הַשִּׂיחַ אֶל עַצְמָהּ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
בְּמַהֲמוֹרוֹת שֶׁל חֲצוֹת
וְאֹזֶן אֵין לִשְׁמֹעַ
הַאִם הַחַיִּים רַק שָׁם
בַּסְּפָרִים, בְּסִרְטֵי הַקּוֹלְנוֹעַ?
הָרוּחַ אֵינֶנָּה פּוֹסֶקֶת לִנְשֹׁב –
אֲבָרִים אֲבָרִים מְלֹא הָעַיִן
שַׁלְהָבִיּוֹת נַשְׁכָנִיּוֹת בַּיְרֵכַיִם
רָצוֹא וָשׁוֹב.
עוֹד מַשָּׁב.
לוֹהֵט שָׁחֹר.
בְּאַחַת. צְנִפָה. צִירִים
שֶׁלִּפְנֵי.
לַשָּׁוְא.
הַנְּפִילָה לְאָחוֹר.
וְיוֹמָם
הַזִּקְנָה נִקְרֵאת מִתּוֹךְ פָּנֶיהָ הַצְּעִירִים
אַסִּימֶטְרִיָּה נִרְמֶזֶת לְעֵין שְׂמֹאל
הָעֲנָנִים דָּבָר אֵינָם מְסַפְּרִים
הֵם הוֹלְכִים לְתֻמָּם
וּכְלוּם לֹא קָרָה אֶתְמוֹל