נֵצֵאָה אֶל שְׂדוֹת שְׁתִיקָתֵנוּ לָשׂוּחַ,

שָׁם צֶמַח הַבָּר מִתְחַבֵּא בְסֻמְקוֹ;

מֵעֵבֶר לַיּוֹם הַדָּלוּחַ

הַנַּחַל יִשְׁקֹט בְּעָמְקוֹ.

חֲבוּק בֵּינוֹת שְׁתֵּי גְדוֹת הַדֶּשֶׁא

נִרְדָּם לוֹ הַשְּׁבִיל;

אִילָן שֶׁפָּרַשׂ אֶת כַּפָּיו לִקְרַאת נֶשֶׁף

יְצַף לַמִּצְעָד הַקַּלִּיל.

נֵצֵאָה לִצְבֹּר חֲלֻדָּה מְלֹא חָפְנַיִם

עִם אֵפֶר שְׁקִיעָה,

כִּי תַם עוֹד יוֹם סְרָק וְנִלְאוּ הָאָזְנַיִם

מִשְּׁמֹעַ אֶנְקַת הַבְּרִיאָה.

וּשְׂדוֹת הַשְּׁתִיקָה יִקְרְעוּ אָז בְּכֹחַ

אֶת סְגוֹר הַלְּבָבוֹת הָאָטוּם –

וּמַה שֶּׁחֻמַּם בְּהֶסְתֵּר מֵהַמֹּחַ

יִתְגַּל בְּקִסְמוֹ הֶחָלוּם – – –