הַכְּבִישׁ הָרוֹהֵט דּוֹמֶה לֹא רָחוֹק,

אַךְ הַבִּנְיָן חוֹמָה מֵעוֹלָם אַחֵר –

מִי הֶעֱמִיד אוֹתוֹ תַּפְאוּרָה שֶׁל בֶּטּוֹן יָצוּק

עַל רֶקַע יָרֹק?

חַלּוֹנוֹת צָרִים וּגְבוֹהִים בְּקִירוֹת מָגֵן

מִפְּנֵי הַשָּׁם הַשָּׁפוּי –

מִי סוֹפֵר אֲבָקִיּוֹת שֶׁל שְׁעוֹן הַחוֹל

הַפּוֹעֵל בַּעֲצַלְתַּיִם?

הֲלִיכָה שֶׁבִּפְנִים. צְלָלִים שֶׁיּוֹדְעִים

לְרַחֵף אַט אַט

בְּלִי לְהִתְנַגֵּשׁ,

כָּל עוֹלָם לְעַצְמוֹ. הָעֵינַיִם

בְּכֶפֶל זִגּוּג

וְהַיָּד אֵינָהּ מְתַפְקֶדֶת.

הָיָה? לֹא הָיָה.

הָעַתָּה שׁוֹלֵט בְּלִי מְצָרִים

וְאֵינֶנּוּ מוּכָן לָזּוז