עַל פְּנֵי קָמַת הַיְגוֹנִים הַמִּתְנַחְשֶׁלֶת

מְרַחֲפִים רוּחוֹת אֱלֵי בְלִימָה,

כִּי שָׁם הַנֶּצַח מְחַיֵּךְ, רוֹמֵז בִּתְכֵלֶת

בְּעַרְמוּמִית מוֹשֶׁכֶת, מַקְסִימָה.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת עוֹטֵי שַׂלְמַת עַצֶּבֶת,

זְרוּעָה כַּדְכֹּד כְּרֹב פְּצָעִים בַּגּוּף.

עָיֵף אֶחָד וְנָם – שֵׁנִי מַגְבִּיר צָרֶבֶת

וִיקֹד אוֹכֵל יְבוּל חַיִּים שָׁדוּף.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת וְהַקָּמָה בֵינְתַיִם

מִתְנַחְשְׁלָה בִיגוֹן הַשִּׁבֳּלִים,

וּבֵינוֹתָן – רָאשֵׁי שָׁמִיר, דַּרְדַּר וְשַׁיִת

בְּשַׁחַץ מַחֲטֵיהֶם גּוֹאִים, עוֹלִים.