רָנִּי וְשִׂמְחִי, כִּי הִנְנִי בָא

וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.

אֲהוּבָה, חֲשׁוּקָה, יַעֲלַת אֲהָבִים

נְתַתִּיךְ, נְצַרְתִּיךְ מִידֵי זְאֵבִים –

וְאֵיךְ אֵשְׁכָּחֵךְ, וּמַיִם רַבִּים

לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת הָאַהֲבָה?

בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט לִי אֵרַשְׂתִּיךְ

וְאַהֲבַת עוֹלָם לָעַד אֲהַבְתִּיךְ,

וּבִימִין צִדְקִי עֲזַרְתִּיךְ תְּמַכְתִּיךְ

וּמִפַּח יְקוּשִׁים פְּדִיתִיךְ בְּחִבָּה.

רָעֹה אֶרְעֵךְ וְאֶבְנֶה הֲדוֹמִי,

וֶאֱדוֹם וְקֵדָר וְכוּשׁ וַאֲרָמִי

אַשְׁפִּיל, וְאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעֲמִי.

וְאָז תַּעֲלֹזִי וְלֹא תִכָּלְמִי

וְצָנִיף טָהוֹר אֶצְנְפֵךְ אַהֲבָה.

הִנְנִי, אֲחוֹתִי, אֲבִיאֵךְ לְגַנִּי,

אַשְׁקֵךְ גְּבִיעִי עֲסִיס רִמּוֹנִי,

אֲשִׂימֵךְ כְּחוֹתָם עַל יַד יְמִינִי

וְאֶבְנֶה דְבִירֵךְ, זְנוּחָה עֲזוּבָה.

מִידֵי אוֹיְבִים אֶפְדֶה מְשׁוּכָה

וְאוֹתָהּ אָשִׁיב לְעִיר הַמְּלוּכָה,

וְלָהּ אֶזְכְּרָה עוֹד אַהֲבָה נְסוּכָה –

כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה.