לָנוּ כַּטַּל תִּהְיֶה, / נִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה.
יִמָּלֵא פִינוּ שְׂחוֹק / וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!
אָמִיר, אֵל הֶאֱמִירוֹ – / שַׁח גַּבְהוּת קוֹמָתוֹ.
מִיּוֹם שָׁמַם עִירוֹ / וְגָלָה מֵאַדְמָתוֹ,
גָּדַל עָלָיו שִׁבְרוֹ – / אָכֵן עַל אַשְׁמָתוֹ!
וּגְבֶרֶת תַּחַת יַד / הָאָמָה מִתְעַנָּה,
וּלְהַכְבִּיד מַס עָלַי / אוֹיַבְתִּי מִתְאַנָּה.
'בִּתִּי לָמָּה זָחֲלָה / מֵאוֹיְבִים דָּת שָׁנוּ?
אֱעֱשֶׂה כָּל מַה שָׁאֲלָה / מִמֶּנִּי, יוֹם "פַּנּוּ
דֶּרֶך" קוֹל אֶקְרָא “וְלָהּ / כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ”;
וַאֲנִי יְיָ נוֹצְרָהּ, / לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה,
פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ / לַיְלָה וְיוֹם אֶצֳּרֶנָּה.'