בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ

(נִמְלְקוּ טְרָפָיו הַסְּמוּקִים

כָּל הָעֶרֶב בְּזַעַם הָרוּחַ).

וְיָגוֹן בִּדְמָמָה מְנַגֵּן

מַנְגִּינָה יְשָׁנָה עַל גַּב צֶ׳לוֹ

(מַה צּוֹבְטִים שַׁבְרִירֵי דִּכָּאוֹן,

נִפְלְטוּ כִפְסוּקִים שֶׁל קֹהֶלֶת!)

לֹא יִכְלֶה זֶה הַלֵּיל לְעוֹלָם,

לֹא יֻצַּת אוֹר הַיּוֹם כְּמִקֹּדֶם

(כִּי צָלַל בַּתְּהוֹם אַרְגָּמָן

וַיִּגְוַע בַּשַּׁלֶּכֶת הָאֹדֶם).

עַל בִּרְכֵּינוּ נִצְנַח מִתְבַּיְּשִׁים

וְנִדְבַּק לָאָבְדָּן הַדָּמוּעַ

(בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ…)