הוּא זָקֵן, לֹא רַק מִשָּׁנִים,
עֲיֵפוּת הָרוֹכֶבֶת עָלָיו, לָאו דַּוְקָא מִגִּיל –
הוֹדָעַת הַחַזַּאי: עֹמֶס חֹם בֵּינוֹנִי
מֵעֶשֶׂר עַד שֵׁשׁ, כָּרָגִיל.
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַשְּׁלָהִים,
אַחֲרֵיהֶם יוֹם עָבוֹת מִן הַסְּתָם;
מַשְׁמָע: הַנְמָכַת הַגְּבָהִים,
הִתְפָּרְעוּת פִּרְחֵי-סְתָו.
וְהָרוּחַ. הָרוּחַ בְּלַחַן מֻכָּר
קָטוּעַ, וּפִתְאֹם מִתְמַשֵּׁךְ
גְּלִיסַנְדוֹ בִּירִידָה עֲמֻקָּה
נָדַם, אַךְ הַהֵד עֲדַיִן נוֹשֵׁךְ.
אוֹתִיּוֹת מִדַּפִּים יְשָׁנִים.
וּבַלַּיְלָה, לֹא צָפוּי, צְלִיף מָטָר.
הוּא זָקֵן. לֹא רַק מִשָּׁנִים –
מִן הַזְּמַן הַהוּא מַה נּוֹתַר?