גָּבִיעַ רֵיק כְּחַלְחַל עוֹמֵד עַל הַשֻּׁלְחָן,

תָּמֵהַּ הוּא פוֹזֵל אֶל כֹּחַל הַקַּנְקַן.

אֵדִים קַלִּים יְרַחֲפוּ בְּבֵית הַיַּיִן —

וְזַג כְּמוֹ נִמְתָּח עַל עַפְעַפֵּי הָעַיִן.

מִבַּעֲדוֹ יִתְנוֹעֲעוּ כְּעַל גַּלִּים

צְמוּדֵי יָרֵךְ וָבֶטֶן צִלֵּי הַמְחוֹלְלִים.

מִתְנוֹעֲעִים הֵם שְׁכוּרֵי עֶרְגָּה וָרֵיחַ;

מְלַפְּפָם טַנְגּוֹ אַרְגֶּנְטִינִי כִמְעַט גּוֹוֵעַ…

כְּשַׁבְרִירֵי סוֹעָה, תּוֹעִים בִּמְלֹא מֶרְחָב,

יִפְלֹט הַסַּכְּסוֹפוֹן בִּדְמִי אֶת גְּנִיחוֹתָיו.

נוֹגְעִים-וְלֹא-נוֹגְעִים פַּטִּישׁוֹנִים יִשָּׁקוּ

מֵיתְרֵי קַתְרוֹס, צְלִילָיו כַּאֲגָלִים יוּצָקוּ.

וְחוּם פָּנִים, עֲיַף שְׁמוּרוֹת וּמְדֻבְלַל שֵׂעָר,

יַחֲלִיק עַל הַפְּצָעִים בְּקוֹל כַּשֶּׁמֶן הַזַּמָּר…

מְסֹךְ, מֶלְצַר, מְסֹךְ, מְסֹךְ אֶל הַגָּבִיעַ

מִתּוֹךְ קַנְקַן הַיַּיִן הַמַּקְצִיף וְהַמַּרְתִּיחַ!

יִתְרוֹצְצוּ הָעֲלוּמִים בִּמְלֹא מֵרוּץ חִשְׁקָם

וּצְמֵא תַּעֲנוּגוֹת יִרְקֹד-יָפוּג הַלֵּב הֶחָם!

אַךְ מַה זֶּה, הַמֶּלְצַר? בִּמְקוֹם עִנְבַּר הַיַּיִן

מָזַגְתָּ לִי קֻבַּעַת עֶצֶב וּכְאֵב הַפַּיִט.

וָאִמֶץ לְשָׁכְרָה הַכּוֹס עֲדֵי תֻמָּהּ

וְעַל כְּנָפַי אֶדְאֶה אֶל עוֹלָמִי הַמְשֻׁמָּר…

*

— — — לֹא אֲנָשִׁים

מִסָּבִיב עַל הַדַּרְגָּשׁ, אֶל הַשֻּׁלְחָן —

כִּי צִלְלֵי גוּשִׁים,

אֲטוּמֵי פַרְצוּף, מְטֻשְׁטְשֵׁי דְיוֹקָן,

כְּמַרְאֵי עֲצֵי הַיַּעַר

בְּדִמְמַת הַלַּיִל

אַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבְטֶרֶם צָף הַסַּהַר…

לֹא עֵינַיִם

מְנַצְנְצוֹת אֶל תּוֹךְ הָאַפְלוּלִית

הַמִּתְרַפְּקָה עַל הַכֵּלִים —

כִּי גֶחָלִים

כְּנֹגַהּ אֵשׁ מְהַבְהֲבוֹת אֶל תּוֹךְ הַלַּיִל

מוּל שְׁדֵי לִילִית

שְׁחוּמָה וְחַכְלִילִית…

לֹא קוֹל זִמְרָה

נִגָּר אֶל תּוֹךְ חֲלַל הַשֶּׁקֶט

סְפוּג הָרָז וּרְוֵה הַנְּשָׁמָה-הַיְתֵרָה —

כִּי רֶנֶן עֲיָנוֹת עַל יַד רַגְלֵי הַדֶּקֶל

מִבֵּין חַגְוֵי הָרִים בִּדְמִי חֲצוֹת אָפֵל

יְפַךְ עָצְבּוֹ הַדַּק וּמִסְתַּלְסֵל…

שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — — —

מַשְׁחִירִים שִׁירֵי הַסְּעוּדָה עַל הַשֻּׁלְחָן

וְכוֹסוֹת אֲשֶׁר הוּרְקוּ עֲדֵי חֶצְיָן

תֶּעֱגַמְנָה עוֹד

וּמַר הַיַּיִן בְּחֻבָּן.

הָאַפְלוּלִית בְּנַחַת מִסְתַּנֶּנֶת,

כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן וְנֶאֱצָל;

נִבְלָע בְּרֹךְ-הָאֵפֶר הֶחָלָל

וְהַדְּמָמָה לוֹפֶפֶת וּמְצַנֶּנֶת.

מִתְנַדֵּף בְּשַׂר הַגּוּף,

רַק עוֹמְמָה בִפְנִים הָרוּחַ;

וְעֶרְגוֹנוֹת יַגְבִּיהוּ עוּף

מִתּוֹךְ הַלֵּב הַמִּתְכַּוֵּץ וְהַנָּגוּעַ.

וּכְמֵיתָרִים הַמְלֻטָּפִים בְּרוּחַ עֶרֶב —

פִּתְאֹם תִּרְעַד

שִׁירָה בַלָּאט,

כְּעֵין תְּפִלָּה, תַּחֲנוּן וְהִתְיַפְּחוּת מִלֵּב וָקֶרֶב…

כָּבוּ שְׁמָשׁוֹת,

גּוֹבְרָה הָעֲלָטָה —

וְשַׁבָּת מַלְכְּתָא

עוֹד מְבַדֶּרֶת אֶת כַּנְפֵי סוּתָהּ

עַל חֲבוּרָה נוֹהָה בְזֶמֶר —

וּבִדְבֵקוּת וּבִרְעָדָה

עוֹד תִּתְרַפֵּק כַּאֲהוּבָה עוֹגֶמֶת

בְּלַחַן שֶׁל פְּרִידָה…