אֵל בּוֹרֵא בֹּקֶר וְעֶרֶב / עַד מָה יִתְנַשֵּׂא לְעֵינַי,
הַבּוֹחֵר [בְּשִׁיר עָרֵב] – / וַיָּקָם כַּחְשִׁי בְּפָנַי.
בּוּל עֵץ בָּחַר לוֹ וְסָגַד / וּלְאֶבֶן זָעַק וְקָרָא
[…] שֵׁרֵת וְעָבַד / […..] בְּמוֹרָא,
[…] לו שם וְאֶחָד / עָזַב וַיְהִי לוֹ לְזָרָא;
וַאְנִי לָךְ עַיִן וְקֶרֶב / אֶשָּׂא, כִּי בָךְ מַעֲיָנַי,
צוּר חַיַּי, מָתַי בְּקֶרֶב / צִיּוֹן תַּרְבִּיץ אֶת אֲבָנַי?
רַב לָכֶם, זֵדִים וְשׁוֹנִים, / לֵאמֹר: ‘לָנוּ הַפְּלָאוֹת’,
כי [..]א בן פִּי מְבִינִים / נִבָּא וַיַּחְתֹּם נְבוּאוּת,
זִכְרוּ עֵת הִשְׁלִיךְ אֲבָנִים / [……] <אות>;
וַאְנִי אַךְ צִיָּה וְחֹרֶב / אֶשְׁכֹּן, אָנִיס כָּל שְׂשׂוֹנַי,
כִּי אֶזְכֹּר פָּארָן וְחוֹרֵב / וֶעְזוּז נוֹרָאוֹת בְּסִינַי.
הַלְעוֹלָם יָשׂר בְּשָׂרָיו / עֶבֶד, אוֹ יַעְבִיד בְּעָלָיו?
נָכְרִים יָבֹאוּ שְׁעָרָיו, / זֵדִים הִשִּׂיגוּ גְּבוּלָיו
זֶה לַּשֶׁקֶר כָּל דְּבָרָיו, / זֶה לַּשָּׁוְא יִשָּׂא מְשָׁלָיו,
כִּי כִזְאֵב עֶרֶב וְעוֹרֵב / קָמוּ יַחַד כָּל שְׁכֵנַי;
שִׁיתֵמוֹ כִזְאֵב וְעוֹרֵב, / יֹּאבְדוּ אוֹיְבֶךָ, יְיָ!
'מָשַׁכְתִּי חֶסֶד לְיוֹדְעַי / וּכְמֵאָז עוֹד אֶמְשְכֶנּוּ,
מָכַרְתִּי בֶּן שַׁעֲשֹוּעַי – / וּכְבַת עַיִן אֶצֳּרֶנּוּ,
אִם הִרְבֵּיתִי לוֹ פְצָעַי / אוֹ הִכִּיתִיו – אֶחְבְּשֶׁנּוּ!
דוֹדִי אֶבְחַר וַאֲקָרֵב; / אִסְפוּ לִי יַלְדֵי אֱמוּנַי,
וּלְכוּ נָא הָלוֹךְ וְקָרֵב / וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ.