לָנוּ כַּטַּל תִּהְיֶה, / נִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה.
יִמָּלֵא פִינוּ שְׂחוֹק / וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!
אָרַח מֶנִּי עוֹשִׂי / וַיִּגָּלֶה מַחְסִי,
מֵי רוֹשׁ מִלֵּא כוֹסִי, / גַּם לַעֲנָה עֲסִיסִי.
אֵאָנֵק בְּכַף תּוֹפְשִׂי, / אֶצְעַק בְּיַד חוֹמְסִי;
מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי / דִבַּרְתִּי עַד הֵנָּה!
בִּכְלֵי מְצוֹדָתִי / נָפְלָה יְחִידָתִי.
עָבְרָה יְשׁוּעָתִי / לִרְאוֹת בְּרָעָתִי.
אֶקְרָא בְדַלּוּתִי / אֶל אֵל אֱיָלוּתִי:
קוּמָה בְעֶזְרָתִי, / הַחְזֵק מָגֵן וְצִנָּה!
רַחֲמֶיךָ נֶאֱמָנִים – / הַחֲדָשִׁים כַּיְשָׁנִים,
מִלֶּיךָ נִתְכָּנִים / עִם אָבוֹת גַּם בָּנִים.
שׁוֹבֵב שִׁבְיַת אֱמוּנִים; / אָז יֹאמְרוּ כָּל מוֹנִים:
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים / הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
מָתַי ‘כֶּרֶם חֶמֶר’ / לַבַּת אֲשֶׁר שִׂבְּרָה
עַל צוּרָהּ יֵאָמֵר? / כִּי כֵן דִּבֶּר צוּרָהּ:
'לַיְלָה וְיוֹם שׁוֹמֵר / אֶהְיֶה – וְתַם צִירָהּ!
וַאֲנִי יְיָ נוֹצְרָהּ, / לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה.'