כְּטַל עֲלֵי לִבִּי נָפְלוּ מִלַּיִךְ

וַיִּתְפַּתְּחוּ עָלָיו הַמְקֻמָּטִים בְּתִמָּהוֹן:

הֲטֶרֶם בְּלוֹתָם בִּדְמִי הַלַּיִל

שׁוּב כְּמֵאָז בְּסִיבֵיהֶם הַדָּם יָרֹן?

חֻדַּשׁ עוֹלָם פִּתְאֹם בְּזֹהַר כְּמִקֶּדֶם,

נָדְפוּ רֵיחוֹת הַכְּבָר הָעֲדִינִים,

וּנְעִימָה שׁוֹפַעַת חֹם רוֹעֶדֶת

בְּכָל חַדְרֵי הַלֵּב כְּמִלְּפָנִים.

אֵיךְ אֶבְחֲרָה לָרְגָשׁוֹת אֲרֶשֶׁת –

וְנִתְעַלְּמוּ מֵחֲרוּזַי קִסְמֵי שָׂפָה?

אֲנִי אֶעֱנֶה מִלָּה פְּשׁוּטָה לוֹחֶשֶׁת:

״הַנִּכְסָפָה״.