וַיְהִי בִדְעֹךְ הַיּוֹם —

וְלַיְלָה, לֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה, כְּבָר גָּח לָלֶכֶת

עַל שִׁפּוּעֵי גַּגּוֹת מִתְמוֹדְדִים כָּרֶכֶס

לְמוּל רִמְזֵי מָרוֹם.

אֵין אוֹר יָרֵחַ,

אֵין פָּנָס

וְרַק גִּצִּים:

בָּרְחוֹב וּבַסִּמְטָה וּבַמָּבוֹי לְיַד מִרְפֶּסֶת

נֵרוֹת שָׁם נוֹצְצִים,

יְלָדִים, “צֹאן קֳדָשִׁים”,

יֵלְכוּ בְשִׁיר וּבְזִמְרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

שָׁם יִבְעֲרוּ הַחַלּוֹנוֹת מְגֻוָּנִים

בְּנֹגַהּ חַד, שָׂמֵחַ.

וּמִבִּפְנִים —

קָהָל בְּחֶדְוָתוֹ קוֹדֵחַ.

פֵּאוֹת וּזְקָנִים יַבְרִיקוּ בִשְׂעָרָם הַמְסֹרָק.

וְשַׁלְהָבוֹת שֶׁל גִּיל מוּרָק,

מִתְמַסְמְסוֹת בְּתוֹךְ בָּבוֹת עֵינַיִם,

תַּעֲבֹרְנָה עַל גְּדוֹת רִיסִים —

וּמַסְמִיקוֹת בְּשׁוֹשַׁנֵּי דִיצָה הַלְּחָיַיִם.

נִתְפַּלֵּג פִּתְאֹם כָּל הַקָּהָל —

וּבְתוֹךְ מַעְגָּל

רֶבּ אִיצִי אָז יֵצֵא בְרִקּוּדוֹ.

הַ“סֵּפֶר” עַל הַזְּרוֹעַ בִּימִינוֹ

בְּרִקְמַת חוּטֵי זָהָב מְשַׁעֲשֵׁעַ

וּבְאַרְגְּמָנוֹ.

זָקָן, צַוָּאר וּקְצֵה הָרֹאשׁ מִשְׁתַּרְבְּבִים לָרֹם

וּסְבַךְ גַּבּוֹת מִזְדַּעֲזֵעַ

עַל עַפְעַפֵּי עֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

אֵין קוֹל,

וְרַק חֻדֵּי הַמַּגָּפַיִם

מְבַצְבְּצִים וְטוֹפְפִים קַלּוֹת,

וְקַפּוֹטָה תְבַדֵּר כְּנָפַיִם…

וְכָל אֶחָד רוֹאֶה אָז עַיִן בְּעַיִן

בְּהִתְאַדּוֹת הַגּוּף הַדַּק

וְעִם קוֹנוֹ מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת

רֶבּ אִיצִי בְרוּחוֹ נִדְבָּק — — —

*

בַּחוּץ.

כְּסִיל מַחֲלִיק עַל פְּנֵי כִפַּת הַכֹּחַל

וְדֶרֶךְ הֶחָלָב מִמַּעַל יַחֲוִיר

וּמִתְעַלֵּם בְּמִדְרוֹנֵי הָרֹחַק…

שְׂדֵרוֹת נִטַּשְׁטְשׁוּ בָאֲפֵלָה,

שְׁבִילִים

אֶל עֲרָבָה שׁוֹתֶקֶת מוֹבִילִים,

אֶל צְלִיל מַעְיָן בִּדְמִי מַלְכוּת כְּחֻלָּה…

מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ מִזְדַּקֶּרֶת סִילוּאֶטָה:

הוּא וְהִיא

מִתְיַחֲדִים וּמִתְמַזְּגִים בְּרֶטֶט.

נִדְמֶה: הִנֵּה שׁוֹפֵעַ זִיו

וּבְרַק חַשְׁמַל

מִכֵּפֶל בָּבוּאָה זוֹ הָרוֹטֶטֶת,

שֶׁשִּׁבְעָתַיִם תִּיף

מִתְּמוּנַת “הַזּוּג” לְמַרְק שַׁגַל…