לָנוּ כַּטַּל תִּהְיֶה, / נִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה.

יִמָּלֵא פִינוּ שְׂחוֹק / וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!

אָרַח מֶנִּי עוֹשִׂי / וַיִּגָּלֶה מַחְסִי,

מֵי רוֹשׁ מִלֵּא כוֹסִי, / גַּם לַעֲנָה עֲסִיסִי.

אֵאָנֵק בְּכַף תּוֹפְשִׂי, / אֶצְעַק בְּיַד חוֹמְסִי;

מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי / דִבַּרְתִּי עַד הֵנָּה!

בִּכְלֵי מְצוֹדָתִי / נָפְלָה יְחִידָתִי.

עָבְרָה יְשׁוּעָתִי / לִרְאוֹת בְּרָעָתִי.

אֶקְרָא בְדַלּוּתִי / אֶל אֵל אֱיָלוּתִי:

קוּמָה בְעֶזְרָתִי, / הַחְזֵק מָגֵן וְצִנָּה!

רַחֲמֶיךָ נֶאֱמָנִים – / הַחֲדָשִׁים כַּיְשָׁנִים,

מִלֶּיךָ נִתְכָּנִים / עִם אָבוֹת גַּם בָּנִים.

שׁוֹבֵב שִׁבְיַת אֱמוּנִים; / אָז יֹאמְרוּ כָּל מוֹנִים:

אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים / הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

מָתַי ‘כֶּרֶם חֶמֶר’ / לַבַּת אֲשֶׁר שִׂבְּרָה

עַל צוּרָהּ יֵאָמֵר? / כִּי כֵן דִּבֶּר צוּרָהּ:

'לַיְלָה וְיוֹם שׁוֹמֵר / אֶהְיֶה – וְתַם צִירָהּ!

וַאֲנִי יְיָ נוֹצְרָהּ, / לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה.'