישׁוֹת בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ. אָנוּ נִפְגָשׁוֹת בְּשַׁבָּתוֹת בְּבֵיתָהּ שֶׁל זוֹ אוֹ אַחֶרֶת וּמִתְבַּדְלוֹת מִשְׁאָר בְּנוֹת הַכִּתָּה. הַכִּתָּה הֶחְלִיטָה עַל אֲסֵפַת־כִּתָּה בְּיוֹם שִׁשִׁי אַחַר־הַצָהֳרַיִם בַּכִּכָּר. נִשְׁאֶלֶת הַשְׁאֵלָה: הַאִם נָבוֹא כָּל אַחַת בִּפְנֵי־עַצְמָהּ אוֹ כֻּלָנוּ יַחַד כְּאִרְגוּן מְשֻׁתָּף, הַמֵגֵן עַל עִנְיָנָיו? עוֹד לֹא הֻחְלַט. וּבֵינָתַיִם מַטִיפָה לָנוּ הַמוֹרָה בַּתְיָה שֶׁאָסוּר לְהִתְאַסֵף לְבַד, בְּלִי הַשְׁגָחָה, בְּכִכַּר הָעִיר. הַהוֹרִים מִתְאוֹנְנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְרוֹצְצִים בְּחוּצוֹת הָעִיר, רוֹדְפִים זֶה אַחַר זֶה, מַרְעִישִׁים וּמִשְׁתַּגְעִים מִדַי. הַמוֹרָה מְיָעֶצֶת שֶׁנְבַטֵל אֶת פְּגִישׁוֹת הַכִּתָּה. חֻלְדָה אוֹמֶרֶת: 'מָה עִסְקָהּ שֶׁל הַמוֹרָה מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אַחַר־הַצָהֳרַיִם? הִיא מוֹרָה שֶׁלָנוּ בַּבֹּקֶר, לֹא אַחַר־הַצָהֳרַיִם. מַה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מִחוּץ לִשְׁעוֹת הַלִמוּדִים, זֶה כְּבַר עִנְיָן שֶׁלָנוּ וְשֶׁל הַהוֹרִים.

‘הַהוֹרִים,’ אוֹמֶרֶת אַיָלָה, ‘רוֹצִים שֶׁנֵלֵךְ בְּיוֹם שִׁשִׁי אַחַר־הַצָהֳרַיִם לְבֵית־גִבּוֹרִי לִשְׁמֹעַ חִידוֹנִים וְזִמְרָה־בְּצִבּוּר. אֲבָל לָנוּ נִמְאַס וְלֹא רוֹצִים. רוֹצִים לִרְקֹד בַּכִּכָּר.’

מַה תִּהְיֶה עֶמְדַת הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ טֶרֶם הֻחְלַט. בֵּינָתַיִם מִתְנַגְדִים כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה לְתָכְנִיוֹת הַהוֹרִים בְּיַחַס לְיוֹם שִׁשִׁי אַחַר־הַצָהֳרַיִם וְצוֹעֲקִים: ‘יֵשׁ לָנוּ אֲסֵפַת כִּתָּה.’


אֲנַחְנוּ נוֹקְטוֹת עֶמְדָה קְבוּצָתִית נִבְדֶלֶת

––––––––––

לְצַיֵר קְבוּצַת בּנוֹת מִתְבַּדֶלֶת וּמִסָבִיב נִצָבִים כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה וּמוֹצִיאִים לָשׁוֹן אֲרֻכָּה.

––––––––––

בְּכָל יוֹם ג' בַּבֹקֶר, בְּשָׁעָה הַשְׁנִיָה, יֵשׁ לָנוּ שִׁעוּר־הִתְעַמְלוּת עִם הַמוֹרֶה הֶחָדָשׁ. בְּאוֹתָה שָׁעָה עַצְמָהּ מַזְמִינָה הַמוֹרָה בַּתְיָה אֶת הַהוֹרִים לְהִתְיָעֲצוּת. כְּשֶאֲנַחְנוּ מִסְתַּדְרִים לְשִׁעוּר הִתְעַמְלוּת – בְּחֻלְצוֹת צְהֻבּוֹת, מִכְנָסַיִם כְּחֻלִים וְנַעֲלֵי הִתְעַמְלוּת – נִרְאִים הַהוֹרִים רָצִים, לְבֵית־הַסֵפֶר. הֵם בָּאִים, לְדַבֵּר עִם הַמְחַנֶכֶת שֶׁלָנוּ בַּתְיָה, לַמְרוֹת שֵׁיֵשׁ סְעֲרַת חוֹל כָּמוֹהָ לֹא נִרְאֲתָה מִזֶה שָׁנִים. (בָּרַדְיוֹ הוֹדִיעוּ שֶׁהַכְּבִישִׁים בַּנֶגֶב נִסְגְרוּ לִתְנוּעָה) וְעַל מַה יֵשׁ לָהֶם לְדַבֵּר כְּשֶׁבַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֶלֶת סוּפַת־חוֹל? הַהוֹרִים מִתְאוֹנְנִים שֶׁיֵשׁ יְלָדִים שֶׁעֲדַיִן מוֹצְצִים אֶצְבַּע. גַם כֵּן עִנְיָן!


פַּרְצוּפִים חֲדָשִׁים

מְאֹרָע רַב חֲשִׁיבוּת אֵרַע בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ, הַנִקְרֵאת לְעֵת עַתָּה כַּלָנִ“ית. אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא נִקְרֵאת לְעֵת עַתָּה דָלִ”יָה (דֶרֶךְ – לָנוּ? יִשְׁמֹר־הַשֵׁם!) שְׁמַעְתֶּם דָתִיוֹת שֶׁכָּאֵלֶה, אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ מַמְלַכְתִּי־דָתִי? אָז מַה קָרָה? הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ קִבְּלָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, כְּלוֹמַר: נוֹסְפוּ פַּרְצוּפִים חֲדָשִׁים מִן הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. יְשׁוּעָה גְדוֹלָה. אַיָלָה מַצִיעָה שֶׁלִכְבוֹד הַמְאֹרָע נְשַׁנֶה אֶת שֵׁם קְבוּצָה לִפְד“וּת (פֹּה־דָרַךְ־כּוֹכָב חָדָשׁ־וְטָהוֹר) שְׁמַעְתֶּם? אֵיךְ דָחֲסָה אֶת כָּל הַמִלִים הָאֵלֶה בִּפְדוּת? וַהֲלֹא זֶה פַדכח”וט! אַיָלָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת עֲדִיפָה עַל הַדִיוּק. וְהַיְשׁוּעָה? הַיְשׁוּעָה בָּאָה מִמִשְׂרַד הַחִנוּךְ מִמַחְלֶקֶת הַחִנוּךְ הַנִכְבָּדָה אֲשֶׁר הֶחְלִיטָה לְהַעֲבִיר קְבוּצַת בָּנִים מִבֵּית־סֵפֶר הַמְרֻחָק מִמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם אֶל בֵּית־הַסֵפֶר הַקָרוֹב לִמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם. הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים הִגִיעוּ מִבָּתֵּי־סֵפֶר שׁוֹנִים וְהִצְטָרְפוּ אֶל הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. מֵאַחַר וְהֵם זָרִים, בַּיְשָׁנִים וּנְבוֹכִים הִסְכִּימוּ מִיָד לְהִצְטָרֵף אֶל הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ, לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מִכִּתָּה נְמוּכָה.

מִיָד קָבְעָה לָנוּ קְבוּצַת הַגַאֲוְתָנִיוֹת שֶׁלָנוּ, הֲלֹא הִיא: כַּלָנִ“ית, כֶּרֶ”ם, דָלִ“יָה וְרַקֶ”פֶת (רַעְיוֹן־קְבוּצַת־פַּטְפְּטָנִיוֹת־תָּמִיד, לְפִי הַצָעָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חֻלְדָה. מֻצְלָח, לֹא? לְפָחוֹת עִנְיַן הַק' מִסְתַּדֵר סוֹף סוֹף) מַטָרָה: לְהַקְסִים אֶת הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים מֵהַכִּתָּה הַעֶלְיוֹנָה. פָּרָשַׁת קְסָמִים קְסוּמָה זוֹ, עַל כָּל נַפְתּוּלֶיהָ, תְּלָאוֹתֶיהָ, סִבְלוֹתֶיהָ, וּמְצוּקוֹתֶיהָ, תְּתֹאַר בַּפֶּרֶק הַבָּא, הַמְסַפֵּר עַל טִיוּל בָּרֶגֶל אֶל גִבְעַת־הָאַהֲבה בְּנֵס־צִיוֹנָה.


גִבְעַת־הָאַהֲבָה

לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב גִבְעַת־סְתָם, בְּלִי אַהֲבָה. אֲבָל מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? הַגִבְעָה בְּאֱמֶת נִקְרֵאת כָּךְ. זוֹ גִבְעָה יָפָה וּשְׁטוּחָה הַמְרֻצֶפֶת בְּמֶלֶט, וְסַפְסָלִים פְּזוּרִים מִשְׁנֵי עֲבָרֶיהָ. כְּשֶׁהָלַכְנוּ לַגִבְעָה הִתְעוֹרְרוּ בְּעָיוֹת: לָמָה קוֹרְאִים לַגִבְעָה הַזֹאת דַוְקָא גִבְעַת־הָאַהֲבָה?

––––––––––

לְצַיֵר בָּנִים חַדָשִׁים בֵּינֵיהֶם דָנִי שֶׁהוּא יֶלֶד יָפֶה לְכָל הַדֵעוֹת וְגָבוֹהַּ וְהֵם בַּיְשָׁנִים וּנְבוֹכִים מְאֹד.

––––––––––

הַאִם כָּל מִי שֶׁעוֹלֶה בְּמַדְרֵגוֹת אֶל הַגִבְעָה מִתְאַהֵב? בְּמִי? הַאִם עָלָיו לַעֲלוֹת לְשָׁם עִם מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְאַהֵב בּוֹ? לֹא מוּבַן. וְאִם אֲנִי וְאַיָלָה עוֹלוֹת לְשָׁם שְׁתֵּינוּ לְבַד, אָז מִי מִתְאַהֶבֶת בְּמִי? מִתְאַהֲבִים בַּנֶעְלָם? לוֹגְמִים שִׁקוּי־שֶׁל־אַהֲבָה? מִי מִתְאַהֶבֶת בְּמִי? הַגִבְעָה בַּשָׁמַיִם? הַסַפְסָל בֶּעָנָן? הָרָקִיעַ בְּבַת־אָדָם קְטַנָה וּבוֹדְדָה כָּמוֹנִי, אוֹ כְּמוֹ אַיָלָה? אַנְ’לֹא מְבִינָה כְּלוּם. וְגַם אַיָלָה לֹא מְבִינָה. כָּל הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ מְבֻלְבֶּלֶת.

אוּלַי הִדְבִּיקוּ אֵיזוֹ אַגָדָה לַגִבְעָה כְּמוֹ לִמְעָרַת־הַנִקְרָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, אוֹ לִמְעָרוֹת הַר־טוּב? בְּאֵלֶה הָאַחֲרוֹנוֹת לֹּא הָיִינוּ אֲבָל שָׁמַעְנוּ. אַבָּא שֶׁלִי וְאִמָא שֶׁלִי הָיוּ. הֵם רָאוּ סְטָלַקְטִיטִים וּסְטָלַגְמִיטִים וְשָׁמְעוּ אַגָדָה עַרְבִית. אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם מִסְתַּתֶּרֶת אֵיזוֹ אַגָדָה מֵאֲחוֹרֵי גִבְעַת־הָאַהֲבָה. גִבְעַת־הָאַהֲבָה, וַחֲסַל! אֲבָל אֶפְשָׁר לְהַמְצִיא מַשֶׁהוּ…

הַפֶּרֶק הַבָּא מִתְחַלֵק בְּלֵית בְּרֵרָה לְשְׁנַיִם: א. דַג־מָלוּחַ ב. שְׁבִיתָה. שֵׁמוֹת לֹא רוֹמַנְטִיִים אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת כָּזוֹ הִיא הַמְצִיאוּת שֶׁלָנוּ.


א. דָג־מָלוּחַ

הַמוֹרֶה שֶׁלָנוּ הֶחָדָשׁ לְהִתְעַמְלוּת י. לְבָנוֹנִי, לְשֶׁעָבַר יוֹחָנָן לֶבֶרְטוֹב (יָכוֹל הָיָה לְכַנוֹת אֶת עַצְמוֹ לֵב־טוֹב? אַיָלָה אוֹמֶרֶת: בְּלִי עֵצוֹת!) הוּא צָעִיר וְדֵי נָאֶה לְמַרְאֶה. חֵן פָּנָיו בּוֹלֵט מִדַי לְטַעְמִי. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁגֶבֶר אֵינֶנוּ חַיָב לִהְיוֹת יָפֶה כְּמוֹ מַרְלוֹן בְּרַנְדוֹ. לֹא. לֹא? לְפִי דַעַת כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה וּקְבוּצַת תָּמָ"ר שֶׁלָנוּ (כְּבָר יֵשׁ לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ בְּלִי תִּקוּנִים וּבְלִי שִׁנוּיִים: תַּלְמִידוֹת־מִכִּתָּה־רְצוּיָה). רְצוּיָה לְמִי? רְצוּיָה לַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה לַבָּנִים בִּלְבַד, (אֲבָל זֶה עֲדַיִן סוֹד גָדוֹל) הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי צָעִיר מִדַי, (זֶה עַתָּה סִיֵם אֶת שֵׁרוּתוֹ הַצְבָאִי) וְנָאֶה מִדַי בִּשְׁבִיל לְלַמֵד גַם חֶשְׁבּוֹן. הַמוֹרָה בַּתְיָה הֶחְלִיטָה שֶׁהוּא יְלַמֵד אוֹתָנוּ חֶשְׁבּוֹן וְלֹא הִתְעַמְלוּת. חֻצְפָּה, לֹא? לְדַעְתִּי הוּא לֹא נוֹלַד בִּשְׁבִיל לְלַמֵד חֶשְׁבּוֹן; וּבִכְלָל לֹא מַתְאִים בִּשְׁבִיל שְׁאֵלוֹת, נִפְתָּלוֹת וּסְמוּיוֹת, שְׁאֵין לָהֶן כָּל פִּתְרוֹן. הָיִיתִי מַעְדִיפָה שֶׁהַמוֹרָה בַּתְיָה תַּנִיחַ לִלְבָנוֹנִי לְלַמֵד אוֹתָנוּ צִיוּר אוֹ עִבְרִית. זֶה יִהְיֶה נֶחְמָד לִכְתֹּב בִּשְׁבִילוֹ חִבּוּרִים עַל אָבִיב בָּאָרֶץ; מַשֶׁהוּ כְּמוֹ: ‘הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְהַשִׁטָה פּוֹרַחַת’, אוֹ ‘נוּחִי רוּחַ וְחִלְמִי חֲלוֹם’ וְכוּ' אֲבָל לָקַחַת מוֹרֶה שֶׁיָכוֹל לִהְיוֹת ‘טַרְזָן’ בִּשְׁבִיל שִׁעוּר חֶשְׁבּוֹן!? סְתָם בִּזְבּוּז! אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁכְּדַאי לִשְׁלֹחַ אֶת לְבָנוֹנִי לְאֻלְפָּנֵי הַהַסְרָטָה בְּהֶרְצְלִיָה בִּשְׁבִיל סִרְטֵי פִּרְסֹמֶת, אוֹ לְהַמְלִיץ עַל בְּחִירָתוֹ לְ’מַר־יִשְׂרָאֵל'. לְבַזְבֵּז פַּרְצוּף שֶׁל שַׂחֲקַן קוֹלְנוֹע עַל שִׁעוּר חֶשְׁבּוֹן? בִּזְבּוּז סְתָמִי שֶׁל רְכוּשׁ הַמְדִינָה!

מִיד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְלַמֵד אוֹתָנוּ הֵחֵלָה שְׁאֵלָה תְּמוּהָה וְגוֹרָלִית לְנַקֵר: ‘אֶת מִי, מִבֵּין הַבָּנוֹת, הוּא יְפַנֵק?’ (זוֹכְרִים אֶת הַמִקְרֶה שֶׁל בַּר־נֶגְבָּה וּשְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה!) וְהַתְּשׁוּבָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. אֶלָא שְׁאֵינִי רוֹצָה לְהַעֲלוֹת עַל דַל שְׂפָתַי אֶת שְׁמָהּ שֶֹל אוֹתָה בַּת תַּפְנוּקִים מְאֻשֶׁרֶת. שְׂפָתַי יְבֵשׁוֹת מֵרֹב זַעַם. לַחְשֹׁב דָבָר שֶׁכָּזֶה עַל חֲבֶרְתִּי, הַנֶאֱמָנָה לִי מִכֹּל, אַיָלָה! כְּאִלוּ גִדַלְתִּי צִפְעוֹנִי בְּחֵיקִי! (אַיָלָה תַּלְמִידָה טוֹבָה בְּחֶשְׁבּוֹן וּמִצְטַיֶנֶת בְּדִקְלוּמִים).

זֶה גָרַם לְכךְ שֶׁמִיָד נִקְבְּעָה, עַל־יְדֵי בְּנוֹת הַכִּתָּה בִּכְלָל וּקְבוּצַת ‘תָּמָר’ בִּפְרָט, עֶמְדָה קְבוּעָה וְיַצִיבָה נֶגֶד לְבָנוֹנִי. אַיָלָה אֵינָה יוֹדַעַת בְּאֵיזֶה צַד שֶׁל הַמִתְרָס עָלֶיהָ לַעֲמֹד. מַצָבָהּ עָדִין בְּמִקְצָת. דִינָה, גַם הִיא, מְהַסֶסֶת. יֵשׁ לָה סִימָנִים בְּרוּרִים לְכָךְ שֶׁהַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי עָתִיד לִזְנֹחַ בְּקָרוֹב אֶת אַיָלָה לְטוֹבָתָהּ. (דִינָה תַּלְמִידָה טוֹבָה בְּחֶשְׁבּוֹן.) לִי אֵין סִכּוּיִים כָּאֵלֶה וַאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַלוֹחֲמוֹת נֶגְדוֹ. לְאַיָלָה אָמַרְתִּי: 'לִי אוֹ לְצָרַי? תִּבְחֲרִי! אֵינֵךְ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֱמוּנִים לִשְׁנֵי הַצְדָדִים. וְזֶה גַם מַה שֶׁאוֹמֵר אָחִי עַל הַקָהָל בְּתַחֲרוּת כַּדוּרֶגֶל: אָדָם חַיָב לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ עֶמְדָה בְּרוּרָה בְּעַד קְבוּצָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת; אֲבָל לֹא לְהִצְטָרֵף בְּאַהֲדָה יְתֵרָה אֶל הַקְבוּצָה הַמְנַצַחַת בַּסוֹף.

––––––––––

לְצַיֵר בָּנוֹת זוֹעֲמוֹת עוֹמְדוֹת מֵעֵבֶר לְמִתְרָס שֶׁל סְפָרִים, וְיוֹרְקוֹת צְפַרְדְעִים אֲדֻמוֹת. (סֵמֶל לִקְשָׁיִים בְּחֶשְׁבּוֹן.)

––––––––––

הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי מַחְלִיף אֶת בַּת־תַפְנוּקָיו מִדֵי שָׁבוּעַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְלִיט. (אֶת אַיָלָה זָנַח וְהִיא הִצְטָרְפָה אֵלֵינוּ) וְכָל בְּנוֹת־תַּפְנוּקָיו מִן הַנָאוֹת וְהַגַנְדְרָנִיוֹת שֶׁבַּכִּתָּה. לַמְרוֹת שֶׁהוּא קְצָת חַלַשׁ־אֹפִי אֵינוֹ טִפֵּשׁ, וּמָצָא דֶרֶךְ לְמוֹטֵט אֶת הַחֲזִית הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל הַחַלָשׁוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן וּלְהַשְׁלִים עִם הַכִּתָּה. מֶה עָשָׂה? לִפְנֵי חֻפְשַׁת הַפֶּסַח אָמַר לָנוּ: ‘מַה דַעְתְּכֶם שֶׁנַעֲרֹךְ טִיוּל בָּרֶגֶל לְנֵס־צִיוֹנָה, בְּחֹל־הַמוֹעֵד?’

––––––––––

לְצַיֵר מוֹרֶה צָעִיר, יָפֶה וְתָמִיר. (דוֹמֶה לַשַׂחֲקן אֵרוֹס פְלִין.) בָּרֶקַע: אַיָלָה הַמִתְלַבֶּטֶת. וּמִן הַצַד: אֶת הָרֶגֶל שֶׁלִי הַמְנַסָה לִמְעֹךְ שֶׁרֶץ מָאוּס וְעָלָיו הַמִלָה ‘חֶשְׁבּוֹן’.

––––––––––

‘לְנֵס־צִיוֹנָה? בָּרֶגֶל?’ הִתְפַּלְאָה הַכִּתָּה.

‘מָה הַתִּמָהוֹן הַזֶה?’ שׁוֹאֵל הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי, ‘אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁהִצַעְתִּי לָכֶם לָלֶכֶת בָּרֶגֶל לְאֵילַת! כְּשֶׁהָיִיתִי בַּצָבָא הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל מִטְבֶרְיָה לִכְפַר־יְרֹחָם. וּמִלְבַד זֹאת יֵשׁ לִי אָח בְּנֵס־צִיוֹנָה.’

‘כְּבָר מַתְחִיל לְצַ’זְבֵּת!’ לוֹחֶשֶׁת לִי אַיָלָה.

‘וְנַנִיחַ שֶׁיֵשׁ לוֹ אָחוֹת בְּנֵס־צִיוֹנָה?’ לוֹחֶשֶת חֻלְדָה, ‘מַה לָנוּ וְלִקְשָׁרָיו הַמִשְׁפַּחְתִּיִים? אוּלַי יֵשׁ לוֹ שָׁם כַּלָה אוֹ אֲרוּסָה?’

‘זֶה עוֹד חָסֵר לָנוּ!’ אוֹמֶרֶת אַיָלָה בְּבֶהָלָה, וְאַחַר מוֹסִיפָה בְּצַעַר, ‘וּמָה אִם אִמָא שֶׁלִי לֹא תַּרְשֶׁה לִי…’

‘אִם לְדַבֵּר עַל אִמָהוֹת…’ אוֹמֶרֶת אֲנִי, ‘אִמָא שֶׁלִי עוֹד זוֹכֶרֶת אֵיךְ שֶׁלֹא הִרְשׁוּ לָהּ לְבַקֵר בְּמִסְגַד־עוֹמַר, בָּעִיר הָעַתִּיקָה בִּירוּשָלַיִם. לְאַחַר הַמִלְחָמָה נִשְׁאַר הַמִסְגָד בְּשֶׁטַח יַרְדֵן וְכָךּ לֹא רָאֲתָה אֶת הַמִסְגָד הַמְפֻרְסָם עַד הַיוֹם.’

‘אֲבָל אֵין זֶה טִיוּל לְיַרְדֵן וְלֹא לַסְפָר,’ טוֹעֶנֶת אַיָלָה.

‘בֶּאֱמֶת! כְּאִלוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת!’

עַד מְהֵרָה הִתְבַּהֲרוּ הָעִנְיָנִים מֵעַצְמָם. כִּי הַמוֹרֶה הוֹסִיף וְאָמַר: ‘אֶפְשָׁר לְצָרֵף אֵלֵינוּ אֶת הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. יִהְיֶה יוֹתֵר שָׂמֵחַ. בִּתְנַאי כַּמוּבָן, שֶׁמוֹרָתָם תַּסְכִּים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּטִיוּל שֶׁלָנוּ.’

וְכָךְ יָצָא הַמַרְצֵע מִתּוֹךְ הַשַֹק! זֶה הוּא זֶה! כָּאן קָבוּר הַכֶּלֶב, כְּלוֹמַר הַמוֹרָה הַיָפָה וְהַחֲמוּדָה שֶׁל הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה, בָּהּ נִמְצָאִים הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר הָעָבְרוּ אֵלֵינוּ מִבָּתֵּי־סֵפֶר אֲחֵרִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכָּל הָעוֹלָם מָלֵא אַהֲבָה וְהִתְאַהֲבוּת.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת מְחַנֶכֶת הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה, הַמוֹרָה תִּרְצָה: זְקוּפָה, נָאָה, שְׁחַרְחֹרֶת, חִנָנִית וְזִיוָנִית – דְמוּת שֶׁכֻּלָהּ נוֹי, הַלְבוּשָׁה בְּטוּב־טַעַם. (מֻכְרָחִים לְהוֹדוֹת!)

––––––––––

מוּבַן שֶׁהַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי הִתְכַּוֵן, לְשַׁתֵּף אֶת הַמוֹרָה תִּרְצָה בַּטִיוּל, לְטוֹבָתוֹ. אֲבָל בֵּינָתַיִם עָשָׂה לָנוּ טוֹבָה גְדוֹלָה. אִם יַרְשׁוּ לָנוּ, בַּבַּיִת, נֵצֵא לְטִיוּל גָדוֹל בָּרֶגֶל בְּחֶבְרַת הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים מִן הַכִּתָּה הַעֶלְיוֹנָה. רַעְיוֹן גְאוֹנִי! מֵאַיִן לְלֶבֶּן (כָּךְ מְכֻנֶה הַמוֹרֶה לְהִתְעַמְלוּת וּלְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁלֹא בְּפָנָיו.) רַעְיוֹן מֻפְלָא שֶׁכָּזֶה? יְחִי לֶבֶּן!

כְּשֶׁאֲנוּ אוֹמְרִים: ‘לֶבֶּן’ מִיָד מוֹסִיפוֹת שְׁאָר הַבָּנוֹת בְּמַקְהֵלָה: ‘… עִם תּוּת־שָׂדֶה’. זֶה הוּא כִּנוּיָהּ שֶׁל הַמוֹרָה הַזִיוָנִית תִּרְצָה הַנִרְאֵית כְּמוֹ תּוּת־שָׂדֶה סָמוּק וְרַעֲנָן לְהַפְלִיא. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיוֹם הֻמְצָא הַשִׁיר הַנוֹדָע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְאַחַר מִכֵּן הִמְנוֹן הַטִיוּל: ‘לֶבֶּן עִם תּוּת־שָׂדֶה’. הִמְנוֹן נֶהְדָר שֶׁגַרְעִינוֹ מְצִיאוּתִי וְתַכְלִיתִי מְאֹד וְכָל הַשְׁאָר נֹפֶךְ שֶׁל פִּיוּט…

––––––––––

לְצַיֵר: לֶבֶּן שֶׁהִסְמִיק מִתּוּת־שָׂדֶה. מִתּוֹך הַלֶבֶּן מִשְׁתַּקֵף מַרְאֵהוּ שֶׁל הַמוֹרֶה י. לְבָנוֹנִי וּלְתּוּת־הַשָׂדֶה מַרְאֶה שֶׁל עַשְׁתֹּרֶת־תִּרְצָה, נִצֶבֶת עַל כִּכַּר־דֶשֶׁא.

––––––––––

אַף פַּעַם בְּחַיַי לֹא הָלַכְתִּי בָּרֶגֶל יוֹתֵר רָחוֹק מֵאֲשֶׁר: בַּת־יָם, חוֹלוֹן, מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל, הַיַרְקוֹן, רָמַת־אָבִיב, תֵּל־בָּרוּךְ, שֶׁבַע הַטְחָנוֹת, רָמַת־גַן וְאוּלַי גִבְעָתַיִם. לְכָל הַיוֹתֵר הִגַעְנוּ בָּרֶגֶל אֶל הַחֻרְשָׁה בְּגִבְעַת בְּנֵי־בְּרַק. וּפִתְאֹם, בְּחֻפְשַׁת־הַפֶּסַח קָמִים וְהוֹלְכִים בָּרֶגֶל עִם לֶבֶּן וְתּוּת־שָׂדֶה הַיָפָה אֶל גִבְעַת־הָאַהֲבָה בְּנֵס־צִיוֹנָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה כֵּיף גָדוֹל מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הוּא מְסֻרְבָּל בְּתַרְמִיל־גַב מָלֵא וְגָדוּשׁ, וְהִיא נוֹשֵׂאת עַל יְרֵכָה תַּרְמִיל קָטָן לְ’עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה'.

בְּעִבְרִית צַחָה אֶפְשָׁר לְהַגִיד בְּלִי הִסוּס: ‘תּוֹר הָאָבִיב הִגִיעַ’. אָחִי אוֹמֵר שֶׁתּוֹר זֶה בִּכְלָל לֹא תְּקוּפָה אֶלָא זָכָר שֶׁל הַיוֹנָה כְּלוֹמַר: הַיוֹן. זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת מִנְהָגֵנוּ לְהַכְרִיז: ‘אֲנִי הַיוֹן, לְכוּ כֻּלְכֶם אַחֲרַי, אֲנִי המוֹבִילָה!’ (רְאֵה ‘גִילְגִי’).

מִשֶׁיָצָאנוּ לִכְבִיש יְרוּשָׁלַיִם, מִיָד פָּתַחְנוּ בְּזֶמֶר: ‘יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶלַע’ וְהִתְפּוֹצַצְנוּ מִצְחוֹק בִּגְלַל שֶׁפַע הָרְמָזִים וְהָרְמָזוֹת! לְאַחַר מִכֵּן שַׁרְנוּ אֶת: ‘וְדָוִד יְפֵה עֵינַיִם הוּא רוֹעֶה בַּשׁוֹשַׁנִים’ אַךְ זוֹ מַנְגִינָה יְדוּעָה וּרְמָזֶיהָ בְּרוּרִים. וְשׁוּב פְּצָצִים שֶׁל צְחוֹק. כִּי אֶצְלֵנוּ הַכֹּל מְרֻמָז וּמַרְמִיז וּמִתְרַמֵז־רִמזוּזִים בְּלִי סוֹף. מִי שֶׁלֹא מֵבִין לֹא צָרִיךְ. לֹא שַׁרְנוּ אֶת כָּל הַשִׁירִים הַמֻכָּרִים, אֲבָל שִׁיר אֶחָד שַׁרְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד. נַחֲשׁוּ אֵיזֶה?

לִפְעָמִים הָיָה מִישֶׁהוּ מְהַיְלָדִים מִתְרַחֵק מֵהַחֲבוּרָה עַל מְנָת לְהִתְבּוֹדֵד בְּחֵיק הַטֶבַע. וְכָךְ קָרָה שֶׁמִדֵי פַּעַם, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים רֶמֶז לַהִמְנוֹן הַמְפֹאָר עוֹלֶה מִמֶרְחָק. וּמִיָד עוֹנִים לַהֵד בְּצָהֳלָה פְּרוּעָה כָּל־כָּךְ, שֶׁאֲפִלוּ הַצִפֳּרִים בְּקִנֵיהֶן הָיוּ מִזְדַעְזְעוֹת וּמְדַמוֹת לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת־צִפּוֹר טֶרֶף. כֻּלָם מַכִּירִים אֶת מִלוֹת הַהִמְנוֹן בְּעַל־פֶּה, וַאֲפִלוּ הַמַנְגִינָה בִּלְבַד גוֹרֶמֶת לְנֶפֶץ שֶׁל צִחוּקִים. אֵיזוֹ מַנְגִינָה? אֶת הַמַנְגִינָה שָׁאַלְנוּ, לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, מֵהַשִׁיר: אֶרֶץ זָבַת חָלָב, חָלָב וּדְבַש', מִי לֹא מַכִּיר?

אֵין לִי מֻשָׂג שֶׂל מִי הָיָה הָרַעְיוֹן לְהָבִיא דָג־מָלוּחַ שָׁלֵם וּבִלְתִּי פָּרוּס לַטִיוּל. אוּלַי רָמִי מֵהַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה! הֲרֵי הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת דַיָג. וְאוּלַי חַנָה, הַמְחַבֶּבֶת כָּל מַאֲכָל מָלוּחַ וְחָרִיף? אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵע מִי הֵבִיא אֶת אוֹתוֹ דָג־מָלוּחַ נוֹרָא, הַמַצְמִיא, מְשַׁמֵן אֶת הַיָדַיִם, וְרֵיחוֹ נוֹדֵף לְמֵרָחוֹק. דָבָר אֶחָד יָדוּעַ: סָמוּךְ מְאֹד לְנֵס־צִיוֹנָה, עַל־יַד הַכְּבִישׁ וְלֹא רָחוֹק מִן הַמִסְגָד, עָשִׂינוּ הַפְסָקַת מְנוּחָה וְחִכִּינוּ לַמְפַגְרִים בַהֲלִיכָה. לְפֶתַע, בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית, הוֹפִיעַ דָג־מָלוּחַ; פָּרַסְנוּ אוֹתוֹ לִפְרוּסוֹת גַסוֹת בְּיָדַיִם, כַּמוּבָן. (מַזְלֵגוֹת וְסַכִּינִים לֹא הָיוּ) וּפְרוּסוֹת הַדָג עָבְרוּ מִיָד לְיָד, עַד שֶׁמִכָּל הַיָדַיִם הַדְבִיקוֹת עָלָה אוֹתוֹ רֵיחַ נוֹרָא. הָרֵיחַ לֹא הִתְאִים, בְּשׁוּם־פָּנִים, לְרֵיחוֹת הָאָבִיב הַבְּשׂוּמִים וּלְרֵיחַ הַפַּרְדֵסִים; וְעָמַד בִּסְתִירָה מֻחְלֶטֶת עִם גִבְעַת־הָאַהֲבָה הַסְמוּכָה.

אַיָלָה מַסְכִּימָה אִתִּי שֶׁמִי שֶׁהֵבִיא אֶת הַדָג־מָלוּחַ לַטִיוּל חִבֵּל בַּמַאֲמָץ שֶׁל קְבוּצַת תָּמָ"ר, אֲפִלוּ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר ‘הֻכְתַּר’ הַמַאֲמָץ בְּהַצְלָחָה.

אֵין הַרְבֵּה מַה לְסַפֵּר: הָיְתָה זוֹ טָעוּת גוֹרָלִית, וְהָרֵיחַ הַמָלוּח עָשָׂה אֶת שֶׁלוֹ. כָּל הַיָדַיִם הֶעֱלוּ צַחֲנָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹשִׁיט יָד אוֹ לִלְחֹץ יָד. לַמְרוֹת, שֶׁכֻּלָם הָיוּ שֻׁתָּפִים לַסְעֻדָה, הֲרֵי שֶׁאֵין דוֹמֶה רֵיחַ רַע כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מִמְךָ לְאוֹתוֹ רֵיחַ עַצְמוֹ הָעוֹלֶה מֵחֲבֵרְךָ. אֲפִלוּ שֶׁזֶה דָנִי.

––––––––––

לְצַיֵר יְדֵי־דָג־מָלוּחַ: כָּל אֶצְבַּע הִיא דָג־מָלוּחַ קָטָן, אוֹ כַּף יָד הַמִסְתַּיֶמֶת בְּדָג־מָלוּחַ. הָרֵיחַ מוֹנֵעַ הֶכֵּרוּת וּמַרְחִיק חֲבֵרִים.

––––––––––


ב. הַשְׁבִיתָה

פָּרָשַׁת דָג־מָלוּחַ נִסְתַּיְמָה בְּכִי־טוֹב, מִשֶׁנִמְצָא, סוֹף סוֹף, בֶּרֶז מַיִם בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת. שִׁפְשַׁפְנוּ יָדַיִם בְּחוֹל וּבְעָלִים יְרֻקִים וְרֵיחָנִיִים. מִשֶׁנִסְחַט מִיץ הֶעָלִים הִתְקַבְּלָה מִין תַּעֲרֹבֶת דָגִית־יְרֻקָה וּמְשֻׁנָה, עָלֶיהָ מוּטָב שֶׁלֹא לְהַרְחִיב אֶת הַדִבּוּר.

בְּמַצָב שֶׁל הֶכֵּרוּת־לְמֶחֱצָה עִם הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים הִגַעְנוּ אֶל חֲצַר בֵּית־הַסֵפֶר הַמְקוֹמִי וְהִכְרַזְנוּ: ‘כָּאן לָנִים הַלַיְלָה! מִי שְׁאֵינוֹ מַסְכִּים, לֹא צָרִיךְ!’

אֲבָל לַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי הָיְתָה תָּכְנִית מִשֶׁלוֹ: ‘מַה פִּתְאֹם כָּאן? עַל הַרִצְפָּה הַצוֹנֶנֶת? הַלְשֵׁם כָּךְ הִפְקִידוּ אֶתְכֶם הַהוֹרִים בְּיָדִי? אֲנִי מְחַלֵק אֶתְכֶם לְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים וּכְבָר הוֹדַעְתִּי עַל כָּךְ מְרֹאשׁ לְהַנְהָלַת בֵּית־הַסֵפֶר הַמְקוֹמִי.’

‘אֵיזוֹ כְּפִיָה! שְׁמַעְתֶּם? אָנוּ תַּלְמִידִים חָפְשִׁים בִּמְדִינָה רִבּוֹנִית וְעַצְמָאִית נֵלֵךְ לַמָקוֹם שֶׁנֵלֵךְ לַמְרוֹת רְצוֹנֵנוּ? מַכְרִיזִים שְׁבִיתָה! אוֹ אַכְסַנְיַת־נֹעַר אוֹ שְׁבִיתָה?’

‘שְׁבִיתָה פְּרָאִית!’ צוֹרְחִים כֻּלָם.

‘שְׁבִיתָה פְּרוּעָה!’ רוֹטֵן הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי, בְּעוֹד הַמוֹרָה תִּרְצָה שׁוֹתֶקֶת.

הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי עָמַד אוֹבֵד עֵצוֹת (לַמְרוֹת עֲבָרוֹ הַצְבָאִי הַמְפֹאָר כְּמ"כ בְּסִינַי) וּרְשִימַת הַתּוֹשָׁבִים־הַמְאָרְחִים בְּיָדוֹ. כָּעֵת הִגִיעַ תּוֹרָה שֶׁל תּוּתָה, הֲלֹא הִיא הַמוֹרָה תִּרְצָה. הִיא חָשְׂפָה אֶת שִׁנֶיהָ הַלְבָנוֹת, כְּעֵין הַחֶלְבּוֹן וְהִצְטַחֲקָה בְּחִיוּךְ מֵימִי רָחָב־כְּמוֹ יָם טָרוּד בְּעַנְנֵי מַעֲרָב הַמִתְנַפֵּל לִבְלֹעַ אֶת הַשֶׁמֶשׁ. אַחַר לָחֲשָׁה מַה שֶׁלָחֲשָׁה בְּאָזְנֵי לְבָנוֹנִי.

‘זוֹ, לְלֹא סָפֵק חַבָּלָה בְּמַאֲמַצֵי הַשְׁבִיתָה שֶׁלָנוּ!’ לָחֲשָׁה מִישֶׁהִי עַל אָזְנַי.

לְבָנוֹנִי הִסְמִיק כְּמוֹ זֶ’לֶה אָדֹם עַל עוּגַת תּוּת, וְאַחַר הִכְרִיז: ‘אִם תַּסְכִּימוּ, לָלוּן הַלַיְלָה בְּבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים, נַרְשֶׁה לָכֶם לְהִתְאַסֵף בְּרֵאשִׁית הָעֶרֶב לְרִקוּדִים עַל גִבְעַת־הָאַהֲבָה.’

תָּכְנִית מֻצְלַחַת, אֵין מַה לְהַגִיד.

מִיָד נוֹכַחְנוּ שֶׁנָפִיק תּוֹעֶלֶת גְדוֹלָה מִן הַתָּכְנִית הַחֲדָשָׁה. אֶת הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים עֲדַיִן לֹא הִכַּרְנוּ כַּהֲלָכָה, וְאִישׁ מֵהֶם עֲדַיִן לֹא בָּחַר בְּבַת־זוּג לְרִקוּד; אִם כִּי אָנוּ, הַבָּנוֹת מִקְבוּצַת תָּמָ"ר, כְּבָר חִלַקְנוּ אוֹתָם בֵּינֵינוּ. הֶחְלַטְנוּ שֶׁנֵיטִיב לְהַכִּירָם בְּרִקוּדֵי־זוּגוֹת – נִרְאֶה מִי בּוֹחֵר בְּמִי, מִי מַזְמִין אֶת מִי, וְהַכֹּל…

פֻּזַרְנוּ, לְפִי הַרְשִׁימָה, בֵּין בָּתֵי הַתּוֹשָׁבִים. אַיָלָה וַאֲנִי הִגַעְנוּ לְבֵיתָהּ שֶׁל סַבְתָא־זְקֵנָה. בְּחֶדֶר מְרֻוָח, אֲשֶׁר יֻעַד עֲבוּרֵנוּ, מָצָאנוּ מִטָה רְחָבָה מְאֹד וּבְסָמוּךְ לַחַלוֹן כְּלוּב עִם צִפּוֹר.

‘בְּרוּכוֹת הַבָּאוֹת,’ אָמְרָה הַמְאָרַחַת הַיְשִׁישָׁה בִּמְאוֹר פָּנִים.

הִרְגַשְׁנוּ כְּמוֹ תַּיָרוֹת וחָשַׁבְנוּ לְעַצְמֵנוּ: 'קַבָּלַת־פָּנִים רִשְׁמִית מְאֹד, כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁנוֹהֲגִים בְּעוֹלִים־חֲדָשִׁים בִּנְמַל חֵיפָה, וְנִזְכַּרְנוּ בַּשֶׁלֶט הַתָּלוּי בְּפֶתַח הַמוֹעָצָה הָעִירוֹנִית: ‘בְּרוּכִים הַבָּאִים לְאֵזוֹר מוֹעֶצֶת יַרְמוּקָה’.

אֲבָל אַיָלָה וַאֲנִי נוֹלַדְנוּ פֹּה בָּאָרֶץ, וְהַזְקֵנָה הַחֲבִיבָה בְּוַדַאי, אֶכְּסֶמְפְּלַר יָשָׁן (– כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אָחִי הַבְּכוֹר,) מִימֵי הָעֲלִיָה־הַשְׁנִיָה.

לְפֶתַע הֵחֵלָה אַיָלָה מְלַחֶשֶׁת חֶרֶשׁ עַל אָזְנַי: ‘זֹאת וַדַאי מֵהַמַרְתֵּף שֶׁל לֶרֶר בְּוָדִי־חַנִין, הִיא נֵס־צִיוֹנָה הַיְשָׁנָה.’

לֹא יָדַענוּ מַה לְהָשִׁיב לְנֵצֶר הָעֲלִיָה הַשְׁנִיָה וְנָקַטְנוּ בִּלְשׁוֹן מְלִיצִית מֻבְהֶקֶת: ‘בְּרוּכָה הַסְפוּנָה בְּבֵיתָהּ פְּנִימָה.’ (זֶה מִמַעַרְכוֹן שֶׁהִצַגְנוּ בַּכִּתָּה) חָשַׁבְנוּ שֶׁזֶה מַצְחִיק וְנִמְלָץ, וּלְרֶגַע חָשַׁשְׁנוּ שֶׁמָא תִּרְאֶה בְּכָךְ חֻצְפָּה. אֲבָל הַיְשִׁישָׁה קִבְּלָה אֶת בִּרְכָּתֵנוּ בִּמְאוֹר־פָּנִים וְאָמְרָה: ‘נָאֶה עַד מְאֹד. בְּרוּכָה הַסְפוּנָה בְּבֵיתָהּ פְּנִימָה. אַתֶּן תַּלְמִידוֹת נְאוֹרוֹת וַחֲכָמוֹת, כִּמְעַט כְּמוֹ נֶכְדוֹתַי הַכּוֹתְבוֹת אֵלַי מִכְתָּבִים חֲבִיבִים מֵאוֹסְטְרַלְיָה.’ אָמְרָה וּכְמוֹ נִתְבַּיְשָׁה בִּדְבָרֶיהָ.

‘חֲפֵצוֹת אַתֶּן לִטֹל אֶת יְדֵיכֶן וְלִרְחַץ?’ שָׁאֲלָה הַיְשִׁישָׁה לְאַחַר שֶׁהִתְנָעֲרָה מֵהִרְהוּר קַל.

‘אֵיזוֹ עִבְרִית יָפָה!’ הִתְפָּעֲלָה אַיָלָה בְּקוֹל רָם (בֵּינָתַים גִלִינוּ שֶׁהַיְשִׁישָׁה כִּבְדַת שְׁמִיעָה).

‘מַה יֵשׁ פֹּה לְהִתְפָּעֵל? “נְטִילַת־יָדַיִם” מַכִּירִים עוֹד מִגַן־הַיְלָדִים. וּמִן הָ“אֲפִיקוֹמָן” כְּשֶׁאַבָּא יוֹצֵא לִטֹל יָדָיו בְּלֵיל־הַסֵדֶר.’

נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר־הָאַמְבַּטְיָה אֲבָל מָצָאנוּ בּוֹ רַק מֵקְלַחַת וְרִצְפַּת מֶלֶט.

‘כְּמוֹ בְּמַעְבָּרָה אוֹ בְּמוֹשָׁב לְעוֹלִים חֲדָשִׁים,’ הֵעִירָה אַיָלָה.

בְּחַדְרוֹן אַחֵר שֶׁנוֹעַד אַף הוּא לְנוֹחִיוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, מוֹשְׁכִים בִּמְטִיל בַּרְזֶל הַיוֹרֶד מִמְכַל מַיִם מוּזָר, וְנִשְׁמַע רַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.

‘מָה הַקֻפְסָה הַזֹאת, שָׁם לְמַעְלָה? מַה זֶה, מְכַל גַז?’ שָׁאֲלָה אַיָלָה.

‘מַה פִּתְאֹם? הִשְׁתַּגַעַתְּ, זוֹ הַנִיאָגָרָה.’

‘אֶצְלֵנוּ בַּעִיר אֵין כְּבָר שְׁרַבְרָבוּת כָּזוֹ,’ הִתְאוֹנְנָה אַיָלָה, ‘רַק כַּפְתּוֹר מַתֶּכֶת גָדוֹל מַבְרִיק.’

‘יָצָאנוּ לְטַיֵל בָּאָרֶץ וְהִגַעְנוּ אֶל הַהִיסְטוֹרְיָה. כְּלוֹמַר לְבֵיתָהּ שֶׁל גְבֶרֶת מִימֵי הָעֲלִיָה־הַשְׁנִיָה,’ אָמַרְתִּי לְאַיָלָה.

עוֹד אֲנַחְנוּ רוֹחֲצוֹת וְהַמַיִם נֶעֶלְמוּ מִן הַבֶּרֶז: ‘מַה זֶה?’ קָרְאָה אַיָלָה. ‘אֵין מַיִם.’

‘אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת יֵשׁ תָּמִיד מַיִם,’ אָמַרְתִּי. ‘רַק כְּשֶׁמְתַקְנִים אֵין מַיִם.’

‘אוּלַי נִקַח כַּד וְנֵרֵד אֶל הַמַעְיָן לִשְׁאֹב מַיִם,’ הִצִיעָה אַיָלָה בִּנְעִימָה תַּנָ"כִית. עָמַדְנוּ עִם יָדַיִם מְסֻבָּנוֹת וּדְבִיקוֹת כְּמוֹ אַחֲרֵי הַדָג־מָלוּחַ.

‘שׁוּב נִפְסְקוּ הַמַיִם,’ אָמְרָה הַזְקֵנָה. ‘כָּךְ, כָּךְ, לְעִתִּים אֵין לָנוּ מַיִם. הָיוּ יָמִים שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיוּ לָנוּ מַיִם זַכִּים בַּבֶּרֶז, אֲפִלוּ לֹא לִשְׁתִיָה, וְהָיוּ מְבִיאִים מַיִם בְּפַחִים עַל חֲמוֹרִים, וּמַשְׁקִים חוֹלֵי הַקַדַחַת שֶׁגְרוֹנָם נִחַר מִצָמָא וּמִלַהַט הַטֶמְפֶּרָטוּרָה.’

––––––––––

לְצַיֵר: חֲמוֹרִים בִּימֵי הָעֲלִיָה־הַשְׁנִיָה, נוֹשְׂאִים פַּחֵי מַיִם עַל גַבָּם (וְחֵצִי נִשְׁפָּךְ אַרְצָה) וַחֲלוּצִים לוֹבְשֵׁי חֻלְצוֹת רוּסִיוֹת רְקוּמוֹת וְכוֹבָעִים גְדוֹלִים כְּמוֹ בִּגְלוּיוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁל הַקֶרֶן־הַקַיֶמֶת, מְחַמְרִים בָּהֶם. לְמַטָה מוֹפִיעָה הַכְּתֹבֶת: הַזוֹרֵעַ.

––––––––––

‘פֶּרֶק בְּתוֹלְדוֹת הַהִתְיַשְׁבוּת הַחֲלוּצִית בָּאָרֶץ,’ מִלְמַלְתִּי עַל אָזְנָהּ שֶׁל אַיָלָה. הַמְאָרַחַת לֹא שָׁמְעָה דָבָר. וְאַיָלָה הוֹסִיפָה דְבָרִים מְאִירֵי־עֵינַיִם: ‘קוֹרוֹת הַמוֹשָׁבָה מִיוֹם הִוָסְדָהּ וְעַד הֱיוֹתָה לְעִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל.’ אַף דְבָרֶיהָ אֵלֶה אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ כִּמְעַט בְּקוֹל רָם לֹא הִגִיעוּ אֶל אָזְנֵי הַמְאָרַחַת. הִיא נָתְנָה לָנוּ מְעַט מַיִם מִכַּד עַרְבִי יָשָׁן שְׁעָמַד עַל הַמִרְפֶּסֶת וְנָטַלְנוּ אֶת יָדֵינוּ הַמְסֻבָּנוֹת.

‘יֵשׁ גַרְמוֹשְׁקָה יְשָנָה בַּבַּיִת, אֶפְשָֹר קְצָת לְנַגֵן נִגוּנִים,’ אָמְרָה לָנוּ בְּיָצְקָהּ מַיִם עַל יָדֵינוּ. הִרְגַשְׁנוּ לֹא נָעִים כְּמוֹ רַבָּנִים גְדוֹלִים שֶׁתַּלְמִידֵיהֶם יוֹצְקִים מַיִם עַל יְדֵיהֶם. מָה אֲנִי בַּר־אוֹרְיָן?

‘מַה זֶה גַרְמוֹשְׁקָה?’ שָׁאֲלָה אַיָלָה בִּתְמִיהָה גְדוֹלָה. הִסְבַּרְתִּי מִיָד שֶׁהַכַּוָנָה לְמַפּוּחִית בְּלַעַז. שָׁמַעְתִּי אֶת הַמִלָה בַּבַּיִת.

‘שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת אוּלַי לֶרֶר?’ שָׁאַלְתִּי בִּמְבִינוּת אֶת הַיְשִׁישָׁה.

‘מַה פִּתְאֹם?’ תָּמְהָה עָלַי הַסַבְתָּא מִנֵס־צִיוֹנָה.

‘אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁתּוֹלְדוֹת הַמָקוֹם אֵינָם נְהִירִים לָהּ,’ אָמְרָה אַיָלָה בְּעִבְרִית צַחָה. ‘הִיא לֹא לָמְדָה כַּנִרְאֶה מוֹלֶדֶת מִפִּי הַמוֹרָה בַּתְיָה.’

‘לָמַדְנוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר עַל הַאִישׁ שֶׁקָנָה אֶת נַחֲלוֹת הַמוֹשָׁבָה וְחָשַׁבְנוּ – –’ הִסְבַּרְתִּי אֲנִי בְּגִמְגוּם מִתְנַצֵל.

‘אַתֶּם לוֹמְדִים עַל הַמוֹשָׁבָה שֶׁלָנוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר? יְלָדִים טוֹבִים. יָפֶה מְאֹד. לִי יֵשׁ הַרְבֵּה מְאֹד לְסַפֵּר עַל הַמוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ כָּאן, אוֹתִי וְאֶת בַּעְלִי הַמָנוֹחַ זַצַ"ל. חֲבָל שֶׁאֵינֶנִי בְּקַו הַבְּרִיאוּת הַיוֹם; אַחֶרֶת הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת לָכֶן…’

בְּקַו זֶה נִסְתַּיֵים הַשִׁעוּר בְּהִיסְטוֹרְיָה. לְאַחַר מִכֵּן הִזְמִינָה אוֹתָנוּ לֶאֱכֹל בֵּיצִיוֹת גְדוֹלוֹת וַחֲבִיצוֹת מְתוּקוֹת. אַיָלָה הֵאִיצָה בִּי: ‘גִמְרִי מַהֵר אֶת הַחֲבִיתָה שֶׁלָךְ, אַחֶרֶת יִבְחֲרוּ לָהֶם כֻּלָם בְּנוֹת־זוּג וְלָנוּ לֹא יִשָׁאֵר כְּלוּם. תִּסְמְכִי עַל חֻלְדָה שֶׁכְּבָר תִּסְתַּדֵר לְפָנֵינוּ.’

אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ אִם תִּקַח לִי אֶת דָנִי,' אָמַרְתִּי בְּאִיוּם.

‘אוֹי וַאֲבוֹי אִם תִּקַח לִי אֶת יוֹרָם,’ אָמְרָה אַיָלָה וּבָלְעָה אֶת הַחֲבִיתָה הָעֲנָקִית.


‘אֵצֶל מִי אַתֶּן?’ שְׁאֵלוּנוּ הַבָּנִים מֵהַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּבוֹאֵנוּ אֶל הַגִבְעָה.

‘סוֹף סוֹף שְׁאֵלָה שֶׁל מַמָשׁ.’ חָשַׁבְתִּי.

‘אֵצֶל עַלִיָה־שְׁנִיָה,’ אָמַרְתִּי. ‘שָׂרִיד מֻבְהָק מִימֵי הַחֲלוּצִיוֹת אֲשֶׁר נָגוֹזוּ לִבְלִי שׁוּב,’ אָמְרָה אַיָלָה.

‘אֲנִי בְּיֶקֶהלַאנְד,’ אָמַר דָנִי.

‘בִּיטֶה?’ שָׁאַלְתִּי.

‘אֶצְלִי אוֹמְרִים אִיגָה בִּמְקוֹם כֵּן,’ אָמַר יוֹרָם. ‘מַשְׁמַע מֵהוּנְגַרְיָה, בּוּוּוּדַאפֶּשְׁט.’

‘אֶצְלִי מְנַגְנִים תַּקְלִיטִים שֶׁל זִמְרָה תֵּימָנִית כִּי הַמְזַמֶרֶת הִיא בַּת הַמִשְׁפָּחָה,’ אָמַר יוֹסִי. מִיָד סִפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁרָאִיתִי הַצָגָה שֶׁל ‘עִנְבָּל’.

"אֲנִי בְּעוֹלַם הַמַהְפֵּכָה בְּאֶרֶץ הַדֶמוֹקְרַטְיָה הָעֲמָמִית, רוֹמַנְיָה,' אָמַר רִָמִי. ‘יוֹדְעִים קְצָת פְרַנְסֶה וְיֵשׁ לָהֶם עַל הַמַדָף כָּל כִּתְבֵי פְרַנְסוּאַז סֶגַן.’ שָׁאֲלוּ אוֹתִי מִיָד אִם קָרָאתִי: אָמַרְתִּי שֶׁאֲפִלוּ אֵין לִי מֻשָׂג מַה הִיא רוֹצָה מִלְבַד שֶׁהָיְתָה לָהּ אֵיזֶה תְּאוּנַת־דְרָכִים.'

‘מְדַבְּרִים עִבְרִית?’ שָׁאַלְתִּי אֶת רָמִי.

‘קְצָת,’ הֵשִיב לִי. ‘אֲנִי יוֹדֵע מִלָה צָרְפָתִית אַחַת: פּאַרִי, וְזֶה מַסְפִּיק לִי. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶה.’

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת; בַּהַתְחָלָה לֹא הִצְלִיחוּ הָרִקוּדִים עַל הַגִבְעָה. הַבָּנוֹת אָמְרוּ שֶׁחֲבָל שֶׁלוֹמְדִים עִם בָּנִים, בְּבֵית־סֵפֶר מְעֹרָב, וְלֹא לְחוּד כְּמוֹ אֵצֶל הַדָתִיִים. בָּנִים בָּחֲרוּ בְּבָנִים וּבָנוֹת בְּבָנוֹת. הִתְבּוֹנֵן בָּנוּ הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי וְאָמַר: ‘מַה זֶה?’ אִישׁ לֹא הֵשִׁיב עַל שְׁאֵלָתוֹ.

‘חֲבָל שֶׁלֹא הֵבֵאנוּ חֶבֶל בִּשְׁבִיל לְגַלְגֵל; לֹא יֵצֵא כְּלוּם,’ נִשְׁמַע לְפֶתַע, קוֹלָהּ שֶׁל אַיָלָה. לֹא מֵהַגִבְעָה וְלֹא מֵהָאַהֲבָה.' לָחֲשָה אַיָלָה עַל אָזְנַי.

מִיָד אִרְגֵן הַמוֹרֶה לְבָנוֹנִי זוּגוֹת, עַל דַעַת עַצְמוֹ וּלְפִי רְאוּת עֵינָיו וּכְלָל לֹא בְּמִקְרֶה. צָרִיךְ לוֹמַר לִזְכוּתוּ שֶׁהַבְּחִירָה הָיְתָה נְכוֹנָה וּמְדֻקְדֶקֶת. אֲפִלוּ שְׁקוּלָה וְהוֹלֶמֶת אֶת הַמְצִיאוּת עַל פִּי סִימָנִים מִסִימָנִים שׁוֹנִים. מֵאַיִן יָדַע לְהַעֲמִיד אוֹתִי עִם דָנִי וְאֶת אַיָלָה עִם רָמִי, דַוְקָא? כַּנִרְאֶה שֶׁהָיָה עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ בַּטִיוּל וְרָאָה מִי מַתְאִים לְמִי וּמִי מִתְחַבֵּב עַל מִי וּמִי הוֹלֵם אֶת מִי. לֶבֶּן קָבַע וְכָךְ נִשְׁאַר הַדָבָר גַם אַחֲרֵי־כֵן לְאֹרֶךְ יָמִים. וְכָךְ מָצָאנוּ, אָנוּ בְּנוֹת קְבוּצַת תָּמָ"ר, חֲבֵרִים קְבוּעִים מִן הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה, כְּלוֹמַר: מִן הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים. לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ עָלֵינוּ כָּל צָרוֹת הָאַהֲבָה וְהַקִנְאָה, הַשִׂמְחָה וְהָאַכְזָבָה הַחֲלִיפִין וְהַתַּמְרוּרִים.

הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְאַהֶבֶת רַק בָּאָבִיב. אַיָלָה בָּחֲרָה בַּסְתָו.

––––––––––

כְּדַאי בְּהֶחְלֵט לְצַיֵר אֶת גִבְעַת־הָאַהֲבָה. בָּנִים וּבָנוֹת רוֹקְדִים רִקוּדֵי זוּגוֹת וְהַמוֹרֶה לֶבֶּן, נִרְאֶה כְּשַׁדְכָן מוֹדֶרְנִי מִמוֹדָעָה בָּעִתּוֹן, רַק יוֹתֵר צָעִיר וְיוֹתֵר יָפֶה. הַמוֹרָה תִּרְצָה עוֹמֶדֶת מִן הַצַד כְּמַלְכַּת־הַיֹפִי.

––––––––––

לֹא תָּמִיד הָיִיתִי נֶאֱמָנָה לָאָבִיב, לִפְעָמִים לַסְתָו וְלִפְעָמִים אֲפִלוּ לַקַיִץ וְלַחֹרֶף.


רוֹמַן מֵחַיֵי הַיְלָדִים בָּאָרֶץ

אֲנַחְנוּ כּוֹעֲסוֹת נוֹרָא עַל הַסוֹפְרִים בָּאָרֶץ, מִשׁוּם שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ כּוֹתֵב רוֹמַן עַל חַיֵי הַיְלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל. יֵשׁ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מַה לְסַפֵּר עַל הַרְפַּתְקָאוֹתֵינוּ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ טוֹרֵחַ. עַל הַתִּיכוֹנִיִים מַתְחִילִים לִכְתֹּב קְצָת, לֹא הַרְבֵּה, טִפָּה פֹּה וְטִפָּה שָׁם וּמְעַט בָּעִתּוֹן. עָלֵינוּ מוֹדִיעִים רַק: מָתַי מַתְחִילִים הַלִמוּדִים וּמָתַי נִפְסָקִים – וְאֵין זֶה הַרְבֵּה. וַהֲרֵי כָּל הַיוֹמָנִים שֶׁלָנוּ מְלֵאִים סֵבֶל וְתַמְרוּרִים, חֶדְוָה וְאַכְזָבָה מָרָה; בָּהֶם אָנוּ מְגַלוֹת הַכֹּל, מִבְּלִי לְהַסְִתִּיר דָבָר – אוּלַי רַק מְעַט מִן הַמְעַט, שֶׁאֵין מְגַלִים אֲפִלוּ לַיוֹמָן. כֻּלָנוּ חוֹשְׁבוֹת לִשְׂרֹף אֶת הַיוֹמָנִים, בְּיוֹם מִן הַיָמִים – כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יְגַלֶה אֶת צְפוּנוֹתֵינוּ, חֲבָל רַק עַל הַתַּצְלוּמִים שֶׁבַּיוֹמָן, הַאִם גַם אוֹתָם נִשְׂרֹף?

––––––––––

לְצַיֵר מְדוּרָה, כְּמוֹ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר וְיוֹמָן מָלֵא וְגָדוּשׁ עוֹלֶה בָּאֵשׁ.

––––––––––

אִם אַף־אֶחָד לֹא יִכְתֹּב רוֹמָן עַל חַיֵי הַיְלָדִים בְּבֵית־הַסֵפֶר הַיְסוֹדִי, נְחַבֵּר אוֹתוֹ בְּעַצְמֵנוּ.

כְּשֶׁאֶגְדַל אוּלַי אֶכְתֹּב בְּעַצְמִי רוֹמַן מֵחַיֵי הַיְלָדִים. רוֹמַן מָלֵא רִגְשׁוֹת צַעַר וּבְדִידוּת: מָלוּחַ כְּמֵי הַיָם, חָרִיף כְּפַלַפֶל, מָתוֹק כְּמוֹ קַיְנֶה, מְרַתֵּק כְּמוֹ דְבַשׁ (שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְדֹל מִלִקוּקוֹ), מְפֹרָט כְּמוֹ תַּנַ"ךְ וְאָרֹך כְּמוֹ ‘חָלַף עִם הָרוּחַ’.


הַמוֹרֶה לְזִמְרָה וְהַקוֹנְצֶרְטִינָה

א. קֶצֶב

לַמוֹרֶה לְזִמְרָה יֵשׁ קוֹנְצֶרְטִינָה וְהֶרְגֵל מוּזָר לִסְחֹב אֶת הַמִכְנָסַיִם לְמַעְלָה פֶּן יִפְּלוּ. הַמָתְנַיִם שֶׁלוֹ אֵינָן מַחֲזִיקוֹת אֶת הַחֲגוֹרָה. יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ מְקֻרְזָל וְקוֹמָה זְקוּפָה, כְּאִלוּ בָּלַע מַטְאֲטֵא. אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כֵּיצַד הוּא מַצְלִיחַ לָשִׁיר, לְנַגֵן בְּקוֹנְצֶרְטִינָה, לְנַצֵחַ בָּהּ וְלִמְשׁךְ אֶת מִכְנָסָיו בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. הוּא אוֹהֵב לְנַגֵן אֶת הַשִׁיר: ‘גִנָה לִי גִנָה לִי גִנָה לִי חֲבִיבָה, כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ, כָּל פֶּרִח בָּהּ פּוֹרֵחַ, גִנָה לִי גִנָה לִי חֲבִיבָה’.

וְכָךְ נִשְׁמָע הַשִׁיר כְּשֶׁהַמִכְנָסַיִם מַתְחִילִים לִפֹּל. מַאֲמַץ הַסְחִיבָה מְשַׁנֶה אֶת הַקֶצֶב וּמִתְקַבֵּל מַשֶׁהוּ כַּזֶה: ‘גִי־י־י־נָה לִי, גִי־י־י־נָה לִי גִי־י־י־נָה לִי חֲ־בִ־י־בָ־ ־בָה, כָּל צֶמַ־ ־ח בָּהּ צוֹמֵחַ כָּל פֶּ־ ־ ־רַח בָּהּ פּוֹרֵחַ, גִי־י־ינָה לִי גִי־י־י־י־נָה לִי גִי־ ־ ־נָה לִי חֲבִיבָה’. הַמַקָפִים מְעִידִים עַל סְחִיבַת הַמִכְנָסַיִם לְמַעְלָה וְעַל עָצְמַת הַסְחִיבָה הַמִשְׁתַּנָה. בְּעוֹד הוּא מְזַמֵר, אָנוּ מְזַמְרִים וּמְחַקִים אוֹתוֹ בְּבִצוּעַ הַפְּעֻלָה הַמְשֻׁלֶשֶׁת.

ב. הַפְּרִימָדוֹנָה

אָנוּ חוֹשְׁדִים בַּמוֹרֶה לְזִמְרָה שֶׁהוּא גַם מַלְחִין בַּסֵתֵר, וְּכְשֶׁהוּא מַכְרִיז עַל שִׁיר וּמְחַבְּרוֹ אָנוּ מְצַפִּים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו: ‘הַמַנְגִינָה שֶׁלִי’. אֶלָא שֶׁכַּדָבָר הַזֶה לֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּיו, מֵעוֹלָם. אוּלַי הוּא מִתְבַּיֵשׁ בְּמַנְגִינוֹתָיו וּמְלַמֵד מִשֶׁל אֲחֵרִים בִּלְבַד. וְאוּלַי הוּא מַעְלִים אֶת זֶהוּת הַמַלְחִין וְאֵינוֹ קוֹרֵא בְּשֵׁם עַצְמוֹ?

יֵשׁ לָנוּ בַּת אַחַת מִסְכֵּנָה בַּכִּתָּה, נָכָה מִלֵדָה וְצוֹלַעַת. אֶצְלָהּ גִלָה הַמוֹרֶה לְזִמְרָה קוֹל עָרֵב. וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה נֶחָמָה, הַיַלְדָה הַמִסְכֵּנָה, לְסוֹלָנִית הַמַקְהֵלָה וּלְ’לִבּוֹ' שֶׁל הַשִׁעוּר. בְּהַחֲוָיוֹת הַקוֹנְצֶרְטִינָה הוּא מְעוֹדֵד אוֹתָה לְזַמֵר וְלָשֵׂאת אֶת קוֹלָהּ כְּדֵי שֶׁיִשָׁמַע מֵעַל לְקוֹלוֹתֵינוּ. הַמוֹרֶה הָפַךְ יַלְדָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָרוּץ וּלְהִשְׁתּוֹלֵל, לֹא לְשַׂחֵק ‘מַחֲנַיִם’ וְלֹא לִקְפֹּץ עַל חֶבֶל – לִפְּרִימָדוֹנָה, לַזַמֶרֶת הָרָאשִׁית בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ. גַם בְּנִשְׁפֵי בֵּית־הַסֵפֶר נֶחָמָה הִיא הַסוֹלָנִית. לֹא בָּרוּר אִם נֶחָמָה תִּהְיֶה בִּרְבוֹת הַיָמִים לְזַמֶרֶת גְדוֹלָה בָּאוֹפֶּרָה הַיִשְׂרְאֵלִית. אֲבָל הוֹדוֹת לַמוֹרֶה לְזִמְרָה הִיא הַזַמֶרֶת הָרָאשִׁית בָּאוֹפֶּרָה שֵׁלָנוּ וְאוּלַי זֶה מַשֶׁהוּ בִּשְׁבִילָהּ? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן.


אֲנִי אֶסְתֵּר־הַמַלְכָּה

כְּבָר סִפַּרְתִּי וְאוּלַי רָמַזְתִּי, שֶׁבַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה רָקַדְתִּי עִם דָנִי עַל גִבְעַת־הָאַהֲבָה. מֵאָז אוֹתוֹ רִקוּד נַעֲשֵינוּ חֲבֵרִים. בְּאַחַד הַדַפִּים שֶׁל יוֹמָנִי רָשַׁמְתִּי מַה שֶׁרָשַׁמְתִּי מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת: ‘אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה’. וּמַה עוֹשָׂה יַלְדָה מְאֹהֶבֶת? שׁוּם דָבָר מְיֻחָד; פָּשׁוּט מְאֹד סוֹבֶלֶת.

לִפְעָמִים, בִּשְׁעוֹת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, מִתְחַשֵׁק לִי פִּתְאֹם לִרְאוֹת אֶת דָנִי. אָז מָה עוֹשִׂים? אֲנִי מוֹצֵאת לְעַצְמִי אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב וְיוֹצֵאת לְטַיֵל. עוֹבֶרֶת סָמוּךְ מְאֹד לְבֵיתוֹ – אוּלַי יִרְאֶה אוֹתִי! אֲבָל בֵּיתוֹ שֶׁל דָנִי מֻקָף עֵצִים גְבוֹהִים וְגָדֵר סְבוּכָה. אֲנִי שׁוֹמַעַת יְלָדִים מְשַׂחֲקִים וְצוֹהֲלִים בֶּחָצֵר. ‘הַאִם גַם דָנִי בֵּינֵיהֶם? הַאִם הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי דֶרֶךְ הַגָדֵר?’ אֲנִי מְהַרְהֶרֶת. אֲבָל אֵינֶנִי מְעִזָה לְהָצִיץ דֶרֶךְ הַגָדֵר וְלִרְאוֹת.

הֵם נֶהֱנִים וַאֲנִי סוֹבֶלֶת. אֲבָל אֵינֶנִי הַיְחִידָה שֶׁסוֹבֶלֶת…

בְּנֶשֶף חֲנֻכָּה הָאַחֲרוֹן, לְאַחַר תַּהֲלוּכַת הַלַפִּידִים בָּרְחוֹבוֹת, אֵצֶל חַנָה עַל הַגַג הִתְגַלְתָה הַטְרָגֶדְיָה הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵי הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ: שְׁלֹמֹה אוֹהֵב אֶת מַלְכָּה, אֲבָל מַלְכָּה אֵינָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. הִיא מָצְאָה לְעַצְמָהּ חָבֵר חָדָשׁ, בֶּן־מַכָּרִים מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר, הַמוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ הַרְבֵּה יוֹתֵר. נִדְמֶה לִי שֶׁשְׁלֹמֹה הָיָה קְצָת עָצוּב. בְּכָל זֹאת זָלַלְנוּ לְבִיבוֹת שֶׁהֵכִינָה אִמָא שֶׁל מַלְכָּה, ורָקַדְנוּ הָמוֹן.

אִם הָיְתָה הַטְרָגֶדְיָה הַזֹאת מִתְרַחֶשֶׁת בְּנֶשֶף פּוּרִים, הָיָה לִשְׁלֹמֹה הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל. בִּגְלַל הַמַסֵכָה כַּמוּבָן!

נֶשֶׁף פּוּרִים נֶעֱרַךְ בְּבֵיתָהּ שֶׁל בַּת־כִּתָּתֵנוּ, חֶרְמוֹנָהלֹא מִקְבוּצַת תָּמָ"ר) אָחִיהָ שֶׁל חֶרְמוֹנָה צַיָר. הוּא צִיֵר עַל כָּל הַקִירוֹת שֶׁל חֲדַר־הַמְגוּרִים צִיוּרֵי קִיר: נוֹפִים מִן הַגָלִיל הַמַעֲרָבִי, חֲנִיתָה, יְחִיעָם, רֹאשׁ־הַנִקְרָה, נַהֲרִיָה, עַכּוֹ וַאֲפִלוּ גֶשֶׁר־הַזִיו. אֶת פִּסְגַת הַחֶרְמוֹן צִיֵר בִּמְיֻחָד לִכְבוֹד חֶרְמוֹנָה. חֶרְמוֹנָה מְסַפֶּרֶת שֶׁאָחִיהָ נִפְצַע בַּשְׁיָרָה לִיחִיעָם.

אִלוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים מֵרֹאשׁ, עַל כָּל צִיוּרֵי הַנוֹף הָאֵלֶה, יִתָּכֵן וְהָיִינוּ מַחְלִיטִים לְהִתְחַפֵּשׂ לְעֵדֶר עִזִים אוֹ כְּבָשִׂים. אֲבָל רַעְיוֹן זֶה לֹא עָלָה עַל דַעְתָּם שֶׁל מְאַרְגְנֵי הַנֶשֶׁף, וְכָל אֶחָד בָּא עִם תַּחְפֹּשֶׂת מִשֶׁלוֹ.

הִזְמַנוּ לַנֶשֶף אֶת בְּנוֹת קְבוּצַת תָּמָ"ר, אֶת הַבָּנִים הַחֲדָשִׁים מִן הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה וְכַמָה יְלָדִים מִבָּתֵּי־סֵפֶר אֲחֵרִים. מִישֶׁהוּ הֵבִיא עִמוֹ כַּמָה יְלָדִים עוֹבְדִים, כָּאֵלֶה שֶׁלוֹמְדִים לִפְנֵי הַצָהֳרַיִם וְעוֹבְדִים אַחַר־הַצָהֳרַיִם, כְּדֵי לַעֲזֹר לְהוֹרֵיהֶם בְּפַרְנָסַת הַמִשְׁפָּחָה. אֶחָד מֵהֶם, יֶלֶד שֶׁעוֹבֵד כְּנַעַר־שָׁלִיח בְּחַנוּת פְּרָחִים, הִתְחַפֵּשׂ לְתַרְנְגוֹל אָדֹם. הוּא לָקַח נְיָר אֲרִיזָה אָדֹם מִן הַחֲנוּת וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ כַּרְבֹּלֶת אֲדֻמָה וְנוֹצוֹת. לְפִי דַעְתִּי, הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁלוֹ לֹא> הָיְתָה כָּל־כָּךְ מֻצְלַחַת. אֲבָל הוּא הָיָה גֵאֶה בָּהּ, כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל.

דָנִי, יֶלֶד יָפֶה לְכָל הַדֵעוֹת, בָּא בְּתִלְבּשֶׁת מֶכְּסִיקָנִית, אוֹתָהּ מָצָא בְּאַרְגָזִים יְשָׁנִים שֶׁהֵבִיאוּ הוֹרָיו מִמֶכְּסִיקוֹ. דָנִי הִשְׁחִים אֶת פָּנָיו בְּפֶחָם, הִתְקִין לְעַצְמוֹ שָׂפָם וּזְקַן־לְחָיַיִם, הִטִיל עַל שִׁכְמוֹ יְרִיעַת בַּד צִבְעוֹנִית, נָעַל מַגָפַיִם גְבוֹהִים וּשְׁחוֹרִים, חָבַשׁ כּוֹבַע סוֹמְבְּרֶרוֹ לְרֹאשׁוֹ וְנִרְאָה כְּמוֹ אֵיזֶה דוֹן מֵאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. אוֹלֶה־דוֹן – קַבַּלֶרוֹ! יָשָׁר לְזִירַת הַשְׁוָרִים! אוֹלֶה!

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַשֵׁם דוֹן אַלְפוֹנְסוֹ מַתְאִים יוֹתֵר. (לָקוּחַ מִשִׁיר שֶׁאָנוּ נוֹהֲגוֹת לָשִׁיר) אִם דָנִי – דוֹן אַלְפוֹנְסוֹ, אָז אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת דוֹנָה קְלָרָה. אֶלָא שֶׁאֲנִי לֹא הִתְחַפַּשְׂתִּי לְדוֹנָה סְפָרְדִיָה. הַשְׁכֵנִים הִשְׁאִילוּ לִי תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל קְלָף בְּשֵם: דַמַה־פִּיק. אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת לֹא מְשַׂחֲקִים קְלָפִים, וְלָכֵן אֵין לִי מֻשָׂג מַה פֵּרוּשׁ הַשֵׁם. עַל כָּל פָּנִים הָלַךְ לִי קְלָף טוֹב וְהָלַךְ לִי קְלָף רַע.

לָבַשְׁתִּי שִׂמְלַת סַטֵין מַבְהִיקָה וּצְהֻבָּה כְּעֵין הַחֶלְמוֹן הַבָּהִיר (שֶׁל בֵּיצָה יִשְׂרְאֵלִית וְלֹא תּוּרְכִּית – כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת אִמִי) מִן הַמָתְנַיִם הִשְׁתַּלְשְׁלוּ סְרָטִים שְׁחוֹרִים וּבִקְצוֹתֵיהֶם הָיָה תָּלוּי פִּיק שָׁחוֹר, מִן הַקְלָפִים. אֶת עֵינַי כִּסִיתִי בְּמַסֵכָה צְהֻבָּה; הַצֶבַע הַצָהֹב הוֹלֵם אֶת עוֹרִי הַשָׁחוּם. הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִרְשׁוּ לִי לְפַרְכֵּס אֶת פָּנַי בְּאַבְקָה, בִּשְׂפָתוֹן אָדֹם וּבְאֹדֶם עַל לְחָיַי.

שִׂחַקְנוּ בְּדֹאַר־מְעוֹפֵף. שָׁלַחְתִּי לְדָנִי פֶּתֶק מִסְתּוֹרִי, בְּלִי חֲתִימָה. אֵין לִי מֻשָׂג לְמָה הִתְכַּוַנְתִּי בַּדְבָרִים שֶׁכָּתַבְתִּי. מַה שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת מִסְתּוֹרִית וְסוֹדִית בְּיוֹתֵר. דָנִי יָדַע מִיָד מִי שָׁלַח אֶת הַפֶּתֶק, אֲבָל לֹא הֵבִין אֶת הַכָּתוּב בּוֹ, לָכֵן הֶרְאָה אֶת הַפֶּתֶק שֶׁלִי לַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ, (אֵיזוֹ חֻצְפָּה!) אֲבָל גַם הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין אֶת הָרְמָזִים הַמִסְתּוֹרִיִים שֶׁלִי.

כְּשֶׁרָקַדְנוּ רִקוּדֵי זוּגוֹת הִגִיעַ תּוֹרִי לִרְקֹד אִתּוֹ, הֶחְלַטְתִּי לֹא לְהַגִיד עַל כָּךְ מִלָה אוֹ חֲצִי מִלָה. וּבְלִבִּי חָשַׁבְתִּי: ‘אֵיזֶה יֶלֶד יָפֶה דָנִי, אֲבָל לֹא כָּל־כָּךְ פִּקֵחַ. אַחֶרֶת הָיָה יָכוֹל לְהַמְצִיא לִי תְּשׁוּבָה מִסְתוֹרִית וּבִלְתִּי מוּבֶנֶת.’

לְאַחַר מִשְׂחַק הַפְּתָקִים הִכְרִיז אָחִיהָ שֶׁל חֶרְמוֹנָה עַל תַּחֲרוּת לִבְחִירַת אֶסְתֵּר־הַמַלְכָּה. נַחֲשׁוּ מִי נִבְחַר? אֲנִי! כֵּן, גַם אֲנִי הִתְפַּלֵאתִי. כִּפְרָס קִבַּלְתִּי מִבְּנֵי־הַבַּיִת מִמְחֶטֶת מֶשִׁי מֻזְהֶבֶת בְּשׁוּלֶיהָ. הָיִיתִי לְמַלְכַּת הַנֶשֶׁף וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי אַחַר־כָּבוֹד, עַל כֻּרְסָה מֻגְבַּהַת. אַף אֶחָד לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַם מַלְכָּה רוֹצָה לִרְקֹד. אֲפִלוּ דָנִי לֹא הָיָה בָּטוּחַ אִם מֻתָּר שֶׁמַלְכַּת הַנֶשֶׁף תֵּרֵד מִכֵס־מַלְכוּתָהּ וְתִרְקֹד עִם סְתָם־סוֹמְבְּרֶרוֹ וְהִזְמִין בִּמְקוֹמִי אֶת דָלְיָה! (שֶׁאֵינָהּ בַּת־כִּתָּתֵנוּ – סְתָם שְׁכֵנָה שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת מִקְבוּצַת תָּמָ"ר) אָז אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶתְכֶם: כְּדַאי לִהְיוֹת מַלְכָּה?

הַיָחִיד שֶׁהֵעֵז לְהַזְמִין אוֹתִי לִרְקֹד הָיָה דַוְקָא הַ’תַּרְנְגוֹל' הַגֵאֶה.

וְזֶה סִפּוּר הַצְלָחָתִי וּמַפַּלְתִּי בְּנֶשֶׁף פּוּרִים. הַמִמְחָטָה שְׁמוּרָה עִמִי עַד עֶצֶם הַיוֹם הַזֶה.


דָנִי וַאֲנִי

––––––––––

לְצַיֵר אֶת אֶסְתֵּר־הַמַלְכָּה יוֹשֶׁבֶת עֲצוּבָה עַל כִּסֵא־מַלְכוּת, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָבֵר שֶׁלָהּ רוֹקֵד עִם בַּת אַחֶרֶת, פָּחוֹת יָפָה מִמֶנָה. הַמַלְכָּה מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶם מִמֶרְחָק וְ’עֵינֶיהָ כָּלוֹת'.

––––––––––

מַה יוֹתֵר טוֹב, לִהְיוֹת מַלְכָּה, אוֹ לִרְקֹד עִם חָבֵר טוֹב וְקָרוֹב? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיוֹתֵר טוֹב לִרְקֹד. מִי צָרִיךּ אֶת הַמְלָכוֹת?

לְמָחֳרַת הַנֶשֶׁף, בְּבֵית־הַסֵפֶר, שָׁרוּ כֻּלָם: ‘אֲבָרְכָה אֶת דָנִי וְדָלִיָה’. מִיָד יָדַעְתִּי שֶׁפָּקְעָה מְעַט זְכוּתִי עָלָיו. כִּי כָּךְ הַמִנְהָג אֶצְלֵנוּ: לְהַכְרִיז עַל מַצַב הָעִנְיָנִים בְּשִׁיר ‘אֲבָרְכָה’. אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַשִׁיר? לֹא? אָז אַסְבִּיר לָכֶם:

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: ‘אֲבָרְכָה’, תַּעֲנוּ לִי בְּיַחַד: ‘צִ’ירִי בִּירִי בּוּם’.

הַמַנְגִינָה וְהַשִׁיר יְשָׁנִים נוֹשָׁנִים (אִמִי מְסַפֶּרֶת שֶׁבְּיַלְדוּתָהּ הָיוּ שָׁרִים אֶת אוֹתוֹ הַשִׁיר, לְאוֹתָהּ מַטָרָה) אֲבָל תְּחִלָה אַסְבִּיר מֶה הָיָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַשִׁיר הַזֶה בַּכִּתָּה וּבַקְבוּצָה. כְּשֶׁרוֹצִים לְהַכְרִיז קֳבָל עָם וְעֵדָה שֶׁחָלוּ שִׁנוּיִים אוֹ חֲלִיפִין בַּזוּגוֹת, כְּלוֹמַר: מִי בָּגַד בְּמִי, מִי עָזַב אֶת מִי, מִי הִתְחַבֵּר עִם מִי וּמִי הִתְחַלֵף עִם מִי, עוֹשִׂים זֹאת בְּעֶזְרַת הַשִׁיר, הַמְשַׁמֵשׁ לָנוּ מֵעֵין כָּרוֹז. לְאַחַר שֶׁהַ’כָּרוֹז' מַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ יֵשׁ תָּמִיד כַּמָה יְלָדִים עֲצוּבִים וְכַמָה יְלָדִים שְׂמֵחִים וְכָאֵלֶה שֶׁלֹא אִכְפַּת לָהֶם. אֲנִי, כָּאָמוּר, הָיִיתִי עֲצוּבָה. חַנָה לָמְדָה אֶת הַשִׁיר מִסַבָּא שֶׁלָהּ וְלִמְדָה אוֹתָנוּ.

וְעַכְשָׁו לְעִנְיַן הַשִׁיר. ‘לִכְשֶׁאֹמַר אֲבָרֵכָה, תֹּאמְרוּ כֻּלְכֶם צִ’ירִי בִּירִי בּוּם. אֲבָרֵכָה. צִ’ירִי בִּירִי בּוּם, אֲבָרֵכָה צִ’ירִי בִּירִי בּוּם – אֲבָרֵכָה אֶת תַּמִי וְעַמִי, צִ’ירִי בִּירִי צִ’ירִי בִּירִי בּוּם’. כָּךְ נוֹדָע שֶׁתַּמִי וְעַמִי חֲבֵרִים. כָּךְ נוֹדַע שֶׁעַמִי עָזַב אֶת רִנָה אוֹ שֶׁתַּמִי עָזְבָה אֶת רָמִי… וְכַדוֹמֶה. זֶה, הַבָּרוֹמֶטֶר שֶׁל הָרְגָשׁוֹת בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ וּבַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. אֲבָל לְהַעֲלוֹת עַל הַדַעַת שֶׁגַם עָלַי יָשִׁירוּ אֶת הַשִׁיר הַזֶה? וּמִי פָּצְחָה פִּיהָ בְּשִׁיר? דַוְקָא חֲבֶרְתִּי הַנֶאֶמָנָה אַיָלָה וְכֻלָם הִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ: 'אֲבָרֵכָה אֶת דָנִי וְדָלִיָה, צִ’ירִי בִּירִי צִ’ירִים בִּירִי בּוּם. כְּאִלוּ אֲנִי אֵינֶנִי קַיֶמֶת כְּלָל. וְזֶה קָרָה גַם בְּטִיוּל הַכִּתָּה לַגָלִיל. בָּאוֹטוֹבּוּס. וְהֲלֹא דָנִי וַאֲנִי מַתְאִימִים וְדוֹמִים זֶה לָזוֹ כְּמוֹ אָח וְאָחוֹת. אָיֹם! פָּנַי חָפְרוּ – כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר בַּתַּנַ"ךְ. אֲבָל בְּלִבִּי יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי אַשֵׁמָה בַּכֹּל! אֲשֵמָה בַּכֹּל, אֲפִלוּ בִּבְגִידָתוֹ שֶׁל דָנִי.

––––––––––

לְצַיֵר יַלְדָה אֲשֵׁמָה בַּכֹּל. וְאֵיפֹה כּוֹאֵב לָהּ? כָּל הַיַלְדָה כּוֹאֶבֶת.

––––––––––

כְּדֵי לְהַבְהִיר אֶת כַּוָנָתִי אַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַעִנְיָנִים עִם דָנִי מֵאָלֶף וְעַד…

פַּעַם בִּשְׁעוֹת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, הָלַכְנוּ לְטַיֵל: אַיָלָה וַאֲנִי, דָנִי וְיוֹרָם. טִיַלְנוּ בִּשְׂדֵרוֹת־חֵן וְהִגַעְנוּ לְגַן־הֲדַסָה, הַשׁוֹכֵן בֵּין בָּתִּים קְטַנִים וּמְגֻדָרִים. מִגַן־הֲדַסָה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹע אֶת נַהֲמַת חַיוֹת־הַפֶּרֶא מִגַן־הַחַיוֹת הַשׁוֹכֵן בְּסָמוּךְ. בְּגִנָה פְּרָטִית אַחַת רָאִיתִי שִׂיחַ־שׁוֹשַׁנִים אָדֹם. שָׁמַעְתִּי אֶת נַהֲמַת הַלְבִיאָה וְעָלְתָה בְּמֹחִי מַחֲשָׁבָה שֶׁל שְׁטוּת: רָצִיתִי לִרְאוֹת אִם דָנִי יִסְתַּכֵּן וְיַחְדֹר לַגִנָה בִּשְׁבִיל לִקְטֹף שׁוֹשָׁן אָדֹם עֲבוּרִי. רָמַזְתִּי לוֹ; אֲבָל דָנִי, כַּיָדוּע, אֵינוֹ מֵבִין רְמָזִים.

‘אֵינְךָ מֵבִין? הִיא מְבַקֶשֶׁת שׁוֹשָׁן אָדֹם,’ אָמְרָה אַיָלָה וְהִצְבִּיעָה עַל הַשִׂיחַ. דָנִי קָפַץ כְּמוֹ חַיָל קָטָן וּמְמֻשְָמָע, אֶל מֵעֵבֶר לַגָדֵר, דָקַר אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו וְהֵבִיא לִי שׁוֹשָׁן אָדֹם. אַיָלָה נֶעֶלְבָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה שֶׁדָנִי יָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁגַם הִיא רוֹצָה פֶּרַח. וּבְאֱמֶת יָכוֹל הָיָה לְהָבִיא גַם לָהּ פֶּרַח בְּאֵיזֶה צֶבַע אַחֵר, לָבָן אוֹ צָהֹב – כְּדֵי שֶׁלֹא אֲקַנֵא. אֲבָל דָנִי לֹא מֵבִין רְמָזִים. וְגַם אֵינוֹ כָּל־כָּךְ מְנֻמָס. אוּלַי כְּשֶׁיִגְדַל יִהְיוּ נִימוּסָיו אַבִּירִיִים יוֹתֵר. עַל יוֹרָם אֵין בִּכְלָל מַה לְדַבֵּר! גַם הוּא לֹא נִרְמַז וְלֹא טִפֵּס עַל שׁוּם גָדֵר וְלֹא הֵבִיא לְאַיָלָה פֶּרַח.

לְמַעַן הָאֱמֶת הִתְחָרַטְתִּי עַל כָּל הַמַעֲשֶׂה; לֹא צָרִיךְ לִקְטֹף שׁוֹשָׁנִים בְּגִנוֹת זָרוֹת – – אֲנָשִׁים מְטַפְּחִים אֶת גִנָתָם לַהֲנָאָתָם וְלֹא לַהֲנָאַת אֲחֵרִים.

כָּךְ הֶעֱמַדְתִּי אֶת דָנִי בְּמִבְחָן וְהוּא עָמַד בּוֹ בְּמִקְרֶה זֶה. אֲבָל בִּכְלָל לֹא כְּדַאי לְהַעֲמִיד בָּנִים בְּמִבְחֲנֵי אַהֲבָה, כְּדֵי לֹא לְהִתְאַכְזֵב.

קָרָאתִי פַּעַם בְּרוֹמַן שֶׁל גְדוֹלִים שֶׁאֵין הַגִבּוֹרָה רַשָׁאִית לְגַלוֹת אֶת מִסְתְּרֵי לִבָּהּ בִּפְנֵי הַגִבּוֹר שֶׁלָהּ; אֶלָא חַיֶבֶת לְהַנִיחוֹ בְּצַעַר, בְּעֶרְגָה וּבְחֹסֶר־וַדָאוּת. עָלֶיהָ לְהִתְעַטֵף בְּמַסְוֶה שֶׁל שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ, אַחֶרֶת אוּלַי תִּמָאֵס עָלָיו. אִלוּ אֶפְשָר הָיָה לָדַעַת מֵרֹאשׁ שֶׁדָנִי עָתִיד לְהִתְיַתֵּם מֵאָבִיו, לֹא הָיִיתִי מִתְנַכֶּרֶת אֵלָיו וּמְצַעֶרֶת אוֹתוֹ. רַק עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹא כְּדַאי לְהַעֲמִיד פָּנִים אֲדִישׁוֹת, וַאֲנִי מַזְהִירָה בָּזֶה יְלָדוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹא תַּעֲשֶׂינָה כָּמוֹנִי, כְּדֵי לֹא לִנְחֹל כִּשָׁלוֹן, אֲפִלוּ אִם נִבְחֲרוּ פַּעַם לְאֶסְתֵּר־הַמַלְכָּה.

וְלָמָה אֲנִי מְסַפֶּרֶת כָּל־זֹאת, בִּגְלַל מַה שֶׁקָרָה לְאַחַר תַּהֲלוּכַת הַלַפִּידִים בַּחֲנֻכָּה. הַמַעֲשֶׂה אֵרַע בִּימֵי חֲנֻכָּה, בְּשָׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, כְּשֶׁהִתְאַסְפָה קְבוּצַת בָּנִים וּבָנוֹת בְּבֵיתִי. הוֹרַי פָּרְשׁוּ לְחֶדֶר אַחֵר, כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ. שִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחַק הַשְׁאֵלוֹת. זֶה מִשְׂחָק פָּשׁוּט מְאֹד. כָּל בֵּן רַשַׁאי לְהַזְמִין בַּת, לָצֵאת אִתָּהּ אֶל הַמִרְפֶּסֶת וְלִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אִישִׁית. לְאַחַר שֶׁהַבַּת מְשִׁיבָה, הִיא מַזְמִינָה בֵּן, שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ שְׁאֵלָה, וְכֵן הָלְאָה. הַתְשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֱמֶת לַאֲמִתָּה. אֲבָל אֵין מְדַקְדְקִים בָּאֱמֶת.

שִׂחַקְנוּ וְהִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל דָנִי; יָצָאנוּ אֶל הַמִרְפֶּסֶת וְדָנִי שָׁאַל אוֹתִי: מִי הֲכִי מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ מִכָּל הַבָּנִים שֶׁבַּקְבוּצָה?' שְׁמַעְתֶּם? כְּאִלוּ לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁ…

הִתְבַּיַשְׁתִּי לְגַלוֹת בִּפְנֵי דָנִי אֶת אַהֲבָתִי הָאֻמְלָלָה אֵלָיו וְעָנִיתִי, לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל הִסוּס: ‘יוֹרָם!’ אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה פִּתְאֹם אָמַרְתִּי: יוֹרָם. יָכֹלְתִּי לְהַמְצִיא שֵׁם אַחֵר וְלָאו דַוְקָא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל יוֹרָם שֶׁהוּא חָבֵר שֶׁל אַיָלָה חֲבֶרְתִּי הַנֶאֱמָנָה (מִלְבַד בְּאוֹתָם הַמִקְרִים שֶׁהִיא מִצְטָרֶפֶת לַבָּנוֹת הַמְזַמְרוֹת נֶגְדִי!).

דָנִי נִדְהַם מְאֹד לְשֵׁמַע תְּשׁוּבָתִי. הוּא אֵינֶנוּ יוֹדֵע חָכְמוֹת. הוּא הֶאֱמִין לִי בְּתֹם לֵב. מַה הוּא מְתָאֵר לְעַצְמוֹ שֶׁיֵשׁ בִּי הָעֹז לְהַגִיד לוֹ בְּפָנָיו: ‘אַתָּה!’

דָנִי חָזַר לַחֶדֶר וְיָשַׁב, כְּאוֹרֵחַ בִּלְתִּי־קָרוּא בְּפִנָה. אֻמְלָל מְאֹד לְמַרְאֶה. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לְתַקֵן אֶת הַמְעֻוָת. רָצִיתִי לוֹמַר לוֹ: ‘טִפֵּש! לָמָה אַתָּה לֹא מֵבִין דָבָר מִתּוֹךְ דָבר, וְאֶת הִפּוּכוֹ הַנָכוֹן שֶׁל הַדָבָר. לָמָה אֵינְךָ מֵבִין שֶׁמִתְבַּיְשִׁים, לִפְעָמִים, לְגַלוֹת אֶת הָאֶמֶת.’ אֲבָל הִתְבַּיַשְׁתִּי.

כָּךְ הִתְחִיל לְהָקִיץ הַקֵץ עַל אַהֲבָתֵנוּ. וְדָנִי לֹא הָיָה מוּכָן לְהָנִיף חֶרֶב וְלִלְחֹם עַל לִבִּי – כְּמוֹ שֶׁמְסֻפָּר בְּאַגָדוֹת הָאַבִּירִים. זֶה הִרְגִיז אוֹתִי.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֲכִי טוֹב לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת.

––––––––––

לְצַיֵר דָנִי שֶׁאֵינֶנוּ מֵבִין.

––––––––––

בְּבֵית הָאִכָּר

כָּל הַכִּתָּה נָסְעָה לְטַיֵל לְרֹאשׁ־פִּנָה. חִלְקוּ אוֹתָנוּ לְלִינָה בְּבָתֵּי הָאִכָּרִים. אַיָלָה וַאֲנִי קָפַצְנוּ, כְּמוֹ תָּמִיד בָּרֹאשׁ, וְהִכְרַזְנוּ שֶׁאָנוּ רוֹצוֹת לָלוּן בְּיַחַד. נִשְׁלַחְנוּ שְׁתֵּינוּ אֶל אִכָּר אֶחָד. בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב הִגִישׁוּ סַלַט יְרָקוֹת מְתֻבָּל לְהַפְלִיא, עִם שֶמֶן וְתַבְלִינִים – מַאֲכַל תַּאֲוָה. אָכַלְנוּ כְּאִלוּ לֹא אָכַלְנוּ אַף פַּעַם סַלַט. תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה סִפְּרוּ לָנוּ הַמְאָרְחִים שֶׁהַמוֹשָׁבָה אֵינָה מִתְפַּתַּחַת כָּרָאוּי. הִמְשַׁכְנוּ לֶאֱכֹל בְּתֵאָבוֹן וְאָמַרְנוּ: ‘וְשִׁכּוּנֵי הָעוֹלִים?’ הֵשִׁיבוּ לָנוּ בְּנֵי הַבַּיִת: ‘זֶה עֹל וְלֹא הִתְפַּתְּחוּת – צָרִיךְ לְסַפֵּק לָהֶם פַּרְנָסָה וְאֵין דֵי אֲדָמָה.’

כְּשֶׁיָצְאוּ בְּנֵי־הַבַּיִת מִן הַחֶדֶר, לָחֲשָׁה אַיָלָה אֵלַי: ‘אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ קְטַנוֹת מִדַי שֶׁיִשְׁפְּכוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַלֵב? מַה אֲנַחְנוּ? שַׂר־הָאוֹצָר?’

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַיָלָה צוֹדֶקֶת, לַמְרוֹת שֶׁלֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַגִיד לָהּ זֹאת, מִפְּנֵי שֶׁבֵּינָתַיִם חָזַר הַמְאָרֵחַ לַחֶדֶר. בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל הַמְאָרֵחַ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת בְּיָדָה טַס מַהְבִּיל שֶׁל חֲבִיתוֹת חֲלָבִיוֹת חַמוֹת, מְגֻבָּבוֹת בִּגְבִינָה מְשֻׁבַּחַת.

לְאַחַר שֶׁלָגַמְנוּ חָלָב הֵם הִצִיעוּ עֲבוּרֵנוּ אֶת הַמִטוֹת. מִטוֹת? – גַל עָצוּם שֶׁל מַצָעִים, כָּרִים וְכִסְתוֹת פּוּךְ. קָשֶׁה הָיָה לִישֹׁן עַל נוֹצוֹת, לְאַחַר שֶׁמִתְרַגְלִים לִישֹׁן עַל מִזְרוֹן. פָּחַדְנוּ שֶׁמָא נִטְבַּע בְּהַר שֶׁל נוֹצוֹת וְלֹא עָצַמְנוּ עַיִן כָּל הַלַיְלָה. כָּל הַלַיְלָה דָפַק מַשֶׁהוּ עַל כַּרְכֹּב הַגַג. לֹא יָדַעְנוּ מַה זֶה. הָיָה חשֶׁךְ וְשָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים: נְבִיחוֹת עַזוֹת שֶׁל כְּלָבִים, כְּמוֹ הַתְקָפַת שִׁעוּל שֶׁל סַבְתָּא. יְלָלָה בַּכְיָנִית שֶׁהִזְכִּירָה תַּן, אֲבָל לֹא הָיְתָה שֶׁל תַּן. קְרִיאַת־תַּרְנְגוֹלִים – לֹא כֻּלָם בְּיַחַד אֶלָא כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ, כְּמוֹ סוֹלַן בְּפִּנַת הַחוֹבֵב בָּרַדְיוֹ. קוֹל יוֹנָה וְתוֹר בִּנְהִימָה קְרוֹבָה, מַמָשׁ מִתַּחַת לַחַלוֹן. אָנוּ, יַלְדוֹת הָעִיר, לֹא הֻרְגַלְנוּ בַּקוֹלוֹת הַמְשֻׁנִים הַלָלוּ וְלֹא עָצַמְנוּ עַיִן… שָמַעְנוּ גַם אֶת קוֹל הָאֹחַ וּנְשִׁיפַת הַתִּנְשֶׁמֶת, אֶת קוֹל הַצָבוֹעַ וְרַחַשׁ הַנָחָשׁ, וְעוֹד הַרְבֵּה קוֹלוֹת שֶׁל חַיוֹת טוֹרְפוֹת שֶׁסְתָם דִמִינוּ לִשְׁמֹעַ. תְּחוּבוֹת הָיִינוּ, אַיָלָה וַאֲנִי, בֵּין הַכָּרִים, כְּמוֹ צֶמֶד דָגִים מִתְלַחֲשִׁים בֵּין גַלֵי הַיָם. עִם כָּל תְּנוּעָה הִתְרוֹמֵם גַל פּוּךְ לְהַטְבִּיעֵנוּ. שָׂחִינוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ וְחִכִּינוּ לַשַׁחַר שֶׁיָבוֹא וְיִגְאַל אוֹתָנוּ מִיָם הַנוֹצוֹת הַזֶה.

לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁמַעְנוּ צִיוּץ צִפָּרִים, כְּמוֹ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. חָשַׁבְנוּ שֶׁיֵשׁ כְּלוּב לְיַד הַחַלוֹן אֲבָל לֹא הָיָה.

בַּבֹּקֶר הָיוּ מֵי הַבֶּרֶז בָּאַמְבַּטְיָה קָרִים כְּמוֹ קֶרַח. אֶצְבְּעוֹתֵינוּ דָמוּ לְפִסוֹת בָּרָד. כָּל אֵבָרֵינוּ הָיוּ לֵאִים מִן הַשְׁכִיבָה בַּמַצָעִים הָרַכִּים. הִזְכַּרְתִּי לְאַיָלָה אֶת הַסִפּוּר עַל בַּת־הַמֶלֶךְ שֶׁהִרְגִישָׁה בָּעֲדָשָׁה אֲשֶׁר שָׂמוּ תַּחַת מַצָעֶיהָ. וְהֶחְלַטְנוּ בַּפַּעַם הַאֶלֶף, שֶׁמוּטָב לִשְׁכַּב עַל רִצְפַּת בֵּית־הַסֵפֶר הַמְקוֹמִי. לֹא שְׁיֵשׁ לָנוּ מַשֶׁהוּ נֶגֶד הַבָּתִּים הַפְּרָטִיִים, הַסַלָטִים הַמְתֻבָּלִים וּשְׁאָר הַתַּפְנוּקִים. – פָּשׁוּט הַרבֵּה יוֹתֵר ‘כֵּיף’ לִישֹׁן עַל רִצְפַּת בֵּית־הַסֵפֶר.


פַּרְסָה אַחַת: סִימָן לְמַזָל, וּמֵאָה פְּרָסוֹת?

בַּטִיוּל הַבָּא לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב לַנוּ, סוֹף־סוֹף, בְּבֵית־הַסֵפֶר הַמְקוֹמִי. הַפַּעַם לֹא הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ יַלְדֵי הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה וְגַם לֹא חַבְרֵי הַקְבוּצָה. כַּמוּבָן שֶׁהָיָה מְשַׁעֲמֵם בִּלְעֲדֵיהֶם. הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל לִשְׁפֵיָה. יָרַדְנוּ וְעָלִינוּ בַּכְּבִישׁ עַד שֶׁהִגַעְנוּ לַ’יָד' לַנוֹפְלִים – בֵּין עֲרוּגוֹת וְכַדֵי פְּרָחִים נִצְבָה מַצֶבֶת אֶבֶן וּבָהּ חֲקוּקָה רְשִׁימַת שֵׁמוֹת. מִשָׁם הָלַכְנוּ לַמִדְשָׁאָה הַמֶרְכָּזִית וּבִקַרְנוּ בַּחֲדַר הַנְגִינָה. וּבַמָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְנַחֵם, לְאֹרֶךְ הַדֶרֶךְ הַיָפָה הַזֹאת, אִם לֹא בְּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת וּבֶאֱמוּנוֹת־תְּפֵלוֹת. כִּי הָעִנְיָנִים בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ הִסְתַּבְּכוּ לָאַחֲרוֹנָה, וְלֹא הָיָה בָּרוּר מַה טִיב הַיְחָסִים. הָיוּ תִּקְווֹת קְלוּשׁוֹת שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵר; וְחִפַּשְׂנוּ רְמָזִים לְטוֹבָה, בְּכָל מָקוֹם.

הָלַכְתִּי עַל הַכְּבִישׁ וְהִרְהַרְתִּי; אוּלַי לֹא הַכֹּל אָבוּד? אָבִיב עַכְשָׁו וְהַכֹּל פּוֹרֵחַ… פִּתְאֹם רָאִיתִי פַּרְסָה מִתְגוֹלֶלֶת בְּשִׁפּוּלֵי הַדֶרֶךְ וְשָׂמַחְתִּי מְאֹד. רוֹצִים לָדַעַת לְמָה מְרַמֶזֶת פַּרְסָה שֶׁנִמְצְאָה עַל אֵם־הַדֶרֶךְ? בִּמְיֻחָד לְיַלְדָה מִתְגַעְגַעַת שְׁאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה דָנִי חוֹשֵׁב עָלֶיהָ לְאַחַר מַה שֶׁאָמְרָה לוֹ? אוֹמְרִים שֶׁזֶה סִימָן לְמַזָל וְשֶׁצָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַפַּרְסָה וְלִשְׁמֹר עָלֶיהָ. הֵרַמְתִּי אוֹתָה וְהִכְבִּידָה עָלַי. לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים, רָאִיתִי עוֹד פַּרְסָה וְעוֹד… כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה פְּרָסוֹת? הַאִם יֵשׁ לִי מַזָל כָּל־כָּךְ גָדוֹל עִם דָנִי? לֹא יִתָּכֵן. הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁד שֶׁכָּל עִנְיַן הַפְּרָסוֹת מֻפְרָךְ מְעִקָרוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהַמְצִיאוֹת הַלָלוּ לֹא הֵבִיאוּ לִי שׁוּם הַצְלָחָה, מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, חָדַלְתִּי לְהַאֲמִין בָּהֶן – אֲפִלוּ אִם הֵן תְּלוּיוֹת בְּפֶתַח הַבַּיִת אוֹ עֲנוּדוֹת כְּסִכָּה קְטַנָה.

––––––––––

לְצַיֵר כִּנוֹר תָּלוּי עַל פַּרְסָה אוּלַי יָבוֹא לוֹ מַזָל.

––––––––––

בַּדֶרֶךְ עִם הַכִּנוֹר בַּיָד

הַ’וִיאָה דוֹלוֹרוֹזָה' אֵינוֹ רַק שֵׁם רְחוֹב בָּעִיר הָעַתִּיקָה בִּירוּשָׁלַיִם זוֹ גַם דֶרֶךְ־הָעִנוּיִים שֶׁלִי בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר; מִבֵּיתֵנוּ אֶל הַמוֹרָה לְכִנוֹר בִצְפוֹן הָעִיר. לְאַחַר שֶׁשְׁכֵנֵנוּ נָסַע לְנַגֵן בְּנַהֲרִיָה הָיְתָה לִי מוֹרָה שֶׁהִתְגוֹרְרָה בָּרְחוֹב הַסָמוּךְ; אִשָׁה צְעִירָה וְנָאָה מְבֻשֶׂמֶת וּמְהֻדֶרֶת שֶׁהָיְתָה מְבַלָה אֶת שְׁעַת נְגִינָתִי הַצוֹרְמָנִית בַּעֲשִׂיַת צִפָּרְנֶיהָ. מְעַנְיֵן, לֹא? אֲנִי מַעֲבִירָה קֶשֶׁת עַל מֵיתְרֵי הַכִּנוֹר וְזוֹ מְשַׁיֶפֶת אֶת צִפָּרְנֶיהָ וּמְבָרֶקֶת אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא אֵינָהּ מְבַזְבֶּזֶת אֶת זְמַנָהּ לָרִיק, שֶׁכֵּן בְּלָאו הֲכֵי לֹא אֶהְיֶה פְרַנְצִיסְקַטִי. הִיא בְּשֶׁלָהּ וַאֲנִי בְּשֶׁלִי. שָׁמְעוּ הוֹרַי עַל מַעֲשֶׂיהָ וְהֶעֱבִירוּנִי לְמוֹרָה בִּרְחוֹב אַחֵר. מוֹרָה קְשִׁישָׁה וְנָאָה, כְּלוּלָה בַּהֲדָרָהּ; יוֹשֶׁבֶת לְפָנַי כְּשֶׁמִמְחָטָה מְבֻשֶׂמֶת קְמוּצָה בְּיָדָהּ. מִכִּנוֹרָהּ עוֹלֶה רֵיחַ מוּזָר שֶׁל לַכָּה. כָּל יָמֶיהָ הִיא סָחָה בְּאָחִיהָ בַּמוֹנֵיטִין שֶׁלוֹ כְּאֶחָד מִטוֹבֵי הַכַּנָרִים בָּעוֹלָם. וּמֵאָז, כְּשֶׁמַזְכִּירִים אֶת מְנוּחִין, חֵפֶץ אוֹ אוֹיְסְטְרַיְךְ, אֵינִי יְכוֹלָה שֶׁלֹא לְהִזָכֵר בְּאוֹתוֹ רֵיחַ טָרִי שֶׁל לַכָּה שֶׁעָלָה מִכִּנוֹרָהּ.

לְאַחַר שֶׁעָבְרָה דִּירָה לְמָקוֹם רָחוֹק, הוֹפִיעַ בְּבֵיתֵנוּ מוֹרֶה בַּעַל אֲרֶשֶׁת פָּנִים עֲגוּמָה וְשֵׂעָר זָהֹב. אֲפִלוּ אֶת הַשָׂמֵחַ שֶׁבַּרִקוּדִים הָיָה מְלַמְדֵנִי לְנַגֵן בְּעֶצֶב – מָשָׁל הָיָה שִׁיר תּוּגָה רוּסִי.

לְאַחַר־מִכֵּן מָצָאתִי סוֹף סוֹף אֶת מוֹרָתִי הָאַחֲרוֹנָה. הִיא מִתְגוֹרֶרֶת בִּצְפוֹן הָעִיר וּבֵיתָהּ הוֹמֶה תַּלְמִידִים. בַּעֲלָהּ זַמָר וְהַבַּיִת כֻּלוֹ נוֹשֵׂא אֹפִי שֶׁל מֶרְכָּז לְמוּסִיקָה. בֵּין פְּסַנְתֵּר־הַכָּנָף לְבֵין כּוֹנָנִית־הַתָּוִים מִתְגוֹלֶלֶת יַלְדָה כְּבַת שְׁנָתַיִם, שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ מְכַנֶרֶת וְגַם אֵינָהּ מְזַמֶרֶת – סְתָם יַלְדָה בַּאֲוִירָה מוּסִיקָלִית. יֵשׁ וַאֲנִי מְנַגֶנֶת וְהִיא מְדַגְדֶגֶת אֶת רַגְלִי בְּצִפֹּרֶן קְטַנָה. אֶפְשָׁר לָמוּת מִצְחוֹק.

בַּדֶּרֶךְ לִצְפוֹן הָעִיר, אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל הַמוֹרָה לְכִנוֹר, אֲנִי נִתְקֶלֶת תָּמִיד בְּאוֹתָם אֲנָשִׁים:

הָאִישׁ רָם הַקוֹמָה, שַׂחְקָן הַמְהַלֵךְ בִּצְעָדִים מְדוּדִים, כְּאִלוּ מְסַגֵל עַצְמוֹ לִתְחוּמֶיהָ הַמְצֻמְצָמִים שֶׁל הַבָּמָה, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְהַלֵךְ בָּרְחוֹב.

הָאִישׁ הַנִצָב לִפְנֵי הַקִיוֹסְק וְקוֹרֵא חִנָם אֵין כָּסֶף אֶת כָּל הָעִתּוֹנִים בְּדוּכַן הַמְכִירָה.

הָאִישׁ הַנִצָב לִפְנֵי חֲנוּתוֹ הַזְעִירָה לְמִמְכַּר מַתָּנוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁמַרְבִּים לָתֵת מַתָּנוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, אֶצְלוֹ כִּמְעַט אֵין קוֹנִים. הוּא אוֹרֵב לְכָל עוֹבֵר וָשָב, וּמְצַפֶּה לְקוֹנִים. כְּשֶׁמֶזֶג הָאֲוִיר חָמִים הוּא מוֹצִיא הַחוּצָה תַּנוּר לִמְכִירָה. וּבַחֹרֶף, כְּשֶׁיוֹרֵד גֶשֶׁם סוֹחֵף, הוּא מַצִיג בְּחַלוֹן הָרַאֲוָה מִבְחַר תַּבְנִיוֹת לַהֲכָנַת גְלִידָה.

בַּנַקְנִיקְיָה הַכְּשֵׁרָה יוֹשֵׁב אִישׁ בּוֹדֵד וְאוֹכֵל נַקְנִיקִיָה. עַל אַרְבָּעַת הַקִירוֹת תְּלוּיוֹת מַרְאוֹת גְדוֹלוֹת וְאֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁיֵשׁ שָׁם הֲמוֹן אֲנָשִׁים הַדוֹמִים זֶה לָזֶה כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם. וְזֶה עוֹד לֹא הַכֹּל: אֲנִי גַם אוֹהֶבֶת לְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹת שֶׁל סִרְטֵי הַשָׁבוּעַ; וּבַחֲנוּת לְלִבְנֵי־נָשִׁים הַמַצִיגָה פִּרְסֹמֶת שֶׁל חֶבְרַת הַתְּעוּפָה ‘סַבֶּנָה’ – תְּמוּנָה הַמַחֲלִיפָה אוֹר וּצְבָעִים וּמַקְרִינָה תַּצְלוּמִים שֶׁל מְגָרְדֵי־שְׁחָקִים בִּנְיוּ־יוֹרְק.

וְאִם הַשֵׁעוּר אֵינוֹ מְעַנְיֵן הֲרֵי שֶׁלְפָחוֹת בַּדֶרֶךְ אֵלָיו אֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.


הַקוֹנְצֶרְט שֶׁלִי

לֹא דַי שֶׁהַמוֹרָה צִלְמָה אוֹתָנוּ סְבִיב פְּסַנְתֵּר הַכָּנָף הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ, (בַּתַּצְלוּם אָנוּ נִרְאִים כְּמוֹ עֲדַת עוֹלִים נְבוּכָה, לְיַד הָאֳנִיָה אֲשֶׁר הֵבִיאָה אוֹתָם לַנָמָל) אֶלָא שֶׁהִתְחִילָה לְהָכִין אוֹתָנוּ לְקוֹנְצֶרְט הַגְמָר. כָּל אֶחָד יְנַגֵן סוֹלוֹ, וּׁשְׁמוֹנָה כִּנוֹרוֹת יְנַגְנוּ בְּיַחַד. בִּזְמַן הַחֲזָרוֹת מִסְתַּבֵּר לִי שֶׁאֲנַגֵן שִׁיר־תּוּגָה לְצֵ’יְקוֹבְסְקִי וְהוֹמוֹרֶסְקָה לִדְבוֹזֶ’ק.

הַמוֹרָה שֶׁלִי נוֹשֵׂאת נַפְשָׁהּ לִגְדוֹלוֹת. אֶת קוֹנְצֶרְט הַגְמָר שֶׁלָנוּ הֶחְלִיטָה לַעֲרֹך בְּאוּלָם ‘אֹהֶל־שֵׁם’, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה מַסְפִּיק מָקוֹם לַהוֹרִים, לַחֲבֵרִים, לִידִידִים, לְסַקְרָנִים וְלִמְבַקְרִים־מוּסִיקָלִיִים שֶׁקִבְּלוּ הַזְמָנוֹת מֻדְפָּסוֹת בִּמְיֻחָד.

עֶצֶם הָרַעְיוֹן לְהוֹפִיעַ בְּאוּלָם גָדוֹל מְעוֹרֵר בִּי חַלְחָלָה. לָמָה דַוְקָא שָׁם? אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת אוּלָם ‘אֹהֶל־שֵׁם’; הַבָּמָה קָרָה וְקַרְשֵׁי הָעֵץ שֶׁלָהּ דוֹמִים בְּעֵינַי לְשִׁנַיִם צְהֻבּוֹת בְּפֶה מַזְקִין.

––––––––––

לְצַיֵר פְּסַנְתֵּר כָּנָף וּסְבִיבוֹ יְלָדִים. מִפַּרְצוּפָם נִכָּר שֶׁהֵם חוֹלְמִים לִהְיוֹת: חֵפֶץ, מְנוּחִין, הוּבֵּרְמָן, אוֹיְסְטְרַיְךְ וּפְרַנְצִיסְקַטִי.

––––––––––

אִמָא מִתְרַגֶשֶׁת: ‘מַה תִּלְבַּשׁ שׁוּלָה לְקוֹנְצֶרְט הַגְמָר?’ וּכְבָר קָנְתָה שְׁתֵּי שְׁאֵרִיוֹת שֶׁל מֶשִׁי חוּם וּמֶשִׁי שָׁקוּף, וְהִתְקִינוּ לִי שִׂמְלָה מְפֹאֶרֶת.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַקוֹנְצֶרְט הַזֶה הָיָה סִיוּט־חַיַי. לְדָנִי לֹא גִלִיתִי אֶת סוֹד הַקוֹנְצֶרְט. אַיָלָה בָּאָה לִרְאוֹתֵנִי בְּצָרָתִי. הִיא יָשְׁבָה עַל יַד הוֹרַי וְהִבְטִיחָה לֹא לַעֲשׂוֹת פַּרצוּפִים.

בְּהַגִיעַ תּוֹרִי עָלִיתִי עַל הַבָּמָה. יְצוּר אֻמְלָל מֵאֵין כָּמוּהוּ. בֵּין כָּךְ לֹא יֵצֵא מִמֶנִי יָשָׁה חֵפֶץ וַאֲפִלוּ לֹא כַּנָרִית בַּתִּזְמֹרֶת; אָז מָה רוֹצִים מִמֶנִי?

לִכְבוֹד הַמְאֹרָע סִפְּרָה אִמִי כֵּיצַד הִשְׁתַּתְּפָה, בְּאוֹתוֹ אוּלָם, בְּשֵׁעוּר שֶׁנָתַן בְּרוֹנִיסְלַב הוּבֶּרְמַן, לְלוֹמְדֵי הַכִּנוֹר שֶׁל זְמַנוֹ, בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בָּאָרֶץ. הוּא לִמֵד אוֹתָם לְנַגֵן אַרְיָה מֵאֵת בַּאךְ.

לְמָחֳרַת הַקוֹנְצֶרְט שֶׁלִי כָּתַב אַחַד הַמְבַקְרִים בָּעִתּוֹן: ‘שׁוּלָה שֵׁם נִגְנָה אֶת שִׁיר הַתּוּגָה לְצֵי’קוֹבְסְקִי בְּרֶגֶשׁ שֶׁגָבַל בְּאִבּוּד הַחוּשִׁים. (אֲנִי בֶּאֱמֶת זוֹכֶרֶת שֶׁכִּמְעַט הִתְעַלַפְתִּי) אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם זֶה טוֹב אוֹ רַע, אֲבָל אוּלַי כְּדַאי לִשְׁמֹר עַל הָעִתּוֹן: עֵדוּת מוּסִיקָלִית לַדוֹרוֹת הַבָּאִים! אַחֲרוֹן הַתַּלְמִידִים הִפְלִיא לְנַגֵן, אֲבָל לַמְבַקְרִים לֹא הָיָה מַה לְהַגִיד עָלָיו – פָּשׁוּט שְׁכֵחוּהוּ. אִמִי הָיְתָה גֵאָה בִּי, אֲבָל הִתְרַעֲמָה עַל כִּי הָאַחֲרוֹן נִשְׁכַּח וְשָׁקְעָה בְּזִכְרוֹנוֹת: הָאַחֲרוֹן שֶׁנִגֵן בְּקוֹנְצֶרְט־הַתַּלְמִידִים שֶׁלָנוּ נָפַל בַּשְׁיָרָה לְבֶן־שֶׁמֶן. הָאֲחֵרִים הִתְפַּזְרוּ וְהָיוּ לְרוֹפְאִים, לְמוֹרִים, לְחַקְלָאִים, לְעִתּוֹנָאִים – רַק לֹא לְמוּסִיקָאִים’.

הַסִיוּט הַזֶה שֶׁל קוֹנְצֶרְט־תַּלְמִידִים חוֹזֵר בְּכָל שָׁנָה. פַּעֲמַיִם הִשְׁתַּתַּפְתִּי, בַּשְׁלִישִׁית הִתְמָרַדְתִּי וְהוֹדַעְתִּי לְהוֹרַי: ‘לֹא אֲנַגֵן, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, בְּאוּלָם גָדוֹל!’ לְאוֹר הַכְרָזָתִי הֶחְלִיט אָבִי שֶׁהַהֲכָנוֹת לַקוֹנְצֶרְט מַפְרִיעוֹת לִי בְּלִמוּדַי בְּבֵית־הַסֵפֶר, וְהַמוֹרָה לִנְגִינָה נֶאֶלְצָה לְוַתֵּר עָלַי בַּקוֹנְצֶרְטִים הַפֻּמְבִּיִים. לְאַיָלָה טוֹב, אֶצְלָהּ מְנַגְנִים בְּבֵית הַמוֹרָה בִּלְבַד. הַמוֹרָה שֶׁלִי כָּל־כָּךְ רַאַוְתָנִית! מִתְחַשֵׁק לָהּ לְהוֹפִיעַ בְּאוּלָם, שֶׁתּוֹפִיעַ. אֲנִי צְרִיכָה לְהוֹפִיעַ בִּמְקוֹמָהּ? מָה אֲנִי אוֹיְסְטְרַיְךְ? הִיא עַצְמָהּ מְנַגֶנֶת בְּתִזְמֹרֶת הָאוֹפֶּרָה, חֲבוּיָה לְמַטָה, בְּאֵין־רוֹאֶה. וְרַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְנַסוֹת בַּסִיוּט – לְהוֹפִיעַ כִּמְעֻנִים הָעוֹלִים עַל גַרְדוֹם הַבָּמָה. מַה שֶׁמַפְחִיד, בַּקוֹנְצֶרְטִים הַלָלוּ, זֶה הָרָצוֹן לְהוֹפִיעַ בֵּין הָאַחֲרוֹנִים – כִּי הַמְאַחֵר לְהוֹפִיעַ מֵיטִיב לְנַגֵן. אֲבָל אֵיזֶה מִין גוֹרָל אָרוּר זֶה לִהְיוֹת מְנַגֵן־קְטִינָא?! וְעוֹד אוֹמְרִים שֶׁיְמֵי הַיַלְדוּת נֶהְדָרִים, וּמִתְגַעְגְעִים אֲלֵיהֶם. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְעוֹלָם לֹא אֶתְגַעְגַע אֶל בָּמַת ‘אֹהֶל־שֵׁם’. כְּשֶׁנִגַנוּ בִּשְׁמוֹנָה כִּנוֹרוֹת – אַרְבַּע בָּנוֹת וְאַרְבָּעָה בָּנִים – דָמִינוּ לְלַהֲקַת מְטוֹסִים שֶׁהִנְמִיכָה טוּס. אֵיזוֹ זְוָעָה! אֲפִלוּ בְּיַאלִיק וְהֶרְצְל מִשְׁנֵי צִדֵי הַבָּמָה, חָפְרוּ פְּנֵיהֶם מֵרֹב בּוּשָׁה.

––––––––––

לְצַיֵר בָּמָה גְדוֹלָה וְעָלֶיהָ יְצוּר קָטָן וְאֻמְלָל, הַמַחֲזִיק כִּנוֹר וּמְנַגֵן בְּרֶגֶשׁ נוֹרָא.

––––––––––


שִעוּר לְאַנְגְלִית

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לִלְמֹד קְצָת אַנְגְלִית. ‘לָדַעַת’ כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת דוֹדָתָהּ שֶׁל אִמִי, ‘שָׂפָה אֵירוֹפִּית וְלֹא אַסְיָתִית בִּלְבַד’. הִיא עַצְמָהּ יוֹדַעַת שָׂפָה אֵירוֹפִּית אַחַת: אִידִישׁ. בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ הִיא מְגַרְמֶנֶת אֶת שְׁמִי לְשׁוּלִישֶׁן. בְּעוֹד קְרוֹבָתֵנוּ שֶׁעָלְתָה מִפּוֹלִין קוֹרֵאת לִי: שׁוּלִינְקָה. דוֹדִי אֱלִיפֶלֶט אוֹמֵר שֶׁ’אִם כְּבָר אָז: סוּלָמִיתָה!'

הִתְחַלְתִּי לְלַמֵד תּוֹרָה יַלְדָה מִכִּתָּה ב‘. וּבַשָׂכָר שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת הִשַׂגְתִּי לִי מוֹרֶה מְשֻׁנֶה לְאַנְגְלִית. לַמוֹרֶה הַפְּרָטִי שֶׁלִי יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עַכְבָּר מְגֻדָל: שְׂפָתָיו בּוֹלְטוֹת, גְבִינָיו עֲבֻתִּים, קוֹמָתוֹ גוּצָה וּבְגָדָיו מְהוּהִים. הוּא מִתְפָּאֵר בְּכָךְ שֶׁמִלְבַד אַנְגְלִית הוּא יָכוֹל לְלַמֵד גַם: צָרְפָתִית, אִיטַלְקִית, סְפָרַדִית, הוֹלַנְדִית, גֶרְמָנִית, הוּנְגָרִית, רוֹמָנִית, צֶ’כִית, עַרְבִית וְעִבְרִית כַּמוּבָן. שְׁמַעְתֶּם? כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ מַצַב־רוּחַ מְרוֹמָם הוּא מוֹסִיף לָרְשִׁימָה אֶת הַשָׂפוֹת: פִינִית, פּוֹרְטוּגֶזִית, בּוּלְגָרִית וּפַרְסִית. לְפִי הַמִבְחָר אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מַרְצֶה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. אֲבָל לֹא. הוּא רַק פּוֹעֵל שָׁחוֹר עִם כִּשְׁרוֹן נִסְתָּר לְשָׂפוֹת. וְלוֹקֵחַ לִירָה לְשִׁעוּר, בִּמְקוֹם שְׁתֵּי לִירוֹת וָחֵצִי. בְּתֹם כָּל שִׁעוּר הוּא מְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ: לִירָה יִשְׂרְאֵלִית אַחַת. אֲנִי מְשַׁעֶרֶת שֶׁלְאַחַר הַשִׁעוּר הוּא רָץ לִ’תְנוּבָה’ לֶאֱכֹל עוּגָה וְלִשְׁתּוֹת תֵּה אוֹ לְ’מֶלֶךְ־הַפַלַפֶל' לֶאֱכֹל שְׁתֵּי מָנוֹת גְדוּשׁוֹת בְּפַלַפֶל, מְלָפְפוֹן וּפִלְפֵּל כָּבוּשׁ.

בַּשִׁעוּר הָרִאשׁוֹן אָמַר לִי: ‘יֵשׁ לָכֶם בַּבַּיִת שִׁירֵי בֵּירוֹן?’

חִטַטְתִּי בַּאֲרוֹן הַסְפָרִים וּמָצָאתִי: ‘צֵ’ילְד הַארוֹלְד’.

מִשֶׁהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַסֵפֶר הוּא אָמַר: ‘נִגַשׁ מִיָד, לְלֹא הֲכָנוֹת, אֶל הַשִׁירָה הָאַנְגְלִית הַגְדוֹלָה! אֲנִי מַעֲדִיף אֶת מִכְמַנֵי הַיְקָר וְאֶת שִׂיאֵי־הַדְוַי הַפִּיוּטִיִים שֶׁל כָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן. פָּנַי מוּעָדוֹת, תָּמִיד, אֶל תַּרְבּוּת הַלָשׁוֹן וְלֹא אֶל דִקְדוּקֵי עֲנִיוּתָהּ’.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת לוֹרְד בֵּירוֹן יְפֵה־הַתֹּאַר חָבוּק בִּידֵי עַכְבָּר.

––––––––––

הַנִסוּחַ ‘דִקְדוּקֵי עֲנִיוּת’ מַזְכִּיר אֶת הַדַלוּת. וַאֲנִי נִזְכֶּרֶת, שֶׁלִפְנֵי כָּל שִׁעוּר הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר: ‘הָכִינִי חֲבִיבָתִי אֶת הַלִירָה… שֶׁתּוֹאִילִי לְהַגִישׁ לִי בְּתֹם הַשִׁעוּר; כִּי אִמֵךְ אוּלַי מִתְכּוֹנֶנֶת לָצֵאת לְעִסוּקֶיהָ וְאַרְנַק־הַיְלָדִים שֶׁלָךְ בְּוַדַאי לֹא טָעַם טַעַם מָמוֹן מִיָמָיו.’

פָּשַׂקְתִּי אֶצְבְּעוֹתַי הַקְמוּצוֹת וְעַל הַשֻׁלְחָן נָשְרָה לִירָה מְעוּכָה וּבָלָה. מִיָד הִסְבִּיר לִי פָּנִים: ‘הַנִיחִי, יַקִירָתִי, עַל הַשֻׁלְחָן, עֲדַיִן לֹא הִגִיעָה שְׁעָתִי לְקַבְּלָהּ, עוֹד לֹא הִשְׂתַּכַּרְתִּי לַחְמִי בְּכָבוֹד. וּכְבוֹדִי שֶׁלִי אֵינוֹ מַנִיחַ לִי לִטֹל מָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים חִנָם.’

הַלִירָה הָיְתָה מֻנַחַת לְפָנֵינוּ מְעוּכָה. הוּא יִשְׁרָהּ בִּזְהִירוּת וְהִנִיחָהּ פְּרוּשָׂה וּגְלוּיָה. בְּתֹם הַשִעוּר, לְאַחַר שֶׁהִתְעַנֵג כָּל־כָּךְ עַל קְרִיאַת שִׁירֵי בֵּירוֹן (וַאֲנִי פָּחוֹת מִשׁוּם שֶׁלֹא הֵבַנְתִּי כִּמְעַט כְּלוּם) לֹא נָטַל אֶת הַלִירָה אֶלָא אָמַר לִי בְּרֹב גִנוּנִים וְהָדָר. 'וְכָעֵת, חֲבִיבָתִי, טְלִי מָמוֹנֵךְ בְּיָדֵךְ וְשַׁלְמִי לִי שְׂכַר־עֲמָלִי כְּדֵי שֶׁתִּמְתַּק לִי בַּלַיִל “שְׁנַת־הֶעָמֵל” וְתֶעֱרַב לִי בַּיוֹם “פַּת־הַיָגֵעַ”.

נָטַלְתִּי בִּזְהִירוּת אֶת הַלִירָה, שֶׁלֹא הָיְתָה סְתָם לִירָה אֶלָא שְׂכָרוֹ־שֶׁל־עָמֵל וְשָׂמְתִּי בְּכַפּוֹ. הוּא נְטָלָהּ בְּיָד מְקֻמָרָה, כְּמַכְנִיסָהּ בְּצֵל־קוֹרָתוֹ, וְאָמַר בְּקוֹל פַלְסֶטוֹ דַק: ‘חֵן, חֵן, לָךְ חֲבִיבָתִי. וְאַל נָא תִּשְׁכְּחִי לְהָכִין חֲבֶרְתָּה שֶׁל לִירָה זוֹ בַּשִׁעוּר הַבָּא. מִשׁוּם שֶׁאַף פַּעַם אֵין לִי עֹדֶף.’

––––––––––

לְצַיֵר לִירָה מְעוּכָה וּמְיֻזָעָה.

––––––––––

אֲנִי מַאֲמִינָה לוֹ.

לְיָמִים נוֹדַע לִי מַדוּעַ שְׂכָרוֹ זָעוּם וּמַדוּעַ בְּבוֹאוֹ לָרִאשׁוֹנָה שָׁאַל: ‘כַמָּה אַתְּ מוּכָנָה לְשַׁלֵם לְשִׁעוּר?’ לְאַחַר שֶׁנָקַבְתִּי אֶת הַסְכוּם נֶעְתַּר וְלֹא בִּקֵשׁ יוֹתֵר. פַּעַם בִּקֵּשׁ מִמֶנוּ אָחִי הַבְּכוֹר שֶׁיִכְתֹּב עֲבוּרוֹ מִכְתָּב לְמוֹסַד־חִנוּכִי בַּאֲמֵרִיקָה. מִיָד כָּתַב מִכְתָּב אָרֹךְ מְאֹד וְנִמְלָץ מְאֹד. יוֹדְעֵי אַנְגְלִית שֶׁרָאוּהוּ אָמְרוּ: ‘אֵיזֶה מִכְתָּב מַצְחִיק!’

יֵשׁ לִי מַזָּל מְיֻחָד לְמוֹרִים!

עוֹלֶה מֵאִיטַלְיָה שֶׁבָּא אֶל שְׁכֵנֵנוּ, נֶעְתַּר לְלַמְדֵנִי אִיטַלְקִית. בַּשִׁעוּר הָרִאשׁוֹן שְׁאֵלַנִי: ‘יֵשׁ לָךְ “קוֹמֶדְיָה־הָאֱלֹהִית” לְדַנְטֶה? אַיִן. מִיָד אָבִיא לָךְ.’ רָץ וְהֵבִיא אֶת שֶׁלוֹ וְשָׁקַע בִּקְרִיאָה רַבַּת־הֲנָאָה. מִסְתַּבֵּר שֶׁהָיָה פְּרוֹפֶסוֹר לְסִפְרוֹת בְּאֶרֶץ מוֹצָאוֹ. הוּא קָרָא וְנֶהֱנָה וַאֲנִי לֹא הֲבִינוֹתִי כְּלוּם. שְׁאִלְתִּיו בִּמְלֹא הַזְהִירוּת: ‘אוּלַי נוּכַל לִלְמֹד מַשֶׁהוּ יוֹתֵר קַל בְּאִיטַלְקִית?’ וְהַלָה הֵשִׁיב לִי:

––––––––––

לְצַיֵר תֹּפֶת בְּשָׂפָה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת.

––––––––––

‘אִי אֶפְשָׁר. אֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר מִכֹּל אֶת דַנְטֶה’. לְאַחַר הִתְעָרְבוּת מִצַד הוֹרַי הִסְכִּים לְלַמְדֵנִי אֶת ‘הַלֵב’ לְד’אַמִיצִיס שֶׁיֵשׁ לִי בְּתַרְגוּם עִבְרִי וְאוּכַל לְהַשְׁווֹתוֹ אֶל הַמָקוֹר. לְאַחַר הִתְעָרְבוּת נוֹסֶפֶת מִצַד הוֹרַי הִסְכִּים לְלַמְדֵנִי קְצָת דִקְדוּק. הוֹי אֵלִי! לָמָה יֵשׁ לִי תָּמִיד מוֹרִים כֹּה מְשֻׁנִים?


סֵפֶר עַל אַהֲבָה – וַאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לְהַגִיד מָה עוֹד

––––––––––

לְצַיֵר קְרִיאָה־אֲסוּרָה בַּמִסְתָּרִים.

––––––––––

הָלַכְתִּי לַסִפְרִיָה וּבִקַשְׁתִּי סֵפֶר עַל ‘אַהֲבָה וּמִין’ וַהֲבֵאתִיו עִמִי הַבַּיְתָה. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיוֹם הָלְכוּ הוֹרַי לַסִפְרִיָה וְהֵעִירוּ לַסַפְרָנִית שֶׁאֵין נוֹתְנִים סֵפֶר כָּזֶה בִּידֵי תַּלְמִידָה קְטַנָה שֶׁכְּמוֹתִי. נִתְבַּקַשְׁתִּי לְהַחֲזִירוֹ מִבְּלִי לְקָרְאוֹ. לְמָחֳרָת הָלְכָה אַיָלָה לַסִפְרִיָה וְשָׁאֲלָה שׁוּב אוֹתוֹ הַסֵפֶר. הַפַּעַם הֶחְבֵּאנוּ אֶת הַסֵפֶר מִיָד. מַלְכָּה מָצְאָה מָקוֹם בּוֹ אֶפְשָׁר לִקְרֹא בַּסֵפֶר בַּחֲשַׁאי. אֲחוֹתָה הַבְּכִירָה נִשְׂאָה, יֵשׁ לָהּ דִירָה מִשֶׁלָהּ. אֲחוֹתָהּ שֶׁל מַלְכָּה וּבַעֲלָהּ עוֹבְדִים בַּחֲנוּת וְהַדִירָה שֶׁלָהֶם רֵיקָה בִּשְׁעוֹת הַיוֹם. הֶחְלַטְנוּ שֶׁמַלְכָּה תִּקַח אֶת הַמַפְתֵּחַ, בַּאֲמַתְלָה שֶׁהִיא רוֹצָה לָנוּחַ שָׁם, וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ נָבוֹא שָׁמָה אַחַר־הַצָהֳרַיִם וְנִקְרָא בַּסֵפֶר כְּכָל אֲוַת־נַפְשֵׁנוּ. בָּאנוּ אֶל הַדִירָה וְרֵאשִׁית־חָכְמָה עָשִׂינוּ בָּהּ סִיוּר יְסוֹדִי. מַלְכָּה הֶרְאֲתָה לָנוּ אֶת כָּל הָאֲרוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁ’נֶחֱזֶה בְּתִפְאֶרֶת אֲחוֹתָהּ' וּבְכָל הַמַתָּנוֹת שֶׁקִבְּלוּ, הִיא וּבַעֲלָהּ לְחַג כְּלוּלוֹתֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁמִשַׁשְׁנוּ אֲפִלוּ בְּשִׂמְלַת־הַחֻפָּה, שָׁלִינוּ מִכִּיסֵינוּ שׁוֹקוֹלַד וְסֻכַּרְיוֹת, הִרְתַּחְנוּ מַיִם עַל הַגַז, שָׁתִינוּ קָפֶה לְחִזוּק הַלְבָבוֹת וְקִנַחְנוּ בְּעוּגָה קְפוּאָה שֶׁמָצָאנוּ בַּמְקָרֵר, (הַכֹּל, בִּרְשׁוּת הָאָחוֹת כַּמוּבָן). אַחַר כָּךְ יָשַׁבְנוּ לְעַיֵן בַּסֵפֶר. הָאַחַת קוֹרְאָה בְּקוֹל רָם וְהַשְׁתַּיִם הָאֲחֵרוֹת מַקְשִׁיבוֹת וּבוֹשׁוֹת. הַקְרִיאָה בַּסֵפֶר דִכְדְכָה אוֹתָנוּ מְאֹד וְהָיְתָה מְשַׁעֲמֶמֶת עַד מָוֶת. לְאַחַר דִפְדוּף בְּהֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַסֵפֶר לֹא הוֹסַפְנוּ לִקְרֹא בּוֹ. לְמָחֳרַת הַיוֹם הָלְכָה אַיָלָה וְהֶחֱזִירָה אוֹתוֹ לַסִפְרִיָה. לֹא סִיַמְנוּ אֶת הַקְרִיאָה בַּסֵפֶר עַד הַיוֹם הַזֶה.

מִשְׂחָקִים אֲסוּרִים

––––––––––

לְצַיֵר שְׁתֵּי בָּנוֹת חֲבוּקוֹת מִתְרַפְּקוֹת זוֹ עַל זוֹ. מַה יֵשׁ?

––––––––––

אַף־אֶחָד לֹא אָמַר שֶׁאָסוּר שֶׁבַּת תִּתְרַפֵּק עַל חֲבֵרְתָּהּ, תְּגַפֵּף וּתְלַטֵף אוֹתָהּ וְתִלְחַשׁ הַכְרָזוֹת סוֹדִיוֹת בְּאָזְנָהּ. אָנוּ אוֹהֲבוֹת לְהַצִיג הַצָגוֹת כָּאֵלֶה לְפִי רוֹמָנִים שֶׁקָרָאנוּ: נַטַשָׁה מִ’מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם‘, סוֹנְיָה מֵ’הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ’, אוֹ עַל אֵיזוֹ גִבּוֹרָה יְהוּדִית, מִימֵי גֵרוּשׁ סְפָרַד, שֶׁרַב־חוֹבֵל נָכְרִי מִתְאַהֵב בָּהּ וְהִיא מַשְׁלִיכָה אֶת עַצְמָהּ לִמְצוּלוֹת־יָם, כְּדֵי לְהִמָלֵט מִיָדָיו. לִפְעָמִים מְשַׂחֲקִים בְּפַּרְטִיזַן נוֹצְרִי הַמִתְאַהֵב בְּפַּרְטִיזָנִית יְהוּדִיָה, אוֹ בְּצַלָף מִמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת הַמִתְאַהֵב בְּחוֹבֶשֶׁת שֶׁנִפְצְעָה מֵרְסִיסֵי פָּגָז.

וּכְשֶׁגוֹמְרִים לְהַצִיג מִתְחַלְפִים בַּתַּפְקִידִים.


בְּנֵי עֵדוֹת שׁוֹנוֹת

בְּבֵית סִפְרֵנוּ, יֶשְׁנָם יְלָדִים מֵעֵדוֹת שׁוֹנוֹת.

שַׁמָשִׁית בֵּית־הַסֵפֶר וּבְנוֹתֶיהָ הֵן מֵעוֹלוֹת תֵּימָן. בְּנָהּ, נִסִים, לוֹמֵד בְּבֵית הַסֵפֶר מוֹרִיָה. מִפַּרְבָּר סָמוּךְ, בָּאִים בָּנִים בּוֹגְרִים מֵאִתָּנוּ, מְיֻדָעִים לְמִשְׁפַּחַת הַשַׁמָשִׁית וּמְשַׂחֲקִים אִתָּנוּ. כֻּלָם מַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁזוֹ מִלְחֶמֶת רִגוּל, בַּלָשׁוּת, הִתְחַפְּשׂוּת וְהַעֲרָמָה. נִסִים מִתְחַפֵּשׂ לְאִישׁ מְבֻגָר עִם זָקָן וּפֵאוֹת וּשְׁלֹמֹה מִתְחַפֵּשׂ לְחַיָל. כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם מוֹפִיעִים פִּתְאֹם, בִּשְעַת הַדִמְדוּמִים, לְיַד שַׁעַר בֵּית־הַסֵפֶר אָנוּ אֵינֶנוּ מַאֲמִינוֹת לְמַרְאֶה עֵינֵינוּ וְצוֹוְחוֹת… וְאָז פּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה גְדוֹלָה.

הַמִלְחָמָה אֵינָהּ בֵּין הָעֵדוֹת, כִּי בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ יֵשׁ שְׁתֵּי בָּנוֹת מִתֵּימָן, וּבַקְבוּצָה שֶׁלָהֶם יֵשׁ בֵּן מֵהָעֵדָה שֶׁלָנוּ, אַבְרָהָם. הַמִלְחָמָה הִיא בְּעֶצֶם בֵּין הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת. אֲנַחְנוּ תּוֹלְשׁוֹת עֲנָפִים מִן הָעֵצִים מִתּוֹך כַּוָנָה לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְפִּיקוֹת לְהַרְבִּיץ, בָּאִים הֵם, עִם עֲנָפִים בַּיָד, וּמַכִּים עַל רַגְלֵינוּ הַחֲשׂוּפוֹת עַד שֶׁיֵשׁ לָנוּ סִימָנִים אֲדֻמִים וַאֲפִלוּ כּוֹאֵב. רַק נִסִים וְאַבְרָהָם אֵינָם מְעִזִים לְהַרְבִּיץ לַבָּנוֹת. אֲבָל שְׁלֹמֹה מַרְבִּיץ כַּהֲלָכָה. בְּכָל זֹאת מִסְתַּכְּנוֹת הַבָּנוֹת, מִתְגָרוֹת בִּשְׁלֹמֹה, וּמִתְעַנְגוֹת עַל הַמַכּוֹת שֶׁהוּא מַפְלִיא לָתֵת. וְאַף בַּת אֵינָהּ מִסְתַּכֶּנֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הַשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מַרְבִּיצִים כְּלָל. קָשֶׁה לְהַסְבִּיר לָמָה. אוּלַי הַמַכּוֹת שֶׁל זֶה מְעַנְגוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא נַעַר צָנוּם, גְבַהּ־קוֹמָה וְנָאֶה? וְהַשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים לֹא כָּל־כָּךְ? אֵינֶנִי יוֹדַעַת. אֶשְׁאַל אֶת אַיָלָה אִם גַם הִיא מַרְגִישָׁה כָּמוֹנִי, מִפְּנֵי שֶׁגַם הִיא מִשְׁתַּדֶלֶת שֶׁשְׁלֹמֹה יַרְבִּיץ עַל רַגְלֶיהָ הַחֲשׂוּפוֹת וְהִיא צוֹרַחַת מֵרֹב כְּאֵב.

––––––––––

לְצַיֵר נַעַר תֵּימָנִי מַרְבִּיץ בָּרַגְלַיִם וְהַיַלְדָה צוֹחֶקֶת מֵרֹב כְּאֵב.

––––––––––

מַלְכָּה אוֹמֶרֶת שֶׁהַמִלְחָמָה בֵּין הָעֵדוֹת ‘רְצוּפָה כְּאֵב וָרֹעַ, שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג’… וְשֶׁאַבְרָהָם הִצְטָרֵף לַמַחֲנֶה הַשֵׁנִי רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ שָׁם בָּנִים. וְשֶׁבְּנוֹת הַשַׁמָשִׁית בַּמַחֲנֶה שֶׁלָנוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּאן הַבָּנוֹת.

אָז אֵיזוֹ מִלְחָמָה הִיא זֹאת, בֵּין הָעֵדוֹת אוֹ בֵּין הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת? וּכְדֵי לְהוֹסִיף עַל הַבִּלְבּוּל אוֹמֵר אַבְרָהָם שֶׁאִמָא שֶׁלוֹ סְפָרַדִיָה וְאַבָּא אַשְׁכְּנַזִי.


חֲתֻנָה בַּמַחֲנֶה שֶׁלָנוּ

פִּתְאֹם קָרָה מַשֶׁהוּ מַדְהִים בְּמַחֲנֶה הַבָּנוֹת שֶׁלָנוּ. בַּת הַשַׁמָשִׁית הַבְּכִירָה, בּוֹגֶרֶת מֵאִתָּנוּ בְּהַרְבֵּה (אַף עַל פִּי כֵן מְשַׂחֶקֶת אִתָּנוּ), הִתְחַתְּנָה עִם אַלְמָן זָקֵן, אוּלַי בֶּן שְׁלֹשִים, אָב לִשְׁנֵי יְלָדִים וְעָזְבָה אֶת הַלִמוּדִים. מַה זֶה, בַּת כֹּה צְעִירָה מִתְחַתֶּנֶת? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁבְּקֹשִי מָלְאוּ לָהּ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים. כְּשֶׁהָלַכְנוּ פַּעַם לְבַקֵר בְּבֵיתָהּ הֶחָדָשׁ, לֹא הִזְמִינָה אוֹתָנוּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. עָמַדְנוּ בֶּחָצֵר כְּשֶׁמַעֲקֶה חוֹצֵץ בֵּינֵינוּ. הִיא נִרְאֲתָה נְבוֹכָה, עֲגוּמָה וּמְעֻנָה. כְּאִלוּ שָׁכְחָה שֶׁתָּפְרָה, פַּעַם, שְׂמָלוֹת לַבֻּבּוֹת שֶׁלָנוּ; אֲנַחְנוּ הִמְשַׁכְנוּ לְשַׂחֵק בָּהֶן עַד גִיל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּלְמַעְלָה. רָאִינוּ אֶת יַלְדֵי בַּעְלָהּ מְשַׂחֲקִים בֶּחָצֵר. הֵם הָיוּ כִּמְעַט בְּנֵי־גִילֵנוּ, אֲבָל לֹא שָׁעוּ אֵלֵינוּ. כְּשֶׁהָלַכְנוּ לֹא אָמְרָה: ‘לְהִתְרָאוֹת’. יוֹתֵר לֹא סַרְנוּ לְבֵיתָהּ לְבַקְרָהּ. נוֹכַחְנוּ, שֶׁלְפֶתַע בָּגְרָה, וְאִלוּ אָנוּ עוֹד יְלָדוֹת קְטַנוֹת. וּמַה חֵפֶץ לָהּ בְּפִטְפוּטֵינוּ וּבְמִשְׂחָקֵינוּ? פַּעַם בְּמִצְעָד רְאִיתִיהָ בְּקֶרֶב הַקָּהָל. נִדְהַמְתִּי לִרְאוֹת אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפֶיהָ תִּינוֹק גְלוּי־רֹאשׁ, מִתְיַפֵּחַ וְּמנוֹפֵף בְּיָדָיו. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה אַחַת מֵחֲבֵרוֹתַי לְאִמָא ‘עַל בְּאֱמֶת’. עָשִׂיתִי עַצְמִי שֶׁאֵינֶנִי רוֹאָה אוֹתָהּ.


יַלְדָה – כַּלָה

בָּאתִי הַבַּיְתָה וְסִפַּרְתִּי שֶׁיֵשׁ לָנוּ יַלְדָה חֲדָשָׁה בַּכִּתָּה, עוֹלָה מֵרוֹמַנְיָה, צִפּוֹרָה שְׁמָהּ. אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר אִתָּהּ אִידִישׁ; אָז מִי שֶׁיוֹדֵעַ, מִסַבְתָּא שֶׁלוֹ, מִלָה בְּגֶרְמָנִית מְדַבֵּר אִתָּהּ קְצָת. נִסִינוּ לְקָרֵב אוֹתָהּ, וְהִזְמַנוּ אוֹתָהּ לִקְפֹּץ אִתָּנוּ בַּחֶבֶל. אֲבָל לַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ עוֹד לֹא קִבַּלְנוּ אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא בָּרוּר מַה דַעְתָּהּ עַל קְבוּצָה מְעֹרֶבֶת שֶׁל בָּנִים וּבָנוֹת. שָׁמְעָה אִמִּי עַל הַחִדוּשׁ בַּכִּתָּה וְנִזְכְּרָה: ‘בִּימֵי הָעֲלִיָה, כְּשֶלָמַדְתִּי בְּבֵית־סֵפֶר עֲמָמִי, הָיוּ אֶצְלֵנוּ בָּנִים וּבָנוֹת מִכָּל הַגִילִים: קְטַנוֹת כָּמוֹנִי, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ וּנְעָרוֹת שֶׁנִרְאוּ כְּנָשִים קְטַנוֹת; הֵן צֹרְפוּ לְכִתָּתֵנוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹא יָדְעוּ עִבְרִית.’

‘מַה פִּתְאֹם נָשִׁים בַּכִּתָּה?’ שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה.

'מִנְהֲגֵיהֶן הָיוּ כְּמִנְהֲגֵי נָשִׁים קְטַנוֹת: חָזֶה מֻגְבָּהּ בַּחֲזִיָה וְכָל הַגוּף מְחֻטָב וּמְפֻתָח כְּשֶׁל נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת ‘שֶׁהִגִיעָה לְפִרְקָהּ’. וְהֵן שְׁלֵווֹת, מְתוּנוֹת וּמְיֻשָׁבוֹת בְּדַעְתָּן. לְאַחַר שֶׁלָמְדוּ מִסְפַּר חֳדָשִׁים וְאוּלַי שָׁנָה, הָיוּ נִשְׁמָטוֹת מִן הַכִּתָּה וְיוֹצְאוֹת לֲעֹזר בְּפַרְנַסַת הַמִשְׁפָּחָה. נוֹדַע שֶׁעָבְדוּ בִּתְפִירָה, בְּמֶלְצָרוּת, אוֹ בְּבֵית־חֲרֹשֶׁת. אֲחָדוֹת מֵהֶן נִשְׂאוּ בִּמְהֵרָה.

––––––––––

לְצַיֵר יַלְדָה עִם הִנוּמַת חֻפָּה יוֹשֶׁבֶת בַּכִּתָּה.

––––––––––

‘נִשְׂאוּ, יְלָדוֹת מִבֵּית־הַסֵפֶר הַיְסוֹדִי?’ הוֹסַפְתִּי לִתְמֹהַּ.

‘נִשְׂאוּ. מַה יֵשׁ, כְּבָר הָיוּ מְבֻגָרוֹת. אֵלֵינוּ הָיוּ מִתְיַחֲסוֹת כְּמוֹ לְתִינוֹקוֹת וּמַסְבִּירוֹת לָנוּ פָּנִים רַק לְאַחַר שֶׁהָיוּ מְגַלוֹת שֶגַם אָנוּ נָשִׁים בְּגוּפֵנוּ. לֹא גִלִינוּ לָהֶן אֶת סוֹדוֹתֵינוּ אוֹ אֶת עִצְבוֹנֵנוּ, לָכֵן הָיוּ מִתְעַלְמוֹת מֵאִתָּנוּ. אֲבָל מִשֶׁנִתְגַלָה הַדָבָר בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא אֹפֶן, הָיוּ מְסַיְעוֹת בְּיָדֵינוּ, לְהִתְגַבֵּר עַל דִכְדוּכֵנוּ, בְּמִלִים רַכּוֹת, זָרוֹת, נָכְרִיוֹת וְנוֹהֲגוֹת בָּנוּ כְּאִמָהוֹת צְעִירוֹת וּנְבוֹנוֹת. כִּי נַעֲרוֹת הָעֲלִיָה, מִן הָאֲרָצוֹת הַשׁוֹנוֹת, כְּבָר הָיוּ בּוֹגְרוֹת לְכָל דָבָר, הֵן הִכִּירוּ אֶת הַחַיִים וְהִתְנַסוּ בָּהֶם. וְאִלוּ אָנוּ מֶה הָיִינוּ? פִּרְחָחוֹת.’

‘הָיִיתִי רוֹצָה לְהַגִיד לְצִפּוֹרָה מַשֶׁהוּ בְּאִידִישׁ…’ גִלִיתִי לְאִמִי.

‘אִמְרִי מֶה הָיִית רוֹצָה לֵאמֹר לָהּ, וַאֲנִי אֲלַמֵד אוֹתָך לוֹמַר זֹאת בְּאִידִישׁ’, מְשִׁיבָה לִי אִמִי וּמַמְשִׁיכָה לְגַלְגֵל בְּזִכְרוֹנוֹתֶיהָ: 'כְּשֶׁעָלִיתִי אַרְצָה, שָׁאַלְתִּי בַּת מִכִּתָּתִי, מָתַי עָלִית אַרְצָה? וְהִיא הֵשִׁיבָה לִי בְּרֹב גַאֲוָה, בַּהֲבָרָה סְפָרַדִית טְהוֹרָה: “לִפְנֵי הַפֶּתַח”. וְהַכַּוָנָה כַּמוּבָן לְפֶסַח. וְהָיוּ אֶצְלֵנוּ אָח וְאָחוֹת שֶׁלָמְדוּ יַחַד בְּכִתָּה אַחַת, אַף שֶׁהָאָחוֹת בְּכִירָה מִמֶנוּ. הָאָח נִשְׁאַר וְסִיֵם אֶת חֹק לִמוּדָיו וְאִלוּ הָאָחוֹת נִשְמְטָה “וְיָצְאָה אֶל הַחַיִים”.

‘וְחֹק חִנוּךְ חוֹבָה?’

‘לֹא הָיָה,’ אָמְרָה אִמָא. ‘מַה נִדְהַמְנוּ אָז בְּיַלְדוּתֵנוּ, לִפְגִישָׁה פִּתְאֹמִית זוֹ עִם הַבַּגְרוּת הַמֻקְדֶמֶת. בָּנוֹת מִכִּתָּתֵנוּ מִתְחַתְּנוֹת לְפֶתַע, אוֹ יוֹצְאוֹת לַעֲבֹד וְאָנוּ… מְשַׂחֲקוֹת בְּכַדוּר וְשָׁרוֹת: ‘לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת נָשָׂא גִלְעָד אִשָׁה, יַלְדָה לוֹ הָאִשָׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה’. אוֹ ‘לִפְנֵי שָׁ־שָׁ־שָׁ־נִים רַבּ־בּ־בּ־בּוֹת נָשָׂא־שָׂ־שָׂ־א גִלְעָ־ד אִשָׁה יַלְדָדדדדדָה לוֹ הָאִ־שָׁ־שָׁ־שָׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁ־שָׁ־שָׁ־שָׁ־שָׁה.’ אוֹ מְשַׂחֲקוֹת בְּ’אֶנְדֶנְדִינוֹ, סוֹפַלַקַטִינוֹ, סוֹפַלַקַה טִיקָה טַק, אֶלִיק בֶּלִיק בּוֹם’. וּלְנָשִׁים קְטַנוֹת אֵלֶה הָיוּ הַמוֹרִים אוֹמְרִים: ‘יְלָדִים, הַקְשִׁיבוּ!’ צְחוֹק בְּחַיַי! לֹא פֶּלֶא שֶׁהַמוֹרִים הִסְבִּירוּ לָהֶן פָּנִים, אֲנִי בְּהֶחְלֵט מְבִינָה הַיוֹם מַה שֶׁלֹא הֲבִינוֹתִי אָז'. סִיְמָה אִמִי לְגַלְגֵל בְּזִכְרוֹנוֹתֶיהָ וְשָׁכְחָה לְגַמְרֵי שֶׁבִּקַשְׁתִּי לִלְמֹד מַשֶׁהוּ בְּאִידִישׁ.

אֲנִי, שׁוּלָה, לֹא לָמַדְתִּי אַף פַּעַם עִם בָּחוּרָה שֶׁהִתְחַתְּנָה. בַּת הַשַׁמָשִׁית לֹא נֶחְשֶׁבֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹא לָמַדְנוּ בְּכִתָּה אַחַת. גַם אַיָלָה לֹא.

אֲבָל לָמַדְתִּי עִם יַלְדָה שֶׁמֵתָה. בִּתָּהּ הַצְעִירָה שֶׁל הַשַׁמָשִׁית, שֶׁלָמְדָה אִתָּנוּ בְּכִתָּה אַחַת. הִיא לָקְתָה בְּמַחֲלַת־לֵב וְהֶחֱוִירָה מִיוֹם לְיוֹם. יוֹם אֶחָד נוֹדַע לָנוּ שֶׁקִבְּלָה הַתְקָפָה, נִלְקְחָה לַ’הֲדָסָה' וּמֵתָה. פִּתְאֹם! מַה נוֹרָא הַדָבָר – מִישֶׁהִי שֶׁהָיְתָה וּלְפֶתַע אֵינֶנָה וְגַם לֹא תִּהְיֶה.


מַה שֶׁקָרָה לְדָנִי

––––––––––

לְצַיֵר דָנִי אָבֵל וְעָצוּב מְאֹד.

––––––––––

גַם אֵצֶל דָנִי קָרָה דָבָר דוֹמֶה. פִּתְאֹם לֹא בָּא לְבֵית־הַסֵפֶר שָׁבוּעַ שָׁלֵם. הוּא נִתְיַתֵּם מֵאָבִיו. מִי שֶׁלֹא רָאָה אֶת דָנִי בְּשׁוּבוֹ כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ יָמִים לְבֵית־הַסֵפֶר לֹא רָאָה עֶצֶב מִיָמָיו. פָּנָיו הַיָפוֹת חָוְרוּ עַד אֵימָה וְעֵינָיו הַחוּמוֹת נִרְאוּ מְאֻפָּרוֹת. וְהוּא הָיָה מְשַׁפְשֵׁף זְרוֹעוֹתָיו בְּעַצְבָּנוּת, מַחֲלִיק וּמְחַפֵּשׂ בְּלִיטָה מְיֻתָּרָה כְּאִלוּ אֵינוֹ חָשׁ בְּמַעֲשָׂיו. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מַה לְהַגִיד לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁבוּעַ־הָאֵבֶל, נִגַשְׁתִּי יוֹם יוֹם, אֶל גַן בֵּיתָם וְעָמַדְתִּי נְבוֹכָה בַּפֶּתַח. רָאִיתִי אֲנָשִׁים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים אֲבָל אֲנִי לֹא הֵעַזְתִּי לְהִכָּנֵס. אַחְיוֹתָיו הַקְטַנוֹת שִׂחֲקוּ בֶּחָצֵר כְּאִלוּ לֹא קָרָה דָבָר. אֲבָל דָנִי, הַבֵּן־הַיָחִיד, הָלַךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לֵאמֹר קַדִישׁ אַחַר אָבִיו. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁדָנִי הוּא עַכְשָׁו רֹאשׁ־הַמִשְׁפָּחָה אֶצְלָם. נִשְׁאַר לוֹ רַק דוֹדוֹ, אֲחִי אָבִיו. אוֹי וַאֲבוֹי אִם דָנִי לֹא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּלִמוּדִים וְיֵאָלֵץ לָצֵאת לַעֲבוֹדָה כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַבַּיִת. אֲנִי מְקַוָה שֶׁלֹא. לֹא! אֲנִי אֶתְפַּלֵל שֶׁלֹא. אוּלַי הַדוֹד יְפַרְנֵס אוֹתָם? הוֹי אֱלֹהִים שֶׁלֹא יִקְחוּ אֶת דָנִי מִבֵּית־הַסֵפֶר!


לֵיל ‘סֵדֶר’ הַפֶּסַח בְּבֵיתֵנוּ

לֵיל ‘סֵדֶר’ בְּבֵיתֵנוּ הוּא לַיְלָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ. לֹא כְּמוֹ קַבָּלַת שַׁבָּת, כְּשֶׁאִמָא מְבַרֶכֶת עַל הַנֵרוֹת וְאַבָּא מְקַדֵשׁ עִם קֶפֶּלֶה עַל הָרֹאשׁ וְשׁוֹתִים קְצָת יַיִן וְשָׁרִים. לְלֵיל ‘הַסֵדֶר’ קוֹדֶמֶת פְּעֻלָה קַדַחְתָּנִית: צָרִיךְ לְסַדֵר אֶת הַקְעָרָה כְּהִלְכָתָהּ, מוֹשָׁב רַךְ לְאַבָּא, לְהַנִיחַ מַפִּית בִּשְׁבִיל הָאֲפִיקוֹמָן, לְסַדֵר פְּרָחִים בַּאֲגַרְטֵל וּלְהָכִין תָּכְנִית לְאַחַר הַסֵדֶר. בְּעֶרֶב זֶה בָּאִים אֵלֵינוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹא רוֹאִים אוֹתָם כָּל יְמוֹת הַשָׁנָה. לְמָשָׁל: שְׁנֵי רַוָקִים בּוֹדְדִים שֶׁמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הֻשְׁמְדוּ בַּשׁוֹאָה. הָרִאשׁוֹן בָּא מִן הַגָלִיל, מַנִיחַ אֶת מִזְוַדְתּוֹ בַּמִסְדְרוֹן, מִתְרַחֵץ, לוֹבֵשׁ חֻלְצַת חַג נְקִיָה וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ הַקָבוּעַ אֵצֶל הַשֻׁלְחָן. הַשֵׁנִי בָּא עִם תַּרְמִיל עַל גַבּוֹ מַנִיחַ צִקְלוֹנוֹ וְאוֹמֵר: ‘הִנֵה בָּאתִי כְּמִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה’. וְאַבָּא שׁוֹאֲלוֹ: ‘מִנַיִן בָּא יְהוּדִי?’ כְּאִלוּ הָיָה אַבָּא ‘סֵפֶר הַקַבְּצָנִים’ שֶׁל מֶנְדֶלִי. וְהַלָה מֵשִׁיב לוֹ בְּאוֹתוֹ הַסִגְנוֹן: ‘מִמְדִינוֹת הַיָם, מִמְקוֹם מִפְגָשָׁן שֶׁל אַרְבַּע־מְדִינוֹת – מֵאֵילָת הַמַעֲטִירָה.’

הָרַוָק הַדְרוֹמִי יְדִיד נְעוּרִים שֶׁל אַבָּא, וָתִיק בָּאָרֶץ. לִפְנֵי שָׁנִים עָסַק בַּעֲבוֹדוֹת חַשְמָל בְּנַהֲרַיִם. לִפְנֵי שְׁנָתַיִם עָסַק בְּאַשְׁלָג בִּסְדוֹם. לָאַחֲרוֹנָה הִתְחַבֵּר עִם דַיָגִים אִיטַלְקִיִים בְּאֵילַת. אַבָּא אוֹמֵר שֶׁהוּא מְהַנְדֵס שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּמִקְצוֹעוֹ, אֶלָא בַּעֲקִיפִין. לֹא מוּבָן לִי. לִי הֵבִיא אַלְמֹג שֶׁדוֹמֶה לְמוֹשָׁבָה שֶׁל אֶסְקִימוֹסִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵשׁ לוֹ חֻלְשָׁה מְשֻׁנָה אֶל אִמָא עוֹד מִימֵי עֲבָרוֹ הַצְבָאִי הַמְהֻלָל, כְּשֶׁהִיא הָיְתָה בְּא.ט.ס. – חַיֶלֶת בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְׁנִיָה – וְהוּא הָיָה בַּבְּרִיגָדָה יַחַד עִם אַבָּא. יוֹדְעִים מַה זֶה? בַּחֲטִיבָה הַיְהוּדִית. וְאַחֲרֵי־כֵן שֵׁרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִלְחֶמֶת הַשִׁחְרוּר בְּצַהַ“ל. הוּא הָיָה אָז תּוֹתְחָן בַּעַל וֶתֶק וְנִמְנָה עַל יְחִידָה קְרָבִית. קוֹרְאִים לוֹ יוּדְקֶה קְרִיגֶר, – קְצִין תּוֹתְחָנִים. תָּמִיד הוּא אוֹמֵר: 'שְׁמַע, אֲנָחְנוּ הַזְקֵנִים כְּבָר הוֹלְכִים כַּנִרְאֶה לְהַגָ”א.'

קְרִיאַת הַהַגָדָה הִיא פָּרָשָׁה לֹא קַלָה בִּשְׁבִילִי, מִפְּנֵי שֶׁאַבָּא נוֹהֵג לִשְׁאֹל אוֹתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאַרְבַּע קֻשְׁיוֹת. וַאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מִבְחָנִים, בִּפְרָט לֹא בִּפְנֵי אוֹרְחִים זָרִים. לְאַחַר קְרִיאַת הַהַגָדָה פּוֹנֶה אַבָּא אֶל יוּדְקֶה וְאוֹמֵר לוֹ: ‘נוּ, מָה הֵבֵאתָ בְּצִקְלוֹנְךָ?’ וְאֵין הַכַּוָנָה לִפְרָחִים אוֹ לִתְשׁוּרָה. נַחֲשׁוּ לְמָה? וּכְשֶׁהַנִשְׁאָל אוֹמֵר: ‘הֵבֵאתִי’, יוֹדְעִים כֻּלָם שֶׁתְשׁוּרָתוֹ לַ’סֵדֶר' נִמְצֵאת בִּגְרוֹנוֹ. יוּדְקֶה אוֹהֵב לָשִׁיר. לִפְעָמִים הוּא מְזַמֵר שִׁיר בֶּדְוִי שֶׁקָלַט בַּמִדְבָּר. לִפְעָמִים נְעִימָה שֶׁל יְהוּדֵי פָּרָס אוֹ הֹדוּ, שֶׁקָלַט בְּאֵיזוֹ מַעְבָּרָה אוֹ מוֹשָׁב. וּלְעִתִּים, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת לְשׁוֹן הַזֶמֶר, הוּא חוֹזֵר עַל צְלִיל הַמִלִים בִּלְבַד. הַפַּעַם חִקָה זֶמֶר חֲתֻנָה שֶׁל יְהוּדֵי קוּצִ’ין: ‘לוּ־לוּ־לוּ־לוּ־לוּ־לוּ־לוּ־לוּ…’ שְמַעְתֶּם? כְּשֶׁאֵדַע לָשִׁיר כָּמוֹהוּ אֲלַמֵד גַם אֶת אַיָלָה. הַזַמָר מְסַיֵם וּפוֹתֵחַ הַמְסַפֵּר הֲלֹא הוּא הָרַוָק הַשֵׁנִי יִצְחָק. (קוֹרְאִים לוֹ אֶצְלֵנוּ חָקִי), בְּמַעֲשֶׂה שֶׁשָׁמַע אוֹ שֶׁאֵרַע עִמוֹ. וְהָעִנְיָן תָּמִיד מַצְחִיק נוֹרָא. וְאֵיךְ הוּא מְסַפֵּר? אֶפְשָׁר לָמוּת מִצְחוֹק! הַגְדוֹלִים צוֹחֲקִים. וְהַקְטַנִים, שֶׁלֹא הֵבִינוּ, צוֹחֲקִים בִּגְלַל הַצְחוֹק, שֶהוּא כַּיָדוּעַ מַחֲלָה מִדַבֶּקֶת.

נָשׁוּב אֶל הַ’סֵדֶר' עַצְמוֹ. בַּהַגָדָה שֶׁל אַבָּא יֵשׁ צִיוּרִים ‘מְאִירֵי־עֵינַיִם’, בְּצֶבַע אָדֹם; מֵהַצִיוּרִים מִתְגַלָה הַהַגָדָה כְּמוֹ סִפּוּר עָצוּם. אֲנִי קִבַּלְתִּי מַתְּנַת יוֹם־הֻלֶדֶת הַגָדָה מְפֹאֶרֶת עִם צִיוּרִים צִבְעוֹנִיִים. בַּת־פַּרְעֹה נִרְאֵית כְּמוֹ הַשַׂחְקָנִית אֶלִיזַבֶּת טֵילוֹר. אַתֶּם יוֹדְעִים, זוֹ שֶׁהִתְגַיְרָה וְהִתְחַתְּנָה עִם הַזַמָר הַיְהוּדִי אֶדִי פִישֶׁר. מִרְיָם נִרְאֵית כְּמוֹ לֵאָה מֵהַ’דִבּוּק'. לַגְדִי מֵחַד־גַדְיָא יֵשׁ פַּרְצוּף שֶׁל גַן־חַיוֹת שָׁלֵם: אַיִל – צָב – גִ’ירָפָה וַחֲזִיר־הַיַבָּלוֹת.

כָּל הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ הֶחְלִיטָה לִגְנֹב אֶת הָאַפִיקוֹמָן בְּשָׁעָה שֶׁאַבָּא יוֹצֵא לִטֹל אֶת יָדָיו. אֲבָל לֹא הֻחְלַט מַה הִיא הַתְּמוּרָה שֶׁנְבַקֵשׁ בְּעַד הַחֲזָרָתוֹ. קָשֶׁה לִדְרֹשׁ מַשֶׁהוּ שֶׁל מַמָשׁ מִפְּנֵי שֶׁאַף אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים אֵינוֹ מְגַלֶה הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה לֶאֱכֹל פִּסוֹת אֲפִיקוֹמָן לְאַחַר הַסְעֻדָה הַדְשֵׁנָה. אַיָלָה קָרְאָה בָּעִתּוֹן שֶׁבְּחֹל־הַמוֹעֵד בַּבֹּקֶר תִּתְקַיֵם בְּ’הַבִּימָה' הַצָגַת הַמַחְזֶמֶר ‘עֲלֵי כִּנוֹר’ לְשָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. הֶחְלַטְנוּ לְבַקֵשׁ אֶת אוֹתוֹ הַדָבָר וְלָלֶכֶת בְּיַחַד. הִתְפַּלַלְתִּי שֶׁעִנְיַן הָאֲפִיקוֹמָן לֹא יִשָכַׁח לְאַחַר הַ’סֵדֶר' וְשֶׁלֹא יַתְחִילוּ לְהַגִיד: ‘הֲלֹא קִבַּלְתְּ, לֹא מִזְמַן, תִּיק חָדָשׁ וְסֶרֶט לַשֵׂעָר אוּלַי זֶה כֹּפֶר הָאֲפִיקוֹמָן?’ אוֹ סְתָם אֶצְבַּע מְשֻׁלֶשֶׁת?

הַרְבֵּה יְלָדִים אוֹמְרִים שֶׁעֶצֶם הָעֻבְדָה שֶׁלֹא מְקַבְּלִים אֶת הַתְּמוּרָה מִיָד גוֹרֶמֶת כְּאֵב־רֹאשׁ לְאֹרֶךְ יָמִים. אֲבָל לִי טוֹב. מַחֲזִירִים לִי תָּמִיד אֶת תְּמוּרַת הָאֲפִיקוֹמָן, וּמֵעוֹלָם לֹא מָעֲלוּ בֶּאֱמוּנִי. רַק מִתְלוֹצְצִים וּמְנַסִים לְהִתְחַמֵק אֲבָל בְּעֶצֶם מְמַלְאִים אֶת הַבַּקָשָׁה אִם כִּי מַזְהִירִים אוֹתִי מֵרֹאשׁ שֶׁלֹא אֶדְרשׁ מַשֶׁהוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בּוֹ.


בַּתֵיאַטְרוֹן

אַיָלָה וַאֲנִי זָכִינוּ. וּתְמוּרַת הָאֲפִיקוֹמָן קָנִינוּ כַּרְטִיסִים וְהָלַכְנוּ לְ’עֲלֵי כִּנוֹר'. כְּשֶׁנִכְנַסְנוּ לָאוּלָם רָאִינוּ קָהָל רַב שֶׁל יְלָדִים נָכִים – נְעָרִים וּנְעָרוֹת מְשֻתָּקִים יוֹשְׁבִים בְּכִסְאוֹת גַלְגַלִים. כַּנִרְאֶה הֻזְמְנוּ לִכְבוֹד הַחַג לְהַצָגָה. הָיִינוּ עֲצוּבוֹת מְאֹד לְמַרְאֵה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים, אֲשֶׁר בְּדַרְגוֹת נָכוּת שׁוֹנוֹת. אֲבָל כֻּלָם צָחֲקוּ וְהָיוּ עַלִיזִים.

צָחַקְנוּ וְנֶהֱנִינוּ מֵאֶסְתֵּר’ל עִם שָׁלֹשׁ צַמוֹתֶיהָ הַזְקוּפוֹת מֵהַנַעַר שֶׁחָלַם עַל כִּנוֹר וּמִנַעַר־הַכְּלֵיזֶמֶרִים הֶעָנִי הָרָעֵב תָּמִיד לְעוּגָה. לֹא הֵבַנְתִּי לָמָה בִּטְלוּ אֶת הַחֲתֻנָה! רַק מִפְּנֵי שֶׁהַיֶלֶד־הֶחָתָן הָלַךְ לְבַקֵר אֵצֶל הַפָּרִיץ הַגוֹי בְּשַׁבָּת? אַיָלָה וַאֲנִי רָצִינוּ נוֹרָא לָדַעַת אִם לְבַסוֹף הָיָה הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהָיְתָה חֲתֻנָה אוֹ לֹא? כָּל הַשְׁאָר הָיָה מַצְחִיק. מְעַנְיֵן בִּמְיֻחָד הָיָה חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַנַעַר הַמְדַמְדֵם בְּחָלְיוֹ. כָּל הַיְלָדִים צָחֲקוּ נוֹרָא בַּהַצָגָה, גַם הַיְלָדִים הַנָכִים. יָפָה הָיְתָה הַמַנְגִינָה הַיְהוּדִית. עֲצוּבָה נוֹרָא. אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁרָצְתָה לִבְכּוֹת. זֶה הָיָה אֶחָד מִשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל הַיְשָׁנִים. זֶה הִזְכִּיר לָנוּ אֶת הַמַנְגִינוֹת שֶׁשוֹמְעִים לִפְעָמִים בְּקוֹל צִיוֹן לַגוֹלָה. אִמָא שֶׁלִי לָמְדָה מֵאַבָּא שֶׁלָהּ אֶת הַשִׁיר עַל הַחַזָן הַמְפֻרְסָם שֶׁבָּא לַעֲיָרָה וּבָאוּ לִקְרָאתוֹ שְׁלֹשֶת בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים: הַחַיָט, הַסַנְדְלָר וְהָעֶגְלוֹן! מַכִּירִים? זֶה שִׁיר נוֹרָא מַצְחִיק וְאֶפְשָׁר לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּאִידִישׁ אוֹ בְּעִבְרִית. אֵיךְ שֶׁרוֹצִים. אִם אֲנִי רוֹצָה אִמָא שָׁרָה לִי בְּאִידִישׁ. וְאִם אֲנִי מְבַקֶשֶת הִיא מְתַרְגֶמֶת, תּוֹך כְּדֵי שִׁירָה, לְעִבְרִית. פֶּלֶא שֶׁאִמָא עוֹד זוֹכֶרֶת אֶת שְׂפַת הָאִידִישׁ שֶׁלָמְדָה בְּיַלְדוּתָהּ. אַבָּא שֶׁלִי לֹא יוֹדֵעַ אִידִישׁ.


סַבָּא אֲמֵרִיקָאִי

––––––––––

לְצַיֵר יְתוֹמָה לֹא אֲמִתִּית כְּמוֹ דְבוֹרָה רַק עֲזוּבָה קְצָת בְּלִי הוֹרֶיהָ הַיוֹשְׁבִים בַּאֲמֵרִיקָה.

––––––––––

דְבוֹרָה, מֵהַכִּתָּה שֶׁלָנוּ, גָרָה בְּבֵית סַבָּא וְסַבְתָּא מֵאֲמֵרִיקָה שֶׁבָאוּ הֵנָה לְיִשְׂרָאֵל לָמוּת. הֵם קָנוּ בַּיִת גָדוֹל בִּרְחוֹב דִיזֶנְגוֹף עִם הֲמוֹן חֲנֻיוֹת וְעִם גַג שָׁטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵעַ עָלָיו. אַבָּא וְאִמָא שֶׁל דְבוֹרָה וְאָחִיהָ הַקָטָן עוֹד יוֹשְׁבִים בַּאֲמֵרִיקָה. דוֹד שֶׁלָהּ, אֲחִי אִמָהּ, רַוָק אֲמֵרִיקָאִי בָּא לְבַקֵר אוֹתָם, וְהֵבִיא הֲמוֹן תַּקְלִיטִים. אֲנַחְנוּ בָּאִים אֶל דְבוֹרָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַתַּקְלִיטִים. דְבוֹרָה כְּבָר לֹא רָאֲתָה כַּמָה שָׁנִים אֶת הוֹרֶיהָ הַשׁוֹלְחִים לָהּ הֲמוֹן שְׂמָלוֹת מֵאֲמֵרִיקָה. שְׂמָלוֹת עִם תַּחְתּוֹנִיוֹת עוֹמְדוֹת – הַכֹּל מִנַיְלוֹן. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁטוֹב לָגוּר תָּמִיד עִם סַבָּא וְסַבְתָּא וְאַף פַּעַם לֹא לִרְאוֹת אֶת הַהוֹרִים. דְבוֹרָה הִיא כְּמוֹ יְתוֹמָה. שׁוֹלְחִים לָהּ כָּל מִינֵי קִשְׁקוּשִׁים וְאַף פַּעַם לֹא בָּאִים לְבַקֵר אוֹתָהּ. אֲנִי מַכִּירָה תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהוֹרָיו הַצְעִירִים נָסְעוּ וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בִּידֵי סַבָּא וְסַבְתָּא וְהוּא כִּמְעַט כְּבָר לֹא זוֹכֵר אוֹתָם. אֲבָל הוּא תִּינוֹק וְאֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם. בְּכָל זֹאת מִסְכֵּן, לֹא?

אֵצֶל דְבוֹרָה עַל הַגַג עוֹרְכִים אֶת כָּל הַמְסִבּוֹת וְהַנִשְׁפִּיוֹת שֶׁלֹא רוֹצִים לְשַׁתֵּף בָּהֶן אֶת כָּל הַכִּתָּה. כָּאן מְשַׁתְּפִים רַק אֶת הַקְבוּצָה שֶׁלָנוּ עִם הַבָּנִים מֵהַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה וְזֶה מִחוּץ לְנִשְׁפֵי הַכִּתָּה. בְּעִקָר בַּחֲנֻכָּה אֲנַחְנוּ עוֹרְכִים אֶת הַמְסִבָּה אֵצֶל דְבוֹרָה. לְסַבָּא וּלְסַבְתָּא לֹא אִכְפַּת. כְּמוֹ מְרַחֲמִים עַל הַנֶכְדָה הַמִשְׁתַּעֲמֶמֶת בְּלִי הוֹרֶיהָ. הַדוֹד מֵאֲמֵרִיקָה סִדֵר לָנוּ תְּאוּרָה צִבְעוֹנִית עַל הַגַג. הוּא קָנָה לָנוּ בְּכַסְפּוֹ נוּרָה אֲדֻמָה, צְהֻבָּה וִירֻקָה. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁתַּתַּפְנוּ בְּתַהֲלוּכַת הַלַפִּידִים בָּרְחוֹב,> וְהַהִשְׁתַּגְעוּת בְּשִׁירִים עִם תִּזְמֹרֶת גַדְנַ"ע בָּרֹאשׁ, הִסְתַּלַקְנוּ אֶל הַגַג שֶׁל דְבוֹרָה לְנֶשֶׁף פְּרָטִי מִשֶׁלָנוּ. עַל הַגַג יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר בְּבַיִת פְּרָטִי, מִפְּנֵי שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מַפְרִיעַ וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בַּצָרוֹת שֶׁלָנוּ. וְצָרוֹת יֵשׁ לָנוּ דַי וְהוֹתֵר: קִנְאָה וְאַכְזָבָה, עֶלְבּוֹנוֹת וְהַשְׁלָמָה. בֵּינָתַיִם קָרוּ כָּל מִינֵי דְבָרִים בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ. דָנִי כְּבָר לֹא חָבֵר שֶׁלִי אֶלָא שֶׁל דָלִיָה, שֶׁבִּכְלָל לֹא מִבֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ. וּמַלְכָּה כְּבָר לֹא בַּת־זוּג שֶׁל שְׁלֹמֹה וּמָצְאָה לָהּ חָבֵר מִבֵּית־סֵפֶר אָחֵר. אַנְ’לֹא יוֹדַעַת מָה הַחָכְמָה לִמְצֹא חָבֵר מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר? נוֹרָא לֹא נוֹחַ. אוּלַי הוּא מִתְעַנְיֵן בָּהּ וְאוּלַי לֹא. לֹא יָדוּעַ. וּשְׁלֹמֹה עָצוּב נוֹרָא. בִּשְבִיל מָה אֲנָשִׁים בּוֹגְדִים? מַה יוֹצֵא לָהֶם מִזֶה?

אֲנִי מְשַׁעֶרֶת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִיד בְּהֶחְלֵט שֶׁדָנִי בָּגַד בִּי. רַק מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי בּוֹחֶרֶת בְּיוֹרָם? אֵיךְ הוּא לֹא מֵבִין שֶׁנֶאֱלַצְתִּי לְשַׁקֵר רַק מִתּוֹךְ בּוּשָׁה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁדָנִי נֶפֶשׁ בּוֹגְדָנִית מִטִבְעָהּ.

אִמָא מְסַפֶּרֶת שֶׁכְּשֶׁהִיא הָיְתָה קְטַנָה בְּתֵל־אָבִיב הָיוּ נוֹשְׂאִים נֵרוֹת בְּתַהֲלוּכוֹת הַתַּלְמִידִים בַּחֲנֻכָּה וְרַק שְׁתֵּי הַשׁוּרוֹת הַקִיצוֹנִיוֹת הָיוּ נוֹשְׂאוֹת לַפִּידִים. וְעִם הַנֵרוֹת הָיָה דַוְקָא כֵּיף מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד נִסָה לְכַבּוֹת אֶת הַנֵר שֶׁל הַשֵׁנִי, וְחָבֵר קָטָן מֵהַכִּתָּה שֶׁלָהּ שָׁמַר כָּל הַזְמָן עַל הַנֵר שֶׁלָהּ שֶׁלֹא יְכַבּוּהוּ וּכְשֶׁכִּבּוּהוּ עָזַר לָהּ לְהַדְלִיקוֹ שׁוּב. אֵיזֶה חֶמֶד שֶׁל זְמַנִים! אֶצְלָם אַף פַּעַם לֹא טִפְטֵף גֶשֶׁם, וְאֶצְלֵנוּ תָּמִיד מְטַפְטֵף. אֲפִלוּ עַל הַגַג שֶׁל דְבוֹרָה בְּאֶמְצַע הַמְסִבָּה. נִמְלַטְנוּ אֶל חֲֲדַר־הַכְּבִיסָה וְאַחַר־כָּךְ רָקַדְנוּ בְּתוֹךְ הַשְׁלוּלִיוֹת. אַיָלָה הִתְחַלְקָה וְנָפְלָה לַבֹּץ. יוֹרָם לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת וְהִצִיעַ לָהּ אֶת הָאֲפֻדָה שֶׁלוֹ. אֲנִי לֹא הִתְחַלַקְתִּי וְלֹא נָפַלְתִּי וְדָנִי שֶׁדַוְקָא בָּא, וּבְלִי דָלִיָה לֹא הִצִיעַ לִי אֶת הָאֲפֻדָה וְרַק הִזְמִין אוֹתִי הַרְבֵּה פְּעָמִים לִרְקֹד. הַאִם זֶה סִימָן לְכָךְ שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עַל הַבְּגִידָה הַמַחְפִּירָה? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאָסוּר לִי לִסְלֹחַ לוֹ כָּל־כָּךְ מַהֵר, לְאַחַר כָּל הַסֵבֶל שֶׁגָרַם לִי! אֲפִלוּ שֶׁהוּא הַיוֹם יָתוֹם וְצָרִיךְ לְנַחֲמוֹ. הוּא אֲפִלוּ אָמַר שֶׁאָסוּר לוֹ לָבוֹא לַמְסִבָּה מִפְּנֵי שֶׁשְנַת־הָאֵבֶל תַּמָה רַק עַכְשָׁו. אֲבָל יוֹרָם אָמַר שֶׁאִם זֶה אֲפִלוּ יוֹם אֶחָד אַחֲרֵי יוֹם־הַזִכָּרוֹן אָז כְּבָר מֻתָּר לָבוֹא לַמְסִבָּה. וְכָעֵת כְּבָר חֹדֶשׁ אַחַר יוֹם הַזִכָּרוֹן. אִי־אֶפְשָׁר לְהִתְאַבֵּל לָנֶצַח – הַחַיִים דוֹרְשִׁים אֶת שֶׁלָהֶם. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה. אִמָא אוֹמֶרֶת שֶׁטוֹב עָשָׂה דָנִי שֶׁבָּא, כִּי יֶלֶד חַיָב לִשְׂמֹחַ וְאָסוּר לוֹ לְהִתְאַבֵּל הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁאָז יִגְדַל וְיִהְיֶה אִישׁ מַר־נֶפֶשׁ. וְאוֹי וַאֲבוֹי יִהְיֶה לוֹ, לְאִשְׁתּוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ! אֲנִי חוֹשֶׁדֶת בְּדָנִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַשְׁלִים אִתִּי! אֲבָל אֵין לִי שׁוּם סִימָן בָּרוּר. כְּשֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת אִתּוֹ אֵינֶנוּ מַחֲלִיפִים אֲפִלוּ מִלָה אַחַת. שָׁמַעְתִּי שְׁמוּעָה בִּלְתִּי נְעִימָה שֶׁהוּא חָזַר אַךְ וְרַק מִפְּנֵי שֶׁדָלִיָה מָצְאָה לָהּ חָבֵר אַחֵר! אִם כָּךְ, לֹא אֶסְלַח לוֹ לְעוֹלָם!

מַה זֶה, כָּל הַחַיִים יִבְגְדוּ בִּי וַאֲנִי אֶמְחַל? אָחִי הַגָדוֹל אוֹמֵר שֶׁהַחַיִים חוֹזְרִים עַל עַצְמָם אָז אִם אֲנִי אֶהְיֶה גְדוֹלָה שׁוּב יִבְגְדוּ בִּי! לֹא אֶסְלַח וְלֹא אֶמְחַל וְאֶעֱקֹר אֶת הַבּוֹגֵד מִלִבִּי. זֶה הוּא זֶה! דָנִי אוֹ לֹא דָנִי!

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֲכִי טוֹב שֶׁדָנִי וַחֲבֵרָיו כְּבָר גוֹמְרִים הַשָׁנָה אֶת בֵּית־הַסֵפֶר וְהוֹלְכִים, מִי לְתִיכוֹן עִירוֹנִי, מִי לְגִימְנַסְיוֹת וּלְמִקְצוֹעִיִים וְכָל הַחֲבִילָה שֶׁלָנוּ מִתְפַּרֶדֶת. אַנְ’לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָעִנְיָנִים הָאֵלֶה יִמָשְׁכוּ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר לֹא נִלְמַד בְּבֵית־סֵפֶר אֶחָד. עִנְיָן אָבוּד. לֹא אִכְפַּת לִי. מְפְּנֵי שֶׁדָנִי, כְּבָר בֵּין־כָּךְ, לֹא אוֹתוֹ דָנִי, בְּעֵינַי.

דְבוֹרָה שֶׁנֶעֶלְבָה פַּעַם מִבְּגִידָתוֹ שֶׁל אִילָן עָלְתָה עַל עֵץ, בַּגִנָה שֶׁל יַלְדָה מִקְבוּצָתֵנוּ שֶׁהִתְאַסַפְנוּ אֶצְלָהּ, וְלֹא רָצְתָה לָרֶדֶת מִן הָעֵץ עַד שֶׁהוּא יְבַקֵשׁ סְלִיחָה. וּכְשֶׁיָרְדָה סוֹף סוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהִתְעַיְפָה לָשֶׁבֶת לְמַעְלָה, נָתְנָה לוֹ סְטִירַת־לֶחִי. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֹאת הִיא הַדֶרֶךְ. אֲנִי לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אֶתֵּן סְטִירַת לֶחִי לְדָנִי. בּוֹגֵד אוֹ לֹא בּוֹגֵד. אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לְהַפְסִיק לְדַבֵּר וְזֶה הַכֹּל.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת דְבוֹרָה עַל הָעֵץ סוֹבֶלֶת מִבְּגִידָה.

––––––––––

הַמוֹרֶה־הַמְשׁוֹרֵר אוֹהֵב אֶת הַמוֹרָה לְטֶבַע

יֵשׁ לָנוּ בַּחֲדַר־הַמוֹרִים אַהֲבָה בֵּין מוֹרֶה לְמוֹרָה. קוֹרְאִים לָזֶה טְרָגֶדְיָה. מִפְּנֵי שֶׁהַמוֹרֶה נָשׂוּי וְאָב לִילָדִים וְהַמוֹרָה עוֹד רַוָקָה, אֲבָל בְּוַדַאי גַם הִיא תִּנָשֵׂא וְתִמָשֵׁךְ טְרָגֶדְיָה בְּרִבּוּעַ. הוּא מְפַיֵט, בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי וּבִזְמַן הַשִׁעוּרִים, פִּיוּטִים רַכִּים וַעֲנֻגִים וּמְחַבֵּב אֶת הַמוֹרָה רָמַת־הַקוֹמָה, שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא יָפָה. שַׂעֲרוֹתֶיהָ צְמוּדוֹת לְקָדְקֳדָהּ, מְעֻנָבוֹת לְאָחוֹר בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ. תִּסְרֹקֶת מְיֻשֶׁנֶת כְּמוֹ שֶׁל סַבְתָּא. אַף קְוֻצַת שֵׂעַר אַחַת אֵינָהּ חוֹרֶגֶת וְאֵינָה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת עַל הַפָּנִים. וַאֲפִלוּ סִכּוֹת הָרֹאשׁ גְדוֹלוֹת, חוּמוֹת וּמְיֻשָׁנוֹת. הַבָּעַת פָּנֶיהָ מַסְגִירָה אוֹתָהּ; וּכְשֶׁהִיא מַרְגִישָׁה לֹא טוֹב כֻּלָם יוֹדְעִים. הוּא בַּעַל קָרַחַת וְגוּץ, גַם כֵּן לֹא יְפֵה־תֹּאַר. בְּהַשְׁוָאָה לְפָנֶיהָ הַגַרְמִיִים נִרְאֵית תִּסְרֹקֶת הַנְזִירוֹת, הַמְעֻנָבָה עַל עָרְפָּהּ בְּהִתְחַסְדוּת מְיֻתָּרָה, כְּתִגְלַחַת מֻחְלֶטֶת. מַה יֵשׁ לֶאֱהֹב בָּהּ וּמַה יֵשׁ לֶאֱהֹב בּוֹ? בְּכָל זֹאת עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ‘כָּלוֹת זֶה אֶל זוֹ’. מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְלַוִים זֶה אֶת זֶה בְּמַבָּטִים כָּאֵלֶה. מִתְבָּרֵר שֶׁאִם אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב פַּרְצוּף כְּמוֹ הַמוֹרֶה הַקָשִׁישׁ לְעִבְרִית הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַם אֶת הַמוֹרָה הַדוֹמָה לִצְרִיף שֶׁזִפְּתוּהוּ לִימֵי הַחֹרֶף וְסִיְדוּהוּ לִימוֹת הַקַיִץ וְנִתְעַרְבְּבוּ שָׁחוֹר בְּלָבָן, זֶפֶת בְּסִיד, עַד שֶׁהָיוּ לְמַשֶׁהוּ גָדוֹל וּמְגֻשָׁם, אָפֹר וְדֵהֶה. תָּמִיד הִיא לוֹבֶשֶׁת מַלְבּוּשִׁים כֵּהִים. כָּחֹל־כֵּהֶה, חוּם־כֵּהֶה, אָפֹר־כֵּהֶה.

אַף שֶׁאָנוּ עֲדַיִן נָשִׁים קְטַנוֹת מְאֹד, רוֹאוֹת אָנוּ בְּסִבְלָהּ וּבִתְלָאוֹתֶיהָ שֶׁל הַמוֹרָה רִבְקָה, אֲבָל לֹא מְבִינוֹת מַה יֵשׁ כָּאן לְהִתְעַנוֹת כָּל־כָּךְ בִּגְלַל הַמוֹרֶה הַקֵרֵחַ וְהַמִזְדַקֵן? אִישׁ שֶׁאָנוּ מְקִימִים בְּשִׁעוּרָיו הֲמֻלָה גְדוֹלָה. וְהוּא נִשְׁאָר יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ לֵאֶה וְעָגוּם, מַשְׁמִים וַחֲסַר־אוֹנִים מַמָשׁ קָמוּץ לִמְקוֹמוֹ כְּצָב בַּשִׁבְיָה? וְאַחֲרֵי הַכֹּל חוֹתֵם לָנוּ בַּמַחְבָּרוֹת בְּמֵיטַב הַצִיוּנִים: ‘טוֹב מְאֹד’, כִּי רַךְ לֵב הוּא וּמָלֵא חִבָּה אֵלֵינוּ, וְלֹא אֶל הַמוֹרָה רִבְקָה בִּלְבַד.

כַּעֲבֹר זְמַן לֹא רַב מֵתָה עָלָיו אִשְתּוֹ, וְהוּא נָשָׂא אֶת הַמוֹרָה רִבְקָה לְאִשָׁה. אֶלָא שֶׁלֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים. יָמִים מֻעָטִים לִפְנֵי מוֹתוֹ יָצְאָה חוֹבֶרֶת שִׁירִים שֶׁלוֹ. קָנִינוּ אֶת הַחוֹבֶרֶת וְקָרָאנוּ בָּהּ. אָז רָאִינוּ מַה יָפְתָה אַהֲבָתוֹ וּמַה קָרְנָה עַל סַף מוֹתוֹ. הַמוֹרָה רִבְקָה נִתְאַלְמְנָה שָׁנָה אַחַר נִשׂוּאֶיהָ לַמוֹרֶה אֲרִיאֵלִי. הִיא נִשְׁאֲרָה לָשֶׁבֶת יְחִידָה בְּבֵיתוֹ וּמַחְבֶּרֶת הַשִׁירִים הַדַקָה הִיא כָּל אֲשֶׁר נוֹתַר לָהּ מִמֶנוּ.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת הַמוֹרָה רִבְקָה מְלֵאָה קֶסֶם, אֲבֵלָה וְשַׁכּוּלָה.

––––––––––

לְאַחַר שֶׁקָרָאנוּ בְּשִירֵי הָאִישׁ הָאוֹהֵב, נִרְאֵית לָנוּ הַמוֹרָה רִבְקָה דְמוּת אַחֶרֶת: מְלֵאָה קֶסֶם. כְּשֶׁנָפַל בְּנוֹ שֶׁל הַמוֹרֶה אַרִיאֵלִי בְּסִינַי, הִתְאַבְּלָה עָלָיו הַמוֹרָה רִבְקָה כְּעַל בְּנָהּ יְחִידָהּ. מֵאָז הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּטִכְסֵי־הַזִכָּרוֹן הַנֶעֱרָכִים בְּעֶרֶב חַג־הָעַצְמָאוּת לְזֵכֶר הַנוֹפְלִים, חֲנִיכֵי בֵּית־הַסֵפֶר, עַל הַכִּסְאוֹת בַּחֲדַר־הַמְנַהֶלֶת: כִּסְאוֹת הַמְיֻעָדִים לַהוֹרִים הַשַׁכּוּלִים. כְּשֶׁכָּל כִּתָּה נִכְנֶסֶת לְשָׁם לְהַנִיחַ פְּרָחִים לְמַרְגְלוֹת לוּחַ הַשַׁיִשׁ וְלִפְנֵי תַּצְלוּמֵי הַגִבּוֹרִים אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בַּמוֹרָה רִבְקָה. אֲנִי מַבִּיטָה בַּשֵׁם אֵיתָן אֲרִיאֵלִי הֶחָרוּת עַל הַלוּחַ וּבַמוֹרָה רִבְקָה הַיוֹשֶׁבֶת אֲבֵלָה, לֹא פָּחוֹת מִן הַהוֹרִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁל הָאֲחֵרִים. כְּשֶׁאָנוּ בָּאִים לַחֶדֶר, הַשֻׁלְחָן, רִצְפָּתוֹ וְהָאָרוֹן כְּמוֹ מְכֻסִים פְּרָחִים רַבִּים. הַכְּתֹבֶת הַכְּחֻלָה עַל רֶקַע חוּם בְּצֶבַע אֲדָמָה, מְדַבֶּרֶת עַל ‘מַגַשׁ הַכֶּסֶף’ וּמִתְנוֹסֶסֶת לְמַעְלָה כְּחֶלְקַת אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּמוּכָנָה לִזְרִיעָה. לְיַד לוּחַ הַשַׁיִשׁ וְתַצְלוּמֵי הַחֲנִיכִים שֶׁנָפְלוּ, דוֹלְקִים נֵרוֹת בְּפָמוֹטֵי כֶּסֶף. דָנִי וּבַת מִכִּתָּתוֹ עָמְדוּ כְּמִשְׁמַר כָּבוֹד לִפְנֵי הַלוּחַ. רָאִיתִי אוֹתוֹ כְּשֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַלוּחַ וְיוֹרָם קָרָא אֶת שְׁמוֹת הַנוֹפְלִים. הָיָה רֵיחַ שֶׁל חֵלֶב, וּפְרָחִים רַבִּים כָּמְשׁוּ מְעַט בַּחַמְסִין הַכָּבֵד שֶׁשָׂרַר אוֹתוֹ הַיוֹם.

––––––––––

לְצַיֵר בֵּן וּבַת מִשְׁנֵי צִדֵי לוּחַ הַזִכָּרוֹן מִשַׁיִשׁ.

––––––––––

פִּתְאֹם דָנִי הֶחֱוִיר וְהִצְהִיב וְהַמְנַהֶלֶת סִלְקָה אוֹתוֹ מִשָׁם וְיָצְקָה מַיִם בְּפָנָיו, נִדְמֶה הָיָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְעַלֵף. אֲנִי לֹא חוֹשֶבֶת שֶׁהִתְעַיֵף, אֶלָא הִתְרַגֵשׁ מִתַּפְקִידוֹ וְהִרְגִישׁ בְּרַע. אֲבָל אֵיזֶה מִין גִבּוֹר הוּא דָנִי, אִם אֵינֶנוּ יָכוֹל לַעֲמֹד דֹם, עַל יַד מַצֵבָה בְּמֶשֶךְ כַּמָה שָׁעוֹת? הַבַּת מִכִּתָּתוֹ בִּכְלָל לֹא הִתְעַלְפָה מֵהַתַּפְקִיד. אֲבָל גַם אוֹתָהּ הֶחֱלִיפוּ. מִי שֶׁהֵבִיא וְרָדִים שָׂמוּ אֶת וְרָדָיו בַּאֲגַרְטֵל שֶׁלִפְנֵי לוּחַ הַשַׁיִשׁ. הָרֹב הֵבִיא פְּרָחִים פְּתוּחִים מִדַי. אֲנִי הֵבֵאתִי צִפָּרְנִים וְרֻדוֹת. אֶת פְּרָחַי צֵרְפוּ אֶל הַזֵר הַכְּלָלִי אֲשֶׁר נִשָׂא בְּרֹאשׁ הַטוּר שֶׁל הַכִּתָּה. מִי שֶׁהֵבִיא סְתָם פִּרְחֵי־שָׂדֶה שֶׁקָטַף זָכָה לָשִׂים אוֹתָם בְּמוֹ יָדָיו לִפְנֵי הַתַּצְלוּמִים. בַּחֶדֶר הָיְתָה מוֹרָה שֶׁהִסְבִּירָה אֶת מוּבָנוֹ שֶׁל הַיוֹם. אַחֲרֵי שֶׁבִּקַרְתִּי בְּהַר־הֶרְצְל אֵינֶנִי צְרִיכָה הֶסְבֵּר נוֹסָף. רָאִיתִי שָׁם בְּמוֹ עֵינַי אֶת הַקְבָרִים הַשְׁטוּחִים שֶׁבְּמוֹרַד הָהָר.

––––––––––

לְצַיֵר שׁוּרַת יְלָדִים מְסֻדֶרֶת בְּזוּגוֹת, כָּל אֶחָד נוֹשֵׂא זֵר פְּרָחִים קָטָן לְהַנִיחַ לִפְנֵי תַּצְלוּמֵי הַגִבּוֹרִים – חֲנִיכֵי בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁנָפְלוּ.

––––––––––

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר נִשְׁמְעָה צְפִירַת הָאֵבֶל. הַמוֹרָה בַּתְיָה לֹא שָׁמְעָה הֵיטֵב אֶת הַצְפִירָה וְאָמְרָה שֶׁזוֹ אַזְעָקַת־נִסָיוֹן. לְאַחַר מִכֵּן אָמְרָה לָנוּ לָקוּם. לֹא חָשׁוּב מָתַי, עָמַדְנוּ דֹם, הָעִקָר שֶׁעָמַדְנוּ. כָּזֹאת הִיא הַמוֹרָה בַּתְיָה, שֶׁמֵרֹב בִּטָחוֹן אֵינָה מְדַיֶקֶת לְעוֹלָם. בַּבֹּקֶר בְמִפְגַן־הָעַצְמָאוּת לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם בִּשְׁבִילֵנוּ לִפְנֵי הַבָּמָה בַּחֲצַר בֵּית־הַסֵפֶר וְנֶאֱלַצְנוּ לַעֲמֹד מֵעֵבֶר לַגָדֵר יַחַד עִם כַּמָה הוֹרִים. זֶה צֶדֶק? אַחַר־הַצָהֳרַיִם נֶעֱרַךְ מִפְגָן לַכִּתּוֹת הַגְבוֹהוֹת בִּלְבַד. אֲנָחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בַּפִּצְפּוֹנִים אֵיךְ הֵם רוֹקְדִים רִקוּדֵי־עָם לְקוֹל נְגִינַת הַמַפּוּחִית שֶׁל הַמוֹרָה צִפּוֹרָה. בְּשֶׁבַע עָמַדְתִּי דֹם לְזֵכֶר הַנוֹפְלִים בַּבַּיִת, יַחַד עִם הַמִשְׁפָּחָה. אִמָא אוֹמֶרֶת שֶׁלָהֶם בְּבֵית־הַסֵפֶר הַיְסוֹדִי לֹא הָיָה טֶקֶס זִכָּרוֹן כָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיְתָה לָהֶם מִלְחֶמֶת הַשִׁחְרוּר אָז וְרַק הֶעֱלוּ זֵכֶר גִבּוֹרֵי תֵּל־חַי. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֲכִי מְעַנְיֵן הַסִפּוּר עַל טְרוּמְפֶּלְדוֹר וַחֲבֵרָיו וְהַשִׁיר הֶעָצוּב עַל הָרֵי אֶפְרַיִם.


חַיָל מַזְמִין אוֹתִי לִרְקֹד וַאֲנִי מַזְמִינָה בָּחוּר אוּלַי בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה

בְּלֵיל הָעַצְמָאוּת קָרָה לִי מַשֶׁהוּ שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לְסַפֵּר. עָמַדְתִּי מֵאַחֲרֵי מַעְגַל רוֹקְדִים. פִּתְאֹם אֲנִי רוֹאָה חַיָל מַזְמִין תִּנוֹקֶת לִרְקֹד וְהִיא לֹא רוֹצָה לִרְקֹד, מִתְבַּיֶשֶׁת. אַחֲרֵי־כֵן הוּא פּוֹנֶה אֵלַי וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לִרְקֹד אִתּוֹ. אַחֲרֵי הָרִקוּד הִגִיעַ תּוֹרִי לְהַזְמִין, רָצִיתִי לְהַזְמִין בַּת אַחַת זָרָה אַךְ הִיא סֵרְבָה לִרְקֹד. אָז הִזְמַנְתִּי בָּחוּר מְבֻגָר אוּלַי בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה. הוּא אָמַר: ‘יֹפִי!’ וּבָא לִרְקֹד אִתִּי. אֵיךְ אֲנִי? שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה שְׁמוֹ, וְהוּא הֵשִׁיב: ‘צַקִי צִקְלַג!’ שְׁמַעְתֶּם שֵׁם. זֶה בִּכְלָל סֵפֶר שֶׁיֵשׁ לָנוּ בַּבַּיִת. אִם שְׁמוֹ צִקְלַג אָז אֲנִי שְׁמִי אַנְדֶרְסֶן מִקוֹפֶּנְהָגֶן.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין דָבָר יוֹתֵר יָפֶה מִלֵיל־הָעַצְמָאוּת. זִקוּקֵי־דִינוּר נִרְאִים כִּפְרָחִים, כְּמַזְרֵקוֹת מַיִם לְבָנוֹת, כִּמְעַרְבֹּלֶת אֵשׁ סוֹאֶנֶת, כַּאֲלֻמוֹת זָהָב וּבָרָד וּכְמוֹ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג נְמַסִים. (אַף שֶׁמֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי שֶׁלֶג) וּמַה שֶׁאַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִרְאֶה כְּאַשׁוּחַ חַג הַמוֹלָד הַנוֹצְרִי וְעוֹד. הַתְּאוּרָה הַצִבְעוֹנִית בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי הָיְתָה פַנְטַזְיוֹנִית. הַבָּמָה בִּשְׂדֵרוֹת־שָׁאוּל הָיְתָה עֲלִיזָה וּמְבַדַחַת. הָרַוָקִים נִתְבַּקְשׁוּ לְשַׁלֵב יָדַיִם, כְּמוֹ הֶרְצְל־עַל־הַגֶשֶׁר־בְּבַּזֶל, וּלְהַזְמִין בַּת־זוּג לְרִקוּד וּלְשִׂמְחָה. אַחֲרֵי־כֵן לְהַרְכִּין רֹאשׁ אֶל בַּת הַזוּג וּלְנַשְׁקָהּ. כֻּלָם מִצְמְצוּ בַּשְׂפָתַיִם אֲבָל אִישׁ לֹא נָשַׁק, מִלְבַד בַּחוּרִים אֶת חַבְרוֹתֵיהֶם הַקְבוּעוֹת, שֶׁבָּאוּ עִמָהֶן. אֶחָד נָשָׂא אֶת חֲבֶרְתּוֹ עַל כְּתֵפָיו. סְתָם חֲמוֹר מִסְכֵּן!

––––––––––

לְצַיֵר זִקוּקִין בַּשָׁמַיִם, בַּחוּרָה רוֹכֶבֶת עַל בָּחוּר וּבָמַת־בִּדוּר עִם מַעְגַל רוֹקְדִים. עַל הָאָרֶץ קוֹנְפֶטִי צִבְעוֹנִי לָרֹב וְאָנוּ טוֹבְעִים בּוֹ.

––––––––––

אַף אֶחָד לֹא בָּחַר בְּאַיָלָה אוֹ בִּי כְּבַת־זוּג מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹד קְטַנוֹת. אֲמֵרִיקָאִי צָעִיר שֶׁעָמַד עַל יָדִי הִתְפַּעֵל בְּאַנְגְלִית מְתֻבֶּלֶת בְּעִבְרִית מֵ’הַדוֹר אֲשֶׁר נוֹלַד וְגָדַל בַּחֹפֶשׁ' – הַכַּוָנָה אֵלֵינוּ. עַל יָדֵנוּ עָמְדָה תַּיֶרֶת זְקֵנָה וְהִתְאוֹנְנָה שֶׁאֵינֶנָה מְבִינָה אַף מִלָה אַחַת מִדִבְרֵי הַבִּדוּחַ. כְּשֶׁסוּלֵימַן הַגָדוֹל שָׁר עִם לַהֲקַת־הָאֵשׁ אֶת שִׁירֵי הַבּוֹקְרִים סִלְסְלָה אַחֲרָיו בְּקוֹלָהּ אֲשֶׁר נִשְׁמַע כְאַזְעָקַת־שָׁוְא בְּלוּלָה בְּקוֹל צוֹפָר מְקֻלְקָל שֶׁל מְכוֹנִית.

הָיִיתִי כֻּלִי מְלֵאָה קוֹנְפֶטִי. אָסַפְנוּ אֶת עֲרֵמוֹת הַקוֹנְפֶטִי עַל הַכְּבִישׁ וְזָרַקְנוּ זֶה בָּזֶה. כְּשֶׁבָּאנוּ הַבַּיְתָה נָשַׁר הֲמוֹן קוֹנְפֶטִי מִבְּגָדֵינוּ. אֶל חָבִיוֹת הַיַיִן לֹא הִגַעְנוּ. רֶוַח גָמוּר לְכַרְמֶל־מִזְרָחִי. אֲנַחְנוּ אָכַלְנוּ גְלִידָה בַּעֲמִידָה. לֹא הָיָה מָקוֹם לָשֶׁבֶת. הַדֹחַק בָּרְחוֹב הָיָה רַב. יָשַבְנוּ לָנוּחַ עַל גָדֵר אַחַת. וְחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה רְצוּצוֹת. בְּכָל זֹאת קַמְנוּ בַּבֹּקֶר וְהָלַכְנוּ בָּרֶגֶל לִכְבִישׁ נְתַנְיָה לַחֲזוֹת בַּמִצְעָד. כְּשֶׁהִגַעְנוּ, בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בֵּין הָאַחֲרוֹנִים כְּבָר הָיָה מָלֵא שָׁם. הָיָה רַק מָקוֹם אֶחָד דָלִיל, כִּי מְכוֹנִית הַנָשִׂיא הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר שָׁם. עָמַדְנוּ וְחִכִּינוּ. לְאַחַר שֶׁעָבְרָה הַמְכוֹנִית רָץ הַקָהָל וְתָפַשׂ מְקוֹמוֹת וַאֲנָחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּלֹא כְלוּם. מֶה עָשִׂינוּ? הָלַכְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ עַד שֶׁמָצָאנוּ סַפְסָל וְעָלָיו אַרְבָּעָה בַּחוּרִים חֲסֻנִים, פַּלְמַ“ח לְשֶׁעָבַר, עַכְשָו מִלוּאִים. אָז אִמִי אָמְרָה: ‘אוּלַי תִּקְחוּ עַל הַסַפְסָל רַק אֶת הַבַּת הַקְטַנָה אֲנִי אֶשָׁאֵר לְמַטָה.’ מִיָד הֱרִימַנִי פַּלְמַ”ח אֶחָד בִּתְנוּפָה קַלָה וְהִצִיגַנִי עַל בְּדַל עֵץ, חֶצְיִי תְּלוּיָה בָּאֲוִיר וְחֶצְיִי עַל כֶּתֶף אִמִי. מֵאַחֲרֵינוּ נִצַב סֻלָם וְעָלָיו הָמוֹן רַב. לְמַזָלִי נִמְלַךְ, אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַבַּחוּרִים בְּדַעְתּוֹ: מָצָא לְעַצְמוֹ מָקוֹם עַל הַסֻלָם לְמַעְלָה וּמָסַר לִי מְקוֹמוֹ. לְאִמִי נָטָה חֶסֶד אִישׁ אַחֵר שֶׁדִבֵּר בִּנְעִימָה הוּנְגָרִית וְנִצַב יְחִידִי עַל כִּסֵא. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה כְּלוּם. כָּל הַזְמָן שְׁאֵלוּהָ הַבַּחוּרִים: ‘אַתְּ רוֹאָה מַשֶׁהוּ?’ וְהִיא הֵשִׁיבָה: ‘שׁוּם דָבָר. הָעִקָר שֶׁהַבַּת רוֹאָה’. אָז לִבּוֹת כֻּלָם נָמַסוּ בְּשֶׁמֶשׁ הַשָׁרָב וְכֻלָם שָׂמְחוּ שֶׁהַהוּנְגָרִי, הַמַסְבִּיר אֶת סוּגֵי הַנֶשֶׁק הַשׁוֹנִים, הִזְמִינָהּ לַעֲמֹד עַל כִּסְאוֹ. כָּךְ עָמַדְנוּ וְרָאִינוּ הַכֹּל. בַּעֲבֹר אַחַד הַזְחָלִים הֵחֵלוּ הַבַּחוּרִים שֶׁעַל הַסַפְסָל וְעַל הַסֻלָם לִצְעֹק: ‘גִדְעוֹן! גִדעוֹן!’ אֲבָל גִדְעוֹן לֹא זָע וְלֹא נָע וְנִצַב בָּאֶשְׁנָב לְלֹא תְּנוּעָה. אַחֲרֵי־כֵן הֵם אָמְרוּ: ‘בּוֹאוּ נִצְעַק סְתָם אַהֲרֹן!’

זֹאת הָיְתָה הַצָעַת אַחַת הַבַּחוּרוֹת שֶׁמָחֲאָה כָּל הַזְמָן כַּף לְפִי הַקֶצֶב. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא קִבֵּל אֶת הַהַצָעָה לִצְעֹק סְתָם אַהֲרֹן! מִבְּלִי לָדַעַת מִי הוּא. אֲבָל הָאֲחֵרִים הִסְכִּימוּ לִצְעֹק: ‘שְׁלוֹמִית, אִילָנָה, שׁוּלְיָה, צַפְרִירָה, יְעֵלָה, אֲרִיאֵלָה!’ כְּשֶׁעָבְרוּ בַּחוּרוֹת חֵ"ן. אַף אַחַת מֵהֶן לֹא נָעָה וְלֹא זָעָה.

––––––––––

לְצַיֵר חַיָלוֹת: שְׁלוֹמִית שֶׁאֵינָהּ שְׁלוֹמִית, יָעֵל שֶׁאֵינָהּ יָעֵל, אֲרִיאֵלָה שֶׁאֵינָהּ אֲרִיאֵלָה וְכֻלָן בַּחוּרוֹת אֲחֵרוֹת.

––––––––––

רִגוּל גָלוּי לָעַיִן

––––––––––

לְצַיֵר מִשְׁטָרָה־צְבָאִית מְסַיַעַת לְרִגוּל גָלוּי לְעֵין כֹּל

––––––––––

תִּזְמוֹרוֹת הַמִשְׁטָרָה וְהַצָבָא שֶׁעָבְרוּ עַל יָדֵנוּ לֹא נִגְנוּ. רַק הַמְתוֹפְפִים תּוֹפְפוּ. הַסִילוֹנִים־הַמִיסְטֶרִים עָשׂוּ רַעַשׁ נוֹרָא בַּשָׁמַיִם. הַהֶלִיקוֹפְּטֶרִים הִנְמִיכוּ מְאֹד לָטוּס. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת דִבְרֵי הַתַּיָר הַמְדַבֵּר עִם אִמִי עַל חַיִים יְהוּדִיִים בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית עִם תַּלְמוּדֵי־תּוֹרָה וּבָתֵּי־כְּנֶסֶת לָרֹב. הוּא אוֹמֵר תַּלְמוּד־תּוֹיְרֶה, הַשוּל, הַבֵּיס־מִדְרוֹשׁ, אִידִישׁ־לֵיבֶּען.

בְּכָל פַּעַם שֶׁעָבְרוּ שׁוֹלֵי־הַמוֹקְשִׁים וְטַנְק, צָעַק הַפַּלְמַחָאִי לְשֶׁעָבַר שֶׁעַל יָדִי: ‘זֶה לֹא מְעַנֵין לְצִלוּם’, הוּא חִכָּה רַק לְחֵיל הָרַגְלִים. אֵלֶה צָעֲדוּ בְּלִי לְהָזִיעַ כְּגוּף אֶחָד מְאֻמָן וּמְמֻשְׁמַע. רָאִיתִי קַשָׁרִיוֹת בְּחֵיל הַמְאוֹתְתִים. תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי אֵיךְ תֵּרָאֶה אֲחוֹתִי כְּשֶׁתִּצְעַד עִמָן, בֶּעָתִיד הַקָרוֹב. אִמִי רָאֲתָה שֶׁאֲנִי עֲיֵפָה מְאֹד וְאָמְרָה: ‘הִתְרַגְלִי. מַה יִהְיֶה כְּשֶׁאַתְּ תִּצְטָרְכִי לִצְעֹד כָּךְ בַּחֹם לְאֹרֶךְ קִילוֹמֶטְרִים?’

‘אָז אֶצְעַד!’

––––––––––

לְצַיֵר אוֹתִי: חַיֶלֶת מְבֻגֶרֶת הַצוֹעֶדֶת בַּסָךְ, וְיָם שֶׁל זֵעָה נִגַר מִמֶנִי וְשׁוֹטֵף אֶת הַכְּבִישׁ; עַד שֶׁהַכְּבִישׁ נִרְאֶה כְּמוֹ וָדִי מוּסְרָרָה וְכָל הַמִצְעָד שׂוֹחֶה בּוֹ.

––––––––––

אַחַר הַצָהֳרַיִם הָיִיתִי בְּבָמַת הַבִּדוּר לִילָדִים בְּכִכַּר־הַמְלָכִים. וְלִפְנוֹת עֶרֶב רָקַדְתִּי שָׁם עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. אַיָלָה נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן. כַּנִרְאֶה הְיָתה עֲיֵפָה מֵהַמִצְעָד וְלֹא בָּאָה לַבִּדוּר. בַּחוּרָה עִם מַפּוּחִית־יָד הִרְקִידָה אוֹתָנוּ. יוֹתֵר מִכָּל הַחַגִים אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת חַג־הָעַצְמָאוּת.

הַסַבְתּוֹת שֶׁלִי עֲצוּבוֹת מִפְּנֵי שֶׁהַסַבָּאִים שֶׁלִי לֹא זָכוּ לַחֲזוֹת בְּחַג־הָעַצְמָאוּת. וּשְׁנֵיהֶם עָמְלוּ כָּל יְמֵיהֶם בַּגוֹלָה וּבָאָרֶץ בִּשְבִיל הַצִיוֹנוּת וְהַמְדִינָה.

בִּגְלַל יוֹבֵל תֵּל־אָבִיב נִמְשַׁךְ הַכֵּיף וְהָאוֹרוֹת נִדְלָקִים גַּם בְּלֵיל־שַׁבָּת. אֲבָל כְּבָר לֹא רוֹקְדִים וְלֹא מִשְׁתַּגְעִים כָּל־כָּךְ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. בִּכְלָל לֹא.


כַּמָה הֶעָרוֹת כְּלָלִיוֹת

אֲנִי רוֹצָה לְהַגִיד מַשֶׁהוּ לְקוֹרְאַי: אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּסֵפֶר אֶחָד אֶת כָּל הַמוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר. קָרוּ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁאֲנִי נִזְכֶּרֶת בָּהֶם בְּלִי סֵדֶר מִפְּנֵי שֶׁלֹא רָשַׁמְתִּי אוֹתָם עַל פִּי הַסֵדֶר, בְּפִסוֹת נְיָר בּוֹדְדוֹת וְלֹא בְּמַחְבֶּרֶת אַחַת. אִי־אֶפְשָׁר לְסַפֵּר עַל הַכֹּל, הַכֹּל, הַכֹּל. אֶפְשָׁר לְסַפֵּר רַק קְצָת מִן הַמִקְצָת. אָז אֶבְחַר לִי עוֹד כַּמָה דְבָרִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינַי. וְעַל הַשְׁאָר אֲסַפֵּר אוּלַי בְּהִזְדַמְנוּת אַחֶרֶת, שֶׁתָּבוֹא לְיָדִי.


רַעְיוֹן חָדָשׁ שֶׁל אַיָלָה

אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶכְּבָר בָּאנוּ בַּיָמִים וּבַשָׁנִים וְכִי הִגִיעַ הַזְמָן לְוַתֵּר עַל הַפִּצְפּוֹנִים וּלְהִתְאַהֵב בְּמִישֶׁהוּ מְבֻגָר: מוֹרֶה, מַדְרִיךְ, עַסְקָן, שַׂחְקָן, גִבּוֹר, טַיָס, אִישׁ־מַדָע, רַמַטְכַּ"ל, מַצְבִּיא אוֹ דְמוּת הִיסְטוֹרִית שֶׁ’סוֹגְדִים לָהּ' עַל פְּנֵי הַדוֹרוֹת. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאִם הַבְּחִירָה כָּל־כָּךְ גְדוֹלָה וַעֲנֵפָה אֶפְשָׁר לְהִתְאַהֵב בְּרַעְיוֹן, אִידֵיאַל, חֲלוֹם, אוֹטוֹפְּיָה, פַטָה־מוֹרְגָנָה אוֹ אִידֵיאָה. מִכֵּיוָן שֶׁאַיָלָה לֹא הֵבִינָה כְּלוּם שָׁאֲלָה אוֹתִי בְּפַשְׁטוּת: ‘מֵאַיִן לָךְ כָּל הַמִלִים הַלָלוּ?’

‘מִפִּיו מְפַכֶּה הַמַרְגָלִיוֹת שֶׁל אָחִי הַבְּכוֹר.’

‘אֲנִי מְדַבֶּרֶת בֶּאֱמֶת וְאַתְּ סְתָם אוֹמֶרֶת מִלִים’.

‘טוֹב. אֲנִי חוֹשֶבֶת שֶׁאֶבְחַר לִי אֵיזֶה סְטוּדֶנְט מְבֻגָר,’ אָמַרְתִּי לְבַסוֹף. ‘וְאַתְּ?’ ‘אוּלַי אֵצֵא לְטַיֵל בְּאֻלְפָּנֵי הֶרְצְלִיָה, וְשָׁם אֶמְצָא שַׂחֲקַן קוֹלְנוֹעַ יִשְׂרְאֵלִי מְפֻרְסָם?’

‘הִשְׁתַּגַעַתְּ?’ תָּמַהְתִּי עָלֶיהָ. ‘מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי שְׁטוּת כָּזֹאת: שַׂחְקָן קוֹלְנוֹעַ יִשְׂרְאֵלִי מְפֻרְסָם!’ מֵאַיִן תְּגָרְדִי כָּזֶה, וְאֵיפֹה תְּקַבְּלִי אֶת הַכְּתֹבֶת בִּשְׁבִיל לִכְתֹב לוֹ מִכְתָּבִים, וְלִקְנוֹת אֶת הַתַּצְלוּמִים שֶׁלוֹ?'

‘אָז אֶפְשָׁר אֲפִלוּ לָקַחַת אֵיזֶה בֶּן־דוֹד, אוֹ חָבֵר שֶׁל אָחִיךְ שֶׁמְשָׁרֵת עִמוֹ בַּצָבָא.’

‘אֶפְשָׁר’, אָמַרְתִּי, ‘אֲבָל אֵיזֶה קֶסֶם יֵשׁ בָּזֶה?’

‘אֵיזֶה קֶסֶם יֵשׁ בִּסְטוּדֶנְט?’

‘יֵשׁ. שֶהוּא עָנִי וְרָעֵב וְלוֹמֵד וְאֵין לוֹ מַה לֶאֱכֹל וְעָצוּב וְיוֹשֵב בַּעֲלִיַת־גַג וְאַתְּ שׁוֹלַחַת לוֹ מִכְתָּב חִבָּה שֶׁהוּא צֳרִי נִחוּמִים לִנְגָעָיו,’ פָּלַטְתִּי בִּנְשִׁימָה אַחַת אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָהּ.

‘הוּא אֲפִלוּ לֹא יַעֲנֶה לָךְ עַל מִכְתָּבֵךְ.’

‘הַגְדוֹלִים עוֹנִים תָּמִיד,’ פָּסַקְתִּי אֲנִי בְּיַדְעָנוּת. ‘כַּמוּבָן עַל מִכְתָּב אֲמִתִּי עִם בּוּל אֲמִתִּי וְלֹא מִקֶרֶן־קַיֶמֶת’.


אֲנִי, שׁוּלָה, נוֹשֵׂא לְאַהֲבָה טְרָגִית

יֵשׁ לָנוּ בֵּן בַּכִּתָּה, אַלֶכְּס שְׁמוֹ, שֶׁאֵינֶנוּ לוֹמֵד כְּלוּם אֲבָל מְצַיֵר נִפְלָא. בְּכָל הַשִׁעוּרִים הוּא יוֹשֵׁב וּמְצַיֵר. כָּל מִינֵי דְבָרִים: בְּעִקָר אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלִי. כֻּלָם צוֹחֲקִים מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַמַחְבָּרוֹת שֶׁלוֹ מְלֵאוֹת בְּרִשׁוּמֵי הַפַּרְצוּף הַבָּרוּר שֶׁלִי. קַל לְהַכִּיר וְתֵכֶף רוֹאִים שֶׁזֹאת שׁוּלָה. אֲבָל לִי אֵין כָּל יַחַס אֵלָיו. אֲנִי לֹא מַרְגִישָׁה כְּלוּם כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ פִּתְאֹם. הַלֵב לֹא הוֹלֵם בְּעָצְמָה יְתֵרָה וְהַבִּרְכַּיִם אֵינָן פָּקוֹת. לִפְעָמִים, כְּשֶׁהַמָקוֹם עַל יָדִי פָּנוּי, הוּא בָּא וְיוֹשֵׁב; וְזֶה לֹא מְרַגֵשׁ אוֹתִי בִּמְיֻחָד. נֹעַם: זֶה עִנְיָן אַחֵר. הָאֱמֶת, שֶׁהוּא לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, אֲבָל יוֹדֵעַ מְצֻיָן חֶשְׁבּוֹן וּפוֹתֵר לִי אֶת רֹב הַשְׁאֵלוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא נֶהֱנֶה לְהָכִין בִּשְבִילִי אֶת שִׁעוּרֵי הַחֶשְׁבּוֹן. דָנִי, לְמָשָׁל, אַף־פַּעַם לֹא עָזַר לִי בְּחֶשְׁבּוֹן; לַמְרוֹת שֶׁהוּא בֶּן הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. אִכְפַּת לוֹ אִם אֲנִי מִתְקַשָׁה בְּחֶשְׁבּוֹן, אוֹ לֹא. אֲבָל נֹעַם לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת שֶׁאֲנִי סוֹבֶלֶת בְּחֶשְׁבּוֹן. הוּא רוֹצֶה לִמְנֹעַ מִמֶנִי אֶת צַעַר הַצִיוּן הָרַע וְהַלוּחַ הַשָׁחוֹר. נֹעַם יֵשׁ לוֹ לֵב טוֹב אֵלַי. אֲבָל אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא חֲבֵרִים. בָּרְחוֹב אוֹמְרִים בְּקֹשִׁי שָׁלוֹם אוֹ מְחַיְכִים וְזֶה הַכֹּל. אַלֶכְּס נֶעְצָר בָּרְחוֹב לְדַבֵּר. אֲבָל הוּא הַתַּלְמִיד הֶעָצֵל בְּיוֹתֵר בַּכִּתָּה. אִמוֹ הָאַלְמָנָה הָיְתָה מְאֹד רוֹצָה שֶׁבְּנָהּ יִלְמַד מַשֶׁהוּ. אֲבָל לוֹ, לֹא אִכְפַּת מָה הַמוֹרִים מְלַמְדִים. רַק בְּשִׁעוּר הַצִיוּר הוּא מֶלֶךְ, אֲפִלוּ לֹא מְנַסֶה לְתַקֵן אֶת צִיוּרִי. תֵּכֶף יַכִּירוּ שֶׁהוּא צִיֵר וְלֹא אֲנִי. זֶה לֹא כְּמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁלֹא מַכִּירִים.

––––––––––

לְצַיֵר יֶלֶד עַצְלָן מְצַיֵר אוֹתִי, וּכְשֶׁהַמוֹרֶה שׁוֹאֵל אוֹתוֹ מַשֶׁהוּ – אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ כְּלוּם. אַף פַּעַם אֵינֶנוּ מֵכִין שִׁעוּרָיו. וַאֲנִי דֵי אֲדִישָׁה.

––––––––––

אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁלָזֶה בְּדִיוּק קוֹרְאִים טְרָגֶדְיָה. הָאֶחָד אוֹהֵב וְהַשֵׁנִי שְׁוֵה־נֶפֶשׁ. אֲבָל שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ יוֹתֵר טוֹב מבְּגִידָה. לֹא?

אֵצֶל אַיָלָה אֵין בְּגִידָה. הִיא לֹא מִתְפָּעֶלֶת בִּמְיֻחָד מִיוֹרָם לַמְרוֹת שֶׁהֵם חֲבֵרִים. תָּמִיד הִיא אוֹהֶבֶת מִישֶׁהוּ אַחֵר, רָחוֹק, בִּלְתִּי יָדוּעַ, כְּמוֹ הַשֶׁמֶשׁ בַּשָׁמַיִם. פּוֹרַעַת אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ בִּשְׂעָרוֹת פְּרוּעוֹת לְעֻמַת הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת. זֶה נִקְרָא אֶצְלָהּ לִסְגֹד לַשֶׁמֶשׁ. נֶפֶשׁ פִּיוּטִית הִיא אַיָלָה, אֵין מַה לְהַגִיד. הִיא יוֹדַעַת לְדַקְלֵם מֵאוֹת שׁוּרוֹת. אוּלַי עֲשָׂרוֹת, אֲבָל הָמוֹן. כָּל דָבָר לוֹמֶדֶת בְּעַל־פֶּה. וְתָמִיד יֵשׁ לָהּ דִקְלוּם מוּכָן לְכָל חַג וּמוֹעֵד. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶמְכִינִים אִתָּהּ בַּבַּיִת אֶת כָּל הַדִקְלוּמִים הָאֵלֶה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְחַוָה וּמְנוֹפֶפֶת בְּיָדָהּ, כְּאִלוּ הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָן מֵרֹאשׁ.

אֲנִי מְתָאֶרֶת לִי שֶׁאַיָלָה הִיא גַם נֶפֶשׁ רִגוּלִית־מְרַגֶלֶת. מָה אִכְפַּת לָהּ שֶׁאֶל בַּת־הַשְׁכֵנִים שֶׁבַּדְיוֹטָה הַשְׁנִיָה בָּא אוֹרֵחַ – בָּחוּר הַלוֹמֵד אִתָּהּ בַּכִּתָּה הַשִׁשִׁית בַּגִמְנַסְיָה. מְרַגֶלֶת אַחֲרֵיהֶם, מִתְבּוֹנֶנֶת וּמְגַשֶׁשֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם כְּאִלוּ הוּא עִנְיָן שֶׁלָהּ. וְהִיא גַם לֹא צְרִיכָה לִשְׁאֹל כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה עַל אָחִי וַחֲבֵרָיו. תָּמִיד בָּאָה כְּשֶׁאָחִי בַּבַּיִת. וְאִם הוּא וַחֲבֵרָיו עוֹרְכִים מְסִבָּה, עַל הַגַג שֶׁלָנוּ, עִם אוֹרוֹת צִבְעוֹנִיִים, אָז גַם זֶה עִנְיָן שֶׁלָהּ וְרוֹצָה לָבוֹא. הֵם לֹא מַזְמִינִים תִּינוֹקוֹת. רַק לִי מֻתָּר לְהִשָׁאֵר עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי בַּת־הַבַּיִת. אֲבָל לְאַיָלָה אֵין שׁוּם רְשׁוּת לְהִתְמַהְמֵהַּ כָּאן בְּכַוָנָה וּלְהַגִיד שֶׁהַהוֹרִים מַרְשִׁים לָהּ לְהִשָׁאֵר עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְלַווֹת אוֹתָהּ הַבַּיְתָה. וּמִי? אִם לֹא אָחִי? אוּלַי בִּכְלָל שָׂמָה בּוֹ עַיִן? מִתְגַנְדֶרֶת וּמִתְפָּאֶרֶת בִּסְרָטֶיהָ, סִכּוֹתֶיהָ, צַמוֹתֶיהָ וְעֵינֶיהָ! חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹא רוֹאִים וְלֹא מַבְחִינִים וְלֹא מַרְגִישִׁים וְלֹא חוֹשְׁדִים!

נִרְאֶה אִם הוּא לֹא יְקַבֵּל מִמֶנָהּ מִכְתָּב חָתוּם בְּבוּל שֶׁל מַמָשׁ? תֵּכֶף אַכִּיר אֶת כְּתַב־יָדָהּ. אוּלַי הוּא הַמְבֻגָר שֶׁהִיא בּוֹחֶרֶת לָהּ? חֻצְפָּה שֶׁכָּזֹאת לִשְׁלֹחַ אֶת מִכְתָּבֶיהָ עַל־פִּי הַכְּתֹבֶת שֶׁלָנוּ! שֶׁכָּךְ תַּעֲשֶׂה לִי חֲבֶרְתִּי הַטוֹבָה מִכֹּל, חֲבֶרְתִּי הַנֶאֱמָנָה לִי מִכֹּל! אֲנִי לֹא רוֹצָה גִיסָה שֶׁכָּזֹאת לְכָל הַחַיִים! דַי לִי בְּבֵית־הַסֵפֶר. מִפְּנֵי שֶׁגַם אַיָלָה בּוֹגְדָנִית. (אַחֲרֵי שִׁעוּר בְּחֶשְׁבּוֹן, כְּשֶׁהִתְחַרְבַּנְתִּי עַל יַד הַלוּחַ, אֲפִלוּ לֹא דִבְּרָה אִתִּי כְּאִלוּ הָיִיתִי נְגוּעָה בְּמַחֲלָה אֲיֻמָה.)

כָּל יוֹם אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַדֹאַר; אֲבָל אֵין שוּם מִכְתָּב בִּשְבִיל אָחִי, אַף לֹא פֶּתֶק. אוּלַי הִגְנִיבָה לוֹ מִכְתָּב בַּיָד? אוּלַי בַּתִּיק שֶׁלוֹ, אוּלַי בִּנְיָרוֹתָיו, בִּסְפָרָיו, אוּלַי הֵעֵזָה לוֹמַר לוֹ מַשֶׁהוּ בְּעַל־פֶּה? זְנוּנָה שֶׁכְּמוֹתָהּ!

אֲנִי אֲסַפֵּר לְאִמָא, לְאַבָּא, לַאֲחוֹתִי, לְכָל הַבַּיִת וְהַמִשְׁפָּחָה, לְהוֹרֶיהָ, לְכָל מִשְׁפַּחְתָּהּ, לְכָל הַכִּתָּה וּבֵית־הַסֵפֶר כֻּלוֹ! מַה אִכְפַּת לִי!

בֵּינָתַיִם אֵין לִי סְטוּדֶנְט בִּשְׁבִיל לִכְתֹּב אֵלָיו, מִלְבַד בְּנָם שֶׁל יְדִידֵנוּ הַגָדוֹל מִמֶנִי בִּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְלוֹמֵד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בִּירוּשָלַיִם וְהוּא אֲסוֹן חַיַי עֲלֵי אֲדָמוֹת.

––––––––––

לְצַיֵר סְטוּדֶנְט גְבַהּ־קוֹמָה לָבוּשׁ מִכְנָסַיִם שְׁחוֹרִים מִשְׁחוֹר צָרִים מְאֹד, חֻלְצָה מְשֻׁבֶּצֶת בְּשָׁחוֹר־לָבָן, שֵׂעַר מְהֻדָק עַל רֹאשׁוֹ וּמָתְנִיַת קְטִיפָה אֲדֻמָה כֵּהָה עַל כְּתֵפָיו. הוּא לוֹמֵד רְפוּאָה בִּירוּשָׁלַיִם; אָז אֶפְשָׁר לְצַיְרוֹ עַל רֶקַע שֶׁל שֶׁלֶד. הוּא יוֹדֵעַ גַם לָשִׁיר, לְנַגֵן בְּכָל מִינֵי כֵּלִים, לְנַצֵחַ עַל תִּזְמֹרֶת (וְלִפְעָמִים שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ בַַּרָדְיוֹ). כְּשֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף הוּא שָׁר בְּמָלוֹן גָדוֹל עַל הַר־כְּנַעַן אוֹ בִּטְבֶרְיָה.

––––––––––

הַדַחְלִיל וַאֲנִי

הוֹרַי מוֹשְׁכִים אוֹתִי לְבִקוּר בְּבֵית הוֹרָיו, כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּחֻפְשָׁה. הֲלֹא הוּא מְתוּשֶׁלַח! רַק מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לִי פַּעַם מִלָה טוֹבָה; שֶׁאִלוּ הָיִיתִי גְדוֹלָה כְּבָר הָיָה מְחַזֵר אַחֲרַי, צְרִיכִים אוֹתוֹ עִם הַקוֹל שֶׁלוֹ וְהַשֶׁלֶד וְהַנְגִינוֹת שֶׁלוֹ! לִפְעָמִים, בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם, אֲנִי נִגְרֶרֶת, בְּלֹא רָצוֹן, אַחַר הוֹרַי, לְבֵיתָם. וּכְשֶׁהוּא, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, פּוֹתֵחַ לְפָנֵינוּ אֶת הַדֶלֶת, אֵינֶנִי מוֹשִׁיטָה לוֹ יָדִי, שֶׁיֵדַע! אָחִיו הַבְּכוֹר חָזַר מִשְׁנַת לִמוּדִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ. הוּא הִשְׁתַּלֵם שָׁם בְּמִנְהָל־צִבּוּרִי, אוֹ בְּמִנְהָל עִירוֹנִי, אוֹ – אוֹ כְּמוֹ שֶהוּא עַצְמוֹ אוֹמֵר: מוּנִיצִיפָּלִי. אֲנִי לֹא מְבִינָה בָּזֶה הַרְבֵּה. אֲחוֹתִי מְבִינָה בָּזֶה יוֹתֵר מִמֶנִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּנִרְאֶה נוֹעַד לָהּ, עַל דַעַת הַהוֹרִים מִשְׁנֵי הַצְדָדִים וְאוּלַי גַם קְצָת עַל דַעַת עַצְמָהּ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה שֶׁנוֹעַד לִי יוֹתֵר מֻצְלָח? מַה דַעְתְּכֶם? אֲבָל בִּכְלָל מַה יֵשׁ לְהָבִיא אוֹתִי הַיוֹם לְרַאֲוָה! בִּשְׁבִיל לְקַלְקֵל אֶת הָרֹשֶׁם? טוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹא יִרְאֶה אוֹתִי וְיַחְשֹׁב מִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי? כִּי אֲנִי דוֹמָה הַיוֹם לְדַחְלִיל! וְאִם אֵין לַבָּחוּר הַמְיֻעָד הַנַ"ל אֵיזֶה שֶׁהוּא דִמְיוֹן־יוֹצֵר־כָּל־שֶׁהוּא, כְּלוֹמַר, יוֹצֵר יֵשׁ מֵאַיִן, אֵינֶנוּ יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמוֹ מַה צוּרָה תִּהְיֶה לִי פַּעַם כְּשֶׁאֶהְיֶה עַלְמָה רַכָּה בַּשָׁנִים וּבְגוּף. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָתַי, אוּלַי בַּת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֶה.

אַף כְּשֶׁאֵינֶנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי לַבָּחוּר הַמְבֻגָר, הַסְטוּדֶנְט יְהוּדָה טוּר, לִפְנֵי הַדֶלֶת (הוּא הַזָרִיז וְהַפּוֹתֵחַ תָּמִיד) אֲנִי רוֹאָה וּמַבְחִינָה בּוֹ שֶׁאֵין לוֹ שֶמֶץ שֶׁל דִמְיוֹן, לֹא יוֹצֵר וְלֹא פּוֹתֵר. הוּא מְחַיֵךְ חִיוּךְ סְתָמִי וַחַסַר מַשְׁמָעוּת. הַחִיוּךְ – אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קְצָת מְבֻיָשׁ, – דָבָר נָאֶה כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ – אֵינֶנוּ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, הַפַּעַם. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי כְּבָר אִשָׁה לַמְרוֹת שְׁנוֹת חַיַי הַמִצְעָרוֹת. וַאֲנִי רוֹאָה בּוֹ בַּעֲלִיל, בַּבָּחוּר דְנָן, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַמְצִיאוּת הַמָרָה בִּלְבָד. מְצִיאוּת אֲנִי דַחְלִיל כְּהִלְכָתוֹ: פַּרְצוּף דַי נָאֶה עַל כַּרְעֵי גוּף דַלִים וּבִלְתִּי מְהֻקְצָעִים. עַל מְחֻטָבִים אֵין כְּלָל מַה לְדַבֵּר.

לְדַעְתִּי צְרִיכִים הַהוֹרִים הַמְסוּרִים לְהַסְתִּיר אֶת בְּנוֹתֵיהֶם הַמִתְבַּגְרוֹת עַד שֶׁהֵן מְקַבְּלוֹת צוּרָה וְלֹא לְהַרְאוֹתָן בְּאֶמְצַע הַמְלָאכָה. לְטִפֵּשׁ לֹא מַרְאִים חֲצִי עֲבוֹדָה! זֶה הוּא. זֶה הוּא בְּדִיוּק מַה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִיד לַסְטוּדֶנְט הַקָשִׁישׁ לִרְפוּאָה שֶׁאֲפִלוּ לֹא הִבִּיט עָלַי בְּהֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַיְשִׁיבָה בְּבֵיתָם. וּמָה הַפֶּלֶא! הִשְׁתּוֹקַקְתִּי מְאֹד לוֹמַר לוֹ בְּהִזְדַמְנוּת: ‘אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אֵרָאֶה כָּךְ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים וְכָל יְמֵי חַיַי? תִּשְׁתַּמֵשׁ קְצָת בַּדִמְיוֹן שֶׁלְךָ, אִם יֵשׁ לְךָ כָּזֶה וְתַקְרִים עָלַי עוֹר וּבָשָׂר וּמַרְאֶה שֶׁל מַשֶׁהוּ מְפֻסָל מִיָוָן!’

רָצִיתִי לְהַגִיד אֲבָל הִתְבַּיַשְׁתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם. אֲחוֹתִי לֹא בָּאָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ כַּנִרְאֶה עִנְיָן בְּאִישׁ אֲשֶׁר בָּא הַבַּיְתָה לְחֻפְשַׁת לִמוּדִים מֵאוֹתוֹ קוּרְס מְיַגֵעַ לְהִשְׁתַּלְמוּת עִירוֹנִית־צִבּוּרִית־מִנְהָלִית־גָבוֹהַּ. הִיא תַּקִיפָה מִמֶנִי. מְסַרֶבֶת וְאֵינָהּ בָּאָה. אֲנִי חוֹשֶׁדֶת בָּהּ שֶׁיֵשׁ לָהּ חָבֵר בַּסֵתֶר שֶׁהִיא נִפְגֶשֶׁת אִתּוֹ. הַהוֹרִים מְנַחֲשִׁים מַשֶׁהוּ וְאֵינָם מְרֻצִים. הוּא צַיָר. אָז מָה רַע בָּזֶה? אֲבָל אַבָּא טוֹעֵן שֶׁגַם לְצַיֵר אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ. הוּא יוֹצֵא לְהַגְשָׁמָה, הֵידָד! אֲחוֹתִי וְהוּא. אוּלַי יֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְהֵאָחֲזוּת? אֲנִי מַבְּסוּטָה נוֹרָא וְאוּלַי אָבוֹא לְבַקֵר אוֹתָם בַּסְפָר. בַּגְבוּל, בַּמִדְבָּר, בַּמַכְתֵּשׁ, אוֹ בַּצִיָה.

לְהַגִיד לָכֶם מָה? אֲנִי בְּטוּחָה שֶשְׁנֵי הַסְטוּדֶנְטִים הַנִזְכָּרִים לְמַעְלָה סוֹפָם שֶׁיִשְׂאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים מוֹרוֹת מִזְדַקְנוֹת: בּוֹגְרוֹת, גְדוֹלוֹת וּשְׁמֵנוֹת. בִּיחוּד זֶה הַמְיֻעָד לִי: אִשָׁה גְדוֹלָה, שְׁמֵנָה וּזְהֻבַּת־שֵׂעָר בַּעֲלַת אַף אָרֹךְ וּמְקֻמָר כְּמוֹ הַגֶשֶׁר הֶחָדָשׁ עַל הַיַרְקוֹן. מִישֶׁהוּ שֶׁעָזַב כְּפָר וּבָא לָעִיר. לָמָה לוֹ דַקוּתִי הַנַעֲרִית הַמָאֳרֶכֶת כִּשְׁחִיף־עֵץ וְעֵינַי הַגְדוֹלוֹת, שֶׁוַדַאי לֹא יָמוּשׁוּ מִזִכְרוֹנוֹ עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה וְלֹא יִתְנַחֵם אֶלָא בְּסִרְבּוּלָהּ הַנָשִׁיִי הַמְטֹעָן כָּל טוּב שֶׁל אוֹתָהּ אִשָׁה גְבוֹהִית וּמְלֵאָה, הַנִזְכֶּרֶת לְמַעְלָה. זֶה הוּא! שֶׁאֵין לוֹ כָּל דִמְיוֹן וְזָקוּק לִמְצִיאוּת מַמָשִׁית בִּלְבַד!

––––––––––

לֵצַיֵר אֶת דַקוּתִי הַנַעֲרִית הַשְׁחַרְחֲרָה לְעֻמַת יְרִיבָתִי הַזְהֻבָּה הַמְסֻרְבָּלָה וְהַכַּפְרִית.

––––––––––

כָּךְ אֲנִי יוֹצֵאת לְמִלְחָמָה לְטוֹבַת הַטִיפּוּס שֶׁלִי. מִי שֶׁלֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו לֹא צָרִיך. אֲנִי לֹא טִיפּוּס שֶׁל כָּל אֶחָד. וְלֹא כָּל אֶחָד הַטִיפּוּס שֶׁלִי!


קָנִינוּ מַרְבַד בְּעַכּוֹ

בַּשׁוּק שֶׁל עַכּוֹ קָנִינוּ מַרְבַד, שֶׁמְצֻיֶרֶת עָלָיו כְּנִיסָה לַמִסְגָד. אִמָא לֹא שָׂמָה לֵב לַצִיוּר וְלַכְּתֹבֶת הָעַרְבִית. לְמָחֳרַת הַיוֹם אִוְרְרָה אֲחוֹתִי אֶת הַמַרְבַד, עַל הַמִרְפֶּסֶת וְהַמַרְבָד הַתָּלוּי נִגְנַב. אֲנָשִׁים בַּסְבִיבָה אוֹמְרִים שֶׁרָאוּ אָדָם, נוֹשֵׂא מַרְבַד עַל כְּתֵפוֹ, הוֹלֵך בָּרְחוֹב שֶׁלָנוּ. אָחִי אוֹמֵר: ‘אוּלַי זֶה עַרְבִי שֶׁרָצָה לְהִתְפַּלֵל עָלָיו לְמֻחַמַד נְבִיאוֹ? קְנִיתֶם כַּנִרְאֶה מַרְבַד־תְּפִלָה וְהוּא לֹא רָצָה שֶהַמַרְבַד יִשָׁאֵר בְּבֵית כּוֹפְרִים.’

אָחִי תָּמִיד עִם הַחָכְמוֹת שֶׁלוֹ. אֲבָל חֲבָל עַל הַמַרְבַד שֶׁנִגְנַב. יָכֹלְתִּי לָקַחַת אוֹתוֹ לְבֵיתִי שֶׁלִי, לְאַחַר שֶׁאֶתְחַתֵּן. אַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁהָיָה מִתְבַּלֶה. מִפְּנֵי שֶׁעַד שֶׁאֲנִי אֶתְחַתֵּן וְעַד שֶאֶמְצָא בָּחוּר שֶׁיִרְצֶה בִּי לֹא יִשָׁאֵר מֵהַמַרְבַד אַף חוּט אֶחָד. אַתֶּם לֹא חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא רָעַת־לֵב, אִם הִיא מְאַחֶלֶת לִי לִהְיוֹת בְּתוּלָה־זְקֵנָה וְלָשֶׁבֶת בִּבְתוּלַי עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה?

אֲפִלוּ לֹא הוֹדַעְנוּ לַמִשְׁטָרָה. מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁשְׁנוּ שֶׁמִיָד יִקְשְׁרוּ אֶת הָעִנְיָן עִם מַעֲשֶׂה־פֶּשַׁע אוֹ רֶצַח שֶׁאֵרַע בְּאֵיזֶה פִּנָה נִדַחַת בָּאָרֶץ. וְאוּלַי גָנַב הַפּוֹשֵׁעַ אֶת הַמַרְבַד כְּדֵי לָלוּן עָלָיו בַּלַיְלָה? וְאוּלַי יֵשׁ לוֹ תַּסְבִּיךְ שֶׁל גְנֵבַת מַרְבַדִים? וְאוּלַי הוּא חוֹשֵׁב שֶׁזֶה מֵהָרְכוּשׁ הַנָטוּשׁ בִּגְלַל הַכְּתֹבֶת הָעַרְבִית? אֲבָל מַה פִּתְאֹם? הֲרֵי קָנִינוּ אוֹתוֹ, בְּמֵיטַב כַּסְפֵּנוּ, בְּשׁוּק הַמְצִיאוֹת בְּעַכּוֹ.


אִמָא־חוֹרֶגֶת אֲמִתִּית

לְתַמִי יֵשׁ אִמָא חוֹרֶגֶת. אִמָהּ הָאֲמִתִּית נִפְטְרָה לְאַחַר מַחֲלָה מְמֻשֶׁכֶת וְאַבָּא שֶׁלָהּ הִתְחַתֵּן עִם אִמָא חוֹרֶגֶת, אֲשֶׁר יַלְדָה אָח קָטָן, כְּלוֹמַר: חֲצִי אָח שֶׁל תַּמִי.מָא־חוֹרֶגֶת שֶׁל תַּמִי קִבְּלָה מֵהוֹרֶיהָ מַתָּנָה לְיוֹם־הֻלֶדֶת: בַּיִת בִּרְחוֹב מַאפּוֹ שֶׁבּוֹ הֵם גָרִים. הַבַּיִת הוּא קְצָת יָשָׁן בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת וְהֵם גָרִים בַּדְיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה כֻּלָהּ. הַטְרַקְלִין שֶׁלָהֶם אָפֵל לְגַמְרֵי, מִפְּנֵי שֶׁלֹא פּוֹתְחִים אֶת הַתְּרִיסִים בִּשְׁבִיל לֹא לְקַלְקֵל אֶת הָרָהִיטִים וְאֶת וִילוֹנוֹת הַתַּחֲרָה מֵאִיטַלְיָה. אֲבָל כָּל הַחַיִים אֶצְלָם בַּבַּיִת כְּלָל לֹא כְּמוֹ בַּסְפָרִים. תַּמִי הִיא חֲבֵרָה בִּקְבוּצַת הַגַאַוְתָנִיוֹת שֶׁלָנוּ וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת בְּדִיוּק מַה נַעֲשֶׂה בְּבֵיתָם. אַבָּא שֶׁלָהּ רוֹפֵא וְאִמָא־חוֹרֶגֶת שֶׁלָהּ בִּכְלָל לֹא מִתְאַכְזֶרֶת אֵלֶיהָ. אָבִיהָ הָרוֹפֵא עוֹבֵד בְּבֵית־חוֹלִים, אֲבָל לֹא כְּרוֹפֵא – הוּא סְגָן הַמְנַהֵל, שָׁם. מִשׁוּם כָּךְ אֵינוֹ מְקַבֵּל חוֹלִים, בְּאֹפֶן פְּרָטִי, בַּבַּיִת. רַק כְּשֶׁמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה מִסְכֵּן אוֹ קָרְתָה תְּאוּנָה, מַבְהִילִים אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה. כַּעֲבֹר זְמַן מָה קָרָה לְתַמִי מַה שֶׁקוֹרֶה בַּסְפָרִים… אַבָּא שֶׁלָהּ מֵת וְאִמָא־חוֹרֶגֶת נִשְׂאָה לְאִישׁ אַחֵר. תַּמִי נִשְׁאֲרָה בַּבַּיִת, אֲבָל כְּבָר בְּלִי אַבָּא וּבְלִי אִמָא. וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ אָב־חוֹרֵג וְאִמָא־חוֹרֶגֶת, מִשְׁנֵי הַצְדָדִים. לֹא רוֹאִים בָּהּ סִימָנִים שֶׁל סֵבֶל, צַעַר אוֹ מַכּוֹת; אֲבָל הִיא בּוֹדְדָה מְאֹד, וְיֵשׁ לָהּ בָּעוֹלָם רַק חֲצִי־אָח אֲמִתִּי.

בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִכְעֹס עַל תַּמִי שֶׁלָקְחָה מִמֶנִי אֶת דָנִי. שֶׁיִהְיֶה לָהּ לְפָחוֹת דָנִי. אוּלַי הוּא מְרַחֵם עַל יַתְמוּתָהּ? גַם אֶלְדָד בֶּן־הַשְׁכֵנִים מִקוֹמָה א' הוּא חָבֵר שֶלָהּ, אֲבָל לֹא כָּל־כָּךְ טוֹב כְּמוֹ דָנִי. סְתָם יָדִיד. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶתְחַבֵּר עִם אֶלְדָד וְלֹא אֶכְעַס עַל תַּמִי וְעַל דָנִי!

––––––––––

לְצַיֵר חֲצִי־אָח אֲמִתִּי, חֲצִי יֶלֶד.

––––––––––

אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַצִיג הֲצָגָה מִשֶׁלָנוּ בְּלִי הַמוֹרִים

הֶחְלַטְנוּ לְעוֹדֵד אֶת תַּמִי; אִרְגַנוּ קְבוּצָה שֶׁתַּצִיג מַשֶׁהוּ וְתַמִי תְּמַלֵא אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי. מָצָאנוּ אֵיזֶה מַעַרְכוֹן עַל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ. לֹא אַגִיד מִי הַמְחַבֵּר, מִפְּנֵי שֶׁזֶה סוֹד וְאִישׁ לֹא מְעֻנְיָן שֶׁאַחַד הַתֵּיאַטְרוֹנִים הָרִשְׁמִיִים יִרְכּשׁ אֶת הַזְכֻיוֹת עָלָיו וַאֲנַחְנוּ נִשָׁאֵר בְּלֹא כְּלוּם. תַּמִי עָצְמָהּ בָּחֲרָה בַּמַעַרְכוֹן, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מֵעֵז לְהַגִיד מִלָה אַחַת נֶגְדוֹ. ‘הַשֶׁמֶשׁ’ מְדַקְלֶמֶת הַרְבֵּה מְאֹד וְהַ’יָרֵחַ' עוֹד יוֹתֵר, וּצְרִיכִים לִלְמֹד הָמוֹן בְּעַל־פֶּה. תַּמִי תִּהְיֶה, כַּמוּבָן, הַיָרֵחַ. וּמִי יוֹדֵעַ לִלְמֹד בְּעַל־פֶּה הָמוֹן? כַּמוּבָן אַיָלָה, חֲבֶרְתִּי הַנֶאֱמָנָה לִי מִכֹּל. אָז הִיא תִּהְיֶה הַשֶׁמֶשׁ. אֲנִי מְשַׂחֶקֶת בְּתוֹר כּוֹכָב קָטָן, וְיֵשׁ לִי לְהַגִיד רַק מִשְׁפָּט אֶחָד, אֲבָל אֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁאֶשְׁכַּח גַם אוֹתוֹ. כֻּלָם מְנַעְנְעִים וּמַחֲוִים בְּיָדַיִם כְּשֶׁהֵם מְדַקְלְמִים אֶת הַתַפְקִיד. אוֹתִי כָּל הָעֵסֶק מַטְרִיד וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהִסְתַּלֵק מִבְּלִי שֶׁתַּמִי תֵּעָלֵב. מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעִנְיָן תֻּכְנַן כְּדֵי לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ שֶׁל תַּמִי – הַשַׂחֲקָנִית הָרָאשִׁית. הִצַעְתִּי לְהַצִיג בְּאוֹתָהּ הַצָגָה עוֹד מַעַרְכוֹן אֶחָד, גָלוּתִי קְצָת. שָׁם יֵשׁ לִי תַּפְקִיד שֶׁכּוֹלֵל שְׁתַּיִם שָׁלֹש מִלִים רְצוּצוֹת. כָּאן כְּבָר לֹא הָיְתָה לִי בְּעָיָה לִזְכֹּר אֶת הַתַּפְקִיד, וּמִכֵּיוָן שֶׁלַמִלִים אֵין עֵרֶךְ רַב טָרַחְתִּי לְהַגִידָן בְּצוּרָה טִיפּוּסִית וּמְגֻחֶכֶת. שִׂחַקְתִּי אֶת טִיפּוּס הָאִשָׁה הַזְקֵנָה־הַגָלוּתִית, שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה מִלִים מִן הַתַּנַ"ךְ; בּוֹלַעַת אֶת כָּל הַמִלִים וּמְבַטְאָה אוֹתָן בְּבַת אַחַת עַד שֶׁכֻּלָם פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק צוֹהֵל. הֻחְלַט שֶׁאֲנִי מֻצְלַחַת מְאֹד. הַתַּפְקִיד הַזֶה הוּא בְּדִיוּק בִּשְׁבִילִי. כִּמְעַט בְּלִי מִלִים, רַק בְּמִלְמוּלִים וְגִמְגוּמִים.

כְּשֶׁהָיָה הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָן לַמוֹפָע הִתְבָּרֵר שֶׁאֵין לָנוּ בָּמָה, בָּמָה שֶׁל מַמָשׁ. לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן תַּלְמִידִים בְּבֵית־סֵפֶר יְסוֹדִי, הֶחְלַטְנוּ לְהַצִיג עַל בָּמָה אֲמִתִּית בְּתֵיאַטְרוֹן. לָמָה לֹא? הֲרֵי הֵכַנוּ אֶת הַהַצָגָה בְּעַצְמֵנוּ, בְּלִי מוֹרֶה וּבְלִי מַדְרִיךְ. יוֹם אֶחָד שָׁמַעְנוּ שֶׁתֵּיאַטְרוֹן אֶחָד מִתְמוֹטֵט קְצָת, הִפְסִיק לְפֶתַע אֶת הַצָגוֹתָיו וְיָצָא לְחֻפְשָׁה כְּדֵי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ. הֶחְלַטְנוּ שֶׁזֶה בְּדִיוּק מַה שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים. אִרְגַנוּ מִשְׁלַחַת שֶׁל שִׁשָׁה נְצִיגִים; שְׁלשָׁה זוּגוֹת מַחֲזִיקִים יָד בְּיָד. וּבְזוּג א' כַּמוּבָן שְׁלוֹם־צִיוֹן הַמַלְכָּה, הַיְפֵהפִיָה עִם בַּקְבּוּקֵי הַזָהָב בְּרֹאשָׁהּ, מַחֲזִיקָה בְּיָדָהּ שֶׁל תַּמִי שֶׁהִיא הַשַׂחֲקָנִית הָרָאשִׁית שֶׁלָנוּ. תַּמִי לָבְשָׁה אֶת שִׂמְלַת־שַׁבָּת. בָּאנוּ וּמָצָאנוּ אֶת הָאוּלָם סָגוּר וּמְסֻגָר, הַקֻפָּה סְגוּרָה וּבַמִשְׂרָדִים לְמַעְלָה אֵין אִישׁ.

לֹא הִתְיָאַשְׁנוּ וּפָנִינוּ אֶל קוֹלְנוֹעַ ‘אַרְמוֹן־צִיוֹן’ הַשׁוֹכֵן בְּסָמוּךְ. בִּקַשְׁנוּ לְהִפָּגֵשׁ עִם בַּעַל הַקוֹלְנוֹעַ. לְתִמְהוֹנֵנוּ הָרַב נִתְקַבַּלְנוּ, בַּחֲדַר־הַהַנְהָלָה, עַל יְדֵי אִישׁ קָשִׁישׁ וְיָהִיר אֲשֶר הִסְבִּיר לָנוּ פָּנִים. ‘אֵיזֶה מַזָל שֶׁיֵשׁ לוֹ פְּנַאי לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִינוּ.’ לָחֲשָׁה אַיָלָה עַל אָזְנַי. שְׁלוֹם־צִיוֹן בִּקְשָׁה בְּשֵׁם כֻּלָנוּ שֶׁיַרְשֶׁה לָנוּ לְהַצִיג אֶצְלוֹ עַל הַבָּמָה, שְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַצָגַת אַחַר־הַצָהֳרַיִם שֶׁאָז הָאוּלָם פָּנוּי. הָאִישׁ הֶאֱזִין לַבַּקָשָׁה וְאָמַר: ‘טוֹב וְיָפֶה’, אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל כָּל אַחַת מַה שְׁמָהּ.

…וְ’שׁוּלָה, וְאַיָלָה, תַּמִי וְנָעֳמִי, דְבוֹרָה וְ…' הֲשִׁיבוֹנוּ.

‘יָפֶה שֶׁיֵשׁ לְכָל אַחַת שֵׁם עִבְרִי. שֵׁמוֹת עִבְרִיים טְהוֹרִים, יָפֶה מְאֹד!’ אָמַר.

וְכִי אֵיזֶה שֵׁמוֹת יִהְיוּ לָנוּ? מָה אֲנַחְנוּ עוֹלִים חֲדָשִׁים מֵאִיסְלַנְד?

אַחַר־כָּךְ חִיֵךְ מִפֶּה לְאֹזֶן וְאָמַר: ‘גַם לִי יֵשׁ שֵׁם עִבְרִי טָהוֹר: פִּנְחָס פָּשׁוֹשׁ, פִישְׁמַן לְשֶׁעָבַר.’

חָשַׁבְנוּ שֶׁנָמוּת מִצְחוֹק, אֲבָל הִתְאַפַּקְנוּ. רָאִינוּ שֶׁזְמַנוֹ הֵחֵל דוֹחֵק בּוֹ לְפֶתַע. אֲבָל רָאִינוּ גַם שֶהוּא מְנַסֶה לְהַרְוִיחַ זְמַן.

לְאַחַר הִרְהוּר קַל הוֹסִיף: ‘טוֹב וְיָפֶה. לְכוּ הַבַּיְתָה וְהִתְכּוֹנְנוּ עוֹד קְצָת. תִּלְמְדוּ אֵיךְ לְשַׂחֵק עַל בָּמָה וְאַחַר־כָּךְ תָּבוֹאוּ וְנִרְאֶה!’

מִשֶׁשָׁמַעְנוּ שֶׁיֵשׁ לָנוּ סִיכּוּיִים לְקַבֵּל אוּלָם, הִתְאוֹשַׁשְׁנוּ וְחָזַרְנוּ אֶל הַחֲזָרוֹת שֶׁלָנוּ. אֲבָל אֶל בָּמַת קוֹלְנוֹעַ ‘אַרְמוֹן־צִיוֹן’ לֹא חָזַרְנוּ. כִּי פִּתְאֹם הִתְחַלְנוּ לְהִתְבַּיֵשׁ.


פְּרוּטוֹת עַל שְׂפַת הַיָם

מִי שֶׁלֹא הִתְכּוֹנֵן לְמִבְחָן עַל שְׂפַת־הַיָם בְּרֵאשִׁית עוֹנַת הַקַיִץ, אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ מַה זֶה חַיִים. אַיָלָה וַאֲנִי הָלַכְנוּ לִשְׂפַת־הַיָם וְלָמַדְנוּ שָׁם לַמִבְחָן הַמְחֻרְבָּן בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – חֶשְׁבּוֹן. פִּתְאֹם אֵרַע לָנוּ מַשֶׁהוּ מַפְתִּיעַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ. בַּחוֹל הָרַךְ מָצָאנוּ פְּרוּטָה, וְעוֹד פְּרוּטָה, וְעוֹד פְּרוּטָה… מָצָאנוּ הֲמוֹן פְּרוּטוֹת: בְּסַךְ הַכֹּל תֵּשַׁע פְּרוּטוֹת. אֵיזֶה כֵּיף, אֶפְשָׁר לִקְנוֹת גְבִיעַ גְלִידָה. – גְבִיעַ גְלִידָה מְעֹרָב מִשְׁנֵי מִינִים. אֶפְשָׁר גַם לְהוֹסִיף עוֹד פְּרוּטָה, מֵהַקֻפָּה, וְלִקְנוֹת מָנָה שֶׁל עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת לִשְׁתֵּינוּ בְּכוֹסִית עִם כַּפִּית שֶׁל פְּלַסְטִיק!

שְׁתֵּינוּ יָדַעְנוּ שֶׁכָּל הַמוֹצֵא מְצִיאָה חַיָב לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לַמִשְׁטָרָה. אֲבָל כְּדַאי לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹחַ לְתַחֲנַת־הַמִשְׁטָרָה־הַקְרוֹבָה־בְּיוֹתֵר בִּגְלַל כַּמָה פְּרוּטוֹת? אֲפִלוּ פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר? הֶחְלַטְנוּ לָשֶׁבֶת וּלְחַכּוֹת: אוּלַי הַמְאַבֵּד־הַיָשָׁר־וְהַדָאוּג יַחֲזֹר וִיחַפֵּשׂ כָּאן אֶת הַמוֹצֵא־הַיָשָׁר־וְהַשָׂמֵחַ?

יָשַׁבְנוּ וְחִכִּינוּ וְאִישׁ לֹא בָּא לִתְבֹּעַ אֶת כַּסְפּוֹ מִיָדֵינוּ. לֹא הוֹדַעְנוּ לַמִשְׁטָרָה וְלֹא לַשׁוֹטֵר הַמַקוֹפִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ, וּבִכְלָל לֹא מַכִּירִים אֶת הַשׁוֹטֵר הַמַקוֹפִי שֶׁל שְׂפַת־הַיָם אֶלָא אֶת הַשׁוֹטֵר הַמַקוֹפִי שֶׁל הָרְחוֹב שֶׁלָנוּ, וְגַם אוֹתוֹ בְּקשִׁי. לֹא הֵעַזְנוּ לִקְנוֹת בְּכֶסֶף זָר גְלִידָה. חִפַּשְׂנוּ עֵצָה! אוּלַי לִמְסֹר לְקֻפַּת הַכִּתָּה? אוּלַי לִתְרֹם לְאִילַנְשִׁיל? לָתֵת נְדָבָה לְעָנִי? חָזַרְנוּ עִם הַמַטְמוֹן לְבֵיתָהּ שֶׁל אַיָלָה וְשָׁאַלְנוּ: ‘מַה לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף?’

הַסוֹף כַּמוּבָן הָיָה רַע וָמַר. לְפִי עֲצַת בְּנֵי־בֵּיתָהּ שֶׁל אַיָלָה שִׁלְשַׁלְנוּ אֶת הַפְּרוּטוֹת לְקֻפְסַת הַקֶרֶן־הַקַיֶמֶת הַקְרוֹבָה בְּיוֹתֵר. זֶה נִקְרָא חֶרְבּוֹן!

––––––––––

לְצַיֵר אֶת קֻפְסַת הַקֶרֶן־הַקַיֶמֶת הַקְרוֹבָה בְּיוֹתֵר נֶהֱנֵית וּמְלַקֶקֶת גְבִיעַ גְלִידָה בְּתֵשַׁע פְּרוּטוֹת.

––––––––––

רַחְצָה בְּיָם כִּנֶרֶת

מִי מַכִּיר אֶת הַבֹּץ הַדָבִיק שֶׁל קַרְקַע יָם־כִּנֶרֶת? הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ. נָסַעְנוּ לְטִיוּל לִטְבֶרְיָה וּלְיָם־כִּנֶרֶת. גִלִינוּ פִּנָה חֲבוּיָה עַל שְׂפַת יָם־כִּנֶרֶת וּמוֹרָתֵנוּ בַּתְיָה שֶׁ’עָיְפָה נַפְשָׁהּ לָמוּת, וְרָצְתָה לַהֲשִׁיבָהּ אֵלֶיהָ' הֶחְלִיטָה שֶׁנִתְרַחֵץ בַּיָם. אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר ‘לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ’ בְּלִי בֶּגֶד־יָם? יָשְׁבָה הַמוֹרָה בַּתְיָה וְחָשְׁבָה. חָשְׁבָה, חָשְׁבָה, חָשְׁבָה… עַד שֶׁמָצְאָה עֵצָה: קוֹשְׁרִים שְׁתֵּי כֵּפִיוֹת גְדוֹלוֹת, מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים עַל הַכְּתֵפַיִם וְעַל הַשׁוֹקַיִם וּמִתְרַחֲצִים בַּיָם. וְכָךְ בְּדִיוּק עָשִׂינוּ. אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם מַה שֶׁקָרָה. הַכֵּפִיוֹת דָבְקוּ לְעוֹרֵנוּ וְהִשְׁתַּקֵף כָּל מַה שֶׁלֹא צָרִיךְ לְהַרְאוֹת. הָרַגְלַיִם שָׁקְעוּ בְּטִיט מַדְמֵנָה שְׁחוֹרָה וּדְבִיקָה. מַשֶׁהוּ נֶאֱלָח מֵאֵין כָּמוֹהוּ. פַּחַד לְהִתְקַדֵם בַּמַיִם. הָיִינוּ דוֹמִים לִזְבוּבִים שֶׁנִדְבְּקוּ לִנְיָר דֶבֶק לַח. וְהַהֲנָאָה לֹא הָיְתָה גְדוֹלָה. לְהִתְרוֹצֵץ בְּאֹפֶן חָפְשִׁי, בְּכֵפִיוֹת, אִי־אֶפְשָׁר. וְהַבּוּשָׁה, הַהִתְבּוֹשְׁשׁוּת, הַמְבוּכָה וְהַהִתְבּוֹכְכוּת הָיוּ כֹּה גְדוֹלוֹת עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי: אַף פַּעַם בַּחַיִים לֹא אֶתְרַחֵץ עוֹד בִּשְׁתֵּי כֵּפִיוֹת. רְאִיתֶם רַעְיוֹן?

וְרַק הַחוֹף הַמְסֻלָע וְהֶהָרִים הַסְגֻלִים אֲשֶׁר נִשְׁקְפוּ מִן הַחוֹף הַמִזְרָחִי הִקְסִימוּ כָּל לֵב. אֲנִי לֹא מִתְפַּלְאָה שֶׁהַמְשׁוֹרֶרֶת רָחֵל כָּתְבָה שִׁירִים כָּל־כָּךְ יָפִים עַל יָם־כִּנֶרֶת.

‘הוֹי כִּנֶרֶת שֶׁלִי, אַתְּ כִּנֶרֶת שֶׁלִי, הֶהָיִית אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם.’ שַׁרְנוּ כֻּלָנוּ לְמַרְאֶה הַנוֹף הַמֻפְלָא.

אַל תִּשְׁאֲלוּ כַּמָה קָשֶׁה הָיָה לִלְבֹּש בַּחֲזָרָה אֶת הַבְּגָדִים; בִּפְרָט כְּשֶׁאֵין מַגָבוֹת בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּסוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲפִלוּ הַדָגִים הָאִלְמִים הִתְפַּקְעוּ מִצְחוֹק. אֵיךְ אֲנִי יוֹדַעַת? רָאִיתִי בּוּעוֹת אֲוִיר גְדוֹלוֹת בַּמַיִם. וַּמה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אִם לֹא בַּעְבּוּעֵי הַצְחוֹק שֶׁל הַדָגִים הָרוֹאִים מִלְמַטָה. שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵשׁ אֲנָשִׁים הָרוֹחֲצִים עַרֻמִים בְּחוֹפֵי־יָם נִדָחִים אֲבָל זֶה עִנְיָן אַחֵר. דָבָר כָּזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת רַק בְּאֶחָד מֵאוֹתָם שְׁטָחִים פְּרָטִיִים לְאֹרֶךְ הַיָם־הַתִּיכוֹן. וְאִלוּ כָּאן בַּכִּנֶרֶת כְּשֶׁהַסוּרִים יוֹשְׁבִים בַּמִשְׁלָטִים שֶׁלָהֶם עַל הַחוֹף שֶׁמִנֶגֶד? אוּלַי הֵם מִסְתַּכְּלִים עָלֵינוּ בְּמִשְׁקָפוֹת? רַחְצָה בַּגְבוּל הַזֶה מַזְכִּירָה חוּט־תַּיִל עָשׂוּי מַיִם. אַיָלָה סְבוּרָה שֶׁעָדִיף הָיָה לִרְחֹץ בַּמַעְיָנוֹת הַחַמִים שֶׁבְּחַמֵי־טְבֶרְיָה. אֲבָל לָמָה לָנוּ מַעְיָנוֹת חַמִים? מַה יֵשׁ לָנוּ פוֹדַגְרָה כְּמוֹ לְסַבְתּוֹת! (פּוֹדַגְרָה זֶה מִין שִׁגָרוֹן.)

חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה וְסִפַּרְנוּ אֶת הַמוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ. ‘זֶה בִּכְלָל לֹא רַעְיוֹן מְקוֹרִי שֶׁל הַמוֹרָה בַּתְיָה,’ אָמְרָה אִמִי. ‘גַם בְּקַטְנוּתִי רָחַצְנוּ כָּךְ עִם הַמוֹרָה חַנָה בְּיָם כִּנֶרֶת!’ לֹא כָּל הַזְכֻיוֹת שְׁמוּרוֹת לַמוֹרָה בַּתְיָה!

וּמוּסַר־הַשְׂכֵּל: אֵין נוֹסְעִים בְּלִי בֶּגֶד־יָם בְּדַרְכֵי הָאָרֶץ.

––––––––––

לְצַיֵר מוֹרָה וִילָדוֹת רוֹחֲצוֹת בְּיָם־כִּנֶרֶת וְהֵן נִרְאוֹת כְּתַרְמִילֵי שְׁעוּעִית. הַבָּנִים רוֹחֲצִים רָחוֹק מְאֹד בְּתַחְתּוֹנִים. הַנָהָג עוֹמֵד בֵּין שְׁתֵּי הַקְבוּצוֹת כְּשׁוֹמֵר וּמָגֵן. הַמוֹרָה בַּתְיָה נִרְאֵית כְּמוֹ חָבִית.

––––––––––


הַסְטוּדֶנְט יְהוּדָה טוּר

מֻכְרָחִים לַחֲזֹר אֶל הַסְטוּדֶנְט הַמְבֻגָר מַר יְהוּדָה טוּר. מִפְּנֵי שֶׁעוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי אִם לִכְתֹּב אֵלָיו מִכְתָּב. אֵינֶנִי תּוֹפֶסֶת עֲדַיִן אֶת מַשְמָעוּת הַחִיוּך שֶׁלוֹ אֵלַי. אוּלַי זֶה מִשׁוּם שֶׁאֲנִי קְטַנָה מִדַי לְהָבִין דְבָרִים שֶׁכָּאֵלֶה. הַאִם הוּא מְחַיֵךְ בְּבַיְשָׁנוּת מִשׁוּם שֶׁהוּא בַּיְשָׁן? אוֹ שֶׁהוּא מִתְבַּיֵשׁ עַל שֶׁהוּא מְחַיֵךְ? נִדְמֶה לִי שֶׁזֶה לֹא אוֹתוֹ הַדָבָר. כֵּן, אוֹ לֹא? צָרִיךְ לִכְתֹּב מִכְתָּב אֶל יְהוּדִית וְלִשְׁאֹל אֶת דַעְתָּהּ. הֲרֵי הִיא מְנֻסָה יוֹתֵר מִמֶנִי בְּעִנְיְנֵי אֲנָשִׁים וְחֶבְרָה. אֵינֶנִי יוֹדַעַת מַה קָרָה לָהּ. הַבַּרְוָזִים כְּבָר אֵינָם מְגַעְגְעִים בְּמִכְתָּבֶיהָ, זֶה זְמָן רַב. אוּלַי הִיא מְתַכְנֶנֶת לָבוֹא הָעִירָה וּלְהִתְוַדוֹת בְּפָנֵינוּ עַל כָּל כְּזָבֶיהָ? אֲנִי אֶצְטַעֵר נוֹרָא אִם יִתְבָּרֵר שֶׁיְהוּדִית שַׁקְרָנִית. וְשֶׁאֵין לָהּ בִּכְלָל נִסָיוֹן בַּחַיִים. עִם מִי אוּכַל, אָז, לְהִתְיָעֵץ בְּעִנְיָנַי?

בֵּינָתַיִם יְהוּדִית שׁוֹתֶקֶת. הַאִם זֹאת שְׁתִיקַת הוֹדָיָה? הוֹדָאָה בָּאַשְׁמָה! אוֹ שֶׁהִיא כָּל־כָּךְ עֲסוּקָה וְשָׁכְחָה אוֹתִי.


הַתְּנוּעָה הַמְאֻחֶדֶת

דָנִי וַחֲבֵרָיו הִשְׁלִימוּ אֶת חֹק לִמוּדֵיהֶם וְעָזְבוּ אֶת בֵּית־הַסֵפֶר. זֹאת הַסִבָּה שֶׁאֶצְלֵנוּ בַּקְבוּצָה כָּל־כָּךְ מְשַעֲמֵם וְלֹא קוֹרֶה שׁוּם דָבָר מְעַנְיֵן. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהִצְטָרֵף אֶל תְּנוּעַת־נֹעַר. בְּעִבּוּרָהּ שֶל הָעִיר, עַל גִבְעָה תְּלוּלָה, יֵשׁ צְרִיף. הַצְרִיף לְמַטָה נִשְׂרַף. אֲבָל הַצְרִיף לְמַעְלָה נִשְׁאַר. פַּעַם זֶה הָיָה נִקְרָא ‘חֲבוּרוֹת’, אַחַר־כָּךְ ‘חֲטִיבוֹת הָעוֹלִים’ וּ’תְנוּעַת הַהַגְשָׁמָה‘. עַכְשָׁו קוֹרְאִים לָזֶה ‘הַתְּנוּעָה הַמְאֻגֶדֶת’. עַד שֶׁהִגַעְנוּ אָנוּ אֵלֶיהָ, הִתְנַסְתָּה הַתְּנוּעָה בְּכָל מִינֵי גִלְגוּלֵי שֵׁמוֹת וּמַעֲשִׂים. רָאשֶׁיהָ וּמַדְרִיכֶיהָ לְשֶׁעָבַר מְשַׁמְשִׁים הַיוֹם כְּצִירִים, כְּשַׁגְרִירִים, כְּרָאשֵׁי מִשְׂרָדִים מֶמְשַׁלְתִּיִים, כְּנִסְפָּחִים צְבָאִיִים וְתַרְבּוּתִיִים אוֹ חַבְרֵי קִבּוּצִים, מְפַקְדֵי צָבָא, רוֹפְאִים מְהֻלָלִים, מְחַנְכִים, מְשׁוֹרְרִים־לְאֻמִיִים, מְפַקְחֵי־חִנוּךְ וְכוּ’. יֵשׁ מִבֵּינֵיהֶם שֶׁיָצְאוּ לְהִתְנַחֲלוּת וַאֲחֵרִים שֶׁהָלְכוּ לְשֵׁרוּת לְאֻמִי וְנַעֲשׂוּ מְפַקְדִים בִּשְׂדֵה־הַקֶטֶל.

'אֲנַחְנוּ חֲנִיכִים חֲדָשִׁים. הַמַדְרִיכָה זִיוָה הִבְטִיחָה לָנוּ שֶׁתִּקַח אוֹתָנוּ פַּעַם לְעֵמֶק־יִזְרְעֶאל וּלְנַחַל חֲרוֹד כְּדֵי שֶׁנִרְאֶה קְבוּצָה מַגְשִׁימָה שֶׁל הַתְּנוּעָה. כְּדַאי לִנְסֹעַ מִפְּנֵי שֶׁמְסַפְּרִים שֶׁיֵשׁ שָׁם הֲמוֹן עֲצֵי־מִשְׁמֵשׁ; אֶפְשָׁר לִזְלֹל פְּרִי־בֹּסֶר מֵהָעֵצִים וּלְהִתְרַחֵץ בְּמַעְיַן מַיִם קָרִים.

כְּבָר מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן קְצָת מַצְחִיק בַּתְּנוּעָה שֶׁלָנוּ. יֵשׁ כָּאן יְקוּתִיאֵל הַגָדוֹל וִיקוּתִיאֵל הַקָטָן: כְּדֵי לְהַבְדִיל בֵּין בּוֹגֵר הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ פְּעֻלוֹת הַתְּנוּעָה, לְבֵין מַדְרִיךְ צָעִיר וּפָעִיל הַלוֹמֵד עֲדַיִן בְּתִיכוֹן וּכְבָר נִמְנֶה עַל טוֹבֵי הַמַדְרִיכִים הַצְעִירִים.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת יְקוּתִיאֵל הַגָדוֹל הַנִרְאֶה בְּגֹדֶל הַגִבְעָה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד צְרִיף הַתְּנוּעָה. וְאֶת יְקוּתִיאֵל הַקָטָן בְּגֹדֶל עֵץ הֶהָדָר הַיָחִיד שֶׁנִשְׁאַר מֵאֵיזֶה פַּרְדֵס, לְיַד הַצְרִיף. סְבִיבָם אֲנַחְנוּ, פִּרְחָחִים וּפִרְחָחוֹת שֶׁבָּאוּ לַפְּעֻלָה. כְּבָר מִתְלַבְּשִׁים פָּשׁוּט וַחֲלוּצִי, בְּלִי מֶשִׁי וּבְלִי תַּחְתּוֹנִית־עוֹמֶדֶת.

––––––––––

אֲנִי מְתַאֶרֶת לִי שֶׁיְקוּתִיאֵל הַגָדוֹל יִהְיֶה פַּעַם שַׁגְרִיר וִיקוּתִיאֵל הַקָטָן, אוּלַי נִסְפָּח־צְבָאִי. אֲנִי יוֹדַעַת מָה? וְזִיוָה אוּלַי מְפַקַחַת, אֲנִי יוֹדַעַת מָה? יֵשׁ כָּאן מַדְרִיכָה אַחַת שֶׁקוֹרְאִים לָהּ טִבְעוֹנָה אוֹ טִבְעוֹנָה הַיָפָה. הִיא הַבַּחוּרָה הַיָפָה בְּיוֹתֵר בְּכָל הַתְּנוּעָה הַמְאֻגֶדֶת וְכָל הַבָּנִים מֵתִים אַחֲרֶיהָ. אָז אֵיזֶה סִכּוּיִים יֵשׁ לָנוּ, לְאַיָלָה וְלִי? אֶפֶס. הִיא בַּת גִילוֹ שֶׁל יְקוּתִיאֵל הַקָטָן וּמִתְכּוֹנֶנֶת לָצֵאת לְהַגְשָׁמָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלִכְשֶׁתַּגִיעַ תְּקוּפַת הַהַגְשָׁמָה, יִצְטָרְפוּ כָּל הַבָּנִים לַגַרְעִין שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה טִבְעוֹנָה. בֵּינָתַיִם מְחַבְּרִים כֻּלָם לִכְבוֹדָהּ שִׁירִים וּפִזְמוֹנִים וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין יָפָה מִמֶנָה בְּיִשְׂרָאֵל כֻּלָהּ, כּוֹלֵל מַלְכוֹת־הַיֹפִי. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁטִבְעוֹנָה תִּבָּחֵר לְמַלְכַּת הַיֹפִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא לֹא תַּסְכִּים לְהַצִיג אֶת עַצְמָהּ לְרַאֲוָה בְּבֶגֶד־יָם; וְגַם אֵינָה מְעֻנְיֶנֶת לְהוֹפִיעַ בִּסְרָטִים אוֹ בְּמַיַאמִי־בִּיץ'. אָז מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵשׁ יָפָה מִטִבְעוֹנָה טוֹעֶה טָעוּת גְדוֹלָה. הִיא לְבוּשָׁה בְּפַשְׁטוּת: שִׂמְלָנִית בְּצֶבַע כָּחֹל כֵּהֶה וְחֻלְצָה לְבָנָה, גַרְבִּיוֹת לְבָנוֹת וְנַעֲלָיִם נְמוּכוֹת עָקֵב, כְּמוֹ שֶׁלָנוּ.

‘אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְטִבְעוֹנָה הַיָפָה יִהְיֶה טוֹב בַּחַיִים?’ שָׁאַלְתִּי אֶת אַיָלָה. אַיָלָה שָׁקְעָה קְצָת בְּמַחְשָׁבוֹת וְעָנְתָה בְּכֹבֶד־רֹאשׁ: ‘לֹא בָּטוּחַ’.

‘לָמָה לֹא בָּטוּחַ?! אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא תִּסְבֹּל מֵאַהֲבָה נִכְזֶבֶת. מִי שֶׁהִיא תֹּאהַב יֹאהַב אוֹתָהּ לָבֶטַח,’ אָמַרְתִּי.

‘אִם כָּךְ, הֲרֵי שֶׁתִּגְרֹם אַכְזָבָה לָאֵלֶה שֶׁלֹא תֹּאהַב!’ אָמְרָה אַיָלָה וְהוֹסִיפָה בְּטוֹן רְצִינִי נוֹרָא: ‘וְחוּץ מִזֶה יֵשׁ כָּל מִינֵי צָרוֹת בָּעוֹלָם… וְאַף פַּעַם אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת… אוּלַי תָּמוּת בִּצְעִירוּתָהּ, אוּלַי תִּהְיֶה עֲקָרָה, אוּלַי תִּתְאַלְמֵן, אוּלַי תִּפֹּל בַּמִלְחָמָה…’

‘נָכוֹן מְאֹד, קָשֶׁה לְנַבֵּא מַה יִקְרֶה לְבֶן־אָדָם בַּחַיִים,’ הִסְכַּמְתִּי עִם אַיָלָה וּבָזֹאת נִסְתַּיֵם הַוִכּוּחַ.

––––––––––

לְצַיֵר: אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵר אֶת הַיֹפִי שֶׁל טִבְעוֹנָה.

––––––––––

לְמַזָלֵנוּ הֻרְכְּבָה מִיָד קְבוּצָה מְעֹרֶבֶת: מִבָּנוֹת: קְבוּצַת תָּמָ"ר לְשֶׁעָבַר וּמִבָּנִים, בְּנֵי גִילֵנוּ, מִבֵּית־סֵפֶר אַחֵר. הַשִׁדוּךְ לֹא הִצְלִיחַ בִּמְיֻחָד, מִפְּנֵי שֶׁהַבָּנִים פִּצְפּוֹנִים כְּמוֹ בְּנֵי הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ, מִלְבַד אֶחָד. הַמַדְרִיכָה שֶׁלָנוּ זִיוָה: בַּחוּרָה שְׁחוּמָה, גְמִישָׁה וְגוּצָה מְעַט, מְהַלֶכֶת תָּמִיד בְּקַלוּת כִּמְסֻנְדֶלֶת, וְיֵשׁ לָהּ חִיוּךְ מְשׁוֹבֵב וְנֶפֶשׁ שֶׁל מְחַנֶכֶת. הִיא אוֹסֶפֶת אוֹתָנוּ לִפְעֻלָה בְּשַׁבָּת אַחַר־הַצָהֳרַיִם. לִפְעָמִים יֵשׁ לָנוּ מִשְׁפָּט־סִפְרוּתִי עִם סַנֵגוֹר וְקַטֵגוֹר וְעֵדִים. לִפְנֵי זְמַן מָה עָרַכְנוּ מִשְׁפָּט עַל סִפּוּר. אִישׁ לֹא רָצָה לְהַרְשִיעַ אֶת הַגִבּוֹר וְלִהְיוֹת קַטֵגוֹר – כֻּלָם וְגַם אַיָלָה רָצוּ לִהְיוֹת סַנֵגוֹר. אָז אֲנִי הִסְכַּמְתִּי לִהְיוֹת קַטֵגוֹר. לִפְנֵי כִּשְׁבוּעַיִם קָרְאָה בְּפָנֵינוּ הַמַדְרִיכָה זִיוָה סִפּוּר מֵאֵת סוֹפֵר חָשׁוּב בְּשֵׁם בְּרֶנֶר עַל בָּנִים וּבָנוֹת בְּרֵאשִׁית קִיוּמָהּ שֶׁל הַגִמְנַסְיָה הָעִבְרִית.

אַחַר־כָּךְ הִתְקַיֵם וִכּוּחַ.

אַחַד הַבָּנִים בַּקְבוּצָה שֶׁלָנוּ, אַדִיר, הוּא גְבַהּ־קוֹמָה וִיפֵה־תֹּאַר וְנִרְאֶה מְבֻגָר מִכְּפִי גִילוֹ. אֲבָל הוּא מִתְנַפֵּחַ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל־הֹדוּ, אֵינוֹ שָׂם לֵב לְשׁוּם בַּת וְחוֹשֵׁב שֶהוּא מִי יוֹדֵעַ מָה. בְּסַךְ הַכֹּל שׁוּם דָבָר. אָז יֵשׁ חֲבוּרָה אֲבָל אֵין חַיֵי חֶבְרָה, וְהַכֹּל כְּמוֹ לְפָנִים, לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה קְבוּצַת הַגַאַוְתָנִיוֹת. וְשׁוּב שִׁעֲמוּם מַחֲרִיד וְאֵין בִּשְׁבִיל מָה לִחְיוֹת. אִם אֲנִי לֹא אֲמַהֵר וְלֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב פְּרָטִי וְסוֹדִי, אוּלַי בְּלִי חֲתִימָה, לַסְטוּדֶנְט יְהוּדָה טוּר, לֹא יִהְיֶה לִי לְמַה לְצַפּוֹת וּבִשְׁבִיל מָה לְהִתְקַיֵם. מִפְּנֵי שֶׁשׁוּב אֵין לָנוּ חֲבֵרִים. וּכְבָר אֲנַחְנוּ נִתְבָּעִים לְהַתְווֹת אֶת דַּרְכֵּנוּ בַּחַיִים וּלְהַחְלִיט אִם נֵצֵא לְהַגְשָׁמָה אוֹ לֹא. וּבִכְלָל לֹא בָּטוּחַ מַה נַעֲשֶה כְּשֶׁנִגְדַל. מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִם רוֹצִים לִמוּדִים וְהַגְשָׁמָה? זִיוָה אוֹמֶרֶת שֶׁמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד לִמוּד־גָבוֹהַּ, וְלֹא לָצֵאת מִיָד אַחַר הַתִּיכוֹן וְהַצָבָא לְהֵאָחֲזוּת, הוּא בּוֹגֵד בַּרַעְיוֹן. מַה כָּל־כָּךְ פָּסוּל בְּלִמוּדִים? הֲלֹא רֹאשׁ־הַמֶמְשָׁלָה, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אָמַר שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לְנֹעַר מַשְׂכִּיל וְתַרְבּוּתִי, זֹאת אוֹמֶרֶת: גַם לוֹמֵד וְגַם מִתְנַחֵל; וְלֹא מִתְנַחֵל־בּוּר בִּלְבַד. קָשֶׁה לְהַחְלִיט עַכְשָׁו מַה נַעֲשֶׂה בֶּעָתִיד. וּבֵינָתַיִם בָּאִים בְּלֵיל־שַׁבָּת לַצְרִיף לִרְקֹד וְלוֹבְשִׁים: חֻלְצוֹת מַאמְבּוֹ פְּשׁוּטוֹת מִטְרִיקוֹ, אוֹ חֻלְצוֹת לְבָנוֹת וַחֲצָאִיוֹת כְּחֻלוֹת מִבַּד פָּשׁוּט, אוֹ מִכְנְסֵי גִ’ינְס אֲרֻכִּים מְקֻפָּלִים שְׁלֹשֶׁת־רִבְעֵי. כֻּלָם רוֹקְדִים רִקוּדֵי־עָם כְּמוֹ בְּחַג־הָעַצְמָאוּת, וּמִתְכּוֹנְנִים לְהַגְשָׁמָה אִם כִּי רָאשֵׁי הַתְּנוּעָה בֶּעָבָר לֹא כֻּלָם מַגְשִׁימִים הַיוֹם – הֵם בְּשֵרוּתֵי הַחוּץ שֶׁל הַמְדִינָה. פַּעַם כִּמְעַט וְגָרַמְתִּי לְשַׁעֲרוּרִיָה. אִמִי קָנְתָה בַּשׁוּק מְצִיאָה־שְׁאֵרִית שֶׁל בַּד מֶשִׁי תָכֹל וְתָפְרָה לִי, בְּמוֹ יָדֶיהָ, חֻלְצַת מֶשִׁי. וְכֻלָם נָתְנוּ בִּי עֵינַיִם מְבַזוֹת וְחָשְׁדוּ שֶׁאֲנִי מִתְבַּרְגֶנֶת כְּמוֹ נֹעַר־הַזָהָב. אַף אֶחָד לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמֶשִׁי נִקְנָה בִּפְרוּטוֹת, בְּשׁוּק הַכַּרְמֶל, וְהַתְּפִירָה לֹא עָלְתָה כְּלוּם. חֻלְצַת הַמֶשִׁי הַחֲדָשָׁה עָלְתָה פָּחוֹת מֵהַמַאמְבּוֹ שֶׁל אַיָלָה, וְכָל פּוֹעֶלֶת יְכוֹלָה לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָהּ חֻלְצָה כָּזֹאת, אֲפִלוּ אִם הִיא מִתְכּוֹנֶנֶת לְהִתְנַחֵל בְּיִשׁוּב־סְפָר. אֶת הַחֻלְצָה לֹא לָבַשְׁתִּי עוֹד בְּלֵילוֹת־שַׁבָּת בַּצְרִיף. אִמָא קָנְתָה לִי בַּחֲנוּת חֻלְצָה מוּכָנָה – יְקָרָה בִּמְחִירָהּ אֲבָל פְּשׁוּטָה לְמַרְאֶה. הַמוּסַר־הַשְׂכֵּל: אֵין יָדֵנוּ מַשֶׂגֶת לְהִתְלַבֵּשׁ בְּפַשְׁטוּת; כִּי הַפַּשְׁטוּת הִיא עִנְיָן יָקָר מְאֹד. תָּאֲרוּ לָכֶם לְהַלְבִּישׁ בְּפַשְׁטוּת יְקָרָה כָּזֹאת שְׁלשָׁה יְלָדִים! אִמִי הַמִסְכְּנָה!

––––––––––

לְצַיֵר: צְרִיף, חוּם וְיָשָׁן, בְּרֹאשׁ גִבְעַת־חוֹל תְּלוּלָה וְרַעַשׁ גָדוֹל, טְפִיפוֹת רַגְלַיִם שֶׁל רוֹקְדִים וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם. לְצַיֵר בָּנִים וּבָנוֹת שֶׁיֵשׁ לָהֶם סִכּוּיִים לְהַמְרִיא וְלָטוּס לְגַנָה, יְחִי אֲנַחְנוּ!

––––––––––


צָרוֹת צְרוּרוֹת בַּחֲבוּרָה שֶׁלָנוּ

גַם בַּחֲבוּרָה שֶׁלָנוּ, בַּתְּנוּעָה, הִתְחִילוּ הָעִנְיָנִים לִהְיוֹת יְגֵעִים. אֵין אָנוּ מִתְחַבְּרִים עִם הַבָּנִים – אֵלֶה לְחוּד וְאֵלֶה לְחוּד, כִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת. אֵין אֲהָבוֹת וְאֵין שִׂנְאוֹת, אֵין קִנְאוֹת וְאֵין אַכְזָבוֹת. סְתָם כְּמוֹ שְׁנֵי מַחֲנוֹת שֶׁל חֶבְרוֹת נִפְרָדוֹת. הַמַדְרִיכָה זִיוָה הֶחְלִיטָה לַעֲרֹךְ בֵּרוּר. בַּבֵּרוּר הָרְשׁוּת בִּידֵי כָּל אֶחָד לְהַשְׁמִיעַ מַה שֶׁעוֹלֶה עַל לִבּוֹ; בְּגָלוּי וַאֲפִלוּ בְּחֻצְפָּה. כָּל אֶחָד אוֹמֵר אֵיזֶה תְּלוּנוֹת יֵשׁ לוֹ כְּלַפֵּי שְׁאָר חֲבֵרָיו לַחוּג. אֲנִי כָּרָגִיל הִתְבַּיַשְׁתִּי לְדַבֵּר. עַד שֶׁאֲנִי מַחְלִיטָה מַה לְהַגִיד, וְעַד שֶׁאֲנִי מַחְלִיטָה אֵיךְ לְהַגִיד וְאֵיךְ לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעִקָר, אָז כְּבָר תַּמִים כָּל הַבֵּרוּרִים וְכָל הַוִכּוּחִים. אֲנִי שׁוֹתֶקֶת בְּרֹב הַשִׂיחוֹת הַקְבוּצָתִיוֹת, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי מַה לְהַגִיד, אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת לְדַבֵּר. וַאֲנִי גַם לֹא כָּל־כָּךְ חֶבְרוּתִית וְלֹא מִתְיַדֶדֶת מַהֵר כְּמוֹ אַיָלָה, שֶׁיֵשׁ לָהּ תָּמִיד מַה לוֹמַר – לֹא חָשׁוּב מָה! הִיא מְעֹרֶבֶת בְּעִנְיְנֵי הַקְבוּצָה, מְקַשְׁקֶשֶׁת וּבוֹחֶשֶׁת בְּכָל הָעִנְיָנִים.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת אַיָלָה בְּצוּרַת תַּרְוָד בּוֹחֵשׁ.

––––––––––

בַּבֵּרוּר בִּיֵשׁ אוֹתִי בֵּן אֶחָד גֹעֲלִי, יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עָלַי שֶׁאֲנִי לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת מַסְפִּיק בַּוִכּוּחִים הַסִפְרוּתִיִים! שְׁמַעְתֶּם! מַה זֶה עִסְקוֹ? אוּלַי יֵשׁ לִי הָמוֹן מַה לְהַגִיד וַאֲנִי לֹא מְעִזָה? וְאוּלַי עַד שֶאֲנִי מַחְלִיטָה לְהַבִּיעַ אֶת דַעְתִּי אֲנִי מִתְכַּסָה בְּזֵעָה קָרָה וְלֹא פּוֹצָה פֶּה. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהוֹלְכִים הַבַּיְתָה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁלֹא דִבַּרְתִּי. מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ לֹא אָמַר מַה שֶׁהָיָה לִי לוֹמַר. וְלָכֵן הִסְכַּמְתִּי לִהְיוֹת קַטֵגוֹר בַּמִשְׁפָּט הַסִפְרוּתִי; כְּדֵי שֶׁיִשְׁמְעוּ שֶׁגַם לִי יֵשׁ מַה לְהַגִיד, אֲפִלוּ הַרְבֵּה.

וְלָמָה הִתְנַפֵּל עָלַי הַפַּרְצוּף הַזֶה יִשְׂרָאֵל? הוּא רָצָה לְהָגֵן עַל חֲבֵרוֹ רָפִי, שֶׁכֻּלָם אָמְרוּ שֶׁהוּא סְתָם בַּדְחָן וְאֵינֶנוּ מַתְאִים לָרָמָה הַתַּרְבּוּתִית שֶׁל הַחוּג כֻּלוֹ. אָז קָם חֲבֵרוֹ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:

‘רָפִי תּוֹרֵם מִבְּחִינָה חֶבְרָתִית לֹא פָּחוֹת מִמַה שֶׁתּוֹרֶמֶת שׁוּלָה מִבְּחִינַת הַהִשְׁתַּתְּפוּת בַּוִכּוּחִים!’

כָּל־כָּךְ נִפְגַעְתִּי! יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי לוּחַ הַחֶשְׁבּוֹן בַּכִּתָּה. יִשְׂרָאֵל לֹא מַעֲלֶה עַל דַעְתּוֹ כַּמָה שֶׁיֵשׁ לִי לְהַגִיד עַל כָּל סֵפֶר וְעַל כָּל סִפּוּר. אִלוּ רַק נִתָּן הָיָה לִי לְהִתְבַּטֵא בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל־פֶּה. אֵין לִי הָעֹז לְדַבֵּר! מִפְּנֵי שֶׁאִם אֲדַבֵּר אָמוּת מֵרֹב בּוּשָׁה! מָה עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁיֵדְעוּ, שֶׁיֵשׁ לִי מַה לְהַגִיד?

––––––––––

לְצַיֵר יְצוּר נֶעֱלָב שֶׁאֵינוֹ מֵעֵז לְדַבֵּר אֲבָל מֵעֵז לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם עַל בֵּית־הַסֵפֶר וְהַתְּנוּעָה.

––––––––––

לְאַחַר הַוִכּוּחַ הַזֶה כְּבָר לֹא הִתְחַשֵׁק יוֹתֵר לָלֶכֶת לַחוּג שֶׁלָנוּ, כָּל הָעִנְיָן הָיָה לָנוּ לְזָרָא וְהִתְפַּזַרְנוּ. אַיָלָה וַאֲנִי הִפְסַקְנוּ לָבוֹא. מִי יָכוֹל לְהִתְחַיֵב בְּגִיל שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מַה דֶרֶךְ ‘יָבֹר’ לוֹ לְכָל יְמֵי חַיָיו?

לְאַחַר הָאַכְזָבָה בַּתְּנוּעָה הֶחְלַטְתִּי לְהִתְרַכֵּז יוֹתֵר בִּבְחִינוֹת־הַגְמָר בְּכִתָּה ח' וּלְקַבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת טוֹבָה וְ’לָצֵאת־אֶל־הַחַיִים', כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר בְּטֶקֶס הַסִיוּם בִּשְׁעַת חֲלֻקַת תְּעוּדוֹת־הַגְמָר לַמַחֲזוֹר שֶׁל דָנִי.

––––––––––

לְצַיֵר אֶת דָנִי מְקַבֵּל תַּנַ"ךְ עִם כְּתֹבֶת זָהָב, בְּטֶקֶס הַסִיוּם, ‘וְיוֹצֵא־אֶל־הַחַיִים’.

––––––––––


טִיוּל לַקִרְיָה

בֵינָתַיִם כְּבָר לֹא הוֹלְכִים לַתְּנוּעָה, וְשׁוּב מְשַעֲמֵם נוֹרָא, וְאֵין תֹּכֶן בַּחַיִים. לְאָן הוֹלְכִים בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר? הוֹלְכִים עַל הַכְּבִישׁ הַמוֹלִיךְ לְרָמַת־גַן, אַחַר־כָּךְ עוֹלִים עַל הַגִבְעָה וְחוֹרְתִים מַה שֶׁחוֹרְתִים עַל אֵיזֶה אֵקָלִיפְּטוּס בּוֹדֵד. מַה חוֹרְתִים? אֶת שְׁמוֹת חֲבֵרֵינוּ הַיְשָׁנִים: דָנִי, יוֹרָם, שְׁלֹמֹה וְכָל הָאֲחֵרִים. עַד שֶׁהַגֶזַע נִרְאֶה כְּמוֹ מַצֵבָה לַאֲהָבוֹת שֶׁאֵינָן עוֹד. הוֹלְכוֹת רַק בָּנוֹת וְשׁוּב מְשַׂחֲקִים בַּמִשְׂחָק הַיָשָׁן נוֹשָׁן: ‘תִּגְשִׁי אֶל הֲכִי חֲכָמָה’, וְ’תִגְשִי אֶל הֲכִי יָפָה‘, וְ’תִגְשִׁי אֶל הֲכִי שַׁקְרָנִית’, וְ’תִגְשִׁי אֶל הֲכִי אֲמִתִּית'… וְאֶל הֲכִי מַלְעִיזָה, וַהֲכִי זַיְפָנִית, וַהֲכִי בַּלְפָנִית, וַהֲכִי גַנְדְרָנִית, וַהֲכִי מְשַׁגַעַת, וַהֲכִי מַלְשִׁינָה. יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה: הֲכִי פְּתַיָה, הֲכִי אֲהוּבָה, הֲכִי צְנוּעָה, הֲכִי בַּיְשָׁנִית, הֲכִי עֲנָוָה, הֲכִי גַאַוְתָנִית, הֲכִי טִפְּשָׁה וְעוֹד. אֲבָל כָּל זֶה כְּבָר לֹא מְעַנְיֵן. אֵין לָנוּ חֶבְרָה. אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בְּסִירַת־מוֹטוֹר עַל הַיַרְקוֹן. אֲבָל מִי צָרִיךְ. אֶפְשָׁר לְנֹסַע לְתֵל־בָּרוּךְ לְהִתְרַחֵץ בַּיָם. אוּלַי נִפְגשׁ שָׁם מִישֶׁהוּ? אֲנִי מִתְחָרֶטֶת שֶׁלֹא הִתְחַבַּרְתִּי עִם דָנִי, וְשֶׁלֹא יָצָאנוּ תָּמִיד בְּיַחַד, בְּלִי כֻּלָם. עַכְשָׁו כְּבָר מְאֻחָר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּבָר חָבֵר שֶׁל תַּמִי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן. שָׁמַעְתִּי שֶׁהַחֲבֵרוּת נִמְשֶׁכֶת אֶצְלָם, אֲפִלוּ שֶׁהוּא כְּבָר לוֹמֵד בַּתִּיכוֹן. אֵיךְ שֶׁלִי לֹא הָיָה שֵׂכֶל לְהִתְחַבֵּר אִתּוֹ!!!

––––––––––

לְצַיֵר יַלְדָה מִתְחָרֶטֶת עַל שֶלֹא הָיָה לָהּ שֵׂכֶל.

––––––––––

לֹא סִפַּרְתִּי עַל חֲגִיגוֹת בַּת־מִצְוָה שֶׁהָיוּ בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ בְּהָמוֹן. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַזְכִּיר לְאַיָלָה מַשֶׁהוּ שֶׁיַעֲצִיב אוֹתָהּ נוֹרָא. יֵשׁ שֶׁעוֹרְכִים אֶת הַחֲגִיגוֹת בְּאוּלַמוֹת. הַהוֹרִים שֶׁלָנוּ הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹך אֶת הַחֲגִיגָה בַּבַּיִת. לְאַיָלָה וְלִי עָרְכוּ חֲגִיגוֹת יָפוֹת בַּבַּיִת. לַחֲגִיגָה שֶׁל אַיָלָה בָּאוּ כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה, כּוֹלֵל הַמַשְׁוִיצוֹת, אֲבָל בְּאֶמְצַע הָרִקוּדִים, לִפְנֵי הַכִּבּוּד, הִסְתַּלְקוּ וְהָלְכוּ הַבַּיְתָה. אֵיזֶה עֶלְבּוֹן! נִשְׁאֲרוּ רַק בְּנוֹת הַמֻזְמָנִים־הַמְבֻגָרִים וַאֲנִי. גַנֶנֶת־אוֹרַחַת עוֹדְדָה אוֹתָנוּ בְּשִׁירָתָהּ. הִמְשַׁכְנוּ לָשִׁיר וּלְשַׂחֵק וְלֹא שַׂמְנוּ לֵב לָעֲזִיבָה הַמַחְפִּירָה. אֲבָל אַיָלָה נֶעֶלְבָה מְאֹד. אֲפִלוּ תַּמִי נִגְרְפָה אַחֲרֵיהֶן וְהָלְכָה. אִם לֹא רָצוּ לְהִשָׁאֵר לֹא הָיוּ צְרִיכוֹת לָבוֹא כְּלָל. אֲבָל לֹא יָפֶה לָבוֹא לְשָׁעָה קְצָרָה וּלְהִסְתַּלֵק וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַחֲגִיגָה בְּלִי יְלָדִים, רַק קֹמֶץ שֶׁל בָּנוֹת! לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר עַל כָּךְ כְּדֵי לֹא לְצַעֵר.

לִדְבוֹרָה עָרְכוּ סַבָּא וְסַבְתָּא חֲגִיגָה בְּאוּלָם גָדוֹל, עִם מֵאוֹת מֻזְמָנִים וַאֲרוּחַת־צָהֳרַיִם חֲגִיגִית. חֲגִיגַתבַּת־מִצְוָה עָלְתָה כִּשְׁבַע־מֵאוֹת־וַחֲמִשִׁים לִירוֹת! מֵאַיִן לוֹקְחִים הוֹן שֶׁכָּזֶה? הַהוֹרִים שֶׁל דְבוֹרָה שָׁלְחוּ כֶּסֶף מֵאֲמֵרִיקָה. אֵצֶל מַלְכָּה עָרְכוּ אֶת הַחֲגִיגָה בְּגִנַת הַבַּיִת. עָשׂוּ מְדוּרָה וְצָלוּ תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה כְּמוֹ בְּקוּמְזִיץ. אֶצְלֵנוּ הִגִישׁוּ אֲרוּחַת־עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּית לִידִידִים וּמְקֹרָבִים, וְהָיָה נֶחְמָד. בִּכְלָל לֹא עָלָה מֵאוֹת לִירוֹת וְהַהוֹרִים שֶלִי לֹא שָׁקְעוּ בְּחוֹבוֹת בִּגְלָלִי. אֲנִי שְׂמֵחָה. הַמַתָּנָה הִיא: כָּל הַמִשְׁפָּחָה תַּמְרִיא לְאֵילַת. אֵיזֶה כֵּיף!

אֲבָל דָנִי לֹא הָיָה בַּחֲגִיגָה. הִתְבַּיַשְׁתִּי לְהַזְמִינוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה כְּבָר חָבֵר שֶׁל דַלִיָה, אַחַר־כָּךְ שׁוּב קְצָת שֶׁלִי, וְאַחַר־כָּךְ שֶׁל תַּמִי. וְלֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. בִּגְלַל זֶה לֹא כָּל־כָּךְ נֶהֱנֵיתִי מִכָּל הַחֲגִיגוֹת הַלָלוּ, שֶׁהָיוּ בַּכִּתָּה שֶׁלָנוּ, כִּמְעַט בְּכָל שַׁבָּת.


הַרְפַּתְקָאוֹת

אַיָלָה וַאֲנִי מָצָאנוּ לָנוּ בִּלוּי חָדָשׁ. הוֹלְכִים לִשְׂפַת־הַיָם וְעוֹבְרִים שָׁם עַל יַד יְשִׁיבָה. מִסְתַּכְּלִים פְּנִימָה וְרוֹאִים בַּחוּרֵי־יְשִיבָה לוֹמְדִים תּוֹרָה. אֶחָד מֵהֶם: אַבְרֵךְ נֶחְמָד עִם פֵּאוֹת מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבֵּנוּ – אָז הִמְצֵאנוּ לוֹ כִּנוּי הַ’חוֹסִידְ’ל'. הוּא הֵעִיף מַבָּט בַּחַלוֹן וְהִרְגִישׁ בָּנוּ. בְּחַיַי! פַּעַם אַחַת פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וּכְשֶׁפְּגָשַׁנִי בָּרְחוֹב שָׁאַל אוֹתִי בְּעִבְרִית צַחָה: ‘לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָךְ בְּאֵיזֶה מָקוֹם?’

‘לֹא,’ עָנִיתִי.

‘אוּלַי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר?’

––––––––––

לְצַיֵר נַעַר עִם פֵּאוֹת מְדַבֵּר עִם יַלְדָה וּמִתְבַּיֵשׁ נוֹרָא.

––––––––––

‘אֵינֶנִי מַכִּירָה זָרִים בָּרְחוֹבוֹת,’ עָנִיתִי וּבָרַחְתִּי, וּמֵאָז לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ.

בִּכְלָל תָּקַף אוֹתָנוּ בֻּלְמוֹס לְהִסְתַּכֵּל בְּזָרִים שֶׁלֹא מַכִּירִים. בְּנֶהָגֵי אוֹטוֹבּוּסִים וּמוֹנִיוֹת פְּרָטִיוֹת. וּבִסְתָם בְּנֵי־אָדָם בָּרְחוֹב, כְּאִלוּ שֶׁזֶה יַצִילֵנוּ מֵהַשִׁעֲמוּם הַחֶבְרָתִי. וְנוֹתְנִים סִימָנִים וְכִנוּיִים לַאֲנָשִׁים זָרִים שֶׁרוֹאִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, כְּמוֹ: ‘נְסִיךְ מוֹנָקוֹ’, אוֹ ‘מְגָרֵד שְׁחָקִים’, אוֹ ‘זְקַנְקַן כָּחֹל,’ אוֹ ‘שׁוּעַל שִׁמְשׁוֹן’, אוֹ ‘פָרוּק’, אוֹ ‘מַלְכַּת־חַבָּשׁ’ וְעוֹד.

––––––––––

לְצַיֵר דְמֻיוֹת פּוֹלִיטִיוֹת וְלֹא פּוֹלִיטִיוֹת הָעוֹבְרוֹת מֵהָרְחוֹב שֶׁלָנוּ וְעַד שְׂפַת־הַיָם כִּמְעַט בְּכָל יוֹם.

––––––––––

לְאַיָלָה יֵשׁ כֶּלֶב שֶׁהִיא מָצְאָה בֶּחָצֵר וּמְגַדֶלֶת אוֹתוֹ בְּלִי מִסְפָּר עִירוֹנִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְפַחֶדֶת לָלֶכֶת אִתּוֹ לִבְדִיקָה רְפוּאִית לָעִירִיָה. אָז הִיא מַחֲזִיקָה אוֹתוֹ בִּמְשִׁיחָה שֶׁלֹא יִבְרַח. בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵיזֶה תִּינוֹק אוֹכֵל קְצִיצַת־בָּשָׂר הוּא בָּא אֵלָיו לְהָרִיחַ… אוּלַי תִּפֹּל הַקְצִיצָה אַרְצָה וְהוּא יַחְטְפֶנָה. וּפַעַם, הַקְצִיצָה בֶּאֱמֶת נָפְלָה מִפִּיו שֶׁל הַתִּינוֹק וְהַכֶּלֶב זָלַל. הָיוּ לְאַיָלָה מַסְפִּיק צָרוֹת עִם חַיוֹת־בַּיִת. הָיָה לָהֶם אֶפְרוֹחַ. וְיוֹם אֶחָד דָרְכָה עָלָיו אִמָהּ בְּטָעוּת. הָיְתָה לָהֶם חֲתַלְתּוּלָה פְּרָאִית; אַיָלָה הֵינִיקָה אוֹתָהּ מִבַּקְבּוּק וְהֶאֱכִילָה אוֹתָהּ לָשׂבַע, עַד שֶׁהַחֲתַלְתּוּלָה הִתְחַזְקָה, וּלְאַחַר חֹדֶשׁ יָמִים נִמְלְטָה. הָיְתָה לָהֶם צִפּוֹר שֶׁחָלְתָה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה. כָּעֵת יֵשׁ לָהֶם אֶת הַכֶּלֶב טוֹבִי. לָמָה דַוְקָא טוֹבִי? מִפְּנֵי שֶׁאַיָלָה אוֹמֶרֶת שֶׁאִלוּ הָיָה לָהּ אָח קָטָן חָדָשׁ הָיְתָה קוֹרְאָה לוֹ טוֹבִיָה, שֶׁזֶה בָּא מִטוֹב וּמִטוּב־לֵב. צִבְעוֹ שֶׁל טוּבִי צְהַבְהַב־אַדְמוֹנִי עִם כְּתָמִים לְבָנִים. יֵשׁ לוֹ אָזְנַיִם קְטַנוֹת וְהוּא זָרִיז מְאֹד וּמִתְרוֹצֵץ בְּשׁוֹבְבוּת גְדוֹלָה מִסָבִיב. אֲבָל הַגֶזַע שֶׁלוֹ לֹא מְיֻחָס. אֶתְמוֹל הִסְתַּכַּלְתִּי אֵיךְ שֶׁהַשְׁכֵנִים שֶׁלָנוּ בָּנוּ לַכֶּלֶב שֶׁלָהֶם מְלוּנָה עַל הַמִרְפֶּסֶת.

מָתַי יִהְיֶה גַם לָנוּ כֶּלֶב?


אָסוֹן בְּבֵית־הַסֵפֶר

בְּבֵית־סִפְרֵנוּ קָרָה אָסוֹן נוֹרָא. בַּת אַחַת שֶׁהִשְׁתַּתְּפָה בְּטִיוּל לִמְצָדָה מָעֲדָה בְּאֶבֶן, נָפְלָה בַּמִדְרוֹן וְנֶהֶרְגָה. אֵבֶל כָּבֵד יָרַד עַל כָּל בֵּית־הַסֵפֶר. הָיְתָה זוֹ אַחַת הַבָּנוֹת הַנָאוֹת וְהַמֻצְלָחוֹת בְּיוֹתֵר מִן הַכִּתָּה הַמַקְבִּילָה. הָיָה לָהּ קוֹל עָרֵב. וְיוֹם לִפְנֵי הַטִיוּל אָמַר לָהּ הַמוֹרֶה לְזִמְרָה: ‘מָחָר, פְּרִימָדוֹנָה, תְּזַמְרִי מֵעַל צוּק מְצָדָה.’

בֵּית־הַסֵפֶר כֻּלוֹ שָׁרוּי בְּאֵבֶל וְלֹא מְעִזִים לְהָרִים קוֹל. אִישׁ לֹא מְשַׂחֵק וְאִישׁ לֹא צוֹעֵק. הַמְנַהֶלֶת הָלְכָה לְנַחֵם אֶת הוֹרֵי הַיַלְדָה. אַיָלָה וַאֲנִי הִפְסַקְנוּ אֶת כָּל הַמִשְׂחָקִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְיָשַׁבְנוּ עֲצוּבוֹת עִם הַכֶּלֶב טוּבִי עַל סַפְסָל בְּכִכַּר־לוֹנְדוֹן, הַסָמוּךְ לִשְׂפַת־הַיָם. לֹא יָכֹלְנוּ לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֵיךְ מִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה קַיָם אֶתְמוֹל אֵינֶנוּ קַיָם, פִּתְאֹם. הַהוֹרִים הַמִסְכֵּנִים.

אֲחוֹתִי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶה כְּמוֹ עֲקֵדָה אוֹ קָרְבָּן לָהָר. אֲנִי לֹא מְבִינָה כְּלוּם.

––––––––––

לֹא לְצַיֵר אֶת הַיַלְדָה. לְצַיֵר רַק צוּק סֶלַע מְצָדָה וּבַת־קוֹל.

––––––––––


אַלְבּוֹם הַזִכְרוֹנוֹת שֶׁלִי

אַיָלָה מְבִיאָה לְכָל אֶחָד מַתְּנַת יוֹם־הֻלֶדֶת – אַלְבּוֹם־זִכְרוֹנוֹת. דַפֵּי נְיָר לְבָנִים וַחֲלָקִים וּכְרִיכָה צִבְעוֹנִית מְקֻשֶׁטֶת בִּצְרוֹר פְּרָחִים אוֹ בְּקַוְקַוִים צִבְעוֹנִיִים. אַיָלָה עָצְמָהּ רוֹשֶׁמֶת אֶת הַ’זִכָּרוֹן' הָרִאשׁוֹן, בָּעַמוּד הָרִאשׁוֹן. לְאַחַר מִכֵּן מַעֲבִירִים אֶת הָאַלְבּוֹם בֵּין יַלְדֵי הַכִּתָּה שֶׁיִכְתְּבוּ בּוֹ, כָּל אֶחָד בָּעַמוּד שֶׁלוֹ, דִבְרֵי מַזְכֶּרֶת, יְצַיְרוּ צִיוּר, יְקַפְּלוּ אֶת זָוִית הָעַמוּד וִיחַבְּרוּ: ‘סוֹד’. בִּפְנִים הַ’סוֹד' כָּתוּב: ‘חֲמוֹר לָמָה תַּבִּיט?’ אוֹ ‘אַל יִתְהַלֵל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ’, אוֹ ‘אִם לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתִי, אֶזְכֹּר אוֹתְךָ’, אוֹ… ‘הַסַקְרָן לְסוֹדוֹת חֲמוֹר גָדוֹל’, אוֹ ‘מִי שֶׁאוֹהֲבֵךְ יוֹתֵר מִמֶנִי יִכְתֹּב עַל הַדַף שֶׁמֵאֲחוֹרַי’. מַסְפִּיק סוֹדוֹת!

––––––––––

כָּךְ נִרְאֶה הַסוֹד:

לֹא מֻצְלָח. אֲנַסֶה עוֹד פַּעַם: ∠

––––––––––

אַיָלָה צִיְרָה לִי נוֹף תְּמָרִים וּבַיִת, וְכָתְבָה: לַחֲבֶרְתִּי הַחֲבִיבָה שׁוּלָה: זִכְרִי אֵיךְ בִּלִינוּ בַּנְעִימִים אֶת יְמֵי הַנְעוּרִים. אֲנִי מְקַוָה שֶׁבֶּעָתִיד תְּבַלִי כָּךְ אֶת כָּל יְמֵי חַיַיִךְ. תִּהְיִי חֲסֻנָה כְּעֵץ תָּמָר. שֶׁפַע בְּרָכוֹת, מֵאֵת חֲבֶרְתֵּךְ הַנֶאֱמָנָה אַיָלָה'.

זֹאת צְבִיעוּת מִצַד אַיָלָה הַיוֹדַעַת עָלַי פְּרָטִים! לְאַחֵל לִי שִׁעֲמוּם כָּזֶה לְכָל יְמֵי חַיַי! וּבִדְבָרִים אֵלֶה פָּתְחָה אַיָלָה חֲבֶרְתִּי הֲכִי טוֹבָה אֶת הָאַלְבּוֹם שֶׁלִי.

בָּאַלְבּוֹם כּוֹתְבִים מַה שֶׁרוֹצִים. וּמוֹסִיפִים צִיוּר בְּטוּשׁ שָׁחוֹר. לְדֻגְמָה: ‘לְשׁוּלָה: עֵינַיִךְ הַיָפוֹת, הַשְׁחוֹרוֹת וְהַטוֹבוֹת, מְלֵאוֹת סוֹד וּמַבִּיעוֹת הוֹד’.

מִמֶנִי בַּת־כִּתָּתֵךְ, בְּרוּרְיָה.

הִיא גָזְרָה תְּמוּנַת בַּחוּרָה יָפָה מִגְלוּיָה וְהִדְבִּיקָה בָּאַלְבּוֹם שֶׁלִי. מִשְׁנֵי צִדֵי ‘הַזִכָּרוֹן’ צִיְרָה בְּרוּרְיָה פְּרָחִים בְּטוּשׁ שָׁחוֹר. הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָפָה כְּמוֹ הַבַּחוּרָה הַמְתוּקָה מֵהַגְלוּיָה!

אֲנִי אִחַלְתִּי לִבְרוּרְיָה לִהְיוֹת אֵשֶׁת־מַדָע נוֹדַעַת. הִיא נִרְאֵית לִי כָּזֹאת רְצִינִית, תַּקִיפָה וַחֲרוּצָה.

שָׂרָה צִיְרָה יָרֵחַ שָׁחוֹר בַּשָׁמַיִם וּשְׁנֵי דְקָלִים שְׁמוּטִים עַל מַה שֶׁנִרְאֶה כְּאֹהֶל־מוֹעֵד. וְכָתְבָה: ‘גִדְלִי, פִּרְחִי וְאֶת חֲבֵרוֹתַיִךְ אַל תִּשְׁכְּחִי’.

מֵאֵת חֲבֶרְתֵּךְ, בַּת־מַחְלַקְתֵּךְ, שָׂרָה.

––––––––––

אֶפְשָׁר לְצַיֵר דֶקֶל סִמְלִי לְכָל הַזִכְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָם כִּמְעַט מְצַיְרִים דְקָלִים וּתְמָרִים (אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַתְּמָרִים הָאַחֲרוֹנִים בָּעִיר נִשְׁאֲרוּ בְּכִכַּר הַבִּימָה).

––––––––––

זִמְרָה הִתְפַּיְטָה כָּךְ: ‘שׁוּלָה שְׁמֵךְ וּכְשׁוּלַמִית בְּשִׁיר־הַשִׁירִים יִפְרַח מַזָלֵךְ. נָוֶה שַׁאֲנָן הָקִימִי לָךְ וּרְאִי אשֶׁר וְשִׂמְחָה בְּחַיַיִךְ. מֵאֵת יְדִידָתֵךְ זִמְרָה’. לְמַטָה הִדְבִּיקָה גַמָד צִבְעוֹנִי, כָּתְבָה סוֹד, הִתְחָרְטָה וְגָזְרָה אוֹתוֹ.

רוֹצִים לִשְׁמֹעַ מַה כָּתְבָה לִי לֵאָה? הִנֵה: ‘לְשׁוּלָה, כְּחַמָנִיָה פּוֹרַחַת כֵּן יִפְרַח מַזָלֵךְ. וּכְשֶׁתִּפְגְשִׁי בְּחַמָנִיָה תִּזְכְּרִי אֶת חֲבֶרְתֵּךְ’. בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָהּ לְלֵאָה שְׂעָרוֹת גִ’ינְגִ’יוֹת כְּמוֹ עֲלֵי חַמָנִיָה.

יוֹכֶבֶד הֶעְתִּיקָה מֵאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם פִּתְגָם כָּזֶה: ‘יָפִים הַלֵילֹת בְּרוֹמָא וּבְיָוָן אַךְ יָפִים מֵהֶם הַלֵילוֹת בִּכְנַעַן (הָאִמָא וְהַסַבְתָּא שֶׁלָהּ מְזַמְרוֹת בְּדוּאֶט אֶת הַשִׁיר: ‘מַה יָפִים הַלֵילוֹת בִּכְנַעַן’) יָחִיד הוּא לָנוּ הָאֵל, אֲשֶׁר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. שׁוּלַמִית שְׁמֵךְ וּכְשׁוּלַמִית תִּהְיִי, כְּגֶפֶן־אַדֶרֶת רֵאשִׁית בִּכּוּרִים. תַּחַת בִּרְכַּת אֵל שַׁדַי חֲיִי וְזָכוֹר תִּזְכְּרִי אֶת יְמֵי הַנְעוּרִים’. וּפִנְחָס כָּתַב: ‘חוֹלְפִים, גָזִים הַיָמִים. וְכַעֲבֹר חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, זִכְרִי אֶת יְמֵי הַנְעוּרִים, הַמְלֵאִים גִיל וַעֲדָנִים’.

מַה כֻּלָם רוֹצִים מֵהַנְעוּרִים? וְאֵיפֹה הַיַלְדוּת?

––––––––––

לְצַיֵר גֶפֶן מִשְׂתָּרֶגֶת עַל יְמֵי הַנְעוּרִים.

––––––––––

יוֹכֶבֶד ‘תֶּרֶד’, כּוֹתֶבֶת לִי: ‘שׁוּלַמִית, עֵת יִשְׁכֹּן עַל לִבֵּך עֶצֶב מַר, תִּנָחֲמִי בְּזָכְרֵךְ אֶת בְּנוֹת־כִּתָּתֵךְ, וְגַם אוֹתִי’. (אֵין לִי מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָא לִזְכֹּר אֶת כֻּלָן עַד נֵצַח נְצָחִים!)

יָפָה־עָפָה (שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ עֹפֶר) כּוֹתֶבֶת לִי: ‘שׁוּלָה, יְבָרְכֵךְ ה’ בְּחַיַיִךְ, פְּאֵר וְהָדָר יַחַלְקוּ לָךְ. (לְמִי? לִי?) יְהִי לִבֵּךְ אֵלַי כְּמוֹ לִבְעָלַיִךְ' (אֵינֶנִי מְבִינָה אַף מִלָה אַחַת. בְּוַדַאי הֶעְתִּיקָה מַשֶׁהוּ לֹא נָכוֹן מֵהָאַלְבּוֹם שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַבְּכִירָה.)

עָדָה בַּדָדָה (שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ בַּדֶר) חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא מְחַבֶּרֶת לִי שִׁיר: ‘יָמִים יַחַלְפוּ, שָׁנִים יַעַבְרוּ אַךְ בְּלִבִּי תִּקְוָה כִּי אֶת בֵּית־סִפְרֵךְ לֹא תִּשְׁכְּחִי וְאֶת חֲבֵרוֹתַיִךְ לֹא תַּעַזְבִי’ ( כָּל הַחַיִים עִם אַיָלָה! הִשְׁתַּגַעְתִּי!) מִמֶנִי חֲבֶרְתֵּךְ עָדָה'.

הִיא צִיְרָה לִי גֶזַע עֵץ גָדוֹל וְקֵרֵחַ, כְּמוֹ הַשַׂחְקָן יוּל בְּרִינֶר מֵהַסֶרֶט ‘אַנָה וּמֶלֶךְ סִיאַם’. וְעַל הֶחָתוּם כֶּתֶם דְיוֹ גָדוֹל. מַה זֶה בָּא לְסַמֵל?

פְּלוֹנִית בַּת אַלְמוֹנִית (בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ לֹא מֵהֲכִי נֶחְצָצוֹת בַּכִּתָּה, וְלָכֵן אֵינִי מְעִזָה לְגַלוֹת אֶת שְׁמָהּ) כּוֹתֶבֶת שׁוּב בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, הַנְעוּרִים: ‘לְשׁוּלָה הַיְקָרָה, (תָּמִיד דוֹקֶרֶת אוֹתִי מֵאָחוֹר בְּשִעוּר הַתְּפִירָה) כִּכְלוֹת הַלִמוּדִים בְּבֵית הַסֵפֶר (עוֹד יֵשׁ דֵי צָרוֹת עַד אָז) ‘הוֹ אָז תִּזְכְּרִי יָמִים מִקֶדֶם (מַה זֶה הוֹ?) נְעוּרִים נְעִימִים’ (נְעִימוּת!? כָּל הַיָמִים מִתְיַסְרִים בִּבְגִידוֹת וְאַכְזָבוֹת וְזֹאת מְדַבֶּרֶת עַל נְעִימוּת. מֵאַיִן הֵם מַעְתִּיקִים אֶת כָּל זֶה?) מֵחֲבֵרְתֵּךְ אוֹהַבְתֵּךְ פְּלוֹנִית בַּת אַלְמוֹנִית’.

עוֹד אַחַת רָחֵל כִּנֶרֶת שְׁמָהּ, מִתְנַבֵּאת בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ: 'הֲיִי בַּת נֶאֱמָנָה לְעַמֵךְ, זִכְרִי תָּמִיד אֶת אַרְצֵךְ אֶרֶץ חֶמְדָתֵנוּ, מִמֶנָה לֹא נִפָּרֵד שְׁנֵינוּ (מַה יֵשׁ פֹּה לְהִפָּרֵד? אִישׁ לֹא לוֹקֵחַ אוֹתִי לַתַּעֲרוּכָה־הַבֵּינְלְאֻמִית בִּבְּרִיסֶל וַאֲנִי נִשְאֶרֶת לְעֵת עַתָּה פֹּה, בִּרְחוֹב יוֹאֶלסוֹן 49), ‘יָמִים עוֹבְרִים, יָמִים הוֹלְכִים’ (שֶׁיֵלְכוּ, מְשַעֲמֵם בֵּין כָּךְ.) ‘כְּשֶׁתְּעַיְנִי פַּעַם בְּדַפִּים אֵלֶה, תִּזְכְּרִי אֶת חֲבֶרְתֵּךְ הַנֶאֱמָנָה’.

אַדִיר, שֶׁמַזְכִּיר לִי אֶת תֶּרַח אָבִינוּ, כּוֹתֵב: ‘גַם אִם תַּעַבְרִי מִכָּאן כִּבְרַת־אֶרֶץ אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת אֶרֶץ הָאָבוֹת’.

גַם הוּא מִשׁוּם מָה, מָצָא לְנָחוּץ לְצַיֵר לִי תְּמָרִים עַל רֶקַע כְּפָר עַרְבִי נָטוּשׁ בַּחוֹלוֹת.

טוֹבָה כּוֹתֶבֶת: ‘שָׁטָה, שָׁטָה!’ אַחֲרֵי כֵן מִתְחָרֶטֶת וּמַמְשִׁיכָה בְּנוּסַח אַחֵר: ‘בִּים בִּים בּוֹם, פִּתְחִי אֶת הָאַלְבּוֹם, דַפְדְפִי דַפְדְפִי וְאוֹתִי אַל תִּשְׁכְּחִי’. (נִדְמֶה לִי שֶׁיֵשׁ לַשִׁיר הַזֶה מַנְגִינָה, לֹא?) ‘מֵחֲבֶרְתֵּךְ הָאוֹהֶבֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתָךְ, טוֹבָה’. לְמַטָה הִדְבִּיקָה גַמָד צִבְעוֹנִי וּבְיָדוֹ כַּד חָלָב. (אֵינֶנִי אוֹהֶבֶת חָלָב!)

אַבְרָהָם צִיֵר לִי אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הָרוֹאֶה לְפָנָיו מַלְאָךְ נוֹשֵׂא דֶגֶל כָּחֹל־לָבָן וּמֵרָחוֹק נִרְאֶה הָמוֹן יְהוּדִי רַב. לְמַטָה כָּתוּב: ‘אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָדָה’. וְעוֹד הוֹסִיף אַבְרָהָם דְבָרִים מִלִבּוֹ: ‘הִנֵה אָנוּ הַדוֹר אֲשֶׁר לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָׁנִים חָלְמוּ עָלָיו!’

אַלֶכְּס צִיֵר עַל שְׁנֵי עַמוּדִים סְמוּכִים, צִיוּר גָדוֹל בְּעִפָרוֹן: סִירַת מִפְרָשִׂים גְדוֹלָה שָׁטָה בֵּין שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹף הַמְסֻלַע וְכָתַב: ‘מַזְכֶּרֶת נֵצַח – לְשׁוּלָה’. (מְלָאכָה נָאָה, אֵין מַה לְהַגִיד)

אֶסְתֵּר הֶעְתִּיקָה אֶת קֶבֶר רָחֵל אִמֵנוּ מִגְלוּיָה, הוֹסִיפָה שֶׁמֶשׁ גְדוֹלָה וְחִבְּרָה לְמַעֲנִי יְצִירָה פִּיוּטִית מְקוֹרִית: ‘כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ הַמְאִירָה אֶת קֶבֶר רָחֵל אִמֵנוּ, תָּאִיר שׁוּלָה אֶת לִבֵּנוּ – אַל יִשָׂאוּךְ מַחְשְׁבוֹתַיִךְ לַמְרוֹמִים, חִשְׁבִי אַךְ וְרַק עַל יְמֵי הַנְעוּרִים. כִּי הֵם גָזִים וְחוֹלְפִים כְּגַלִים עַל פְּנֵי הַמַיִם’. (אֵין לִי מַה לַעֲשׂוֹת כָּל הַחַיִים רַק לַחְשֹׁב עֲלֵיהֶם.)

אַלְמוֹנִית כּוֹתֶבֶת בְּנִימַת צַעַר: ‘לְאָן יָבִיא הַגוֹרָל אוֹתָנוּ?’בֶּאֱמֶת לְאָן?) ‘מַה יָבִיא בִּכְנָפָיו הַזְמַן?’ (בֶּאֱמֶת מָה? יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לְמָרֵר בִּבְכִי כְּמוֹ רָחֵל הַמְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ), ‘אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. רַק נִחוּשִׁים וְנִחוּשִׁים’. (מָה אֲנַחְנוּ, מְכַשְׁפִים וְיִדְעוֹנִים?)

אֶלְדָד הַשָׁכֵן שֶׁל תַּמִי, כּוֹתֵב לִי (הוּא לֹא מִבֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ): ‘לְשׁוּלָה: לֹא מְשׁוֵרר הִנֵנִי – וְלָכֵן לֹא אוּכַל לַחֲרֹז חֲרוּזִים, גַם לֹא פִילוֹסוֹף אֲנִי – וְלָכֵן לֹא אוּכַל לִכְתֹּב לָךְ דְבָרִים נִשְׂגָבִים’, (מִי בִּקֵשׁ מִמֶנוּ?) ‘אֲבָרֵךְ אוֹתָךְ בְּדָבָר אֶחָד: אֹמֶץ רוּחַ שֶׁתוּכְלִי לְהִתְגַבֵּר עַל כָּל הַמִכְשׁוֹלִים. מִמֶנִי חֲבֵרֵךְ אֶלְדָד’.

––––––––––

עַכְשָׁו בָּא הָעִקָר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ קַיָם כָּל הָאַלְבּוֹם. מַה לְצַיֵר? נְקֻדוֹת וְקַוִים מִסְתּוֹרִיִים מְאֹד. צִיוּר מֻפְשָׁט.

––––––––––

דָנִי, כּוֹתֵב לִי: ‘לְזִכָּרוֹן לְשׁוּלָה שֵׁם מִדָנִי כַּרְמִי: כְּשׁוֹשַׁנָה פּוֹרַחַת כֵּן יִפְרַח מַזָלֵךְ. וּכְשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת כֵּן תִּזְרַח דַרְכֵּךְ. פִּרְחִי פִּרְחִי, רַק אַל תִּבְּלִי, וְאוֹתִי אַל תִּשְׁכְּחִי’. (מְקוֹרִי מְאֹד! אֵין מַה לְהַגִיד.) מִתַּחַת לַ’זִכָּרוֹן' צִיֵר דָנִי הַרְבֵּה קַוִים וַהֲמוֹן נְקֻדוֹת. כָּל הַיוֹם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת לְפַעְנֵחַ אֶת הַמְרֻמָז בַּקַוִים וּבַנְקֻדוֹת. נוֹרָא מְסַקְרֵן!

––––––––––

לְצַיֵר עוֹד קַוִים וּנְקֻדוֹת מִסְתּוֹרִיִים וּבִלְתִּי מוּבָנִים לְאַף אֶחָד, רַק לִשְׁנֵינוּ, לְדָנִי וְלִי.

––––––––––

תִּרְצָה כּוֹתֶבֶת: 'לְשׁוּלָה הַחֲבִיבָה: הָעוֹלָם גָדוֹל וּמָלֵא. נָכוֹן מְאֹד!) 'וּמֵהַחַיִים בַּחֲרִי אֶת הַטוֹב בְּעֵינַיִךְ. (יֵשׁ לִי בְּרֵרָה?) ‘הָאשֶׁר וְהָאַהֲבָה יְלַוּוּךְ כְּמַעְיָן אֲשֶׁר מֵימָיו זַכִּים וּטְהוֹרִים.’ (מַה שֶׁכְּבָר יָצָא לִי מֵהָאַהֲבָה הַזַכָּה? רַק צַעַר וְאַכְזָבָה!)

טַלְיָה צִיְרָה בְּאַרְבַּע פִּנוֹת הָעמוּד פַּרְצוּפִים בְּטוּשׁ שָׁחוֹר. לְמַעְלָה: שְׁנֵי פַּרְצוּפִים תְּמִימִים, חֲבוּשִׁים בְּמִגְבָּעוֹת שֶׁל לֵיצָנִים. וּלְמַטָה: שְׁנֵי פַּרְצוּפִים פְּעוּרֵי פֶּה וּבַכְיָנִיִים. וְכָתְבָה: ‘קַלִים הֵם הַנְעוּרִים, אַךְ קָשִׁים מֵהֶם הַחַיִים. לְכִי בַּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה וְתַצְלִיחִי. מִמֶנִי בַּת־כִּתָּתֵךְ, טַלְיָה’.

מְנַחֵם כָּתַב לִי: ‘שׁוּלָה! הַיָפֶה בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַטוֹב!!’ (לְמָה הוּא מִתְכַּוֵן? שֶׁאֲנִי יָפָה? לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמָצָאתִי חֵן בְּעֵינָיו. זֹאת תַּגְלִית!)

צַפִּי כָּתְבָה לִי: ‘תְּהִי דַרְכֵּךְ כְּקֶשֶׁת דְרוּכָה. – אֵין דָבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן’.

דָנִיאֵלָה צִיְרָה כְּפָר עַרְבִי נָטוּשׁ. מִבֵּין הֶחֳרָבוֹת עוֹלִים דְקָלִים וּבַשָׁמַיִם צָפִים עָלִים וּפְרָחִים וְכָתְבָה: ‘אַשְׁרַיִךְ, יִהְיוּ הַכֹּל יְדִידִים לָךְ, וְאַתְּ תִּהְיִי יְדִידָה לַכֹּל’.

חֻלְדָה מְפַיֶטֶת בְּעֵרֶךְ כָּךְ: 'בְּצֵאתֵךְ לְמִלְחֶמֶת הַחַיִים זִכְרִי פִּדְגָם זֶה (הִיא מִתְכַּוֶנֶת לְפִתְגָם) ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’.

אֵלִיָהוּ כּוֹתֵב: ‘הַלְוַאי וְיִהְיוּ יְמֵי בַּגְרוּתֵךְ עַלִיזִים כִּימֵי יַלְדוּתֵךְ’ (שׁוּב אוֹתוֹ רַעְיוֹן מַשְׁמִים! אֲנִי מַצִיעָה לַקוֹרֵא שֶׁלֹא יַעְתִּיק אֶת הַשִׁמְמוֹנוֹת הַלָלוּ לְאַלְבּוֹמִים שֶׁלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִמְאַס תָּמִיד אוֹתוֹ דָבָר…)

נוּרִית צִיְרָה לִי בְּצִבְעֵי עִפָּרוֹן אֶת חוֹף יָפוֹ וְהוֹסִיפָה שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָה, הִדְבִּיקָה נְיָר דַק בִּפְנִים שֶׁהַצִיוּר יִשָׁאֵר נָקִי וְכָתְבָה ‘מַזְכֶּרֶת’. יָפֶה מִצִדָהּ שֶׁלֹא כָּתְבָה כְּלוּם. לֹא?

קָשֶׁה לִי לִזְכֹּר הַיוֹם מַה שֶׁכָּתַבְתִּי אָז בָּאַלְבּוֹמִים שֶׁל הַחֲבֵרִים שֶׁלִי. יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי, בְּשִׁנוּיֵי צוּרָה, אֶת אוֹתָם הַדְבָרִים: עַל ‘הַנְעוּרִים הַחוֹלְפִים’, בְּשָׁעָה שֶׁיְמֵי הַיַלְדוּת עוֹד לֹא תַּמוּ. וְעוֹד כָּל מִינֵי שְׁטֻיוֹת עַל ‘הוֹד, תִּפֶאֶרת וּפְאֵר שֶׁגָזוּ’. בְּכָל זֹאת הֶחְלַטְתִּי לִשְׁמֹר עַל הָאַלְבּוֹמִים, כְּדֵי שֶׁיַזְכִּירוּ לִי, בְּיוֹם מִן הַיָמִים, אֶת יְמֵי בֵּית־הַסֵפֶר. (אֶת אַלְבּוֹמֵי הַזִכָּרוֹן אֵין צֹרֶךְ לְהַשְׁמִיד כְּמוֹ אֶת הַיוֹמָן הַסוֹדִי.) מְעַנְיֵן מַה יִקְרֶה פַּעַם לְכָל הַכּוֹתְבִים הָאֵלֶה? מִי יוֹדֵעַ?

יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁפַּעַם, כְּשֶׁנִהְיֶה כֻּלָנוּ אָבוֹת וְאִמָהוֹת, נִפָּגֵשׁ בַּגַן־הָעִירוֹנִי. אֵיךְ יֵרָאֶה אָז דָנִי? הַאִם יִהְיֶה מְגֻדָל, מַקְרִיחַ וּבַעַל כֶּרֶס? הַאִם יִשָׁאֵר זֵכֶר לַיֶלֶד הַנָאֶה מִשְׁנוֹת בֵּית־הַסֵפֶר? הַאִם נַכִּיר אֶחָד אֶת הַשֵׁנִי? אִם כֵּן, הַאִם נִשְׂמַח לַפְּגִישָׁה אוֹ שֶׁנְמַלְמֵל בְּשָׂפָה רָפָה אִי־אֵלוּ דִבְרֵי־נִמוּס וְנִסְתַּלֵק, הוּא לְדַרְכּוֹ וַאֲנִי לְדַרְכִּי. וּכְשֶׁאֵלֶךְ לְדַרְכִּי, הַאִם אֶחְשֹׁב: מַה לִי וְלָאִישׁ הַזָר הַזֶה?

––––––––––

לֹא לְצַיֵר אֶת הַפְּגִישָׁה עִם דָנִי הַשָׁמֵן וְהַמַקְרִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁכּוֹאֵב הַלֵב לִרְאוֹת הִתְנַוְנוּת שֶׁכָּזֹאת. דָנִי יִשָׁאֵר בְּעֵינַי, לְעוֹלָם וָעֵד, הַיֶלֶד הֲכִי יָפֶה בְּכָל בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלָנוּ. וּמִי שֶׁלֹא מַאֲמִין, לֹא צָרִיךְ!

––––––––––

עִנְיָן אַחֵר הוּא מַה כָּתְבוּ הַמוֹרִים בָּאַלְבּוֹם שֶׁלִי:

הִנֵה מַה שֶׁכָּתַב ‘וַיְזָתָא’, מְחַנֵךְ כִּתָּתֵנוּ: ‘לְשׁוּלָה, חוּט שֶׁל חֵן, חֶסֶד וּצְנִיעוּת הַשָׁפוּךְ עַל אוֹר פָּנַיִךְ יִתְקַיֵם לְשָׁנִים רַבּוֹת. הִשָׁאֲרִי חֲבִיבָתִי, בִּצְנִיעוּתֵךְ וְתֻמָתֵךְ, כְּחֵפֶץ מוֹרֵךְ אוֹהֲבֵךְ מְנַחֵם נֵר’.

מַה דַעְתְּכֶם עָלָיו? הוּא לֹא צִיֵר לִי שׁוּם דָבָר. אֲבָל נִדְמֶה לִי שֶׁבִּמְקוֹם זֶה צִיֵר בִּדְבָרָיו. לֹא? אֲנִי לֹא מְעִזָה לַחֲשֹׁב שֶׁצִיֵר אוֹתִי.

––––––––––

שֶׁהַצַיָר לֹא יָעֵז לְצַיֵר שׁוּם דָבָר מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת נוֹרָא!

––––––––––

אֶחָד אֶפֶס לְטוֹבַת הַמוֹרִים בָּאַלְבּוֹם, לֹא?

בְּסָמוּךְ לְבִרְכָתוֹ שֶׁל ‘וַיְזָתָא’ הִגְנִיבָה תִּקְוָה בְּרָכָה מִשֶׁלָהּ: ‘אֲנִי מְאַחֶלֶת לָךְ שֶׁתַּגְשִׁימִי אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתַיִךְ. הִתְעוֹרְרִי מֵהַחֲלוֹם; חֲיִי בַּמְצִיאוּת וְתִרְאִי: הַכֹּל אֶפְשָׁר לְהַגְשִׁים. אַל יֵאוּשׁ. מֵחֲבֵרְתֵּךְ תִּקְוָה’. (כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימָה…)

הַמוֹרֶה לְעִבְרִית כָּתַב לִי בְּנִקוּד: ‘לְשׁוּלָה – בְּרָכָה, פִּרְחִי בְּרֹב חֵן’.

מֵעֵבֵר לָעַמוּד הִתְרַגְשָׁה מִרְיָם: ‘בַּמֶה אֲבָרְכֵךְ? טוֹב לִחְיוֹת, וּלְהַרְגִישׁ וּלְהֵאָבֵק עַל שְׁאִיפוֹתַיִךְ, עַד טִפַּת הַדָם הָאַחֲרוֹנָה’ (שֶׁל מִי? שֶׁלִי אוֹ שֶׁלָהּ?)

נַחֲזֹר אֶל הַמוֹרִים: הַמוֹרָה לְאַנְגְלִית כָּתְבָה לִי בְּאַנְגְלִית: ‘הַוֶרֶד אָדֹם, הַסֵיפָן כָּחֹל, הַנֹפֶת מְתוּקָה וְאַתְּ כְּמוֹ חֲלוֹם’ (נִרְאֶה לִי כְּאִלוּ הֶעְתִּיקָה אֶת זֶה מֵאֵיזֶה מָקוֹם. מַה יֵשׁ? גַם לַמוֹרָה מֻתָּר לְהַעֲתִּיק.)

הַמוֹרָה לְתַנַ"ךְ כּוֹתֶבֶת לִי: ‘שְׂאִי חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם’.

מוֹרָתֵנוּ הַחֲדָשָׁה לְאַנְגְלִית כָּתְבָה לִי: ‘אַל יוֹלִיכֵךְ הָאֹשֶׁר שׁוֹלָל. יִקְבֹּר הֶעָבָר הַמֵת אֶת מֵתָיו. פַּעֲלִי בַּהוֹוֶה “הַחַי”. מֵאֵת ד"ר אֱלִיזַבֶּת סְמִית’.

כַּבִּיר. מֵאֵיזֶה שִׁיר קְלָסִי לָקְחָה אֶת זֶה? וְאוּלַי מוֹדֶרְנִיסְטִי כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אָחִי?

הַמוֹרֶה לְחֶשְבּוֹן שָׁכַח שֶׁאֵינֶנִי יוֹדַעַת חֶשְׁבּוֹן וְכָתַב לִי: ‘מִמוֹרֵךְ חוֹבְבֵךְ: כְּשׁוֹשַׁנָה בֵּין הַחוֹחִים וּכְשׁוּלָמִית בֵּין הַבָּנוֹת, עֲלִי וְהַצְלִיחִי’.

דַי, גָמַרְתִּי עִם הַמוֹרִים.

––––––––––

מִתּוֹךְ דַפָּיו שֶׁל הָאַלְבּוֹם הַפָּתוּחַ נִמְלָטִים, יְצוּרֵי הַכִּתָּה הַמְהֻלָלִים, אֶל הֶעָתִיד לָבוֹא. לְצַיֵר סוֹף שֶׁל אַלְבּוֹם־זִכְרוֹנוֹת. מִפְּנֵי שֶׁמַסְפִּיק!

––––––––––


אוֹכְלִים עֲנָבִים וּמִתְכּוֹנְנִים לַמִבְחָנִים

אִמָא מַנִיחָה סַל עִם עֲנָבִים קָרִים עַל יָדִי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לִבְחִינָה בְּתַנַ“ךְ. מַה זֶה? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִזְכֹּר כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתַּנַ”ךְ? ‘הוֹי עַם חוֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן…’ מִשְׁפָּט זֶה כָּתוּב בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם… אוֹ שֶׁאֲנִי כְּבָר מַנְבִיאָה מִתּוֹךְ עַצְמִי מֵרֹב קְרִיאָה בַּפַּרְשָׁנוּת שֶׁל י.ל. גוֹרְדוֹן.

אֲנִי לֹא לוֹמֶדֶת עִם אַיָלָה בְּיַחַד מִפְּנֵי שֶׁבְּיַחַד אֲנַחְנוּ מִתְבַּטְלוֹת וְרַק מְדַבְּרוֹת עַל הַשְׂמָלוֹת שֶׁנִלְבַּשׁ בְּטֶקֶס הַגְמָר. אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁלַמְרוֹת הַשְׂמָלוֹת הַלְבָנוֹת וְהָעֲנִיבוֹת הַכְּחֻלוֹת יִהְיֶה טֶקֶס עָלוּב בְּמִקְצָת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַחֲבֵרִים מִן הַכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּבָר לֹא יִהְיוּ. אֶצְלָם בַּטֶקֶס הָיִינוּ כֻּלָנוּ וְהִתְרַגַשְׁנוּ נוֹרָא, וְאִלוּ אֶצְלֵנוּ הֵם לֹא יִהְיוּ. הַהוֹפָעָה, חֲלֻקַת הַתַּנָ"כִים וְהַתְּעוּדוֹת, תִּהְיֶה בִּפְנֵי הַהוֹרִים וּבוֹגְרֵי הַשָׁנָה הַבָּאָה! בִּלְבַד. אָז מַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת מְעַנְיֵן?

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הָלַכְתִּי לִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְט שֶׁל צֶ’לִיסְטִית מְהֻלָלָה, וְהִתְאַהַבְתִּי בִכְלִי־נְגִינָה חָדָשׁ. אֲנִי מִשְׁתַּגַעַת לִלְמֹד לְנַגֵן בְּצֶ’לוֹ. לְהַסְמִיךְ אֶת רֹאשִׁי לְרֹאשׁ הַכְּלִי, לָשֶׁבֶת בְּשִׂמְלָה חֲגִיגִית וּלְנַגֵן אֶת הַקוֹנְצֶרְט לְצֶ’לוֹ מֵאֵת דְבוֹזַ’ק.

אֲבָל אֵין לִי זְמָן, עָלַי לְהִתְכּוֹנֵן לַבְּחִינוֹת. אֲפִלוּ אֵין זְמָן לָלֶכֶת לְהִתְרַחֵץ בַּבְּרֵכָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְנֶשֶׁף הַגְמָר צְרִיכִים לְהַזְמִין אֶת הַבָּנִים, חֲבֵרֵינוּ לְשֶׁעָבַר. לֹא חָשׁוּב שֶׁדָנִי כְּבָר חָבֵר שֶׁל תַּמִי, וְשֶׁיוֹרָם כְּבָר בִּכְלָל לֹא חָבֵר שֶׁל אַיָלָה, וְשֶׁלָנוּ שׁוּב אֵין חֲבֵרִים כְּמוֹ לְפָנִים, כְּשֶׁהָיִינוּ פִּצְפּוֹנוֹת. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל אֶחָד עִם אַבְרָהָם, וְהוּא מְנַסֶה כָּל הַזְמָן לְהַצְחִיק אוֹתִי. דַי שָׂמֵחַ, אֲבָל לֹא מְסַקְרֵן, וְלֹא מְרַגֵשׁ וְלֹא גוֹרֵם שׁוּם הַלְמוּת־לֵב, כְּלוּם. אֲנִי כְּבָר מִשְתַּגַעַת לָלֶכֶת לַתִּיכוֹן.

לְאָחִי הָיְתָה חֲבֵרָה וְהוֹרַי הָיוּ מַבְּסוּטִים מְאֹד, מִפְּנֵי שֶׁמַכִּירִים אֶת הוֹרֶיהָ הַמְהֻגָנִים וְהַתַּרְבּוּתִיִים וְהַכֹּל בְּסֵדֶר. פִּתְאֹם רָב אָחִי עִם חֲבֶרְתּוֹ וּמָצָא לְעַצְמוֹ חֲבֵרָה חֲדָשָׁה. מִשֶׁנוֹדַע הַדָבָר חָפוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־הַבַּיִת. אֵין מַכִּירִים אֶת בֵּית־הוֹרֶיהָ וְאִמָא נִרְאֵית דְאוּגָה כְּמוֹ בִּימֵי מְאֹרְעוֹת תרצ"ו. בְּפַרְצוּף כָּזֶה שֶׁל ‘מְאֹרָעוֹת’ מִתְהַלְכִים אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת כְּשֶׁאָחִי מַחֲלִיף חֲבֵרָה.

גָרוּעַ מִזֶה הַמַצָב עִם אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה. זוֹ מְקַצֶרֶת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ, מִשָׁנָה לְשָׁנָה. מְקַצֶצֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, מִשָׁנָה לְשָׁנָה; וְיֵשׁ לָהּ רְשִׁימַת מְחַזְרִים בִּכְתָב. הֵצַצְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁרֹב הַשֵׁמוֹת בָּרְשִׁימָה זָכוּ לִמְחִיקָה הֲגוּנָה. עוֹד מְעַט לֹא יִשָׁאֵר כְּלוּם, כְּלוּם. הַיוֹם רָאִיתִי לְיַד אַחַד הַשֵׁמוֹת אֶת הַמִלָה: דָתִי. וְעַל יַד זֶה סִימַן־שְׁאֵלָה וְהַמִשְׁפָּט הַבָּא: ‘הַאִם אֲנִי יְכוֹלָה לְהִסְתַּגֵל לְאֹרַח־חַיִים דָתִי, שֶׁלֹא הֻרְגַלְתִּי בּוֹ?’

אֲחוֹתִי ‘עוֹמֶדֶת בְּשִׁדוּכִים’, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, אֲבָל לֹא אֵצֶל שַׁדְכָן אֶלָא בְּהַנְהָלָתָהּ וּבְיָזְמָתָהּ הָאִישִׁית. אִמָא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹא אֶתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי אֲחוֹתִי וְשֶׁאֶתְכּוֹנֵן לַמִבְחָנִים; אֲבָל הֲרֵי זֹאת אֲחוֹתִי עַצְמִי־וּבְשָׂרִי! גוֹרָלָהּ עוֹמֵד לְהֵחָרֵץ וַאֲנִי אֶשְׁקֹט! לֹא וָלֹא! אֲחוֹתִי טוֹעֶנֶת שֶׁאֵינָהּ מִתְלַהֶבֶת מֵאַף אֶחָד, וְעוֹד לֹא מָצְאָה אָדָם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהַעֲרִיץ אוֹתוֹ.

לָמָה לָהּ לְהַעֲרִיץ? אוּלַי תִּסְתַּפֵּק בְּאַהֲבָה בִּלְבַד, כָּמוֹנִי.

הֱיוּ שָׁלוֹם.

אֲנִי יוֹצֵאת אֶל הַחַיִים דֶרֶךְ ‘מִסְדְרוֹן’ שֶׁל מִבְחָנִים. אֵין לִי רֶגַע פְּנַאי בִּשְׁבִיל הַיוֹמָן שֶׁלִי, מִפְּנֵי שֶׁבַּבַּיִת דוֹחֲקִים בִּי וְאוֹמְרִים: ‘אַל תִּתְעַסְקִי בִּשְׁטֻיוֹת! לִמְדִי וְשִׁקְדִי’.

אָז שָׁלוֹם לְכֻלְכֶם וּבְעִקָר לְדָנִי, בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם.

(אֲפִלוּ אִם הוּא אֵצֶל תַּמִי, לֹא חָשׁוּב!)


שֶׁלָכֶם

שׁוּלָה שֵׁם – תַּלְמִידַת בֵּית־סֵפֶר ע"שׁ אֲבִי הַהַצְהָרָה > הַנוֹדַעַת.


נ.ב. מִי שֶׁאוֹהֵב יוֹתֵר מִמֶנִי, יִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ מֵעֵבֶר לַדַף.


  1. תוך כדי פרקי הספר, המחברת נותנת הוראות לציירת [עדיין מוגנת בזכויות יוצרים]. – הערת פב"י.  ↩