לָמָּה רוֹדֵף אוֹתִי הַמַּרְאֶה הַהוּא?
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת חָלְפוּ
מֵאָז אוֹתָהּ יְרִידָה בְּצִבּוּר לְמַרְתֵּף הַגְּלֻסְקָמוֹת
בַּפַּנְתֵּיאוֹן שֶׁל פָּרִיס.
עוֹלָם שֶׁל גְּרָמִים. עוֹלָם שֶׁל רוּחוֹת.
לֹא זֶה וְלֹא זֶה? גַּם זֶה וְגַם זֶה?
אֲבָל הָאַחַת – זוֹ שֶׁל ווֹלְטֵר
עִם מִכְסֶה מְבֻקָּע וּמוּרָם מִן הַצַּד,
וְכַף יָד מִשְׁתַּרְבֶּבֶת. יַד ווֹלְטֵר
עִם לַפִּיד. מַשְׁמָע:
אַף מֵעֹמֶק הַקֶּבֶר
מֵאִיר הוּא – בַּמֶּה?
בְּסַפְקָנוּתוֹ? בְּלַעֲגוֹ הַנּוֹשֵׁךְ?
לָמָּה נִרְדָּף אֲנִי מִן הַמַּרְאֶה הַהוּא
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת?
וּבְאַחַד לֵילוֹתַי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם
נִתְגַּלָּה לִּי גְוִיל וּמַרְאֶה אַחֵר –
רַבִּי דָוִד אֶלְבַּז מִמָּרָקֶשׁ,
סוֹפֵר סְתָ"ם,
שֶׁלִּפְנֵי כָּל כְּתִיבָה וּכְתִיבָה הָיָה טוֹבֵל
וּמַחֲלִיף בְּגָדָיו,
נִקְבַּר בְּהֶתְאֵם לְצַוָּאָתוֹ
עִם קוּלְמוֹסוֹ בִּימִינוֹ.
לֵאמוֹר:
סוֹפֵר גַּם בַּקֶּבֶר
אֶת קוּלְמוֹסוֹ לֹא יַנִּיחַ.
בַּת-קוֹל:
גַּם שָׁם, גַּם בַּקֶּבֶר,
קוּלְמוֹס לַסּוֹפֵר לֹא יַנִּיחַ