לֹא לִכְבּוֹת פִּתְאֹם כַּנֵּר

כִּי הַנֵּר הַכָּבֶה בִּפְתִילָתוֹ הַמְּחוּטָה-שְׁחַרְחֹרֶת

נִצָּב אַנְדַּרְטָה שֶׁל חֵלֶב,

מְצַפֶּה כְּבַיָּכוֹל לְגַפְרוּר אַחֵר

שֶׁיָּבוֹא וְיַצִּית

וְשֶׁמָּא תַצִּית הַפְּתִילָה –

גַּם זֶה שָׁוְא וָשֶׁקֶר,

אֲבָל מַרְאֵה אַנְדַּרְטָה בַּזִּכָּרוֹן יִשָּׁמֵר.

לֹא כַּנֵּר פִּתְאֹם לִכְבּוֹת,

אֶלָּא לִכְלוֹת כְּנֵר.

חֵלֶב נִתָּךְ נֵטֶף נֵטֶף,

נִגְרָע בַּעֲצַלְתַּיִם,

וְהַבְלָחוֹת אַחֲרוֹנוֹת נַפְתּוּלָיו

שֶׁל הַיֵּשׁ עִם הָאַיִן

אַל תָּסֵבִּי עֵינַיִךְ

שְׁיָר הַפְּתִילָה יִתְבּוֹסֵס בַּמֻּגְלָה הַמְּלֻכְלֶכֶת

הַחַמָּה עֲדַיִן