זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל, שְׁפָלִים עִם גְּבוֹהִים,

חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, חֲשֵׁכִים עִם נוֹגְהִים:

כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים!

אוֹתוֹת אֱמוּנוֹת אֵל עַל לוּחוֹת לִבּוֹת

חֲרוּתוֹת בְּעֵט מְזִמּוֹת יְלָדוּהוּ מְסִבּוֹת,

כִּי בוֹרְאָם אֶחָד וְנִפְלְאוֹתָיו רַבּוֹת –

וֶאֱמֶת אֵל וְאֵין עוֹד, זוּלָתוֹ אֵין אֱלֹהִים!

בָּרָא לִכְבוֹדוֹ מִבְרְאֵי שְׁחָקָיו;

רָצִים וְלֹא יִיגְעוּ, כִּי שְׁקוּלִים עֲלֵי קַו

צֶדֶק – וְהוּא מַלְכָּם וְהוּא נְהָגָם בְּחֻקָּיו,

וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים!

רַמְתָּ וְנִשְׂגַּבְתָּ מִדַּעַת אָדָם,

וְיוֹדוּךָ הַכֹּל כִּי תִקְצַר יָדָם.

אָכֵן כְּפִי כֹּחָם יְהַלֲלוּךָ בְעוֹדָם:

כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ אֱלֹהִים!