מַטֶּה רֹאשׁוֹ זֶה הַמְקֻיָּץ הַצִּדָּה,

כִּי גָאֹה גָאָה כֹה כְאֵבוֹ.

שׁוֹתְתוֹת פִּסּוֹת רַגְלָיו

דָּם אָדֹם, דַּם אָדָם

כְּמוֹ אָז:

לָמָּה-זֶה שִׁחֵת עַל צְחִיחַ לְבָבוֹת אֶת מִדְבָּרוֹ?

לָמָּה הֹעֲלָה עֲלֵי הַכְּתָב —

וּכְמֵאָז

נִשְׁפָּךְ הַדָּם, הַדָּם, הַדָּם?!

בִּילֵל נוֹשֵׁב הָרוּחַ,

מֵלִיט אֶת הַצָּלוּב בְּשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ —

וְשִׂיחַ גַּעְגּוּעִים יָפוּחַ:

"לָמָּה לֹא כָבוּ עֵינַי מֵרְאוֹת,

לָמָּה לֹא חָרְשׁוּ אָזְנַי מִשְּׁמֹעַ

אֶת צְלִיף הַשּׁוֹט

וְאֶת הַשֹּׁד,

אֶנְקַת הַמְעֻנֶּה כִי תַם לִגְוֹעַ?

בְּאֶרֶץ זוֹ גַלְמוּד אֲנִי וְגֵר,

וְתוֹרָתִי פְלַסְתֵּר.

הָה, מִי יִתֵּן לִי יַרְחֵי-קֶדֶם

לַעֲבֹר בִּיעָף —

אָשׁוּבָה לַגָּלִיל!

בְּרִית חֲדִישָׁה שָׁם יְחַשְּׁלוּ עַכְשָׁו,

בְּרִית בֵּין שְׁרִירִים וּשְׂדֵי מוֹלֶדֶת — — — "

וְלֹא יָסַף יֵשׁוּ לְהִתְפַּלֵּל,

כִּי זַעֲמַת הָרוּחַ

טָרְפָה אֶת תְּפִלָּתוֹ בִילֵל.