כָּבוּ כוֹכָבִים שָׁם רָחוֹק בָּרָקִיעַ,
בַּחֶדֶר הַחֹשֶׁךְ דָּחוּס וְאָטוּם,
אַךְ פְּנִימָה בַּלֵּב הַשַּׁלְהֶבֶת הִפְצִיעָה
בְּאוֹר מְחֻדָּשׁ כֹּה צָנוּעַ-דָּמוּם.
וְעֵין הַשִּׁירָה יְפַכֶּה לוֹ בְנַחַת
חָרוּז לַחֲרוּז בְּלִי קוֹל וּמִלִּים.
בְּזֹךְ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַלַּיְלָה הַלַּחַן
כְּרוּחַ עַרְבִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִּים.
נִדְמֶה הִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַיָּגֵעַ
בְּעַיִן תְּמֵהָה מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,
כֻּלּוֹ מַאֲזִין אֶל הַשִּׁיר הַנּוֹבֵעַ,
נִסְחָף לַמֶּרְחָק בְּחַבְלֵי אַגָּדָה.