אִלּוּ הָיוּ הַשְּׂפָתַיִם פְּשׂוּקֹות כְּדֵי חוּט,

כְּמוֹ עַלְעָלָיו שֶׁל וֶרֶד,

נָחוֹת עַל שְׂפָתַיִם אֲחֵרוֹת סָפֵק פְּלוּסִין סָפֵק

חִסְפּוּס כָּבוּשׁ

(הַכֹּל כְּלִפְנֵי הַגִּיל

וּלְשֵׁם כָּךְ לְעַמֵּץ הָעֵינַיִם)

כָּךְ עַד בּוֹשׁ עַד בּוֹשׁ –

מִי אָמַר שֶׁיֵּשׁ לִפְרשׁ

מִשּׁוּם שֶׁהִכִּישָׁה הַדַּעַת,

וּמַדּוּעַ לֹא לִקְרשׁ,

לִקְפֹּא קִמְעָה-קִמְעָה עַד הֱיוֹת

חֲטִיבָה אַחַת בִּמְעָרַת הַנְּטִיפִים מֻצְנַעַת,

זוֹלֶגֶת (דִּמְעָה)

עֲדֵי עַד

בְּלִי תְאוּרַת פָּנָסִים.