(לנוכח השיר “קול נעורים” הנדפס בשש"ק ב' צד 85)

בִּבְנוֹת אֵל הֵיכָלוֹ מִכְלוֹל כָּל פֶּלֶא,

שָׂם כִּסְאוֹ שָׁמַיִם וַהֲדוֹמוֹ אֶרֶץ

וַיֵשֶׁב לַכִּסֵּא וַיִמְלֹךְ סֶלָה;

אָז – לִשְׁמוֹר אַרְצוֹ מִצְּוָחָה וָפָרֶץ

שָׂם שָׂרִים טִפְסָרִים רוֹזֵן וָפַחַת

מַזָּרוֹת וִיסוֹדוֹת – מֵעַל וָתָחַת.

אָז אֹרַח לַשֶּׁמֶש שָׂם בַּשָּׁמַיִם,

דֶּרֶךְ לַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה מֹלֶכֶת,

נָתִיב אֶל כּוֹכְבֵי מַצָּב רִבּוֹתַיִם

וּמְסִלּוֹת רַבּוֹת אֶל כּוֹכְבֵי-הַלֶּכֶת,

יֵלְכוּ יָרוּצוּ שָׁנִים אַלְפֵי אֶלֶף

אִיש בִּמְסִלָּתוֹ, אֵין חֶסְרוֹן אֵין סֶלֶף.

אִישׁ אִישׁ עַל עָמְדוֹ לֹא יִיעָף לֹא יֵלָא,

בָּאוֹפַנִּים יִפְנוּ שֶׁכְּמוֹהֶם רָבוּ,

כִּי גַּלְגַּלִּים הֵמָּה הַמְּסִלּוֹת אֵלָּה

וּכְאוֹפָן תּוֹך אוֹפָן יַחַד נִשְׁלָבוּ,

אַךְ יַד הַגַּלְגַּל יַד שַׁדַּי תֹּאחֲזֶנָּה

וּכְפֶלֶג מַיִם אֶל חֶפְצוֹ תַּטֶּנָּה.

וּמְאוֹרִים אֵל כַּדּוּרֵי אֵש כֻּלָּהַם,

רָצִים כְּחִצִּים הַשְּלוּחִים מִקֶּשֶׁת

לוּ מִנִּי אָרְחָם יָלֻזוּ אַךְ פָּעַם,

לוּ אִישׁ אֶל אָחִיו יָעֵזוּ לָגֶשֶׁת,

אָז הָיָה רַעַשׁ נוֹרָא אֵין כָּמֹהוּ,

אָז נֶהְפְּכוּ וִיהַפְּכוּ הַכֹּל לַתֹּהוּ.

וּבְעֵת עַל תֵּבֵל זֹאת יִפְקוֹד אֱלוֹהַ

כִּי יִמָּלֵא יוֹמָהּ לָשׁוּב לָאָיִן

אָז תִּגַע יָדוֹ בָּאוֹפָן גָּבוֹהַּ,

אָז יִפְרָץ כַּדּוּר אֵשׁ בִּתְעוּפַת עָיִן,

יִפְרֹץ מִמְּקוֹמוֹ בַּחֲרוֹן אַף וָקָרֶץ,

יִפְגּשׁ וִיפוֹצֵץ לִשְׁבָבָים הָאָרֶץ.

**

כָּאֵל בַּמְּרוֹמִים בָּאָרֶץ הַמֶּלֶךְ

וּמוֹשְׁלִים רַבִּים הַמְּאוֹרוֹת הִנָּמוֹ,

כּוֹכָבִים הַנְּצִיבִים, שֶׁמֶשׁ שַׂר-פֶּלֶךְ,

אִישׁ אִישׁ יִשְׁמֹר דַּרְכּוֹ זֶה הֶרְאָה לָמוֹ,

כָּאוֹפָן תּוֹךְ אוֹפָן מָאֳחָזִים יַחַד,

אַךְ כֻּלָּם יַנְהִיג וִיסוֹבֵב הָאַחַד.

שַׂר-פֶּלֶךְ זֶה עָלָיו בַּקֹּדֶשׁ שַׁרְתָּ

אֶל אוֹר יוֹם דִּמִּיתוֹ, שֶׁמֶשׁ מוֹפִיעַ

" שֶׁמֶשׁ הוּא בִּשְׁמֵי קֵיסָרוֹ" אָמַרְתָּ

וּבְרוּם אוֹרוֹ עַד שִׁפְלֵנוּ הִגִּיעַ –

הַשּׁמֶשׁ הַזֶּה עַתָּה בָּא קִצֵּהוּ,

זִקֵּי רעֵי אָדָם כִּבּוּ אוֹרֵהוּ.