רקע
ישראל מהלמן
מתוך: אמרי בינה פרק ט (הודפס בכתב רש"י):
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תדפיסים

זכרו אפש' לו שיצדק במה שהזקני' ראו כי טוב לשנותם אף אם בתחלה כלם או רובם נכתבו כהוגן. והן לא אמרו שלא נשתנו רק אלה, עם שתדע כי גם קודם השבעים נמצאו דברי התורה נעתקים ללשונות הגוים ובפרט ליוני כמו שהעיד על זה אריסטובלו איש יהודי לפי מה שמצאתי לחכם ו“יויס מפרש עיר אבגוסטינו ספר ח' פי’א שכתב וז”ל איבסיביאו הקיסרי זכר שאריסטובלו היהודי כתב לתלמי פילומיטורה בספרו הראשון כי אפלטון בדברים הרבה אחז דרך תורתנו. יען כי בהדיא נכר שהתבונן בהרבה מפרטיה מאשר ספרי משה היו נעתקים גם לפני אלכסנדרוס ולפני מלכות הפרסיים ומהם הוציאו דברי' הרבה כמו שעשה ג“כ הפלוסוף פיתאגורא. עכ”ד, ואמרו בספרו הראשון. הוא לדעתי מה שמצאתי לנוצרים בסופלימנטו קרוניקארוס כי אריסטובולו הנז' כתב לתלמי ההוא חבור כולל מאה פרקים על תורת משה, והתאמת אצלי שיש ממנו חבור גדול בלשון יון אצל האחים העשירי' אשר מכת קדושם ברוך בתחום מנט“ובה. גם שמעתי המצאו בבית המדרש הנפלא אשר בעיר פיור”ינצה. ואחד מן האחי' הנז' אמר לי שהוא מעולה מאד מספרי פילוני היינו ידידיה האלכס‘. מי יתן ידעתי ואבינהו, או יסכ’ יי' על ידי שאפיק רצון ממעלת הדוכוס הגדול שיעזור בהעתקתו כחקו מעולם להגדיל חכמה ולהאדירה. עם שתדע כי נמצא ג“כ אריסטובולו יהודי אחד חכם וסופ' אשר נדבר עליו בסוף פ”י לפנינו והוא איבסיביאו זכר כמו כן על אריסטובולו ההוא דברים נכוחים שכתב לתלמי הנז' על הנרצה אצל הנביאים ביחסם לאלוהות יד ועין וכדומה כמו שתראה לו בשמיני מהכנתו פ“נ. וכמו כן מדבר' בקשת דימיטריאו לתלמי פילאדילפו הכתובה בתחלת ספר הדרת זקנים נראה היות קצת דברי התורה נעתקים מקדם. אך משם ג”כ התבאר כי בכל ההעתקות הקודמות לשבעים היה הפרוץ מרובה על העומד לסבות אשר נזכרו בראשית ובאחרית אותו הספר.

והנה לאשור וקיום כל מה שאמרנו כי השבעים לא העתיקו רק מן הארמי הואל נא קורא משכיל לחזור על הראשונות ולהשיב אל לבך מה שזכרנו בפר' החמישי דברי ידידיה האלכסנדרי אעשר אמר בברור בשני לו מחיי משה כי התורה מזמן קדמון היתה כתובה בלשון כשדי שהוא הארמי עד ימי תלמי אשר השתדל בהעתקתה. ואיך הוא ידידיה בבאור שם אנוש יצחק ישראל ודכותיהו אמר הוראתם כך וכך בלשון כשדי. אשר עם היותו תועה בקצת דבריו ההם כמו שזכרתי בפ’ה הנז' הלא ממנו נקח עדות ברורה שהזקנים מן הארמי בלבד העתיקו. בשגם תדע כי החוט המשולש של האחים המחוכמים פרווינצאלי שומרי תורה במנטובה התגרו בי על דברי אלה. כי אינם אובים לשמוע היות ידידיה הנז' בלתי יודע לשון הקדש, ואמרו מאי לשון כשדים דקאמר לשון אברהם וביתו שגדלו בארץ כשדים, ומהם יצא לנו, אולם לא יכולתי הענות מפני מעלתם בזה לכל הסימנים האחרים הנכרים בו כמו שכתבתי בפרק הנזכר, כ“ש מדעתנו כי בזמנו כבר התפרסם היות המובן בלשון כשדי הארמי בלבד כאמרו בדניאל הקודם אליו וללמדם ספר ולשון כשדים, וראה עוד איך הארמי היה הנהוג בעמנו עד סוף ימי בית שני כי הנה היוסי' לרומיי' בדברו על הכהנים ובגדיהם ספר ח' פרק ג' כתב וז”ל. בלשוננו נקראו כהני. כהנא רבא. כתונא. המין. מצנפתא. וכו‘. וכמו שנבאר עוד בע“ה פ”נז. ובכן כשאמר ג“כ שם ספר י”ב פרק ב’ שהתורה נעתקה על ידי הזקנים מלשוננו אל היוני הלא ברור הוא שגם לדבריו מן הארמי דוקא העתיקוה. ומזה נמצאת למד שאין להקשות על דברינו אלה ממה שכתב תלמי לאלעזר הכהן וז"ל גמרנו אומר להעתיק תורתכם מן הלשון העברי ליוני וכו'. כי כי המכיון 1


  1. הכיתוב המודגש הוקלד מכתב רש“י שהדפסתו באיכות גרועה – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות