אֵלִי, אֲשַׁחְרֶךָּ, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי,
כָּמַהּ בְּשַׂרִי לָךְ מֵחֹם יְקוֹד אִשִּׁי
בִּי עָנְתָה חַטַּאת נֹעַר – וּמִי יִתֵּן
עֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה, אַף מַיְמָה רֹאשִׁי!
רֶטֶט אֲחָזַנִי וָאֵלְכָה שׁוֹלָל,
כִּי בִי, אֲהָה, עָמַד וָקָם [דְּבַר] כַּחְשִׁי.
הַשָּׂם רְכוּבוֹ עָבִים, אִם עֲוֹנִי רָם –
כַּפֵּר, וְשִׂים צֶדֶק סוּתִי וּמַלְבּוּשִׁי.
מָלֵא בְפַחְדִּי [הֵן] אֶעְמֹד לְנֶגְדֶּךָ
לָעַד אֲבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ בְּטוּב רַחְשִׁי.