[אֱנוֹשׁ מִיּוֹם] גָּדוֹל גּוּרָה, / כִּי נוֹרָא וּמַר הוּא,

הוּא יוֹם […] אֲדוֹן כָּל נִבְרָא / לִפְקוֹד מַעֲשֵׂהוּ.

בֶּן מָוֶת פְּקַח עֵינֶיךָ / וּרְאֵה אֶת מְלוֹנָךְ,

יוֹם תִּשְׁמַע בְּבִנְיָנֶךָ: / ‘קוּם צֵא מִמְּעוֹנָךְ!’

יוֹם תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי [אָזְ]נֶיךָ / וּתְבֻקַּשׁ וְאֵינָךְ –

יוֹם גַּבְּךָ לְעָפָר נִקְרָא, / יֶחְזַק מַחֲלֵהוּ,

וּלְאַחַר, כְּדוֹרֵךְ פּוּרָה, / מָוֶת יִדְרְכֵהוּ.

רָא[מ]וֹת יַאֲצֹר עִם גָּבִישׁ / לִהְיוֹת מַעֲשִׁירִים,

[…] כִּי כֹל הוֹבִישׁ / נֶעְזָב לָאֲחֵרִים,

גַּם יֵצֵא לְבֵית עַכָּבִישׁ / מִמַּשְׂכִּית חֲדָרִים,

וּבְמוֹתוֹ לְעָשְׁרוֹ יִקְרָא – / אָז לֹא יַעֲנֵהוּ,

אַךְ מַעְשֵׂה רְצוֹן אֵל נוֹרָא – / קָרוֹב יֶחֱזֵהוּ.

הֶעָמָל, בְּעֵת בּוֹ יִיגַע – / יִכָּנַע וְיִדְאַב,

אוֹ מַחְלָה בְּגוּפוֹ תִּפְגַּע – / יֵאָנַח וְיִכְאָב,

יֶחְדַּל בַּעֲדוֹ מִפֶּגַע / אָח, קָרוֹב וְהָאָב.

אִם כֶּסֶף וְזָהָב הִפְרָה – / אַחֵר יֹאכְלֵהוּ,

אוֹ אַרְמוֹן לְשִׁכְנוֹ קֵרָה – / נָכְרִי יִשְׁכְּנֵהוּ.

מֶלֶךְ בְּלִי דְמוּת וָעֶרֶךְ, / נַעְלֶה עַל זְבוּלָיו,

חֹן עַל בֵּן אֲחָזוֹ מֹרֶךְ / מִמָּוֶת וְחִילָיו.

אוּלַי, יוֹם בְּךָ יִתְבָּרֵךְ, / יִתְנַחְמוּ אֲבֵלָיו,

וּכְמֵאָז בַּעֲבוֹת חֶבְרָה / לְבֵיתָךְ תִּמְשְׁכֵהוּ,

לֵאמֹר: ‘כִּי נַעַר יִשְׂרָ- / אֵל וָאֹהֲבֵהוּ.’