יַיִן זָהוּב בַּגָּבִיעַ

קַר וּמַקְצִיף וְלוֹחֵשׁ.

מַה בְּלַחֲשׁוֹ הוּא מַבִּיעַ,

מַה בְּקִצְפּוֹ מְנַחֵשׁ?

שָׂח הוּא עַל אֹשֶׁר כָּסוּחַ,

שָׂח הוּא עַל אֹשֶׁר שִׁלְשׁוֹם;

מַה שֶּׁנִּרְדָּם כְּבָר שָׁכוּחַ

הוּא מְעוֹרֵר כְּמִתְּהוֹם.

שָׂח עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

דֹּם נוֹצְצָה בֵּין הָרִים,

שָׂח עַל גַּלִּים שֶׁבַּנַּחַל,

שָׂח עַל אַשְׁמֹרֶת הָעֶרֶב

אַט רוֹטְטָה בְּכָנָף,

עַל אַגָּדָה הַשּׁוֹזֶרֶת

כֹּחַל כֵּהֶה בָּאֶשְׁנָב…

שָׂח הוּא עַל עֹמֶק עֵינַיִם

בִּקְטִיפָתָן הַשְּׁחֹרָה,

עַל עֲנָנִים בְּחֵיק לַיִל

שֶׁנִּגְמָעִים לְשָׁכְרָה.

וּמְנַחֵשׁ הַגָּבִיעַ

עֶרֶב אַחֵר כִּי יָבוֹא,

נֵר שַׁעֲוָה אָז יַבְלִיחַ

רֶגַע אַחֲרוֹן טֶרֶם כְּבוֹת.

פֶּרַח צָחוֹר אָז יָגֵעַ

יַטֶּה אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּמֵל;

הֶגֶה שֶׁל לַחַן שׁוֹקֵעַ

חֶרֶשׁ בִּתְהוֹם הָאֲפֵל.

צְלִיל מַנְגִּינָה מְנֻתֶּקֶת

יַךְ אֶת גַּלָּיו אֵי-רָחוֹק

עַד כִּי יִגְוָעָה בְשֶׁקֶט

לֵיל הַנְּצָחִים הֶעָמֹק…